צה״ל רוצה להחזיר יכולות נחיתה אמפיביות

לאחרונה הודיע חיל הים כי רכש שתי נחתות תוצרת ארצות הברית, הצפויות להגיע בחודשים הקרובים. הנחתות החדשות יאפשרו לאוגדה וליחידות צה"ל נוספות לתמרן ולבצע נחיתה דרך הים

צה״ל רוצה להחזיר יכולות נחיתה אמפיביות

מאת ניר מאור מוזיאון ההעפלה וחיל הים - ניר מאור מוזיאון ההעפלה וחיל הים, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=44007303

לאחרונה הודיע חיל הים כי רכש שתי נחתות תוצרת ארצות הברית, הצפויות להגיע בחודשים הקרובים. חיל הים, בתהליך קליטה מבצעי וטכנולוגי, החל בהקמתה של פלגת ים בבסיס אשדוד, במסגרתה יופעלו כלי השיט החדשים. 

עם הגעתן יעברו הכלים תקופת הכשרה מבצעית, טכנו-לוגיסטית והדרכתית, שתארך מספר חודשים. תזמון הגעתן של הנחתות מעניין. בחיל הים שואפים מזה שנים ארוכות לפעול להגדלת מעורבותו של החיל בקרב היבשה. 

בשלהי 1993 הוצאו הנחתות הישנות משירות החיל, מתוך הנחה כי לא יהיה להן שימוש בקרב היבשה. הנחתות הוצאו משירות לאחר שנים רבות של השתתפות במערכות ישראל, כולל במבצע קדש, מלחמת ששת הימים ועד לנחיתה המפורסמת בשפך האוולי, במלחמת לבנון הראשונה. 

בראשית שנות ה- 2000 ניסה מפקד חיל הם דאז, האלוף במיל. דידי יערי, לפעול לרכישתן של שתי אוניות LPD, אוניות אמפיביות, בעלות יכולת נשיאה של מסוקים וגדודי שריון ורגלים. תוכניתו של יערי נדחתה, ובמקומה נרכשו לצה"ל מסוקי אפאצ'י. 

גם אחרי יערי, פעלו מפקדי חיל הים, האלוף רם רוטברג והאלוף אלי שרביט, לשילובו של חיל הים במתארי הלחימה ביבשה, כולל שילוב יכולות של ירי טילים מדוייקים מהים אל היבשה, ואף נחיתה. 

רכש הנחתות החדשות מצביע על שינוי מגמה אסטרטגי בצה"ל, הנוגע לצורך ביכולות תמרון של כוחות גדולים בטווחים רחוקים מהגבול, ובעיקר בלבנון. 

בעשרות השנים האחרונות תמרון של כוחות גדולים עמוק לשטח היריב היא משימה של האוגדה המתמרנת, אוגדה 98, המתבסס על תמרון בעיקר על בסיס פלטפורמות אוויריות (בצניחה או בתובלה אווירית). הנחתות החדשות יאפשרו לאוגדה וליחידות צה"ל נוספות לתמרן ולבצע נחיתה דרך הים. 

על מנת לתרגל את קונספט הנחיתה, תורת לחימה שלא תורגלה בצה"ל כשלושים שנה, התקיים השבוע תרגיל צה"לי רחב היקף בקפריסין, במסגרתו עשו שימוש יחידות צה"ל וחיל הים בנחתות שהושכרו מיוון ומאיטליה. יש לציין, שבחיל הים קיימת כיום יכולת נחיתה מינורית, עבור שייטת 13.

בעולם בכלל, הנחתת כוחות מהים היא יכולת מבצעית נפוצה. כך למשל גם בימים אלו במסגרת המערכה באוקראינה, מחזיק צי הים השחור נחתות עם כוחות נחתים מול חופי אודסה.

למצרים יכולות נחיתה משמעותיות, טורקיה מפעילה כ- 33 נחתות, המיועדות להגיע לחופי יוון ולהשתלט עליהם אם תפרוץ מערכה צבאית בין שתי המדינות. כמובן יכולת זו קיימת בציים שונים בעולם, כמו סין, ארה"ב, צרפת, איטליה, יוון ועוד. 

לעניין הנחיתה יש חסרון משמעותי אחד, והוא פגיעותם של כלי השיט. הנחתות מפליגות לאט יחסית ויכולת התמרון שלהן מוגבלת. מכאן, כי הנחתת כוחות בחופי אויב על ידי הנחתות יידרש להיעשות תוך פינוי וטיהור קו החוף על ידי כוח מקדים.

לאחריו מטריית הגנה של ספינות הטילים של חיל הים, אשר יספקו לנחתות הגנה מפני טילי חוף-ים וכלי טיס, על ידי מערכות לוחמה אלקטרונית ומערכות הגנה קשה – טילים נגד טילים. 

הנחתות מביאות איתן לחיל הים וצה"ל מעטפת חדשה-ישנה של יכולות מבצעיות מעניינות, והשתלבותן היא אבן דרך נוספת לחשיבות האסטרטגית שניתנה לחיל הים וליכולותיו המבצעיות בעשור השנים האחרון.