מרוקו רוכשת ״ברק״ מישראל | אלג'יריה רוכשת טילי "יאחונט" מסין
משרד ההגנה של אלג'יריה הודיע לאחרונה כי המדינה רכשה מסין טילים מדגם CM-302. מדובר בגרסה הסינית של טילי יאחונט לטווח של עד 400 ק״מ
אייל פינקו
| 04/07/2022
https://mil.sina.cn/sd/2020-01-19/detail-iihnzhha3433415.d.html
משרד ההגנה של אלג'יריה הודיע לאחרונה כי המדינה רכשה מסין טילים מדגם CM-302 (המכונים בגרסה הסינית המקומית YJ-12). על פי הכרזת המשרד, הטילים יאפשרו למדינה שליטה באזור הימי עד מצרי גיברלטר, הים הבלארי (איביזה ופלמה) וסרדיניה, ויאפשרו לאלג'יריה יכולת מניעת גישה מלאה באזורים אלו.
הטילים מדגם CM-302, הגרסה הסינית של הטילים מדגם יאחונט, צפויים להחליף במדינה את מערך טילי החוף הרוסים המתיישנים מדגם P-20 סטיקס (מערכת השיגור Rubezh) לטווח של 80 ק"מ.
הטילים הסיניים, בדומה לטילי היאחונט, הם בעלי טווח של כ- 300 ק"מ עד 400 ק"מ (בתלות בגרסה), מצויידים בראש קרב במשקל של כ- 250 ק"ג וטסים במהירות של כ- 2.8 מאך.
הטילים פותחו על ידי החברה הסינית China Aerospace Science and Industry Corporation, אחת מחברות האמל"ח הגדולות והמובילות בסין לפיתוח וייצור טילים. לטילים יכולת פגיעה לא רק במטרות ימיות אלא גם במטרות בחוף ובעומק היבשה.
הטילים הסיניים, הנראים זהים למקבילה הרוסית היאחונט, הוצגו לראשונה בתערוכת אמל"ח בסין ב- 2015 ועוררו ויכוח עז בין רוסיה והודו.
רוסיה והודו מנהלות מאז ראשית שנות האלפיים, במשותף את פרוייקט הבראהמוס, פרוייקט שהוא למעשה גרסת הייצוא של טיל היאחונט. פרוייקט הבראהמוס אפשר למעשה לרוסים לסיים את הפיתוח ולהגיע לבשלות המבצעית של היאחונט. הודו ייצרה מאות רבות של טילי בראהמוס.
הפרוייקט הסיני יצר מתיחות בין רוסיה והודו, אשר האשימו זו את זו בגניבת המידע הטכנולוגי על ידי סין, אשר אפשר לסין לייצר את הגרסה שלהם לטיל היאחונט.
על פי תמונות הטיל הסיני ורכב השיגור, נראה כי פעילות הריגול הטכנולוגי הסיני בהקשר זה הייתה מוצלחת ביותר, בין אם מקור המידע ברוסיה או בהודו, ובין אם המידע הושג באמצעות תקיפות סייבר, מבצע מודיעין אנושי (יומינט) או אם באמצעות רכש "שחור" של מערכת שלמה.
טווח הפעולה המרבי של הטיל משתנה בין המדינות. ברוסיה טווח הטיל המרבי הוא 600 ק"מ, אך אינו נמכר בעולם בתצורה זו לאור מגבלות MTCR. בהודו גרסת הבראהמוס המקורית היא 300 ק"מ, אך לפני כשנתיים אפשרו הרוסים להגדיל את טווח הטיל ל- 450 ק"מ, באמצעות שינוי תוכנה בתוכנת הטייס האוטומטי. הגרסה הסינית מאפשר טווח טיסה של 300 עד 400 ק"מ, בתלות במהירות.
אלג'יריה רכשה ככל הנראה את הטילים בגרסת הטווח הארוכה יותר, וברשתות החברתיות באלג'יריה הועלו תמונות רבות של רכבי שיגור CM-302, הנעים על גבי מובילים ברחבי המדינה.
אלג'יריה החלה בשדרוג היכולות הימיות שלה כבר לפני למעלה מעשור, וציידה את הצי שלה במיטב ספינות הקרב מתוצרת איטליה, סין וגרמניה, וצוללות מתקדמות מדגם קילו תוצרת רוסיה, המצויידות בטילי שיוט "קליבר" כנגד מטרות בעומק היבשה. ב- 2015 רכשה אף אלג'יריה אונייה נושאת גייסות ומסוקים, LPD, תוצרת איטליה.
תהליכי בניין הכוח של אלג'יריה, שהטיל הסיני החדש מהווה בהם אבן בניין מרכזית, מאפשרים למדינה עוצמה ועליונות ימית באזור המגרב, עוצמה המאיימת באופן ישיר על מרוקו. בין המדינות קיימת מתיחות צבאית ומדינית, והרכש החדש מסין צפוי להגביר אותה.
ישראל היא אחת מ"הנהנות" מהחיכוך הצבאי בין מרוקו ואלג'יריה. כך לדוגמה סיכמה תע"א במרץ האחרון עסקה בשווי של למעלה ממיליארד דולר מול מרוקו לאספקת מערכות הגנה אווירית מדגם ברק-MX, ליירוט מטוסי קרב, מסוקים, מל"טים, טילי שיוט, טילי קרקע-אוויר וטילי קרקע-קרקע.
מומלץ שישראל תעקוב אחר בניין הכוח של אלג'יריה, שאיפותיה לעליונות ימית ופעילותה המבצעית, שכן סביר יהיה להניח שאוניות הקרב והצוללות של אלג'יריה יפעלו באגן המזרחי של הים התיכון, למרות שלכאורה אין למדינה כל כוונות לפעול צבאית נגד ישראל.
משרד ההגנה של אלג'יריה הודיע לאחרונה כי המדינה רכשה מסין טילים מדגם CM-302. מדובר בגרסה הסינית של טילי יאחונט לטווח של עד 400 ק״מ
https://mil.sina.cn/sd/2020-01-19/detail-iihnzhha3433415.d.html
משרד ההגנה של אלג'יריה הודיע לאחרונה כי המדינה רכשה מסין טילים מדגם CM-302 (המכונים בגרסה הסינית המקומית YJ-12). על פי הכרזת המשרד, הטילים יאפשרו למדינה שליטה באזור הימי עד מצרי גיברלטר, הים הבלארי (איביזה ופלמה) וסרדיניה, ויאפשרו לאלג'יריה יכולת מניעת גישה מלאה באזורים אלו.
הטילים מדגם CM-302, הגרסה הסינית של הטילים מדגם יאחונט, צפויים להחליף במדינה את מערך טילי החוף הרוסים המתיישנים מדגם P-20 סטיקס (מערכת השיגור Rubezh) לטווח של 80 ק"מ.
הטילים הסיניים, בדומה לטילי היאחונט, הם בעלי טווח של כ- 300 ק"מ עד 400 ק"מ (בתלות בגרסה), מצויידים בראש קרב במשקל של כ- 250 ק"ג וטסים במהירות של כ- 2.8 מאך.
הטילים פותחו על ידי החברה הסינית China Aerospace Science and Industry Corporation, אחת מחברות האמל"ח הגדולות והמובילות בסין לפיתוח וייצור טילים. לטילים יכולת פגיעה לא רק במטרות ימיות אלא גם במטרות בחוף ובעומק היבשה.
הטילים הסיניים, הנראים זהים למקבילה הרוסית היאחונט, הוצגו לראשונה בתערוכת אמל"ח בסין ב- 2015 ועוררו ויכוח עז בין רוסיה והודו.
רוסיה והודו מנהלות מאז ראשית שנות האלפיים, במשותף את פרוייקט הבראהמוס, פרוייקט שהוא למעשה גרסת הייצוא של טיל היאחונט. פרוייקט הבראהמוס אפשר למעשה לרוסים לסיים את הפיתוח ולהגיע לבשלות המבצעית של היאחונט. הודו ייצרה מאות רבות של טילי בראהמוס.
הפרוייקט הסיני יצר מתיחות בין רוסיה והודו, אשר האשימו זו את זו בגניבת המידע הטכנולוגי על ידי סין, אשר אפשר לסין לייצר את הגרסה שלהם לטיל היאחונט.
על פי תמונות הטיל הסיני ורכב השיגור, נראה כי פעילות הריגול הטכנולוגי הסיני בהקשר זה הייתה מוצלחת ביותר, בין אם מקור המידע ברוסיה או בהודו, ובין אם המידע הושג באמצעות תקיפות סייבר, מבצע מודיעין אנושי (יומינט) או אם באמצעות רכש "שחור" של מערכת שלמה.
טווח הפעולה המרבי של הטיל משתנה בין המדינות. ברוסיה טווח הטיל המרבי הוא 600 ק"מ, אך אינו נמכר בעולם בתצורה זו לאור מגבלות MTCR. בהודו גרסת הבראהמוס המקורית היא 300 ק"מ, אך לפני כשנתיים אפשרו הרוסים להגדיל את טווח הטיל ל- 450 ק"מ, באמצעות שינוי תוכנה בתוכנת הטייס האוטומטי. הגרסה הסינית מאפשר טווח טיסה של 300 עד 400 ק"מ, בתלות במהירות.
אלג'יריה רכשה ככל הנראה את הטילים בגרסת הטווח הארוכה יותר, וברשתות החברתיות באלג'יריה הועלו תמונות רבות של רכבי שיגור CM-302, הנעים על גבי מובילים ברחבי המדינה.
אלג'יריה החלה בשדרוג היכולות הימיות שלה כבר לפני למעלה מעשור, וציידה את הצי שלה במיטב ספינות הקרב מתוצרת איטליה, סין וגרמניה, וצוללות מתקדמות מדגם קילו תוצרת רוסיה, המצויידות בטילי שיוט "קליבר" כנגד מטרות בעומק היבשה. ב- 2015 רכשה אף אלג'יריה אונייה נושאת גייסות ומסוקים, LPD, תוצרת איטליה.
תהליכי בניין הכוח של אלג'יריה, שהטיל הסיני החדש מהווה בהם אבן בניין מרכזית, מאפשרים למדינה עוצמה ועליונות ימית באזור המגרב, עוצמה המאיימת באופן ישיר על מרוקו. בין המדינות קיימת מתיחות צבאית ומדינית, והרכש החדש מסין צפוי להגביר אותה.
ישראל היא אחת מ"הנהנות" מהחיכוך הצבאי בין מרוקו ואלג'יריה. כך לדוגמה סיכמה תע"א במרץ האחרון עסקה בשווי של למעלה ממיליארד דולר מול מרוקו לאספקת מערכות הגנה אווירית מדגם ברק-MX, ליירוט מטוסי קרב, מסוקים, מל"טים, טילי שיוט, טילי קרקע-אוויר וטילי קרקע-קרקע.
מומלץ שישראל תעקוב אחר בניין הכוח של אלג'יריה, שאיפותיה לעליונות ימית ופעילותה המבצעית, שכן סביר יהיה להניח שאוניות הקרב והצוללות של אלג'יריה יפעלו באגן המזרחי של הים התיכון, למרות שלכאורה אין למדינה כל כוונות לפעול צבאית נגד ישראל.
