פרשנות | זו אינה ״תוספת רמטכ״ל״ - הקשר להחלטת הממשלה בנושא מקרי בהחלט
החלטת הממשלה משנת 1961 שהגדירה את ״תוספת הרמטכ״ל״ מיד בצאת המדינה משנות הצנע אינה קשורה לתוספת האוטומטית שמקבלים גימלאי צה״ל מאז. פשוט תקראו לזה ״עוד פנסיה״ - אל תבזו את הכוונה של בן גוריון
עמי רוחקס דומבה
| 16/01/2022
צילום: דובר צה״ל
בואו נוריד את המונח ״תוספת רמטכ״ל״ מהשיח הציבורי. הקשר בין התוספת שמוענקת כמעט אוטומטית למעל 90 אחוזים מהיוצאים לגמלאות מצה״ל לבין החלטת הממשלה 849 משנת 1961 - מקרי בהחלט.
זה שרמטכ״לים לאורך השנים עשו בה שימוש ציני כדי לצ׳פר יוצאים לפנסיה, לא הופך את החלטתם לראויה מוסרית. היה עדיף אם היו מבקשים מהאוצר תוספת לפנסיה בלי משחקים מיותרים שמטרתם לעוור את הציבור לאורך עשרות שנים.
על העדר המוסריות של התוספת אותה מבקש צה״ל לעגן באופן חוקי כתבתי בעבר. גם רא״ל אביב כוכבי, כמו כל קודמיו כמעט מאז שנת 1961, נמנע מעיסוק במהות החלטת הממשלה עליה הוא נשען. נוסח החלטת הממשלה 849 מתיר לרמטכ״ל לתת תוספת לחלק מהיוצאים לפנסיה תחת תנאים מסויימים. בעיקר ״נסיבות כלכליות״ לשון ההחלטה.
מדוע הממשלה חוקקה אז חוק כזה? לא ממש ברור. עם זאת, נראה כי הממשלה רצתה לתת לרמטכ״ל באותה תקופה כלי כלכלי לדאוג לקצינים שהשתחררו מצה״ל לגמלאות והייתה להם בעיה כלכלית בבית. רעיונית, ניתן לטעון כי המחוקק דאז חשב כי קצין ששירת את המדינה ונקלע לקשיים כלכליים, יהיה זה מוסרי שהצבא יתמוך בו בשנות הזיקנה. אזכיר כי החלטת הממשלה התקבלה רק כשנתיים לאחר שישראל יצאה באופן רשמי מתקופת הצנע.
כאמור, המטרה לא הייתה שהרמטכ״ל יעניק למעל 90 אחוז מהגימלאים תוספת לפנסיה. ועוד כזו שהיא במסלול עוקף אוצר. קרי, לא חוקית וכזו שאינה מוסכמת על האוצר. כעת בשנת 2022, צה״ל מעגן בחוק את התוספת לפנסיה שתתפוס גם רטרואקטיבית. לכן לא צריך להתפלא שארגון גמלאי צה״ל תומך בחקיקה.
כעת, ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לקדם את הצעת החוק (לקריאה) לקריאות בכנסת. תזכיר החוק הופץ לציבור באוקטובר 2021 ונסגר להערות הציבור בסוף אותו חודש. לתזכיר החוק היו 5,404 צפיות ו-301 הערות. לפי האוצר עלות החקיקה כ-1.1 מיליארדי ש״ח בשנה. צה״ל טוען שמדובר בהרבה פחות.
המתווה קובע כי עבור חיילים עד גיל 40 ,יתווספו לקצבת הפרישה בין %7%-11. .עבור חייל שכבר פרש יישארו תנאי הקצבה שלו כפי שנקבעו; ועבור "דור הביניים" – חיילים בני למעלה מ-40 שטרם פרשו – זכותם לקצבת פרישה תיקבע לפי "כללי הרמטכ"ל" המפורטים בדברי ההסבר, כלומר מסמך שקבע הרמטכ"ל בשנת 2017 בניסיון "להסדיר" את קביעת ההגדלות.
״בראייה כלכלית הוא חסר הצדקה, מגדיל את אי-השוויון, איננו יוצר את התמריצים הרצויים ומנצל לא נכון את תקציב הביטחון״, כותבים בתגובה של פורום קהלת לחקיקה. ״בנוסף לכך, המתווה גורר את הרחבתן של בעיות אלה, באשר הוא עלול להוות עוגן לקביעת שיעורן של קצבאות הגישור ושל קצבאות הפרישה של יתר גופי הביטחון.״
התנגדות הביעה גם עמותת רווח נקי. ״במקום להתייעל ולהקצות כספים להעלאת השכר בצורה מושכלת על מנת למשוך את מיטב כח האדם האיכותי לצה"ל, הם דואגים אך ורק לכיסו של הדור הוותיק״, כותבים בתגובה.
כמה ״שווה״ גימלאי של צה״ל? ובכן, לפי דו"ח הממונה על השכר במערכת הביטחון לשנת 2020, פנסיית קצין גמלאי בצה״ל שווה בממוצע 8.7 מליוני ש״ח. פנסיית נגד שווה בממוצע 6.1 מליוני ש״ח. יש לזכור כי בצה״ל פורשים באמצע גיל 40 ובפנסיה תקציבית המדינה משלמת את הפנסיה עד סוף החיים. הגימלאים בתקציבית לא הפרישו מעולם כסף לפנסיה כמו שכיר רגיל במשק. (אם אתם רוצים ללמוד על הפנסיה התקציבית - קראו באתר שקוף).
לצורך השוואה, פנסיה ממוצעת בשירותי הביון של ישראל עומדת על 7.3 מליוני ש״ח וקצינים במשטרה ובשב״ס עומדים על פנסיה ממוצעת של כ-6 מליוני ש״ח. הנתונים מופיעים בדו״ח האוצר אך המספרים נלקחים מהגופים עצמם. ״הקצבה הממוצעת בצה“ל נעה בין 8467 ש״ח לחודש לדרגת רס“מ ל- 43,851 ש״ח לחודש לדרגת אלוף״, כותבים בדו״ח.
החלטת הממשלה משנת 1961 שהגדירה את ״תוספת הרמטכ״ל״ מיד בצאת המדינה משנות הצנע אינה קשורה לתוספת האוטומטית שמקבלים גימלאי צה״ל מאז. פשוט תקראו לזה ״עוד פנסיה״ - אל תבזו את הכוונה של בן גוריון
צילום: דובר צה״ל
בואו נוריד את המונח ״תוספת רמטכ״ל״ מהשיח הציבורי. הקשר בין התוספת שמוענקת כמעט אוטומטית למעל 90 אחוזים מהיוצאים לגמלאות מצה״ל לבין החלטת הממשלה 849 משנת 1961 - מקרי בהחלט.
זה שרמטכ״לים לאורך השנים עשו בה שימוש ציני כדי לצ׳פר יוצאים לפנסיה, לא הופך את החלטתם לראויה מוסרית. היה עדיף אם היו מבקשים מהאוצר תוספת לפנסיה בלי משחקים מיותרים שמטרתם לעוור את הציבור לאורך עשרות שנים.
על העדר המוסריות של התוספת אותה מבקש צה״ל לעגן באופן חוקי כתבתי בעבר. גם רא״ל אביב כוכבי, כמו כל קודמיו כמעט מאז שנת 1961, נמנע מעיסוק במהות החלטת הממשלה עליה הוא נשען. נוסח החלטת הממשלה 849 מתיר לרמטכ״ל לתת תוספת לחלק מהיוצאים לפנסיה תחת תנאים מסויימים. בעיקר ״נסיבות כלכליות״ לשון ההחלטה.
מדוע הממשלה חוקקה אז חוק כזה? לא ממש ברור. עם זאת, נראה כי הממשלה רצתה לתת לרמטכ״ל באותה תקופה כלי כלכלי לדאוג לקצינים שהשתחררו מצה״ל לגמלאות והייתה להם בעיה כלכלית בבית. רעיונית, ניתן לטעון כי המחוקק דאז חשב כי קצין ששירת את המדינה ונקלע לקשיים כלכליים, יהיה זה מוסרי שהצבא יתמוך בו בשנות הזיקנה. אזכיר כי החלטת הממשלה התקבלה רק כשנתיים לאחר שישראל יצאה באופן רשמי מתקופת הצנע.
כאמור, המטרה לא הייתה שהרמטכ״ל יעניק למעל 90 אחוז מהגימלאים תוספת לפנסיה. ועוד כזו שהיא במסלול עוקף אוצר. קרי, לא חוקית וכזו שאינה מוסכמת על האוצר. כעת בשנת 2022, צה״ל מעגן בחוק את התוספת לפנסיה שתתפוס גם רטרואקטיבית. לכן לא צריך להתפלא שארגון גמלאי צה״ל תומך בחקיקה.
כעת, ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לקדם את הצעת החוק (לקריאה) לקריאות בכנסת. תזכיר החוק הופץ לציבור באוקטובר 2021 ונסגר להערות הציבור בסוף אותו חודש. לתזכיר החוק היו 5,404 צפיות ו-301 הערות. לפי האוצר עלות החקיקה כ-1.1 מיליארדי ש״ח בשנה. צה״ל טוען שמדובר בהרבה פחות.
המתווה קובע כי עבור חיילים עד גיל 40 ,יתווספו לקצבת הפרישה בין %7%-11. .עבור חייל שכבר פרש יישארו תנאי הקצבה שלו כפי שנקבעו; ועבור "דור הביניים" – חיילים בני למעלה מ-40 שטרם פרשו – זכותם לקצבת פרישה תיקבע לפי "כללי הרמטכ"ל" המפורטים בדברי ההסבר, כלומר מסמך שקבע הרמטכ"ל בשנת 2017 בניסיון "להסדיר" את קביעת ההגדלות.
״בראייה כלכלית הוא חסר הצדקה, מגדיל את אי-השוויון, איננו יוצר את התמריצים הרצויים ומנצל לא נכון את תקציב הביטחון״, כותבים בתגובה של פורום קהלת לחקיקה. ״בנוסף לכך, המתווה גורר את הרחבתן של בעיות אלה, באשר הוא עלול להוות עוגן לקביעת שיעורן של קצבאות הגישור ושל קצבאות הפרישה של יתר גופי הביטחון.״
התנגדות הביעה גם עמותת רווח נקי. ״במקום להתייעל ולהקצות כספים להעלאת השכר בצורה מושכלת על מנת למשוך את מיטב כח האדם האיכותי לצה"ל, הם דואגים אך ורק לכיסו של הדור הוותיק״, כותבים בתגובה.
כמה ״שווה״ גימלאי של צה״ל? ובכן, לפי דו"ח הממונה על השכר במערכת הביטחון לשנת 2020, פנסיית קצין גמלאי בצה״ל שווה בממוצע 8.7 מליוני ש״ח. פנסיית נגד שווה בממוצע 6.1 מליוני ש״ח. יש לזכור כי בצה״ל פורשים באמצע גיל 40 ובפנסיה תקציבית המדינה משלמת את הפנסיה עד סוף החיים. הגימלאים בתקציבית לא הפרישו מעולם כסף לפנסיה כמו שכיר רגיל במשק. (אם אתם רוצים ללמוד על הפנסיה התקציבית - קראו באתר שקוף).
לצורך השוואה, פנסיה ממוצעת בשירותי הביון של ישראל עומדת על 7.3 מליוני ש״ח וקצינים במשטרה ובשב״ס עומדים על פנסיה ממוצעת של כ-6 מליוני ש״ח. הנתונים מופיעים בדו״ח האוצר אך המספרים נלקחים מהגופים עצמם. ״הקצבה הממוצעת בצה“ל נעה בין 8467 ש״ח לחודש לדרגת רס“מ ל- 43,851 ש״ח לחודש לדרגת אלוף״, כותבים בדו״ח.
