המסכות של סמי מוריה שעצבו את יכולות שב"כ במגזר הערבי

שמואל (סמי)  מוריה ויוסף ארגמן, נשף המסכות, הוצאת מודן ומשרד הביטחון ההוצאה לאור, 2022

המסכות של סמי מוריה שעצבו את יכולות שב"כ במגזר הערבי

באדיבות הוצאת מודן

סמי מוריה יליד בצרה (1924)  היה אחד מיהודים רבים שעלו מעיראק והיוו את התשתית להקמת שלושת ארגוני המודיעין בישראל : אמ"ן, המוסד ושב"כ. הוא עצמו היה לימים מבכירי שב"כ.  סמי היה תלמיד מבריק ובעל תושיה, ונאלץ כבר בגיל צעיר לסייע בפרנסת המשפחה לאחר שאביו, שהיה מורה לעברית, נפטר כאשר סמי בן שמונה.

כבר כנער צעיר הוא ראה את יחסי היהודים-מוסלמים בעיראק בעיניים מפוקחות.  "אפשר היה להתקרב למוסלמים, אבל בסופו של דבר היה כתוב על המצח שלנו 'יהודי'. בבוא היום הקובע והערבים לא יהססו לשדוד אותי ואפילו לרצוח אותי".

בכיתתו למדו חמישה עשר תלמידים יהודים ומספר זהה של מוסלמים ונוצרים. היהודים, שהיו מצטיינים, עזרו למוסלמים ולנוצרים במבחנים, אך למרות הכל היו היהודים בני חסות.

בהיותו בן 18 גויס לצבא העיראקי וכך היה נייד בארצו. כשהשתחרר עבד בשוק בבצרה וסייע להברחת יהודים מעיראק. בעקבות אירועי "הפרהוד" ביהודי בגדד  ב-1941 הוקמה מחתרת יהודית. סמי חי בעיראק עד 1947 והפך שם לימים לרכז עליה ארצי. 

לאחר שעלה לארץ הספיק שמואל-סמי לפעול פעמיים במדינות ערב לאיסוף מידע ולסייע לעלייה. בשנת 1949 גילה אותו איסר הראל, הממונה על שירותי המודיעין, ומינה אותו לראש החטיבה הערבית בשב"כ. סמי, "איוב" בשם הכיסוי שלו, פיקד על האגף הערבי לצד אברהם אחיטוב ויחד עיצבו את התשתית לפעילות שב"כ בשטחים. בין היתר היה גם ראש שלוחת המוסד בפריז. 

מוריה מתאר את מקצועו כהשתתפות בנשף מסכות. הכניסה לדמות ויצירת האמינות אורכת כמעט שלושה חודשים, "הזמן הדרוש לבנות דמות אמינה ולהתאים לה מסכה". הספר פורש דמויות רבות הקורמות עור לנגד עינינו : רב חובל עיראקי, איש עסקים איראני, סוחר תכשיטים ערבי, סוהר דרוזי ודמויות כיסוי נוספות.

בתושיה אין קץ ובהבנת דמויות אלה הוא מתחזה, מצליח לגשר על הפערים החסרים בדמות על מנת לחזק את האמינות. למשחקו זה עוזר ניסיון חייו של נער יתום בבצרה שלמד ועזר בכלכלת המשפחה.

לסיכום, יוסי ארגמן הכיר את דמותו ופועלו של סמי בשלוש שנות חייו האחרונות, ראיין אותו והביא את סיפורו של אחד הערביסטים המובילים במודיעין הישראלי. חבל שסמי מוריה לא זכה לראות את הספר בחייו.

חשוב שנכיר את המייסדים שבנו את הצלחתם במו ידיהם, בסיכונים אין ספור, על בסיס היכרות ישירה עם הערבים, השפה, התרבות והמנטליות.

אולי יעניין אותך גם