גנץ: ״ישראל מאמצת את תכנית החלוקה, דה-פקטו, בנגב ובגליל״
ערב החלפת ממשלה מתריע בני גנץ כי אינטרסים קצרי טווח של פוליטיקאים הביאו לכך שהנגב והגליל מוזנחים מבחינת תשתיות ותשומת לב ממשלתית. ״הצפון והנגב סובלים מסמיכות הגבולות ומסכנות ביטחוניות שאיתן נכון להתמודד״, אמר גנץ
עמי רוחקס דומבה
| 22/06/2022
קרדיט: המכון הישראלי לדמוקרטיה
סגן ראש הממשלה ושר הביטחון ח"כ בני גנץ פתח הבוקר את כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה שעורך המכון הישראלי לדמוקרטיה, והתייחס למערכת הבחירות הקרובה: "אנו יוצאים עם אמירה ברורה: ממשלה שלא תפעל למען העתיד לא באמת תוכל לנשום בהווה.
״והעתיד מכובדיי, הוא חיזוק הנגב והגליל, ואני מקווה שבעוד ארבעה חודשים תוקם ממשלת אחדות יציבה, מרכזית, רחבה, שתשמור על הדמוקרטיה הישראלית ושתוכל לפתח את המדינה והחברה הישראלית בתוך עצמה ומול סביבתה האזורית והעולמית.
״כדי שזה יקרה רצוי שכל המנהיגים הפוליטיים הממלכתיים יצטרכו לקבל החלטות שיגדילו בסופו של דבר את השלם מסך חלקיו ואם זה לא יקרה נגיע לבחירות שישיות ושביעיות, וחס וחלילה ממשלה קיצונית בראשות נתניהו בן גביר וקיצוניים נוספים שמכתיבים את הטון במקום שהממלכתיים יצליחו להוביל מהמרכז. היכולת להרכיב קואליציה רחבה וממלכתית ובכל מקרה עד שיהיו בחירות נמשיך לשרת את החברה הישראלית".
את יתר דבריו חילק שר הביטחון לשישה אתגרים מרכזיים שיש למדינת ישראל: "אני מנסה להתרומם מעל לבעיות השוטפות ולעמוד בפניכם - על שישה אתגרים אסטרטגים של מדינת ישראל שאנחנו מנסים להתבונן על עשרות השנים".
"הראשון בהם, שאדבר עליו פחות הוא האתגר האיראני. אין ספק שאנחנו בתחרות אסטרטגית עם איראן, בכל הממדים הכלכליים, הטכנולוגיים, המבצעיים, הצבאיים, הגרעיניים, הטרור ושיתוף הפעולה האזורי. אני חוזר ומרגיש שאיראן היא בעיה עולמית, בעיה אזורית, וגם - איום על מדינת ישראל.
״אני לא חושב שנכון להציג אותה כבעיה ישראלית - זו בעיה יותר רחבה. כמובן שאנחנו צריכים לשמר לעצמנו את חופש הפעולה בנושא הזה, ואיראן תחת המשטר הזה תמשיך להוות אתגר לעולם, לאזור ולישראל שנצטרך לעסוק בו.״
באשר לסוגייה הפלסטינית: ״הבעיה השנייה, היא הסדרת הצורך ביחסינו מול הפלסטינים תוך שמירה על ביטחוננו ויהדותנו הדמוקרטית מאידך. אני מאמין בסופו של דבר במציאות של שתי ישויות שבה מדינת ישראל שומרת על הביטחון במרחב כי אחרת זה יתפרק, כל אחד עוסק בניהול של עצמו.
״הכלכלות משולבות, היפרדות מדינית מהפלסטיניים. רצינו להקים מדינה יהודית דמוקרטית פורחת כללית וצודקת ואנחנו לא רוצים לראות בשנים הקרובות - חמאס יותר חזק או מדינה אחת. לא מזה ולא מזה. אני מנסה לייצר מציאות יותר טובה ויתר משמעותית. שממנה בהמשך יהיה הניתן לייצר הסדרי קבע לעולם".
בנוסף, "שמירה על היחסים האסטרטגיים עם ארה"ב והלגיטימציה הבינלאומית שישראל צריכה לקבל מהעולם – אלה סעיפים שיש להם קשר ליכולת לקבל את הלגיטימציה, ולחזק את הקשר עם יהדות התפוצות ויהדות ארה"ב. אני נפגש הרבה מאוד עם ארגונים יהודיים - אני רוצה לראות שם כמה שיותר פנים צעירות, המאבק הזה הוא מאוד חשוב".
הסוגייה הרביעית, היא החוסן הכלכלי, מורכב ממה שאתם עושים - שוק התעסוקה, העלאת הפריון, החדשנות והחינוך כל זאת בדגש מאוד חשוב תוך פיתוח מואץ של הנגב והגליל ותוך השקעה בתשתיות רחבות. במרחבים של הנגב והגיל. אנחנו מדינה קטנה ואנחנו צריכים להנות מהגודל היחסית קטן שלה. יש צורך בהשקעות תשתיות של תקשורת, תחבורה, התוך המרחב של חינוך, כושר תעסוקתי ופיתוח".
"האתגר החמישי הוא חיזוק המשילות, שלטון החוק והדמוקרטיה. לאחרונה היה מצב בקרב החברה הערבית שתי מגמות של אלימות גוברת ומקרי רצח של נשים ושלטון משפחות פשע - דבר חמור ביותר. התופעות של הפרות סדר עד פעילות טרור מה שלא הכרנו במשברים ביטחוניים קודמים - אנחנו צריכים לשים לזה תשומת לב משמעותית".
האתגר השישי, תחושת הלכידות בחברה הישראלית - ימין ושמאל, יהודים וערבים, חילונים ודתיים, אנחנו לא יכולים להקים את החברה שלנו מבלי שנדאג להיכרות ולדבר אחד עם השני. אין פה שאלה של פשרות כי פשרה היא מושג שלילי, יש שאלה של הסכמות איך לומדים להסכים אחד עם השני על מה שניתן להסכים".
אני יודע שלא מניתי את חיזבאללה, חמאס וטרור אחר, אני לא מתעלם מהעניין הזה אבל אני רואה בעיה אופרטיבית, ניסיתי להשאר בקומות האסטרטגיות. אם תקרה מלחמה היא תהיה קשה ואנחנו ננצח. בראייה חוצה דורות נוכל לכל אתגר ביטחוני- מאיראן ועד הפלסטינים יש לו את כל האמצעים לשמו על יחסינו המיוחדים עם כל ממשל, נפגשתי עם אלה ואלה.
״אין למדינת ישראל ארהב אחרת, ולארהב אין מדינת ישראל אחרת - גם הם יודעים את העניין הזה. אין מדינה אחרת עם תמהיל אוכלוסיות מגוונות כמו שיש בארהב. יש לנו את כל היכולות לשמר את הקשר".
"בדברים האלה אני מוטרד ובהם אני עוסק. אני מאוג מודאג ולא מוטרד מהחוסן החברתי והכלכלי, היבטי החוק והסדר והסולידריות הפנימית בחברה הישראלית. אני חרד לעוצמה הפנימית שבנתה והביאה אותנו עד לכאן. מעל לאתגרים האלה מפחת עננה כבדה בשני חבלי ארץ מרכזיים, בנגב ובגליל. בהם אני רוצה להתמקד כי אני מאמין שמשם תבוא הבשורה לטובה או לרעה.
״אם לא נעשה ואני רוצה לסמן תשובה ברורה - מדינת ישראל טרם הקמתה מקבלת חוקית את תוכנית החלוקה ומלחמת השחרור מוחקת אותה דה פקטו. אם ישראל לא תעשה מאמץ אסטרטגי ממשלתי מתמשך רציף ופעיל לחיזוק הנגב והגליל היא מאמצת את תוכנית החלוקה דה פקטו.
״אנחנו לא יכולים להרשות את זה לעצמנו כמדינה ישראלית דמוקרטית ואנחנו חייבים זאת לאוכלוסיות שחיות שם. הצפון והנגב סובלים מסמיכות הגבולות ומסכנות ביטחוניות שאיתן נכון להתמודד. הטיפול בנג ובגליל רחוקים מהעין ומצריכם השקעות ארוכות טווח שפחות משתלמות לפוליטקאים בטווח קצר. כאן מונחת שורשה הבעיה.״
ערב החלפת ממשלה מתריע בני גנץ כי אינטרסים קצרי טווח של פוליטיקאים הביאו לכך שהנגב והגליל מוזנחים מבחינת תשתיות ותשומת לב ממשלתית. ״הצפון והנגב סובלים מסמיכות הגבולות ומסכנות ביטחוניות שאיתן נכון להתמודד״, אמר גנץ
קרדיט: המכון הישראלי לדמוקרטיה
סגן ראש הממשלה ושר הביטחון ח"כ בני גנץ פתח הבוקר את כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה שעורך המכון הישראלי לדמוקרטיה, והתייחס למערכת הבחירות הקרובה: "אנו יוצאים עם אמירה ברורה: ממשלה שלא תפעל למען העתיד לא באמת תוכל לנשום בהווה.
״והעתיד מכובדיי, הוא חיזוק הנגב והגליל, ואני מקווה שבעוד ארבעה חודשים תוקם ממשלת אחדות יציבה, מרכזית, רחבה, שתשמור על הדמוקרטיה הישראלית ושתוכל לפתח את המדינה והחברה הישראלית בתוך עצמה ומול סביבתה האזורית והעולמית.
״כדי שזה יקרה רצוי שכל המנהיגים הפוליטיים הממלכתיים יצטרכו לקבל החלטות שיגדילו בסופו של דבר את השלם מסך חלקיו ואם זה לא יקרה נגיע לבחירות שישיות ושביעיות, וחס וחלילה ממשלה קיצונית בראשות נתניהו בן גביר וקיצוניים נוספים שמכתיבים את הטון במקום שהממלכתיים יצליחו להוביל מהמרכז. היכולת להרכיב קואליציה רחבה וממלכתית ובכל מקרה עד שיהיו בחירות נמשיך לשרת את החברה הישראלית".
את יתר דבריו חילק שר הביטחון לשישה אתגרים מרכזיים שיש למדינת ישראל: "אני מנסה להתרומם מעל לבעיות השוטפות ולעמוד בפניכם - על שישה אתגרים אסטרטגים של מדינת ישראל שאנחנו מנסים להתבונן על עשרות השנים".
"הראשון בהם, שאדבר עליו פחות הוא האתגר האיראני. אין ספק שאנחנו בתחרות אסטרטגית עם איראן, בכל הממדים הכלכליים, הטכנולוגיים, המבצעיים, הצבאיים, הגרעיניים, הטרור ושיתוף הפעולה האזורי. אני חוזר ומרגיש שאיראן היא בעיה עולמית, בעיה אזורית, וגם - איום על מדינת ישראל.
״אני לא חושב שנכון להציג אותה כבעיה ישראלית - זו בעיה יותר רחבה. כמובן שאנחנו צריכים לשמר לעצמנו את חופש הפעולה בנושא הזה, ואיראן תחת המשטר הזה תמשיך להוות אתגר לעולם, לאזור ולישראל שנצטרך לעסוק בו.״
באשר לסוגייה הפלסטינית: ״הבעיה השנייה, היא הסדרת הצורך ביחסינו מול הפלסטינים תוך שמירה על ביטחוננו ויהדותנו הדמוקרטית מאידך. אני מאמין בסופו של דבר במציאות של שתי ישויות שבה מדינת ישראל שומרת על הביטחון במרחב כי אחרת זה יתפרק, כל אחד עוסק בניהול של עצמו.
״הכלכלות משולבות, היפרדות מדינית מהפלסטיניים. רצינו להקים מדינה יהודית דמוקרטית פורחת כללית וצודקת ואנחנו לא רוצים לראות בשנים הקרובות - חמאס יותר חזק או מדינה אחת. לא מזה ולא מזה. אני מנסה לייצר מציאות יותר טובה ויתר משמעותית. שממנה בהמשך יהיה הניתן לייצר הסדרי קבע לעולם".
בנוסף, "שמירה על היחסים האסטרטגיים עם ארה"ב והלגיטימציה הבינלאומית שישראל צריכה לקבל מהעולם – אלה סעיפים שיש להם קשר ליכולת לקבל את הלגיטימציה, ולחזק את הקשר עם יהדות התפוצות ויהדות ארה"ב. אני נפגש הרבה מאוד עם ארגונים יהודיים - אני רוצה לראות שם כמה שיותר פנים צעירות, המאבק הזה הוא מאוד חשוב".
הסוגייה הרביעית, היא החוסן הכלכלי, מורכב ממה שאתם עושים - שוק התעסוקה, העלאת הפריון, החדשנות והחינוך כל זאת בדגש מאוד חשוב תוך פיתוח מואץ של הנגב והגליל ותוך השקעה בתשתיות רחבות. במרחבים של הנגב והגיל. אנחנו מדינה קטנה ואנחנו צריכים להנות מהגודל היחסית קטן שלה. יש צורך בהשקעות תשתיות של תקשורת, תחבורה, התוך המרחב של חינוך, כושר תעסוקתי ופיתוח".
"האתגר החמישי הוא חיזוק המשילות, שלטון החוק והדמוקרטיה. לאחרונה היה מצב בקרב החברה הערבית שתי מגמות של אלימות גוברת ומקרי רצח של נשים ושלטון משפחות פשע - דבר חמור ביותר. התופעות של הפרות סדר עד פעילות טרור מה שלא הכרנו במשברים ביטחוניים קודמים - אנחנו צריכים לשים לזה תשומת לב משמעותית".
האתגר השישי, תחושת הלכידות בחברה הישראלית - ימין ושמאל, יהודים וערבים, חילונים ודתיים, אנחנו לא יכולים להקים את החברה שלנו מבלי שנדאג להיכרות ולדבר אחד עם השני. אין פה שאלה של פשרות כי פשרה היא מושג שלילי, יש שאלה של הסכמות איך לומדים להסכים אחד עם השני על מה שניתן להסכים".
אני יודע שלא מניתי את חיזבאללה, חמאס וטרור אחר, אני לא מתעלם מהעניין הזה אבל אני רואה בעיה אופרטיבית, ניסיתי להשאר בקומות האסטרטגיות. אם תקרה מלחמה היא תהיה קשה ואנחנו ננצח. בראייה חוצה דורות נוכל לכל אתגר ביטחוני- מאיראן ועד הפלסטינים יש לו את כל האמצעים לשמו על יחסינו המיוחדים עם כל ממשל, נפגשתי עם אלה ואלה.
״אין למדינת ישראל ארהב אחרת, ולארהב אין מדינת ישראל אחרת - גם הם יודעים את העניין הזה. אין מדינה אחרת עם תמהיל אוכלוסיות מגוונות כמו שיש בארהב. יש לנו את כל היכולות לשמר את הקשר".
"בדברים האלה אני מוטרד ובהם אני עוסק. אני מאוג מודאג ולא מוטרד מהחוסן החברתי והכלכלי, היבטי החוק והסדר והסולידריות הפנימית בחברה הישראלית. אני חרד לעוצמה הפנימית שבנתה והביאה אותנו עד לכאן. מעל לאתגרים האלה מפחת עננה כבדה בשני חבלי ארץ מרכזיים, בנגב ובגליל. בהם אני רוצה להתמקד כי אני מאמין שמשם תבוא הבשורה לטובה או לרעה.
״אם לא נעשה ואני רוצה לסמן תשובה ברורה - מדינת ישראל טרם הקמתה מקבלת חוקית את תוכנית החלוקה ומלחמת השחרור מוחקת אותה דה פקטו. אם ישראל לא תעשה מאמץ אסטרטגי ממשלתי מתמשך רציף ופעיל לחיזוק הנגב והגליל היא מאמצת את תוכנית החלוקה דה פקטו.
״אנחנו לא יכולים להרשות את זה לעצמנו כמדינה ישראלית דמוקרטית ואנחנו חייבים זאת לאוכלוסיות שחיות שם. הצפון והנגב סובלים מסמיכות הגבולות ומסכנות ביטחוניות שאיתן נכון להתמודד. הטיפול בנג ובגליל רחוקים מהעין ומצריכם השקעות ארוכות טווח שפחות משתלמות לפוליטקאים בטווח קצר. כאן מונחת שורשה הבעיה.״
