פרשנות | האם ישראל תדע להשתמש במשבר סביב שדה כריש לשיקום ההרתעה מול חיזבאללה?

ישראל יכולה לנצל את המשבר מול חיזבאללה, סביב שדה כריש, על מנת לשקם את ההרתעה מול ארגון הטרור. זאת, באמצעות שורה של צעדים מעשיים שיאותתו לחיזבאללה שישראל אכן מתכוונת להגיב תגובה קשה לתקיפה ולעצם האיום על האינטרסים שלה

פרשנות | האם ישראל תדע להשתמש במשבר סביב שדה כריש לשיקום ההרתעה מול חיזבאללה?

צילום: עמוס בן גרשום/ לע"מ
 

חיזבאללה שוב מאתגר את ישראל. הפעם בסכסוך גבולות וחלוקת משאבים קלאסי בין מדינות שהיה יכול להיגמר בפשרה כלכלית – חיזבאללה מייצר איום קינטי ותודעתי. באיומו על ישראל באמצעות כתבמ"ים ורטוריקה מאיימת (נאום "כריש ומעבר לו", נאום "כל אסדות הגז" ). מצב דברים זה מייצר לישראל אתגר מורכב.

מחד, אם ישראל תכנע – כוח ההרתעה שלה באיזור ישחק משמעותית. מאידך, ישראל לא מעוניינת וגם מורתעת מלהגיע לעימות כולל מול החיזבאללה. מאמר זה בוחן את קשת האפשרויות של ישראל בין סכנת הדרדרות לעימות כולל לבין כניעה לתכתיבי חיזבאללה. 

ישראל לא מעוניינת בעימות

ניהול סיכונים של נאסראללה נראה ברור. "מאזן אימה" קונווציונלי מתקיים בין ישראל לחיזבאללה. מידע גלוי מהשיח בישראל מביא רק למסקנה אחת – ישראל לא מעוניינת בעימות כולל מול חיזבאללה.

מכיוון שישראל תמנע ככל האפשר מעימות כולל, מרחב התמרון של חיזבאללה נראה רחב. לכן, הנחת המוצא הסבירה של חיזבאללה תהיה שגם אם ישראל וחיזבאללה יגיעו לעימות סביב נושא האסדות סביר להניח שיהיה זה סבב מוגבל או ימי קרב. 

אם חיזבאללה אכן יממש את איומיו וישגר טילים או כטבמים לעבר האסדות בפני ישראל כמה אפשרויות. אם ישראל מצליחה ליירט ולהפיל את הטיל או הכטבמים, ישראל עלולה לבחור בתגובה מינורית.

אם האירוע מסתיים בנזק מינימלי לרכוש - התגובה ישראלית עלולה להסתכם בתקיפה של מתקן של חיזבאללה אך ללא נזק אסטרטגי לחיזבאללה (מודל הפגיעה באתר ייצור הרקטות של חמאס בתגובה לשיגור רקטות לעבר ישראל בשבועות האחרונים).

לחילופין ישראל עלולה להפתיע ולבצע תקיפה בלבנון שתביא לפגיעה משמעותית ביכולות חיזבאללה. במקרה בתקיפת חיזבאללה תביא לפגיעה בנפש לישראל לא תהיה ברירה אלא לפגוע במתקן בעל חשיבות אסטרטגית לחיזבאללה. 

בשלב זה נראה ששני הצדדים מורתעים ממערכה כוללת ונסראללה הוא היחיד בין שני היריבים למנף את המצב בכדי לזכות ברווחים תודעתיים. האסטרטגיה הסבירה ביותר של נאסרללה אסטרטגיית "הניצחון המובטח". אם ישראל לא תיסוג מעמדותיה ותושג פשרה במו"מ עם לבנון - נאסרללה עדיין יכול להציג את תוצאות המו"מ עם לבנון כהישג שלו.

לאחר שיסתיים המו"מ בפשרה כזו או אחרת - נאסרללה יטען שתוצאות המו"מ בין ישראל ולבנון הושגו בזכות איומיו והכטב״מים ששלח. כל פשרה שתושג נאסראללה יטען שלמעשה שוב הוכח שחיזבאללה מסוגל להוריד את ישראל על הברכיים. לשם כך הוא לא קבע יעדים ברורים לאיומים שלו ולא התחייב באיזה דרך פעולה יבחר, מהם התנאים בהם יחליט לפגוע בישראל ומה הם הקווים האדומים שלו.    

הימנעות מתגוננת

בעוד שנאסראללה מנצל כל אפשרות לצבור נקודות מול הציבור בלבנון ולחזק את המעמדו, ישראל מבטאת מבוכה כללית וחוסר אונים מולו. עד כה ישראל בחרה באסטרטגיה של "הימנעות מתגוננת" – כלומר הימנעות של ישראל מלהגביר את הרתעה מול חיזבאללה (למשל "בומים על קוליים מעל בירות", תגבור כוחות בגבול, פגיעה ביכולות אסטרטגיות  וכו).

הימנעות זו, מבוססת על החשש ההנחה שפעולות כאלה עלולות להביא לאסקלציה בלתי נשלטת ואולי אף למערכה כוללת. 

הצדקה נוספת להימנעות זו, היא לאפשר מו"מ עם לבנון – בהנחה שלבנון אכן מסוגלת להגיע להסכמות עם ישראל למרות ההפרעות של חיזבאללה. הסכנה באסטרטגית ההימנעות, היא שחיזבאללה ניזון ממנה ומחזק את כוחו. לשלילה, אסטרטגיה זו ממשיכה את הכרסום שמתקיים בהרתעה של ישראל מול החיזבאללה.

הרי ההרתעה הקיימת לא מנעה מחיזבאללה להתגרות בישראל באמצעות כטבמים ונאומים אגרסיביים שלא נשמעו כמותם שנים. יש סבירות נמוכה, שההימנעות של ישראל עלולה להוביל דווקא לכך שחיזבאללה עלול להאמין שבכוחו לתקוף את אסדת כריש מבלי לשלם מחיר משמעותי.

חיזבאללה גם עשוי לפתוח במסע הטרדה מתמשך שיפגע בתפקוד האסדה, אפשרות זו גם היא בסבירות נמוכה.חיזבאללה עלול למנף מצב הימנעותי זה כדי להמחיש לעולם את חולשתה של ישראל. קו ההסברה של איראן תואם גישה כזו.   

הסבירות הגבוהה ביותר היא לכך שהימנעות ישראל מצעדי הרתעה אקטיביים תביא חיזבאללה עשוי להציג את פירות המו"מ עם לבנון ככאלה שהושגו בזכות איומיו (כניעה של ישראל לתנאיו). 

בנייה מחדש של הרתעה כוללת

בשונה מהאסטרטגיה של "הימנעות מתגוננת" בה בחרה ישראל בשלב זה – בפני ישראל אפשרות של מינוף המשבר לאסטרטגיית חדשה – בנייה מחדש של הרתעה כוללת מול חיזבאללה. ישראל יכולה לבחור בניצול ההזדמנות שיצר החיזבאללה באיומיו ולהראות מסוגלות מרתיעה.

בכדי להשיג הרתעה כזו ישראל יכולה לבצע מהלכים מאיימים ואמיתיים לקראת תאריך היעד של תחילת ספטמבר. מדובר במהלכים שישקפו נכונות ישראלית לפעולה משמעותית מול חיזבאללה, אם אכן יבחר לתקוף את האסדה ולא באיומים מילוליים.

שורה של צעדים מעשיים שיאותתו לחיזבאללה שישראל אכן מתכוונת להגיב תגובה קשה לתקיפה ולעצם האיום על האינטרסים שלה. במאמר זה אי אפשר לפרט הם אותם צעדים אך הקברניטים מכירים אותם היטב. כמובן שבמידה וינקטו אותם צעדים יש בכך סיכון. 

במידה וינקטו הצעדים הדרושים, האיומים הישראלים יקבלו משמעות חדשה וההרתעה הישראלית תשוקם. מאידך יש בצעדים אלה סכנה שאותם צעדים מחוללי הרתעה עלולים להוביל לאסקלציה בלתי נשלטת ואף להידרדרות למערכה כוללת.

אסטרטגיה זו כמו כל אסטרטגיה אחרת כרוכה במדיניות ניהול סיכונים. האומץ "להלך על הקצה" בשלב זה הוא נחלתו הבלעדית של נאסראללה. האם הקברניטים בישראל ישקלו לשפר את מאזן ההרתעה מול חיזבאללה במחיר סיכון מחושב?


הכותב הינו חוקר עמית במכון למניעת טרור במרכז הבין תחומי.