פרשנות | יש לשדרג את המשולש שריון – אוויר - איגוף מוטס

על צה"ל להיות מוכן. יש לשדרג את המשולש שריון – אוויר - איגוף מוטס, יחד עם עוד מרכיבים. בלי להישען יותר מדי על אף אחד מהם

פרשנות | יש לשדרג את המשולש שריון – אוויר - איגוף מוטס

אילוסטרציה. דובר צה״ל 

השבוע מציינים 55 שנה למלחמת ששת הימים ב- 1967 וגם 40 שנה למלחמת לבנון הראשונה. מאז 2006, מלחמת לבנון השנייה, ישראל ערכה הכנות אם תתחולל מלחמת לבנון השלישית.

הפעלת אש

בחודש האחרון נערך תרגיל רחב היקף של צה"ל, "מרכבות האש", שהיה סוג של חזרה גנרלית למלחמה הבאה, תוך דגש על חיזבאללה, היריב העיקרי של ישראל בסמוך לגבולותיה.

קשה להשמיד את חיזבאללה לאור הרכבו, גודלו, התמיכה שהוא זוכה לה בקהילה השיעית בלבנון, עוצמתו ודרך הלחימה שלו ועוד. אבל ניתן לנסות להנחית עליו מהלומה כבדה שעשויה לזעזע אותו וגם את מעמדו הפוליטי בלבנון.

מהשם של התרגיל, "מרכבות האש". לכאורה ניתן להבין כי הדגש הוא על טנקי המרכבה אבל למעשה ההתמקדות היא יותר באש, בעיקר מהאוויר, על מרכיביה השונים. אמנם טנקים היו חלק מהתרגיל אבל הדגש הוא על הפעלת אש, בעיקר באמצעות חיל האוויר יחד עם שימוש ביחידות מובחרות לאיגוף מוטס בעומק.

המשולש של שריון, חיל אוויר ואיגוף מוטס נוצר בשנות ה- 60 ונבחן לראשונה במלחמת ששת הימים. אז בצה"ל התמקדו בתמרון, ולא באש, בגלל קושי לרכוש ולייצר את עוצמת האש החזקה והמדויקת שעומדת לרשותו כיום.

בעוד ב- 1967 ו- 1982 לשריון היה חלק מרכזי הרי שכעת יש לו תפקיד משני יחסית. בניגוד לחדירה יבשתית מאסיבית של שריון ויחידות קרקע נוספות לעומק של כ- 200 ק"מ בסיני ב- 1967 או 90 ק"מ עד לביירות ב- 1982 בעתיד צה"ל לא יבצע מהלך דומה על הקרקע.

חדירה לעומק של עשרות ק"מ

גם אם צה"ל יציע זאת החשש מהסתבכות ואבדות יגרום לדרג המדיני להסס ואף לדחות מהלכים מסוג זה. אבל אין לדעת. בלחץ של המלחמה, כאשר העורף סופג מאות טילים ורקטות ביום, יתכן שתהיה נכונות לאפשר מהלך כזה. לכן על צה"ל להיות מסוגל לבצע חדירה לעומק של עשרות ק"מ, באמצעות שריון.

חיל האוויר, שקנה את עולמו ב-1967, היה למרכיב מרכזי בהפעלת הכוח של צה"ל. ב- 1967 חיל האוויר הצטיין בהשמדת חילות האוויר של מצרים, סוריה וירדן ופחות בשיתוף פעולה עם כוחות היבשה, בעיה כרונית של צה"ל.

שיפורים שנעשו בנידון בעשור האחרון אמורים לפתור ולו לצמצם בעיה זו. כמו כן חיל האוויר הגדיל ושדרג מאד את עוצמת האש שלו, בהשוואה ל- 1967 ואף 1982. זה יסייע מאד אבל רצוי לא להישען על כך יותר מדי, כדרך להביס את חיזבאללה.

איגוף מוטס לעומק תוכנן ב- 1967 אבל לא בוצע. במקומו נערכו איגופים מוגבלים יותר, הידוע ביותר היה הנחתת צנחנים ממסוקים במסגרת כיבוש מתחם אום – כתף בסיני. אז היעד היה ארטילריה מצרית, כדי להקל על הסתערות צה"ל על המתחם.

בעתיד הכוונה להשתמש באיגוף מוטס בעומק לבנון כדי לסייע באיתור והשמדת משגרי רקטות וטילים. יש דמיון מסוים בין 1967 למלחמה בעתיד: איגוף מוטס להשמדת בסיסי אש. ב- 1967 זה נועד להקל על כוחות צה"ל בקו החזית בסיני בעוד בעתיד המטרה תהיה להגן על ישראל גופא, כולל על אוכלוסייה.

להילחם ברציפות במשך כמה יממות

ב-1967 חטיבת 80 של הצנחנים, יחידת מילואים, ערכה את האיגוף באום – כתף בעוד בעתיד אוגדה 98 הסדירה תעשה זאת בלבנון. זו דוגמא אחת כיצד במלחמה בעתיד צה"ל ישען הרבה יותר על הסדיר מאשר על המילואים בהשוואה ל- 1967 ו-1982.

הבעיה העיקרית בקונספציה זו שיתכן שלא יהיה די בסדיר, לאור השחיקה הצפויה, ריבוי החזיתות ועוד, מה שמחייב הכשרת והצטיידות נאותה של יחידות מילואים במידה מספקת.

במלחמת ששת הימים צה"ל דהר למשל בסיני כמעט בלי מנוחה. על צה"ל להיות מסוגל להילחם ברציפות במשך כמה יממות, אבל יש לעשות מאמץ מירבי כדי לאפשר מנוחה כמה שיותר. חלק מהחיילים יתפקדו היטב גם בלי שינה אף במשך כמה ימים אבל אחרים לא.

זה עשוי להקשות על ביצוע המשימה ולעלות את המחיר שלה. נהוג לומר כי זיעה חוסכת דם. גם שינה חוסכת דם. ישנה מה שמכונה "התנומה הקרבית". תנומה של 10 עד 40 דקות שמעניקה זריקת מרץ לכמה שעות. זה דרך אחת כיצד ניתן לפעול בנידון. יש להשקיע במתן זמן שינה מירבי כולל בעת מלחמה, ובטח לא לדחות את הגישה הזו על הסף. כדאי לישון על זה.

המלחמה הבאה עלולה להתרחש בעתיד הקרוב, הרחוק או בכלל לא. בזמנו צה"ל התאמן במשך שנים רבות לעימות עם סוריה, שהייתה היריב העיקרי שדעך במידה רבה בעשור האחרון, בלי שישראל נאלצה לשלם על כך מחיר בחיי אדם.

אולי זה יקרה גם עם החיזבאללה. אבל אם לא, על צה"ל כמובן להיות מוכן. יש לשדרג את המשולש שריון – אוויר- איגוף מוטס, יחד עם עוד מרכיבים כמובן, בלי להישען יותר מדי על אף אחד מהם.

אולי יעניין אותך גם