דיון בועדת החוץ והביטחון חושף את פערי הידע בין הצבא, למשטרה לכנסת בנושא כיתות כוננות ביישובים רלוונטים
ראש זירת עורף באגף המבצעים בצה"ל: ״לא מכיר ישוב שבו פורקו כיתות או חוליות כוננות.״ יו"ר הוועדה: ״אני מבקש כי תדווחו לוועדה דיווח מלא עוד שבועיים מאיפה נלקחו נשקים, מדוע ומה הלו"ז להחזרתם״
עמי רוחקס דומבה
| 12/01/2022
דוברות הכנסת - דני שם טוב
ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ רם בן ברק, קיימה אתמול (ג') דיון על עבודת המטה בנושא כיתות הכוננות. ועדת החוץ והביטחון עוסקת, כבר משנת 2018, בכוונת מערכת הביטחון לסגור או לצמצם את פעילותן של כיתות הכוננות במרחב התפר, עוטף עזה, גבול לבנון, רמת הגולן ואיו"ש.
במהלך בחינת הנושא הבהירה הוועדה לכל העוסקים במלאכה כי עד שלא תושלם עבודת המטה של המטה לביטחון לאומי (מל"ל) בנושא, וזו תוצג בפני חברי הוועדה, אין ליזום מהלך חד צדדי בשטח שבפועל יסגור את כיתות הכוננות.
טליה לנקרי, ראש אגף לוחמה בטרור, ביטחון פנים ועורף במל"ל אמרה לחברי הוועדה כי מסיבות שונות עבודת המטה הייתה מוקפאת זמן רב, אך נפתחה מחדש לפני כחודשיים מפאת חשיבותה.
לנקרי: צה"ל הוא אחראי לסווג את הישובים, על פי רמת האיום עליהם, הנקבעת לאור הערכת המצב, המשקללת גם את הכוחות הקיימים, אמצעי הביטחון הקיימים בישוב ועוד. לא נכון לערער על הקביעה המקצועית של צה"ל לגבי סיווג האיום. מרגע שנקבע ליישוב סיווג לפי רמת איום, מוגדרת לו חבילת האמצעים, מרכיבי הביטחון, שהוא זכאי – הן ברמת התשתיות (מצלמות, גדר וכו') והן ברמת סד"כ (רבש"צ, כיתת כוננות וכו').
פער משמעותי שעלה בעבדות המטה הוא גבולות הגזרה בין צה"ל למשטרת ישראל לגבי אחריות על היישובים, ולא הצלחנו להגיע לסיכום בנושא הזה למרות מספר ניסיונות – אך בכל מקרה זה לא אמור לעניין או להשפיע על האזרח ביישוב. אנחנו מנחים את הגופים לספק את מרכיבי הביטחון הדרושים לפי סיווג היישוב ללא קשר לגוף האחראי.
בדיונים אצלי עלה שבמשרד הביטחון מכירים את הנושא עד רמת שר הביטחון, אבל במשטרה זה עד רמת ראש אגף המבצעים, והשר והמפכ"ל לא מכירים את הנושא, מה שאומר שאין בכלל החלטות מדיניות וזו גם בעיה.
צה"ל אומר שהוא לא מכיר שיש פערי נשקים – היו ישובים שאסף מהם אבל החזיר – ואם יש פער הוא ייסגר, כי הם לא חולקים על החשיבות. במשטרה ומג"ב אומרים שיש ישובים שצה"ל לקח מהם נשקים, ואף העביר אליהם אחריות, ויש פערים – ולכן סיכמתי שבעוד שבועיים אקיים סיור שטח משותף לכולם לבחון את המצב ולפתור את הפערים ככל שקיימים.
כמובן שצריך גם לקחת בחשבון את נושא התקציב, וכל אספקת כוחות ואמצעים היא תלוית תקציב מוקצה לעניין. הכל יוצג לוועדה כמקשה אחת לאחר סיום עבודת המטה ביוני 2022, אחרי שכל הגופים יחתמו על הדברים.
סא"ל עמירם מלכא, ראש זירת עורף באגף המבצעים בצה"ל אמר לחברי הוועדה כי תיקוף סיווג היישובים מתבצע אחת לשנה, וכיום יש 414 ישובים בסיווגים שונים של איום, ויש סדר עדיפות מטכ"לי להשקעה בהם, הנגזר מההתפתחויות בזירת המלחמה, תרחיש הייחוס, הערכת המצב השנתית שקובע אגף המודיעין, ותמונת המצב של הגנת היישוב הקיימת.
ח"כ צבי האוזר: הדיון הוא על כך שקיבלנו תלונות על פירוק כיתות הכוננות, למרות שלא הושלמה עבודת המטה ולמרות הנחיית הוועדה המפורשת בעניין זה לאורך השנים האחרונות. האם ב-414 הישובים האלה נשארו כיתות כוננות?
סא"ל מלכא: הכשירות של כיתת הכוננות היא דיפרנציאלית בהתאם לצורך המבצעי. הייתה תקופה בה הייתה מגמה של החזרת נשקים, בעיקר באיו"ש, ואחרי בקשה מפורשות הם הוחזרו ואני לא מכיר ישוב שלא הוחזרו לו. אני גם לא מכיר ישוב שבו פורקו כיתות או חוליות כוננות.
לנקרי: אני מסכימה שצריך לוודא שהנחיית הוועדה מומשה ולדווח לוועדה בהתאם, אבל אם נעשתה הערכת מצב עדכנית, וצה"ל החליט שאין צורך, אז הוא מוריד וזה תפקידו.
הוועדה שמעה מספר רבש"צים בישובים בקו התפר וברמת הגולן, אשר סיפרו על המצב בישובים מבחינת כיתת הכוננות והנשקים.
צחי בוחניק, מהישוב בני יהודה ברמת הגולן, אמר לחברי הוועדה כי הנשקים של הישוב נאספו עוד בינואר 2021, וכי בשביל לקבל נשקים הם נדרשים לנסוע לבסיס מרחק שעה וחצי נסיעה.
עוד אמר בוחניק: אם הצבא מחליט שבישוב ברמת הגולן אין צורך בכיתת כוננות, אז תחליטו, תגידו ותמצאו דרך אחרת להגן עליהם. בפועל אין פה כיתת כוננות, אבל המדינה מתייחסת לזה כאילו יש, וזה הכי גרוע, כי אף אחד לא נערך לתת פה מענה לאירוע.
סא"ל מלכא: אני מחויב כלפי הוועדה לעשות את הבדיקה אם איפה ומתי פורקו כיתות ונלקחו נשקים, אל מול התמונה שאני קיבלתי בהכנה לדיון. אני מאמין למי שאומר שלקחו נשקים אבל לא מכיר את זה ברמת המטה הכללי, ולבקשת הוועדה מן הסתם ננחה להחזיר את הנשקים, אם נבין שזה אכן המצב. אבקש לחזור לוועדה ולפרט לגבי כל ישוב מדוע הצבא סבור שיש לקחת או לא לקחת ממנו.
ח"כ האוזר: כל הנושא הזה היה כבר בשיח עימנו לפני שנתיים, ואתם סיכמתם איתנו שעוצרים את הכל עד לסיום תהליך העיגון והסידור, אבל למרות זאת כן המשיכו את פירוק הכיתות, ואת זה אני לא מוכן לקבל.
קבענו עיקרון, שלא מפרקים כוחות עד שלא רואים את התמונה הכוללת והנה יש עדויות שזה בדיוק מה שעשו. זו פגיעה גם בביטחון ובטח בתחושת הביטחון של התושבים, ומדובר פה בתקציבים שהם עלות שולית יחסית לתקציב הביטחון. אני מבקש לגלגל את הגלגל אחורה ולבנות מחדש את הכיתות עד לסיום עבודת המטה.
ח"כ נירה שפק: הוועדה רואה בכיתת הכוננות לבנת יסוד בהגנת היסוד, ואין מה לערבב את נושא כוחות שנמצאים בתוך הישוב, לבין כוחות חיצוניים שיכולים להגיע אליו להתערבות. השיח כאן מרגיש כמו תחקיר אחרי אסון, או אחרי אירוע של "כמעט ונפגע", ואולי זה רק מזל סטטיסטי שזה עוד לא קרה. ברור שמשהו כאן לא טוב, אז עוד לפני שבאים לוועדה ומדווחים – הצבא כבר יודע בטוח מאיפה נלקחו, שפשוט יישמו וייתקנו.
יו"ר הוועדה, ח"כ רם בן ברק, סיכם: אני מתרשם שמצד אחד נעשית עבודת מטה רצינית, ומצד שני, בפועל, המצב בשטח לא טוב. אנשים לא מבוטחים, לא מקבלים ימי מילואים על הקפצות, נשקים נאספו וצריכים לנסוע מרחקים אבסורדים לקבל נשק, לתגובה לאירוע מיידי. אני מבקש כי תדווחו לוועדה דיווח מלא עוד שבועיים מאיפה נלקחו נשקים, מדוע ומה הלו"ז להחזרתם, ובהתאם לדיווח נקיים דיון נוסף בעניין.
אני סבור שבמדינה המורכבת שלנו חייב להיות צוות מקומי בכל ישוב שייתן מענה לאירוע חרומי, ואולי נכון שיהיו כיתות כאלה בכל ישוב בארץ, לא רק כאלה עם איום ביטחוני. ייתכן שגם יש מקום להתחיל תהליך עבודה או חשיבה על הקמת משמר לאומי או אזרחי על בסיס אותן כיתות מכל הארץ.
ראש זירת עורף באגף המבצעים בצה"ל: ״לא מכיר ישוב שבו פורקו כיתות או חוליות כוננות.״ יו"ר הוועדה: ״אני מבקש כי תדווחו לוועדה דיווח מלא עוד שבועיים מאיפה נלקחו נשקים, מדוע ומה הלו"ז להחזרתם״
דוברות הכנסת - דני שם טוב
ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ רם בן ברק, קיימה אתמול (ג') דיון על עבודת המטה בנושא כיתות הכוננות. ועדת החוץ והביטחון עוסקת, כבר משנת 2018, בכוונת מערכת הביטחון לסגור או לצמצם את פעילותן של כיתות הכוננות במרחב התפר, עוטף עזה, גבול לבנון, רמת הגולן ואיו"ש.
במהלך בחינת הנושא הבהירה הוועדה לכל העוסקים במלאכה כי עד שלא תושלם עבודת המטה של המטה לביטחון לאומי (מל"ל) בנושא, וזו תוצג בפני חברי הוועדה, אין ליזום מהלך חד צדדי בשטח שבפועל יסגור את כיתות הכוננות.
טליה לנקרי, ראש אגף לוחמה בטרור, ביטחון פנים ועורף במל"ל אמרה לחברי הוועדה כי מסיבות שונות עבודת המטה הייתה מוקפאת זמן רב, אך נפתחה מחדש לפני כחודשיים מפאת חשיבותה.
לנקרי: צה"ל הוא אחראי לסווג את הישובים, על פי רמת האיום עליהם, הנקבעת לאור הערכת המצב, המשקללת גם את הכוחות הקיימים, אמצעי הביטחון הקיימים בישוב ועוד. לא נכון לערער על הקביעה המקצועית של צה"ל לגבי סיווג האיום. מרגע שנקבע ליישוב סיווג לפי רמת איום, מוגדרת לו חבילת האמצעים, מרכיבי הביטחון, שהוא זכאי – הן ברמת התשתיות (מצלמות, גדר וכו') והן ברמת סד"כ (רבש"צ, כיתת כוננות וכו').
פער משמעותי שעלה בעבדות המטה הוא גבולות הגזרה בין צה"ל למשטרת ישראל לגבי אחריות על היישובים, ולא הצלחנו להגיע לסיכום בנושא הזה למרות מספר ניסיונות – אך בכל מקרה זה לא אמור לעניין או להשפיע על האזרח ביישוב. אנחנו מנחים את הגופים לספק את מרכיבי הביטחון הדרושים לפי סיווג היישוב ללא קשר לגוף האחראי.
בדיונים אצלי עלה שבמשרד הביטחון מכירים את הנושא עד רמת שר הביטחון, אבל במשטרה זה עד רמת ראש אגף המבצעים, והשר והמפכ"ל לא מכירים את הנושא, מה שאומר שאין בכלל החלטות מדיניות וזו גם בעיה.
צה"ל אומר שהוא לא מכיר שיש פערי נשקים – היו ישובים שאסף מהם אבל החזיר – ואם יש פער הוא ייסגר, כי הם לא חולקים על החשיבות. במשטרה ומג"ב אומרים שיש ישובים שצה"ל לקח מהם נשקים, ואף העביר אליהם אחריות, ויש פערים – ולכן סיכמתי שבעוד שבועיים אקיים סיור שטח משותף לכולם לבחון את המצב ולפתור את הפערים ככל שקיימים.
כמובן שצריך גם לקחת בחשבון את נושא התקציב, וכל אספקת כוחות ואמצעים היא תלוית תקציב מוקצה לעניין. הכל יוצג לוועדה כמקשה אחת לאחר סיום עבודת המטה ביוני 2022, אחרי שכל הגופים יחתמו על הדברים.
סא"ל עמירם מלכא, ראש זירת עורף באגף המבצעים בצה"ל אמר לחברי הוועדה כי תיקוף סיווג היישובים מתבצע אחת לשנה, וכיום יש 414 ישובים בסיווגים שונים של איום, ויש סדר עדיפות מטכ"לי להשקעה בהם, הנגזר מההתפתחויות בזירת המלחמה, תרחיש הייחוס, הערכת המצב השנתית שקובע אגף המודיעין, ותמונת המצב של הגנת היישוב הקיימת.
ח"כ צבי האוזר: הדיון הוא על כך שקיבלנו תלונות על פירוק כיתות הכוננות, למרות שלא הושלמה עבודת המטה ולמרות הנחיית הוועדה המפורשת בעניין זה לאורך השנים האחרונות. האם ב-414 הישובים האלה נשארו כיתות כוננות?
סא"ל מלכא: הכשירות של כיתת הכוננות היא דיפרנציאלית בהתאם לצורך המבצעי. הייתה תקופה בה הייתה מגמה של החזרת נשקים, בעיקר באיו"ש, ואחרי בקשה מפורשות הם הוחזרו ואני לא מכיר ישוב שלא הוחזרו לו. אני גם לא מכיר ישוב שבו פורקו כיתות או חוליות כוננות.
לנקרי: אני מסכימה שצריך לוודא שהנחיית הוועדה מומשה ולדווח לוועדה בהתאם, אבל אם נעשתה הערכת מצב עדכנית, וצה"ל החליט שאין צורך, אז הוא מוריד וזה תפקידו.
הוועדה שמעה מספר רבש"צים בישובים בקו התפר וברמת הגולן, אשר סיפרו על המצב בישובים מבחינת כיתת הכוננות והנשקים.
צחי בוחניק, מהישוב בני יהודה ברמת הגולן, אמר לחברי הוועדה כי הנשקים של הישוב נאספו עוד בינואר 2021, וכי בשביל לקבל נשקים הם נדרשים לנסוע לבסיס מרחק שעה וחצי נסיעה.
עוד אמר בוחניק: אם הצבא מחליט שבישוב ברמת הגולן אין צורך בכיתת כוננות, אז תחליטו, תגידו ותמצאו דרך אחרת להגן עליהם. בפועל אין פה כיתת כוננות, אבל המדינה מתייחסת לזה כאילו יש, וזה הכי גרוע, כי אף אחד לא נערך לתת פה מענה לאירוע.
סא"ל מלכא: אני מחויב כלפי הוועדה לעשות את הבדיקה אם איפה ומתי פורקו כיתות ונלקחו נשקים, אל מול התמונה שאני קיבלתי בהכנה לדיון. אני מאמין למי שאומר שלקחו נשקים אבל לא מכיר את זה ברמת המטה הכללי, ולבקשת הוועדה מן הסתם ננחה להחזיר את הנשקים, אם נבין שזה אכן המצב. אבקש לחזור לוועדה ולפרט לגבי כל ישוב מדוע הצבא סבור שיש לקחת או לא לקחת ממנו.
ח"כ האוזר: כל הנושא הזה היה כבר בשיח עימנו לפני שנתיים, ואתם סיכמתם איתנו שעוצרים את הכל עד לסיום תהליך העיגון והסידור, אבל למרות זאת כן המשיכו את פירוק הכיתות, ואת זה אני לא מוכן לקבל.
קבענו עיקרון, שלא מפרקים כוחות עד שלא רואים את התמונה הכוללת והנה יש עדויות שזה בדיוק מה שעשו. זו פגיעה גם בביטחון ובטח בתחושת הביטחון של התושבים, ומדובר פה בתקציבים שהם עלות שולית יחסית לתקציב הביטחון. אני מבקש לגלגל את הגלגל אחורה ולבנות מחדש את הכיתות עד לסיום עבודת המטה.
ח"כ נירה שפק: הוועדה רואה בכיתת הכוננות לבנת יסוד בהגנת היסוד, ואין מה לערבב את נושא כוחות שנמצאים בתוך הישוב, לבין כוחות חיצוניים שיכולים להגיע אליו להתערבות. השיח כאן מרגיש כמו תחקיר אחרי אסון, או אחרי אירוע של "כמעט ונפגע", ואולי זה רק מזל סטטיסטי שזה עוד לא קרה. ברור שמשהו כאן לא טוב, אז עוד לפני שבאים לוועדה ומדווחים – הצבא כבר יודע בטוח מאיפה נלקחו, שפשוט יישמו וייתקנו.
יו"ר הוועדה, ח"כ רם בן ברק, סיכם: אני מתרשם שמצד אחד נעשית עבודת מטה רצינית, ומצד שני, בפועל, המצב בשטח לא טוב. אנשים לא מבוטחים, לא מקבלים ימי מילואים על הקפצות, נשקים נאספו וצריכים לנסוע מרחקים אבסורדים לקבל נשק, לתגובה לאירוע מיידי. אני מבקש כי תדווחו לוועדה דיווח מלא עוד שבועיים מאיפה נלקחו נשקים, מדוע ומה הלו"ז להחזרתם, ובהתאם לדיווח נקיים דיון נוסף בעניין.
אני סבור שבמדינה המורכבת שלנו חייב להיות צוות מקומי בכל ישוב שייתן מענה לאירוע חרומי, ואולי נכון שיהיו כיתות כאלה בכל ישוב בארץ, לא רק כאלה עם איום ביטחוני. ייתכן שגם יש מקום להתחיל תהליך עבודה או חשיבה על הקמת משמר לאומי או אזרחי על בסיס אותן כיתות מכל הארץ.
