פרשנות | החוק מעל כולם? נראה כי בג״צ חושש להתעמת עם משרד הביטחון
במקום להוציא צו ביניים לעצירת תשלומי תוספת הרמטכ״ל עד להסדרה חוקית של הנושא בכנסת, בג״צ בוחר לדחות שוב ושוב את ההחלטה ולאפשר למשרד הביטחון להמשיך עם התשלומים. על אף שאלו, אינם חוקיים
עמי רוחקס דומבה
| 14/08/2022
תמונה: אלעד מלכה - לע״מ
על פי דיון שהתנהל בבג״צ ב8.8.2022 סביב עמדת הממשלה ביחס לתשלום ״תוספת הרמטכ״ל״, הוחלט לתת למדינה עוד ארכה. הפעם, עד פברואר 2023. זאת, לאחר שבמרץ 2022 ניתנה ארכה עד אוגוסט 2022 לממשלה לתת הסברים מדוע אין הליך חקיקה מסודר.
הממשלה לא ענתה ובג״צ אמר ״טוב, לא נורא. ניתן למדינה עוד כמה חודשים ארכה״. אם זה היה אדם פרטי או עסק קטן שלא היה משיב לבג״צ, בספק אם זו הייתה הגישה.
במה מדובר? ובכן, המדינה הודתה כי לאחר עשרות שנים בהן ניתנה תוספת רמטכ״ל לפנסיה של גמלאי צה״ל, מסתבר, כי התוספת אינה חוקית. זאת, כי אין חקיקה תומכת. תוספת הרמטכ״ל מבוססת על החלטת ממשלה משנות ה-60 שמהותה תגמול מיוחד לפורשי צה״ל. עם השנים, התוספת הזו ניתנת כמעט לכל פורש ועולה למשלמי המיסים הון.
ב23.3.2022 התנהל דיון בבג״צ בנושא וניתנה למדינה ארכה להחזיר תשובה איפה עומד הליך החקיקה עד ה1.8.2022. המדינה לא החזירה תשובה. דיון עוקב שנערך ב8.8.2022 בבג״צ נתן למדינה ארכה נוספת עד פברואר 2023. התירוץ הפעם הוא שאנחנו במהלכו של הליך בחירות.
הכנסת התפזרה בסוף יוני 2022, כחודשיים וקצת לאחר הדיון הקודם בבג״צ. כלומר, היו למדינה חודשיים להעביר את החוק. זה לא קרה. גם לאחר מכן, הכנסת יכולה להעביר חקיקה.
״לפי עיקרון יציבות הכנסת (סעיף 37 לחוק יסוד: הכנסת), הכנסת שהתפזרה ממשיכה לכהן עד לישיבה הראשונה של הכנסת החדשה. אין עליה מגבלות מיוחדות – היא רשאית למשל להמשיך ולחוקק חוקים״, כותבים במכון הישראלי לדמוקרטיה.
גם הממשלה מתפקדת רגיל לאחר פיזור הכנסת. ״לפי עיקרון רציפות הממשלה (סעיף 30ב לחוק יסוד: הממשלה), הממשלה תמשיך לכהן עד להקמת ממשלה חדשה״, נכתב באותו פרסום.
מכאן, שאלה: מדוע בג״צ נתן הארכה נוספת למשרד הביטחון, בעוד זה כשל מלחוקק חוק התומך בתוספת הרמטכ״ל? מדוע בג״צ מיען להוציא צו ביניים לעצירת התשלומים ב1.8.2022, כאשר המדינה כשלה באספקת התייחסות? שאלה פתוחה.
עו"ד מיקה שיינוק קרטן, היועצת המשפטית של עמותת "רווח נקי", מסרה בתגובה לפרסום קודם בנושא בגלובס כי: "העותרות מצרות על כך שבית המשפט הנכבד לא מצא לנכון להוציא צו ביניים ולהגן על הקופה הציבורית הנגזלת. בית המשפט מאפשר בהחלטתו שלא להוציא צו ביניים ולדחות שוב (ושוב) את מועד העדכון מטעם המדינה בדבר הסדרת תשלום הגדלות הרמטכ"ל, להמשיך ולגזול מיליונים בניגוד ללשון החוק, בחסות בית המשפט.
״מדובר בתקדים בלתי אפשרי, בו בית המשפט מאפשר מזה כשלוש שנים להמשיך להוציא כספי ציבור - לא רק ללא כל הוראה מפורשת המסמיכה הוצאה זו מכוח חוק, אלא אף בניגוד גמור ללשון החוק".
במקום להוציא צו ביניים לעצירת תשלומי תוספת הרמטכ״ל עד להסדרה חוקית של הנושא בכנסת, בג״צ בוחר לדחות שוב ושוב את ההחלטה ולאפשר למשרד הביטחון להמשיך עם התשלומים. על אף שאלו, אינם חוקיים
תמונה: אלעד מלכה - לע״מ
על פי דיון שהתנהל בבג״צ ב8.8.2022 סביב עמדת הממשלה ביחס לתשלום ״תוספת הרמטכ״ל״, הוחלט לתת למדינה עוד ארכה. הפעם, עד פברואר 2023. זאת, לאחר שבמרץ 2022 ניתנה ארכה עד אוגוסט 2022 לממשלה לתת הסברים מדוע אין הליך חקיקה מסודר.
הממשלה לא ענתה ובג״צ אמר ״טוב, לא נורא. ניתן למדינה עוד כמה חודשים ארכה״. אם זה היה אדם פרטי או עסק קטן שלא היה משיב לבג״צ, בספק אם זו הייתה הגישה.
במה מדובר? ובכן, המדינה הודתה כי לאחר עשרות שנים בהן ניתנה תוספת רמטכ״ל לפנסיה של גמלאי צה״ל, מסתבר, כי התוספת אינה חוקית. זאת, כי אין חקיקה תומכת. תוספת הרמטכ״ל מבוססת על החלטת ממשלה משנות ה-60 שמהותה תגמול מיוחד לפורשי צה״ל. עם השנים, התוספת הזו ניתנת כמעט לכל פורש ועולה למשלמי המיסים הון.
ב23.3.2022 התנהל דיון בבג״צ בנושא וניתנה למדינה ארכה להחזיר תשובה איפה עומד הליך החקיקה עד ה1.8.2022. המדינה לא החזירה תשובה. דיון עוקב שנערך ב8.8.2022 בבג״צ נתן למדינה ארכה נוספת עד פברואר 2023. התירוץ הפעם הוא שאנחנו במהלכו של הליך בחירות.
הכנסת התפזרה בסוף יוני 2022, כחודשיים וקצת לאחר הדיון הקודם בבג״צ. כלומר, היו למדינה חודשיים להעביר את החוק. זה לא קרה. גם לאחר מכן, הכנסת יכולה להעביר חקיקה.
״לפי עיקרון יציבות הכנסת (סעיף 37 לחוק יסוד: הכנסת), הכנסת שהתפזרה ממשיכה לכהן עד לישיבה הראשונה של הכנסת החדשה. אין עליה מגבלות מיוחדות – היא רשאית למשל להמשיך ולחוקק חוקים״, כותבים במכון הישראלי לדמוקרטיה.
גם הממשלה מתפקדת רגיל לאחר פיזור הכנסת. ״לפי עיקרון רציפות הממשלה (סעיף 30ב לחוק יסוד: הממשלה), הממשלה תמשיך לכהן עד להקמת ממשלה חדשה״, נכתב באותו פרסום.
מכאן, שאלה: מדוע בג״צ נתן הארכה נוספת למשרד הביטחון, בעוד זה כשל מלחוקק חוק התומך בתוספת הרמטכ״ל? מדוע בג״צ מיען להוציא צו ביניים לעצירת התשלומים ב1.8.2022, כאשר המדינה כשלה באספקת התייחסות? שאלה פתוחה.
עו"ד מיקה שיינוק קרטן, היועצת המשפטית של עמותת "רווח נקי", מסרה בתגובה לפרסום קודם בנושא בגלובס כי: "העותרות מצרות על כך שבית המשפט הנכבד לא מצא לנכון להוציא צו ביניים ולהגן על הקופה הציבורית הנגזלת. בית המשפט מאפשר בהחלטתו שלא להוציא צו ביניים ולדחות שוב (ושוב) את מועד העדכון מטעם המדינה בדבר הסדרת תשלום הגדלות הרמטכ"ל, להמשיך ולגזול מיליונים בניגוד ללשון החוק, בחסות בית המשפט.
״מדובר בתקדים בלתי אפשרי, בו בית המשפט מאפשר מזה כשלוש שנים להמשיך להוציא כספי ציבור - לא רק ללא כל הוראה מפורשת המסמיכה הוצאה זו מכוח חוק, אלא אף בניגוד גמור ללשון החוק".
