פרשנות | מתקפת הכטב״מ נגד אסדת כריש - אפקט תודעתי משמעותי וחשוב עבור חיזבאללה

מתווה טיסת הכטב"מים כפי שפורסם על ידי דובר צה"ל מצביע על כך שבניגוד להודעת דובר צה"ל כי הכטב"מים ניסו לבצע פעולה תודעתית | האירוע מדגיש את חשיבות הגילוי האווירי של מטרות מעל הים

פרשנות | מתקפת הכטב״מ נגד אסדת כריש - אפקט תודעתי משמעותי וחשוב עבור חיזבאללה

תמונה: דובר צה״ל 

בשעות הצהריים של יום שבת, ה- 2 ליולי 2022, שוגרו שלושה כלי טיס בלתי מאויישים (כטב"מים) מכיוון לבנון לעבר אסדות הגז של ישראל. הכטב"מים שוגרו על ידי יחידת הכטב"מים של חיזבאללה.

יחידה זו מפעילה כיום למעלה מ- 2000 כלי טיס מדגמים שונים, בעל יכולות פעולה בטווחים רחוקים מאד ולמשימות מגוונות כולל איסוף מודיעין ותקיפה. 

קרוב לפני הים

הכטב"מים טסו בגובה נמוך, קרוב לפני הים, בניסיון לחמוק ממערך המכ"מים הישראלי. על מנת להקשות על הגילוי שלהם, טסו כלי הטיס של חיזבאללה כל אחד במסלול שונה, ולא במבנה אחוד. 

שיגור הכטב"מים של חיזבאללה זוהה על ידי מערך ההגנה האווירי הישראלי, והם נעקבו על ידו. הכטב"מים התגלו וזוהו גם על ידי ספינות הטילים של חיל הים. ייתכן אף שהכוונות לשיגור על ידי חיזבאללה עלה גם כהתרעה על ידי יחידות האיסוף של קהילת המודיעין הישראלי (לא התקבל לכך אישור מדובר צה"ל). 

לעבר הכטב"מים הוזנק מטוס מדגם F-16, אשר יירט את אחד מהם. את שני הכטב"מים האחרים יירטה אוניית סער 5, אח"י אילת, באמצעות מערכת טילי היירוט "ברק 1". הכטב"מים יורטו מספר מיילים מאסדת הגז "כריש". 

מערכת ה"ברק 1" הינה מערכת הגנה אווירית, המותקנת מאמצע שנות התשעים על ספינות חיל הים, ונועדה להגן עליהם מפני איומים אווירים – פצצות, טילים נגד כלי שיט, מטוסים, מסוקים וכלי טיס לא מאויישים. באמצעות המערכת ניתן להגן גם על כלי שיט ומתקנים ימיים, הנמצאים באזור כלי השיט המגן. 

מערכת "ברק 1" הינה פרי פיתוח משותף וארוך שנים של חיל הים, תעשייה אווירית ורפאל (שהחל בשנות השמונים). המערכת נמכרה בעולם למספר מדינות, בהן הודו, סינגפור וצ'ילה.

לאור גילן המתקדם של המערכות החליטו סינגפור, הודו וצ'ילה על הוצאת המערכת משירות מבצעי בהדרגה. במלחמת לבנון השנייה, ביולי 2006, נפגעה אוניית סער 5, אח"י חנית, מטיל איראני מדגם C-802, אשר שוגר לעברה על ידי היחידה הימית של חיזבאללה מאזור ביירות. מערכת ה"ברק 1" שהייתה מותקנת כבר אז באח"י חנית לא פעלה (על כך בהרחבה במאמר אחר).  

היירוט הנוכחי של שני כטב"מים הינו למעשה היירוט המבצעי הראשון של המערכת מאז סיום פיתוחה והתקנתה בספינות חיל הים (משלהי שנות התשעים כאמור). 

מדובר צה"ל נמסר, כי להערכת הצבא הכטב"מים היו לא חמושים ולא היוו איום. הערכה זו מבוססת על כך, שלא נגרמו פיצוצי משנה לאחר הפגיעה בהם. בצה"ל העריכו, כי הכטב"מים טסו לעבר אסדת כריש שעדיין אינה מפיקה גז במטרה לבצע פעולה תודעתית.

כשעתיים לאחר ההודעה הישראלית על יירוט הכטב"מים, אישר חיזבאללה כי הארגון שיגר "כטב"מים לא חמושים לעבר האזור הימי השנוי במחלוקת בשדה הגז "כריש", על מנת לבצע משימת תצפית".  

הסכסוך על השטח הימי בין ישראל ולבנון
הסכסוך על קו הגבול הימי בין ישראל ולבנון הוא סכסוך ארוך שנים. השטח שבמחלוקת מהווה עבור ישראל פחות משני אחוזים מהשטח הכולל של המים הכלכליים שלה, ועבור הלבנונים כשלושה אחוזים, אך מרבץ הגז באזור הוא גדול, ושני הצדדים מעוניינים לנצלו כל אחד לטובתו. 

בשנת 2012 אותתה ישראל ללבנון שהיא מוכנה ללכת לקראתה ולחלק את הזכויות באזור ביחס של 42:58 לטובת לבנון. אך המשא ומתן המתנהל משנת 2000 בתיווך אמריקאי, נפסק ומתחדש לפרקים ולא הביא לידי כל הסכמה עד כה. 

למורת רוחה של לבנון, בישראל מתכוונים כבר השנה להפיק גז ממאגר כריש, שמבחינתה נמצא בשטחה הטריטוריאלי, למורת רוחם של הלבנונים. השטח שנמצא במחלוקת בין ישראל ללבנון הוא קטן מאוד, באופן יחסי. מדובר ב-860 קמ"ר במים הכלכליים, שמאגר כריש נמצא בקצה שלהם, באזור שסמוך לשטח שבמחלוקת אך נמצא בשליטת ישראל. 

לאחר נתק של מספר חודשים במשא ומתן, הגיעה אסדה לשדה "כריש", באמצעותה צפוי הגז להיות מופק. הגעת האסדה הציפה מחדש את המחלוקת הישנה. בלבנון הגיבו בחריפות על המשך הפיתוח הישראלי של שדה הגז, ונשיא לבנון וראש הממשלה, פנו לאמריקאים, בטענה שישראל מבצעת מחטף בצעד חד-צדדי להשתלטות על האזור הימי. 

מזכ"ל חיזבאללה, נסראללה, הגיב גם הוא על הגעת האסדה ובנאומו לתקשורת מסר כי הארגון הציב לעצמו כמטרה למנוע מישראל להפיק גז מ"כריש'". לדבריו, "זו זכותה של לבנון במאבק הזה, וגם יש לה את הכוח במסגרת הצבא וההתנגדות". 

הגעת האסדה ותחילת הפעילות הישראלית להפקת הגז מ"כריש" הינה בעת בה המצב הכלכלי בלבנון מצוי במשבר חמור, לרבות מחסור בדלק ובאנרגיה במדינה. לבנון, הזקוקה נואשות לגז לטובת אנרגיה וכמקור הכנסה, תולה תקוות בשדה "כריש" (במידה ויהיה בחזקתה) להוצאתה מהבוץ הכלכלי ולמיתון האינפלציה הדוהרת במדינה אל בורות הנשייה. 

מלחמת תודעה
אסדות בגז בים, מהן מפיקה ישראל את מרבית דרישות האנרגיה שלה, הן לא רק נכס אסטרטגי עבור מדינת ישראל, אלא שהן גם יעד אסטרטגי ליריבותיה של ישראל, בדגש על איראן, חיזבאללה וחמאס.

בכל מערכה עתידית מול חמאס וחיזבאללה יהיו אסדות הגז למטרה. זוהי אגב הסיבה, להצטיידות חיל הים בספינות ה"מגן", ספינות הסער 6 תוצרת גרמניה, שנועדו להגן על התשתיות האסטרטגיות הקריטיות של ישראל בים ובחוף. 

חיל הים מקיים פעילות מבצעית שוטפת וקבועה לשמירת האסדות. זוהי משימה חשובה של חיל הים, הדורשת יכולת שהייה ארוכה בסמוך האסדות, עם יכולות גילוי מטרות בזמן אמת, ויירוטן בזמן קצר מרגע הגילוי.

מערכות ההגנה האווירית של חיל הים מדגם "ברק 1" ו"ברק 8" מהוות שכבת הגנה קריטית לאבטחת האסדות. אירוע יירוט שלוש הכטב"מים יילמד בימים הקרובים על ידי חילות ים רבים בעולם, וימונף על התעשייה הביטחונית הישראלית למכירת מערכות כאלו לחילות ים נוספים. 

יש לציין אגב, שזהו אינו האירוע הראשון מסוגו בעולם של יירוט מבצעי של כטב"מים באמצעות טילי יירוט מכלי שיט, ואף במהלך חודש מאי האחרון דיווחה רוסיה על יירוט כטב"מים טורקיים בשירות אוקראינה, על ידי אוניות צי הים השחור שלה, באמצעות מערכות הגנה אווירית.

האירוע מדגיש את חשיבות הגילוי האווירי של מטרות מעל הים, המשוגרות מלבנון, על ידי מערך הגילוי והבקרה האווירי של חיל האוויר ושל חיל הים, המשתפים ביניהם פעולה בבניית התמונה האווירית. 

נראה כי מערך ההגנה האווירית, הכוננות בספינות חיל הים והתיאום המבצעי בין חיל האוויר וחיל הים פעלו ברמה מבצעית וטכנולוגיסטית גבוהה (בניגוד לאירוע אח"י חנית במלחמת לבנון השנייה). 

מתווה טיסת הכטב"מים כפי שפורסם על ידי דובר צה"ל מצביע על כך שבניגוד להודעת דובר צה"ל כי הכטב"מים ניסו לבצע פעולה תודעתית, דווקא מסתמן שהכטב"מים היו במשימת איסוף מודיעין וניסו לבדוק את יכולות ותגובות מערך הגילוי האווירי הישראלי.

יחד עם זאת, אין ספק שלשימוש בכטב"מים יש אפקט תודעתי משמעותי וחשוב, אפקט המובן לחיזבאללה ולאיראן היטב. 

מערך אסטרטגי

חיזבאללה ואיראן רואים במערך הכטב"מים של חיזבאללה כמערך אסטרטגי, בעל מגוון יכולות מבצעיות לאיסוף מודיעין, בניית תמונה ימית, ציון מטרות בים וביבשה ויכולות תקיפה (בין אם באמצעות "התאבדות" או בין אם באמצעות שיגור חימוש). 

איראן וחיזבאללה הפיקו לקחים רבים, ברמה המבצעית, הטכנית והלוגיסטית, מהלחימה בסוריה, בנגורנו-קראבך, בלוב ובאוקראינה, שם נעשה שימוש רב מאד בכלי טיס לא מאויישים, במגוון רחב של משימות איסוף ותקיפה. לאור זאת, סביר יהיה להניח שהשימוש במערך הכטב"מים של חיזבאללה (ואף של חמאס) יילך ויגבר, ומכאן גם האיומים מכיוון זה על ישראל. 

לבנון (וחיזבאללה) מצויים במצב כלכלי נואש, שכלכלת לבנון הולכת ומתרסקת. איראן מוגבלת ביכולתה לסייע ללבנון, שכן גם היא מצוייה במשבר כלכלי גדול, ודעתה נתונה לסיום המשא ומתן על תוכנית הגרעין והסרת הסנקציות הכלכליות עליה.

איראן זקוקה בימים אלו לאוויר לנשימה, ואינה יכולה לסייע באמת ללבנון. ככל שמחריף המשבר בלבנון מנסה חיזבאללה לסייע למאמצים אך בעיקר מנסה להסיט את הביקורת הציבורית הנשמעת (בשקט יחסי) כנגדו ולהאשים את ישראל במצב. 

המשבר הכלכלי בלבנון, התקיעה במשא ומתן עם ישראל, יחד עם המשך העבודות להפקת הגז משדה "כריש", עשויים לגרום לחיזבאללה לפעול שוב (ובקרוב) כנגד אסדות הגז הישראליות ולא רק כנגד "כריש". 

זוהי התקופה הרגישה ביותר בה נדרשים חיל הים, חיל האוויר וקהילת המודיעין לא לנוח על "זרי הדפנה" של יירוט שלוש הכטב"מים אלא לעמוד על המשמר אף יותר, ולמקד את מערך הבקרה האווירי ואת מערך השליטה והבקרה הימי כנגד שלל איומים ותרחישים כנגד התשתיות האסטרטגיות של ישראל בים ובחוף, מצפון ועד דרום.

הארגון עשוי לפעול מול אסדות הגז ומתקני התשתית לאורך החוף הישראלי גם באמצעות כלי שיט מהירים, צוללות ננס, ופעולות קומנדו נוספות. 

אולי יעניין אותך גם