פרשנות | מגדלי שידור סלולריים עתידים להתחלף בטכנולוגיות חדשות

 אורן גבאי, מנכ"ל רשת סלולר בעברו ומשמש כיום יועץ אסטרטגי, מסביר במאמר לישראל דיפנס מדוע בישראל קצב פריסת אתרי דור-5 צפוי להיות איטי יותר מקצב הפריסה של דורות קודמים, בעיקר בשל השמרנות שנוקטות המפעילות בכל הנוגע להשקעות - מבלי שיש הכנסות נראות לעין

פרשנות | מגדלי שידור סלולריים עתידים להתחלף בטכנולוגיות חדשות

אורן גבאי | קרדיט צילום: אלן צ'פלסקי

פרסום עסקת ברוקפילד/סלקום למכירת מגדלי השידור של סלקום מעלה שאלה מעניינת לגבי עתידם של מגדלי השידור הסלולרים. מהי מידת נחיצותם אל מול ההוצאות הכבדות, החל בהקמתם וכלה בעלויות השכירות, התפעול והתחזוקה.

ההשפעה של השינויים הצפויים בשוק הטלקום עם חדירת טכנולוגיית הדור ה- 5 ומחשוב הקצה ( Edge computing) מחד, והתפתחות הטכנולוגיה ופגות התוקף (אורך החיים) של המגדלים מאידך. 

טכנולוגיית הדור ה-5: הדור ה- 5 אינו כלי להחלפת אתרי הסלולר הקיימים אלה אמצעי לשיפור ערכם ונחיצותם. אם ניקח את ארצות הברית כדוגמה אזי בשנת 2019, גדל מספר אתרי הסלולר מ 395,000  ל-417,000  בשנת 2020 .

כך שמספר המגדלים הסלולריים צפוי לעלות. ההערכה היא שכדי לספק שירותי דור 5 מלאים בארצות הברית יש צורך להקים עוד כ- 1,000,000 אתרים. זו טכנולוגיה מסובכת ולכן צריך יותר אתרי סלולר ולא פחות.

בישראל קצב הפריסה צפוי להיות איטי יותר, זאת בשל השמרנות שנוקטות המפעילות בכל הנוגע להשקעות מבלי שיש הכנסות נראות לעין, כך שההערכה היא שהמפעילות יעכבו ככל שיוכלו את הפריסה ואיתה גם את האתרים/מגדלים שהן מקימות.

במקביל החברות פועלות בנמרצות לביצוע פעילות אופטימיזציה של משאבי הרשת ובכלל זה שיפור יכולות וניהול נכון מבוסס AI שיאפשר הקצאת משאבים דינאמית, בין אם באמצעות דילוג אוטומטי בין תדרים וכלה בשיפור השיחות, זאת על מנת למצות את פוטנציאל האתרים והמגדלים הקיימים אל מול דרישת הנתונים ההולכת וגדלה.

מחשוב קצה - כצעד משלים להתרחבות פריסת הדור ה-5 ילך ויגדל השימוש מחשוב קצה (Edge computing) ע"י ספקיות הענן, ואין כמו מתקני המגדלים הסלולרים לצורך מתן אכסניה למתקנים אלה, בשל קרבתו של הנכס לתשתיות התקשורת (סיבים/עורקי תמסורת) ולמקורות אנרגיה מגובים שמשמשים את אתרי הסלולר.

סביר להניח כי נראה יותר שיתופי פעולה בין המפעילים וספקי הענן לשימוש בנכסי המגדלים על מנת לספק שרותי מחשוב "זמן אמת" (המתקנים ישמשו כדאטה סנטרים קטנים) ובכך לא רק לצמצם הוצאות אלה גם להפוך את אתרי המגדלים למקור הכנסה נוסף. 

האם ניתן להניח כי בעתיד הרחוק יותר, יוחלפו מגדלי הסלולר בטכנולוגיות עתידיות?

ככל הנראה שכן, בעתיד הרחוק יותר ועם התיישנות המגדלים ( אורך החיים הממוצע של מגדל מוערך בכ- 30 שנים ) אמורות להיכנס טכנולוגיות חדשות שיכולות להוות חלופה ראויה להקמת מגדלים.

להלן כמה מהסיבות לכך: לוויינים במסלול נמוך - לפני כמה שנים, הניסיון להחליף מגדלים סלולריים בטכנולוגיית לוויין נראה בלתי אפשרי, בהינתן העלות הגבוה בשיגור ותחזוקת הלוויינים. כיום ישנם מספר פרויקטים שאמורים לספק את המענה, חברות כמו SpaceX  ,OneWeb  ו-Telesat.

עד עכשיו שיגרה SpaceX 2,500 לווייני Starlink מתוך כ 12,000 לוויינים הנדרשים לצורך כיסוי מלא של כדור הארץ.  חברות אלה משגרות לוויינים שמסתובבים קרוב יותר לכדור הארץ כדי למזער את המרחק בין הרשת למשתמש הקצה. 

מיקרו-תאים (Microcells) הם תחנות בסיס קטנות שניתן להתקין בתוך מתחם משרדים או לצד בניין. עם זאת, כיום היעילות של תאים מיקרוניים ויכולתם לכסות רשת שלמה עדיין רחוקה ויכולות מגדלי תאים עולות בהרבה על אלו של תאים מיקרוניים.

אולם מצד שני, בהתחשב בהתפתחות תעשיית הטלקומוניקציה, סביר להניח שחלק מהמפעילים יאיצו התקנת מיקרו-תאים ברחובות מרכזיים. הם צפויים להיות זולים יותר ויספקו רשת חזקה יותר בהשוואה למגדלי סלולר שעשויים להיות במרחק קילומטרים.  

פריסה של אנטנות קטנות יותר תחליף מגדלים סלולריים, העברת הנתונים תהיה מהירה והאותות ייחסמו פחות מכיוון שהאנטנות יהיו קרובות יותר למשתמשי הקצה. 

כניסת טכנולוגיית ה- LTE Direct לשימוש -הפיתוח האחרון של קוואלקום הוא טכנולוגיה המכונה LTE Direct ועשויה להאיץ את התיישנות מגדלי הסלולר. הטכנולוגיה מאפשרת לטלפונים ניידים לתקשר זה עם זה מבלי להתחבר למגדלים סלולריים, כך שבעצם כל מכשיר סלולרי יוכל להוות תחנת ממסר.

זהו פרוטוקול D2D (Device to Device) המאפשר תקשורת ישירה בין התקני LTE (מכשירי קצה סלולרים) קרובים, בדומה ל-Bluetooth מכשירים יכולים לתקשר ישירות ללא כל מעורבות חיצונית.

הטכנולוגיה תאפשר ניצול יעיל יותר של הספקטרום, תפוקה טובה יותר וצריכת אנרגיה, כמו גם לאפשר יישומים ושירותים מבוססי מיקום, נכון להיום  ניתן להשתמש ב-LTE Direct כדי לתקשר עד 1000 מכשירים בטווח קרבה של 500 מטר.

ניתן להעריך כי ככל שהמגדלים ילכו ויתישנו, הם לא יוחלפו במגדלים חדשים אלה נראה שימוש נרחב יותר בטכנולוגיות ובחלופות כפי שהזכרנו. אין ספק שחברות מגדלי סלולר ועסקים הקשורים אליהן יושפעו. 

אנו רואים מגמה עולמית לפיה חברות המגדלים מחפשות להרחיב את פעילותן לתחומים משלימים בהם פריסות DAS ורשתות פרטיות ובמקביל מפעילות הסלולר מחפשות דרכים חלופיות לשפר את איכות השיחות מבלי שידרשו להקמת מגדלים חדשים. 


הכותב הוא אורן גבאי, מנכ"ל רשת סלולר בעברו ומשמש כיום יועץ אסטרטגי לקרנות השקעה וחברות תקשורת וטלקום בישראל.

אולי יעניין אותך גם

קרדיט: דוברות משרד התקשורת

הבנק העולמי: כל עלייה של 1% בלבד בשימוש בתשתיות תקשורת נייחות, מגדילה את תוצר המדינה ב -0.08%

סגן נשיא הבנק העולמי ריקרדו פוליטי נפגש אתמול (ב') עם שר התקשורת יועז הנדל והציג לו מחקר בינלאומי העוסק בתרומה של תשתיות תקשורת לשיפור מנועי הצמיחה והכלכלה