הדוקטרינה הימית החדשה של רוסיה
הדוקטרינה החדשה שינתה את סדרי העדיפויות הקודמים, ומציבה כיעד עליון את האזור הארקטי, האוקיינוס השקט, המרחב האטלנטי, הים הכספי, האוקיינוס ההודי, ואנטרקטיקה
אייל פינקו
| 09/08/2022
Russian warships, including the small missile ship Liven, sail during a parade marking Navy Day in Baltiysk in the Kaliningrad region, Russia July 31, 2022. REUTERS/Vitaly Nevar
ב-2015 ניסח הנשיא הרוסי דוקטרינה ימית רוסית, המביאה לידי ביטוי את תלותה של רוסיה בדרכי הים, חשיבות הסחר הימי והתשתיות הקריטיות בים. הדוקטרינה הרוסית קבעה דאז כי מרחב הים הבלטי ומרחב הים השחור (הכולל בתוכו את הים התיכון והים האגאי) הם שני מרחבי הים הקריטיים לכלכלת רוסיה, וליכולתה של רוסיה להגן על עצמה.
פוטין שם את כספו היכן שפיו, כמאמר האמריקאים, ובמהלך השנים לאחר פרסום הדוקטרינה החל תהליך אינטנסיבי של בניין הכוח של ציי הים השחור והים הבלטי, ציים שהיו במצב מבצעי ותחזוקתי ירודים. שני הציים קלטו אוניות קרב חדשות, צוללות, מטוסי קרב, סוללות טילי חוף-ים ועוד.
יחד עם בניין הכוח עתיר המשאבים, תפקודו של הצי הרוסי בפלישה לאוקראינה לא היה מיטבי והוא ספג אבדות, בראשן הכאב הצורב של הטבעת אוניית הדגל ה"מוסקבה".
מעצמה ימית
במסגרת יום חיל הים הרוסי, שהתקיים לאחרונה, פרסם הנשיא הרוסי דוקטרינה ימית מעודכנת, הנשענת על לקחי המלחמה בסוריה וגם על תובנות מהמערכה באוקראינה, התנהלות נאט"ו, ודגש לחשיבות הממד הימי לכלכלה העולמית ולאנרגיה.
הדוקטרינה החדשה קובעת, כי רוסיה הינה מעצמה ימית גלובלית, לה אינטרסים בכל שבעת הימים. זוהי דוקטרינה המאופיינת בנוקשות יתר, אף יותר מהעבר, ומדגיש את הלגיטימיות של רוסיה להאבק על זכויותיה נגד מדינות המערב.
בין האינטרסים הלאומיים מובלטות יותר מבעבר מטרות צבאיות אסטרטגיות, בדגש על כך שתפקידה של האסטרטגיה הימית היא הגנה עצמאותה ושלמותה הטריטוריאלית של רוסיה. יתר על כן, נוספה מטרה חדשה של שימור מעמדה של רוסיה כמעצמה ימית עולמית, המאפשרת יציבות אסטרטגית באוקיינוסים על פני הגלובוס.
האיום המרכזי על רוסיה היא החתירה של ארה"ב ונאט"ו לדומיננטיות ועליונות ימית.
בדוקטרינה החדשה שינה פוטין את סדרי העדיפויות הלאומיים, שהוגדרו ב- 2015, והעדיפויות החדשות ובעלות העדיפות העליונה הן הגנה על אינטרסים במים הטריטוריאליים, המדינתיים והכלכליים - הים הכספי, ים אוח'וצק, כאשר דגש מיוחד הושם על האזור הארקטי.
במדרג השני (אינטרסים חשובים) מופיעים, בין היתר, הימים אשר נמצאים בקרבת הטריטוריה הרוסית - הים השחור, ים אזוב, האגן המזרחי של הים התיכון, מצרי הבוספורוס והדרדנלים, ונתיבי שיט בינלאומיים מרכזיים, מהים השחור ועד אפריקה (דגש לנתיב בים האדום).
האזור הארקטי
הדוקטרינה החדשה שינתה את סדרי העדיפויות הקודמים, ומציבה כיעד עליון את האזור הארקטי, האוקיינוס השקט, המרחב האטלנטי (כלומר מרחב העימות הפוטנציאלי עם כוחות נאט"ו, הכולל את הים הבלטי, הים השחור, ים אזוב והים התיכון), הים הכספי, האוקיינוס ההודי, ואנטרקטיקה.
השינוי המשמעותי פה הוא העדיפות העליונה שניתנה לאזור הארקטי, אזור המריבה הנוכחי והעתידי של רוסיה מול סין ומדינות המערב, בדגש למדינות הנורדיות, ארה"ב וקנדה. הפשרת הקרחונים באזור תשפיע בשנים הקרובות על נתיבי השיט ותאפשר קיצור של כשליש בזמן ובמרחק של נתיבי הסחר בין סין לאירופה.
הדוקטרינה מגדירה כי על רוסיה לפעול להרחבת נוכחותה בים התיכון ובים האדום, ולהקים בסיסים ימיים באזורים אלו. סוריה מקבלת משנה תוקף בדוקטרינה המעודכנת, ומוגדרת כציר מרכזי לפעילות צי הים השחור בים התיכון ובים האדום.
המסמך הרוסי מגדיר אף רוסיה תגביר את שיתוף הפעולה עם איראן ומדינות המפרץ, ותגביר את מאמציה במפרץ הפרסי.
הדוקטרינה מגדירה גם פערים אותם רוסיה נדרשת לצמצם, בהם יכולות טכנולוגיות, צי סוחר קטן ולא מאוייש דיו, פיתוח הדיג כמקור למזון, הדרישה המבצעית להגנה על צינורות העברת גז ונפט בים, צורך במחקר ימי מעמיק ופיתוח תשתיות מדינתיות נוספות בים.
הדוקטרינה החדשה היא המצפן החדש לאורו צפויים להבנות ולהתפתח הציים הרוסים, זהו מצפן, הפונה בעיקר צפונה ומזרחה; והרואה את האיומים, הפערים וההזדמנויות העומדים בפני רוסיה בממד הימי, כממד מרכזי לצמיחת הכלכלה והמשאבים של רוסיה מחד, וכממד בו נדרש לתת דגש לעוצמה הצבאית הרוסית.
הדוקטרינה של 2015 יושמה במהלך שבע השנים האחרונות וסביר להניח שכתוצר של המערכה באוקראינה, נראה אף פה שלאחריה תחל רוסיה ביישום הדוקטרינה המעודכנת שלה.
הדוקטרינה החדשה שינתה את סדרי העדיפויות הקודמים, ומציבה כיעד עליון את האזור הארקטי, האוקיינוס השקט, המרחב האטלנטי, הים הכספי, האוקיינוס ההודי, ואנטרקטיקה
Russian warships, including the small missile ship Liven, sail during a parade marking Navy Day in Baltiysk in the Kaliningrad region, Russia July 31, 2022. REUTERS/Vitaly Nevar
ב-2015 ניסח הנשיא הרוסי דוקטרינה ימית רוסית, המביאה לידי ביטוי את תלותה של רוסיה בדרכי הים, חשיבות הסחר הימי והתשתיות הקריטיות בים. הדוקטרינה הרוסית קבעה דאז כי מרחב הים הבלטי ומרחב הים השחור (הכולל בתוכו את הים התיכון והים האגאי) הם שני מרחבי הים הקריטיים לכלכלת רוסיה, וליכולתה של רוסיה להגן על עצמה.
פוטין שם את כספו היכן שפיו, כמאמר האמריקאים, ובמהלך השנים לאחר פרסום הדוקטרינה החל תהליך אינטנסיבי של בניין הכוח של ציי הים השחור והים הבלטי, ציים שהיו במצב מבצעי ותחזוקתי ירודים. שני הציים קלטו אוניות קרב חדשות, צוללות, מטוסי קרב, סוללות טילי חוף-ים ועוד.
יחד עם בניין הכוח עתיר המשאבים, תפקודו של הצי הרוסי בפלישה לאוקראינה לא היה מיטבי והוא ספג אבדות, בראשן הכאב הצורב של הטבעת אוניית הדגל ה"מוסקבה".
מעצמה ימית
במסגרת יום חיל הים הרוסי, שהתקיים לאחרונה, פרסם הנשיא הרוסי דוקטרינה ימית מעודכנת, הנשענת על לקחי המלחמה בסוריה וגם על תובנות מהמערכה באוקראינה, התנהלות נאט"ו, ודגש לחשיבות הממד הימי לכלכלה העולמית ולאנרגיה.
הדוקטרינה החדשה קובעת, כי רוסיה הינה מעצמה ימית גלובלית, לה אינטרסים בכל שבעת הימים. זוהי דוקטרינה המאופיינת בנוקשות יתר, אף יותר מהעבר, ומדגיש את הלגיטימיות של רוסיה להאבק על זכויותיה נגד מדינות המערב.
בין האינטרסים הלאומיים מובלטות יותר מבעבר מטרות צבאיות אסטרטגיות, בדגש על כך שתפקידה של האסטרטגיה הימית היא הגנה עצמאותה ושלמותה הטריטוריאלית של רוסיה. יתר על כן, נוספה מטרה חדשה של שימור מעמדה של רוסיה כמעצמה ימית עולמית, המאפשרת יציבות אסטרטגית באוקיינוסים על פני הגלובוס.
האיום המרכזי על רוסיה היא החתירה של ארה"ב ונאט"ו לדומיננטיות ועליונות ימית.
בדוקטרינה החדשה שינה פוטין את סדרי העדיפויות הלאומיים, שהוגדרו ב- 2015, והעדיפויות החדשות ובעלות העדיפות העליונה הן הגנה על אינטרסים במים הטריטוריאליים, המדינתיים והכלכליים - הים הכספי, ים אוח'וצק, כאשר דגש מיוחד הושם על האזור הארקטי.
במדרג השני (אינטרסים חשובים) מופיעים, בין היתר, הימים אשר נמצאים בקרבת הטריטוריה הרוסית - הים השחור, ים אזוב, האגן המזרחי של הים התיכון, מצרי הבוספורוס והדרדנלים, ונתיבי שיט בינלאומיים מרכזיים, מהים השחור ועד אפריקה (דגש לנתיב בים האדום).
האזור הארקטי
הדוקטרינה החדשה שינתה את סדרי העדיפויות הקודמים, ומציבה כיעד עליון את האזור הארקטי, האוקיינוס השקט, המרחב האטלנטי (כלומר מרחב העימות הפוטנציאלי עם כוחות נאט"ו, הכולל את הים הבלטי, הים השחור, ים אזוב והים התיכון), הים הכספי, האוקיינוס ההודי, ואנטרקטיקה.
השינוי המשמעותי פה הוא העדיפות העליונה שניתנה לאזור הארקטי, אזור המריבה הנוכחי והעתידי של רוסיה מול סין ומדינות המערב, בדגש למדינות הנורדיות, ארה"ב וקנדה. הפשרת הקרחונים באזור תשפיע בשנים הקרובות על נתיבי השיט ותאפשר קיצור של כשליש בזמן ובמרחק של נתיבי הסחר בין סין לאירופה.
הדוקטרינה מגדירה כי על רוסיה לפעול להרחבת נוכחותה בים התיכון ובים האדום, ולהקים בסיסים ימיים באזורים אלו. סוריה מקבלת משנה תוקף בדוקטרינה המעודכנת, ומוגדרת כציר מרכזי לפעילות צי הים השחור בים התיכון ובים האדום.
המסמך הרוסי מגדיר אף רוסיה תגביר את שיתוף הפעולה עם איראן ומדינות המפרץ, ותגביר את מאמציה במפרץ הפרסי.
הדוקטרינה מגדירה גם פערים אותם רוסיה נדרשת לצמצם, בהם יכולות טכנולוגיות, צי סוחר קטן ולא מאוייש דיו, פיתוח הדיג כמקור למזון, הדרישה המבצעית להגנה על צינורות העברת גז ונפט בים, צורך במחקר ימי מעמיק ופיתוח תשתיות מדינתיות נוספות בים.
הדוקטרינה החדשה היא המצפן החדש לאורו צפויים להבנות ולהתפתח הציים הרוסים, זהו מצפן, הפונה בעיקר צפונה ומזרחה; והרואה את האיומים, הפערים וההזדמנויות העומדים בפני רוסיה בממד הימי, כממד מרכזי לצמיחת הכלכלה והמשאבים של רוסיה מחד, וכממד בו נדרש לתת דגש לעוצמה הצבאית הרוסית.
הדוקטרינה של 2015 יושמה במהלך שבע השנים האחרונות וסביר להניח שכתוצר של המערכה באוקראינה, נראה אף פה שלאחריה תחל רוסיה ביישום הדוקטרינה המעודכנת שלה.
