דעה | ועדת החקירה לפרשת הצוללות חייבת לצלול לעומק 

הציבור הישראלי רשאי לדעת מה בדיוק קרה, ולהיות משוכנע שמי שחטא או כשל ישלם, וכי במערכת הביטחון נלמדים לקחים. ולא, אין מדובר בבדיקה נוהלית-מנהלית של הליכי רכש

דעה | ועדת החקירה לפרשת הצוללות חייבת לצלול לעומק 

צילום: דובר צה״ל 

הקמת ועדת חקירה לפרשת הצוללות היא "מהלך חיוני לביטחון מדינת ישראל ולצורת התנהלותה בשנים שיבואו", כך הגדיר שר הביטחון בני גנץ את הצורך בחקירה פרשת הצוללות. נכון אמר ולא הגזים – מדובר במהלך חיוני לביטחון מדינת ישראל.

חיוני לביטחון מדינת ישראל

אין מדובר בבדיקה נוהלית-מנהלית של הליכי רכש. אסור שוועדת החקירה, כי תקום, תצביע בדוח שלה על כך שלא הופעל כהלכה סעיף 13 סעיף קטן ג' בחוק מסויים, או שמישהו או מי שהם הפרו תקנה מספר 821 בנהלי הרכש של מנה"ר משהב"ט.  

לא לתוצאה כזו התכוון שר הביטחון כשדיבר על "חיוני לביטחון מדינת ישראל". לא לשווא מכונה פרשת הצוללות פרשת השוחד החמורה ביותר בתולדות המדינה. לא לשווא חתמו מאה מבכירי הקצינים בצה"ל בעבר, מהם הבכירים ביותר, על מודעת תמיכה נלהבת בוועדת חקירה. 

עד שוועדת חקירה תתחיל את עבודתה, וזה יקח זמן, יהיו ללא ספק גורמים פוליטיים ואינטרסנטים שינסו בכל כוחם, ותוך הפצת פייק ניוז ותרחישי אימה, לסכל את עבודת הוועדה. למנוע ולהקשות על הקמתה ועל פעולתה. רבים, ביניהם בכירים שבבכירים, מוכנים להשקיע מאמצים כבירים כדי שוועדה כזו לא תקום ולא תהיה. יש די גורמים שיודעים בדיוק מדוע אינם רוצים בוועדת חקירה בפרשת הצוללות. 

אחרי שממשלת ישראל תחליט סוף סוף רשמית על הקמת הוועדה, יתעוררו שתי שאלות: מי יהיו חברי הוועדה ומי יעמוד בראשה, ושאלה שנייה והיא החשובה: מה תוכן המנדט שיוטל על הוועדה, וזו תהיה אחריותם של ראש הממשלה ושר הביטחון. 

אסור בשום פנים ואופן שמנדט הוועדה יהיה לבדוק אך ורק את תהליכי הרכש. בשביל זה אין צורך בוועדת חקירה ממלכתית. את זה יכולים לעשות בהצלחה מבקר ויועץ משפטי של מערכת הביטחון. הוועדה חייבת לרדת לעומקי-עומקם של דברים. לא לחשוש ולא לפחד. "אל תיראו ואל תחתו" לחקור את מלוא שרשת האישים המעורבים ברכש צוללות לזרוע הים הישראלית. 

ועל פי הפרסומים ומיליוני המלים שנכתבו על הפרשה עסקינן בשרשרת שבראשה צמרת. מראש ממשלה ומטה: ראש ממשלה, קרובי משפחה מעורבים בעסקים, שר ביטחון, מפקד חיל הים, עורכי דין ופרקליטים וסוכנים של חברות זרות. יש כאן אלף ואחת פרשות ופרשיות משנה שכולן סובבות סביב צוללות וספינות מגן. צוללות, החל ממספר 1 או 2 ועד מספר 9 ושש ספינות מגן. לכמה צוללות זקוקה בכלל מדינת ישראל. 

טבעי שהגורם המקצועי שנותן את התשובה הוא מפקד חיל הים ואנשיו. אבל האישור לרכש ענק כזה יבוא  מגבוה, מהמטכ"ל, משהב"ט, מהשר הממונה ומראש הממשלה. אין רכש כלי אסטרטגי כמו צוללות ללא ראש ממשלה. מדובר במיליארדי דולרים ובהשלכות צבאיות, ביטחוניות, כלכליות, יחסי חוץ והרבה הרבה כסף. 

לפרשת הצוללות יש היסטוריה שאותה יצטרכו חברי הוועדה ללמוד היטב, לצלול לעומק אחורנית שנים רבות. עבודת הוועדה לא תהיה קלה וחלק מפרקיה כבר נידונים ויידונו  בבתי משפט. 

שאלות ללא תשובות
הנה נושאים לדוגמה לסדר היום של הוועדה: מדוע הוחלף במפתיע במישהו אחר מי שהיה הנציג הוותיק של מספנות טיסנקרופ. מה דעת אנשי המקצוע על מספר הצוללות האופטימלי לצה"ל וכמה באמת התכוונו להזמין, ומה פירוש הפער.

מה ואם יש קשר כלשהו בין ראש הממשלה לבין קרוב משפחה שהיה ספק פלדה למספנת ייצור הצוללות. מה קרה בין ישראל לבין קוריאה הדרומית, אצלה הוזמנו ספינות משמר, וההזמנה נהפכה על פיה והן הוזמנו בגרמניה.

האם היתה כוונה להטיל על מספנה בקיל  את עבודות התחזוקה של הצוללות ולא על עובדי מספנות ישראל בחיפה. איך נעשות עסקות מסוג זה ללא התייעצות, אפילו ללא ידיעה, של פונקציונרים כמו שר ביטחון ורמטכ"ל צה"ל.

מה האמת בנושא הסכמה ישראלית למכירת צוללות למצרים. מי אמר למי שהוא מסכים/לא מסכים, ומה בדיוק אמרה הקנצלרית לשעבר אנגלה מרקל לנשיא לשעבר רובי ריבלין.

אלו מקצת שבמקצת, על קצה המזלג, השאלות שמתעוררות בפרשת הצוללות. חברי ועדת החקירה חייבים להתעמת אתן ללא מורא וללא משוא פנים אפילו יש כאן חשדות לקשרים וקשרי-קשרים לבכירי-בכירים ולפרקליטיהם, יועציהם וקרובי משפחותיהם.
קנוניה או עסקה? 

זו תהיה כנראה ועדת החקירה החשובה ביותר בתולדות המדינה כי בפרשה הזאת יש היבטים החורגים מעבר לנושאים הצבאיים-ימיים: לא רק נהלי רכש  אלא כרוכים כאן ענייני מוסר, הגינות, יחסי אנוש, קשרים כספיים, הסתרת אמת, וגם יחסים וקשרים בינלאומיים עם מדינות ידידותיות.

דרוש: אביר על סוס לבן

מי חברי הוועדה – הבחירה בידי ראשי הממשלה ושר הביטחון והיא בחירה קשה, ומוטב לשקול היטב כל מועמדות. טבעי להמליץ על אישים בעלי רמת אינטגריטי הגבוהה ביותר. קציני צבא לשעבר, רצוי גם מחיל הים וגם לא מחיל הים, שופט בדימוס ואולי איש ציבור לא פוליטי ומקובל על הציבור כאיש ישר דרך ומצוי ב ענייני ביטחון.  

ותפקיד המפתח של יו"ר ועדת החקירה: אדם בעל כל התכונות הנ"ל שהגדרנו לחברי הוועדה, פלוס: " אל תירא ואל תיחת".  אדם שלא יהסס לשאול ראש ממשלה את השאלות הקשות ביותר, לחקור מעורבים בפרטי פרטים של שיחות, עסקות, חוזים, הסכמים בכתב ובעל פה, לבדוק היטב אלפי עמודי מסמכים ועדויות. 

אדם שאינו תלוי באיש, נטול נטיות פוליטיות ידועות, והעיקר: אדם נחוש שההגינות והיושר בראש מעייניו ויחתור לחשוף את האמת ולהבטיח שנהלי הרכש של מדינת ישראל לא יעברו עוד טראומה דוגמת פרשת הצוללות. אפשר להצביע על כמה אישים שיכולים להיות מועמדים פוטנציאליים לתפקיד זה, אך לא ננקוב בשמות. 

חלפו השנים שבהן הוזן הציבור בכל כלי תקשורת ובשיחות יום ששי וברכילויות בשלל ידיעות, דיווחים נכונים ונכונים פחות, פרשנויות, מאמרים וסקירות, וגם  ודברי הסתה לא ענייניים אלא פוליטיים או מפי מקורבים לפרשה. 

הציבור הישראלי רשאי לדעת מה בדיוק קרה, ולהיות משוכנע שמי שחטא או כשל ישלם, וכי במערכת הביטחון נלמדים לקחים. כל ציוד צה"לי, מכדור רובה ועד צוללת, חייבים להירכש ביושר.  

אולי יעניין אותך גם

פרשנות | מעצר המבריחים הימיים של חמאס - חלק מתכנית המל״טים של הארגון 

צה״ל ושב״כ עצרו בתחילת שנה מבריחים ימיים שהבריחו מנועים (40 ו-60 כ״ס) ממצרים לעזה. מנועים אלו, ככל הנראה, שימשו את חמאס לטובת בניית מל״טים בעזה. התלות של חמאס בציר ההברחות שעובר במצרים מראה את האתגר של הארגון כאשר זה מגיע למנועים