"האביב הערבי" ממשקפיים של צעירים
רונית מרזן, האב, הבן ורוח המהפכה – הצעירים והצעירות ב"אביב הערבי", פרדס הוצאה לאור, 2021
אפרים לפיד
| 20/06/2022
באדיבות פרדס הוצאה לאור
"האביב הערבי" הוא מושג שבתחילת הופעתו לפני למעלה מעשור היה נדמה כי פותח מזרח תיכון חדש. המאבק של צעירים וצעירות לשחרור רגשי מהנורמות החברתיות והפוליטיות של העבר לא הביא לשינוי המצופה.
האירוע לא היה סיפור הצלחה, אך פרנס מחקרים רבים בהיבטים שונים. ד"ר רונית מרזן מאוניברסיטת חיפה, מצאה לנכון לחקור ממד מקורי בתקופת האביב הערבי – יצירות אמנות , ציורי קיר ומדיה חברתית, בהם ביטאו את עצמם בעיקר צעירים וצעירות בעולם הערבי. דרך מדיה חברתית ניתן להפיץ רעיונות ובשורות לאנשים רבים מאד, בזמן קצר ובאיכות יצירתית (וגם במשאבים צנועים).
מרזן חקרה את הדרמה הבין-דורית בחמש מדינות : מצרים, תוניסיה, סוריה, לוב ותימן. החומרים לניתוח האקדמי המיוחד הזה היו גרפיטי, ציורי קיר, קריקטורות, מוסיקת ראפ, יצירות ספרות, מופעי תיאטרון, סרטי תעודה, בלוגים, אתרי אינטרנט ומידע רב מרשתות חברתיות.
עדויות אישיות של המתקוממים הוסיפו לתובנות שנבעו מעיון במקורות האמנותיים-תרבותיים. המסקנה הבולטת מהמחקר כי הצעירים רוצים לתפוס מקום מרכזי יותר בחיי המדינות בהן הם חיים, מורדים בשליטים המושחתים. המעדיפים את רווחתם הפרטית על פני טובת המדינה.
מאות ההערות לגבי מקורות המידע ורשימה ביבליוגרפית עשירה של ספרים ומאמרים בעברית, ערבית ואנגלית הופכים את הספר לבעל ערך מוסף כמקור חשוב להבנת התהליך שפרץ להיסטוריה העולמית והאזורית בשנת 2011.
רונית מרזן, האב, הבן ורוח המהפכה – הצעירים והצעירות ב"אביב הערבי", פרדס הוצאה לאור, 2021
באדיבות פרדס הוצאה לאור
"האביב הערבי" הוא מושג שבתחילת הופעתו לפני למעלה מעשור היה נדמה כי פותח מזרח תיכון חדש. המאבק של צעירים וצעירות לשחרור רגשי מהנורמות החברתיות והפוליטיות של העבר לא הביא לשינוי המצופה.
האירוע לא היה סיפור הצלחה, אך פרנס מחקרים רבים בהיבטים שונים. ד"ר רונית מרזן מאוניברסיטת חיפה, מצאה לנכון לחקור ממד מקורי בתקופת האביב הערבי – יצירות אמנות , ציורי קיר ומדיה חברתית, בהם ביטאו את עצמם בעיקר צעירים וצעירות בעולם הערבי. דרך מדיה חברתית ניתן להפיץ רעיונות ובשורות לאנשים רבים מאד, בזמן קצר ובאיכות יצירתית (וגם במשאבים צנועים).
מרזן חקרה את הדרמה הבין-דורית בחמש מדינות : מצרים, תוניסיה, סוריה, לוב ותימן. החומרים לניתוח האקדמי המיוחד הזה היו גרפיטי, ציורי קיר, קריקטורות, מוסיקת ראפ, יצירות ספרות, מופעי תיאטרון, סרטי תעודה, בלוגים, אתרי אינטרנט ומידע רב מרשתות חברתיות.
עדויות אישיות של המתקוממים הוסיפו לתובנות שנבעו מעיון במקורות האמנותיים-תרבותיים. המסקנה הבולטת מהמחקר כי הצעירים רוצים לתפוס מקום מרכזי יותר בחיי המדינות בהן הם חיים, מורדים בשליטים המושחתים. המעדיפים את רווחתם הפרטית על פני טובת המדינה.
מאות ההערות לגבי מקורות המידע ורשימה ביבליוגרפית עשירה של ספרים ומאמרים בעברית, ערבית ואנגלית הופכים את הספר לבעל ערך מוסף כמקור חשוב להבנת התהליך שפרץ להיסטוריה העולמית והאזורית בשנת 2011.
