יפן מהדקת את הפיקוח על סטודנטים זרים על מנת למנוע ריגול תעשייתי סיני
הצעד היפני מגיע על רקע התגברות מאמצי הריגול הטכנולוגי הסיניים | כל סטודנט וחוקר המגיע ליפן יידרש לעבור בדיקת ביטחונית לפני קבלת ויזה
אייל פינקו
| 31/05/2022
By Wiiii - Own work, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=5747768
יפן החלה להדק את חגורת הבקרה הביטחונית סביב סטודנטים זרים וחוקרים, המגיעים ללמוד במדינה או לקיים בה מחקרים. יפן אף מהדקת את חגורת הבקרה סביב שיתופי הפעולה הבינלאומיים של אוניברסיטאות וחוקרים מהמדינה.
כל סטודנט וחוקר המגיע ליפן יידרש לעבור בדיקת ביטחונית לפני קבלת ויזה, גם אם הסטודנטים מגיעים ממדינות ידידותיות כמו ארצות הברית. ב- 2021 הגיעו ליפן כ- 280,000 סטודנטים זרים, 44 אחוזים מהם היו סינים. הממשל היפני מבין כי הסטודנטים הזרים הם מקור הכנסה חשוב ומרכזי לאקדמיות ביפן, אך מבין כי אלו מהווים בד בבד סיכון ביטחוני.
הצעד היפני מגיע על רקע התגברות מאמצי הריגול הטכנולוגי הסיניים, במדינות אירופה, ארה"ב, אוסטרליה ויפן. יפן הבינה לאחרונה, כי סידורי הביטחון שלה בכל הנוגע לריגול טכנולוגי בכלל, וריגול סיני בפרט, אינם טובים דיים, והפיקה לקחים מאירועי ריגול סיני באקדמיות ובחברות טכנולוגיה ממדינות העולם. לכידות של עשרות סוכנים סיניים באקדמיות בארצות הברית בשלוש השנים האחרונות הדליקו נורות אזהרה בקרב שירותי ביטחון ביפן.
לדברי גורמים רשמיים ביפן, השינוי במדיניות היפנית היא על רקע הלמידה מהמדינות האחרות ולא בעקבות גילויין של פרשיות ריגול סיני במדינה. יחד עם זאת פורסם ב- 2020 ביפן על פרשייה בה סטודנט סיני שעסק במחקר משותף על יכולות מכ"מ מתקדמות, עזב את המדינה וחזר לסין יחד עם כל סודות המחקר.
פרשייה אחרת שפורסמה במדינת האיים והכתה גלים, הייתה ב- 2021 לאחר שתשעה סטודנטים סינים למדו במדינה טכנולוגיות של הנעה שגא-קולית, ושבו לסין עם ידע נרחב מאד בתחום.
יפן הבינה מאירועי הריגול שנחשפו בארה"ב, אוסטרליה ואירופה, כי סין פועלת להשגת מידע כלכלי וטכנולוגי לא רק באמצעות רכישת חברות טכנולוגיות אלא גם באמצעות מימון סטודנטים סינים ללימודים באקדמיות זרות (במסגרת תוכנית "אלף הכשרונות" שהחלה ב- 2013), שיתופי פעולה מחקריים, ופיתוח מלגות מחקר לחוקרים זרים המגיעים לסין.
סין פועלת במגוון רחב של אמצעים נוספים להשגת סודות וידע טכנולוגי וכלכלי, למשל באמצעות גניבת ידע, הפעלת סוכנים, תקיפות סייבר ועוד.
יפן, כמו מדינות אירופה, ארה"ב ואוסטרליה שמו להן ליעד בשנים האחרונות לפעול ביד נוקשה וללא פשרות מול מאמצי הריגול הסיניים. הגברת האכיפה והפיקוח על פעילויות אקדמיות, הנראות לכאורה טריוויאליות, תאפשר ליפן, על פי תפיסה, סגירה של פרצת אבטחה משמעותית בהגנה על נכסי הידע והטכנולוגיה של יפן.
אך נשאלת השאלה האם תצליח יפן לבדוק למעלה מ- 300,000 מועמדים בשנה ולבחון האם הם סוכנים זרים, שמטרתם גניבת ידע.
ספק אם התהליך היפני יצליח להחזיק מעמד ולספק את הנדרש, במיוחד כשהבדיקה הביטחונית שלהם נשענת על מענה מרצון של הסטודנטים על שאלות, הנוגעות למימון זר של לימודיהם וכן על הצהרתם לגבי קורות החיים שלהם.
תהליך שנראה מבוסס בעיקר על אמון והיושרה של המועמדים.
אנשי אקדמיה ביפן הבינו את החסרונות של תהליך הבדיקה, וכעת נשמעים קולותיהם מול הממשל, בדרישה שנושאים טכנולוגיים מתקדמים ורגישים לא יילמדו וייחקרו על ידי סטודנטים זרים באשר הם.
הצעד היפני מגיע על רקע התגברות מאמצי הריגול הטכנולוגי הסיניים | כל סטודנט וחוקר המגיע ליפן יידרש לעבור בדיקת ביטחונית לפני קבלת ויזה
By Wiiii - Own work, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=5747768
יפן החלה להדק את חגורת הבקרה הביטחונית סביב סטודנטים זרים וחוקרים, המגיעים ללמוד במדינה או לקיים בה מחקרים. יפן אף מהדקת את חגורת הבקרה סביב שיתופי הפעולה הבינלאומיים של אוניברסיטאות וחוקרים מהמדינה.
כל סטודנט וחוקר המגיע ליפן יידרש לעבור בדיקת ביטחונית לפני קבלת ויזה, גם אם הסטודנטים מגיעים ממדינות ידידותיות כמו ארצות הברית. ב- 2021 הגיעו ליפן כ- 280,000 סטודנטים זרים, 44 אחוזים מהם היו סינים. הממשל היפני מבין כי הסטודנטים הזרים הם מקור הכנסה חשוב ומרכזי לאקדמיות ביפן, אך מבין כי אלו מהווים בד בבד סיכון ביטחוני.
הצעד היפני מגיע על רקע התגברות מאמצי הריגול הטכנולוגי הסיניים, במדינות אירופה, ארה"ב, אוסטרליה ויפן. יפן הבינה לאחרונה, כי סידורי הביטחון שלה בכל הנוגע לריגול טכנולוגי בכלל, וריגול סיני בפרט, אינם טובים דיים, והפיקה לקחים מאירועי ריגול סיני באקדמיות ובחברות טכנולוגיה ממדינות העולם. לכידות של עשרות סוכנים סיניים באקדמיות בארצות הברית בשלוש השנים האחרונות הדליקו נורות אזהרה בקרב שירותי ביטחון ביפן.
לדברי גורמים רשמיים ביפן, השינוי במדיניות היפנית היא על רקע הלמידה מהמדינות האחרות ולא בעקבות גילויין של פרשיות ריגול סיני במדינה. יחד עם זאת פורסם ב- 2020 ביפן על פרשייה בה סטודנט סיני שעסק במחקר משותף על יכולות מכ"מ מתקדמות, עזב את המדינה וחזר לסין יחד עם כל סודות המחקר.
פרשייה אחרת שפורסמה במדינת האיים והכתה גלים, הייתה ב- 2021 לאחר שתשעה סטודנטים סינים למדו במדינה טכנולוגיות של הנעה שגא-קולית, ושבו לסין עם ידע נרחב מאד בתחום.
יפן הבינה מאירועי הריגול שנחשפו בארה"ב, אוסטרליה ואירופה, כי סין פועלת להשגת מידע כלכלי וטכנולוגי לא רק באמצעות רכישת חברות טכנולוגיות אלא גם באמצעות מימון סטודנטים סינים ללימודים באקדמיות זרות (במסגרת תוכנית "אלף הכשרונות" שהחלה ב- 2013), שיתופי פעולה מחקריים, ופיתוח מלגות מחקר לחוקרים זרים המגיעים לסין.
סין פועלת במגוון רחב של אמצעים נוספים להשגת סודות וידע טכנולוגי וכלכלי, למשל באמצעות גניבת ידע, הפעלת סוכנים, תקיפות סייבר ועוד.
יפן, כמו מדינות אירופה, ארה"ב ואוסטרליה שמו להן ליעד בשנים האחרונות לפעול ביד נוקשה וללא פשרות מול מאמצי הריגול הסיניים. הגברת האכיפה והפיקוח על פעילויות אקדמיות, הנראות לכאורה טריוויאליות, תאפשר ליפן, על פי תפיסה, סגירה של פרצת אבטחה משמעותית בהגנה על נכסי הידע והטכנולוגיה של יפן.
אך נשאלת השאלה האם תצליח יפן לבדוק למעלה מ- 300,000 מועמדים בשנה ולבחון האם הם סוכנים זרים, שמטרתם גניבת ידע.
ספק אם התהליך היפני יצליח להחזיק מעמד ולספק את הנדרש, במיוחד כשהבדיקה הביטחונית שלהם נשענת על מענה מרצון של הסטודנטים על שאלות, הנוגעות למימון זר של לימודיהם וכן על הצהרתם לגבי קורות החיים שלהם.
תהליך שנראה מבוסס בעיקר על אמון והיושרה של המועמדים.
אנשי אקדמיה ביפן הבינו את החסרונות של תהליך הבדיקה, וכעת נשמעים קולותיהם מול הממשל, בדרישה שנושאים טכנולוגיים מתקדמים ורגישים לא יילמדו וייחקרו על ידי סטודנטים זרים באשר הם.
