דרוג 40 הסטארטאפים הישראלים המובילים במספר הנשים

בחינת הנתונים מגלה שמתוך כלל החברות שנבדקו, אחוז הנשים הממוצע עומד על 33%. עוד עולה שישנם הבדלים בנתוני ייצוג הנשים כתלות בגודל החברה

דרוג 40 הסטארטאפים הישראלים המובילים במספר הנשים

שחר סיליס. קרדיט: רועי חרמוני

מחקר שבחן 424 סטארטאפים ישראלים ו-70 קרנות הון סיכון עם פעילות בישראל מציג נתונים מסקרנים על נשים בהייטק הישראלי. יוזמת Power in diversity הפועלת עם קרנות הון סיכון וסטארטאפים לקידום גיוון והכללה. ביוזמה שותפים מעל 220 קרנות וסטארטאפים הפועלים יחד במטרה להרחיב את הייצוג של אוכלוסיות שונות ומגוונות בהייטק. 

בחינת הנתונים מגלה שמתוך כלל החברות שנבדקו, אחוז הנשים הממוצע עומד על 33%. עוד עולה שישנם הבדלים בנתוני ייצוג הנשים כתלות בגודל החברה. חברות גדולות מציגות אחוז נשים כללי גבוה יותר (36%) מאשר חברות קטנות (30.6%) מה שמתכתב עם העובדה שביצוע תהליכי גיוון בחברות קטנות עלול להיות מאתגר יותר.

הסיבות לכך מגוונות ותלויות בעובדה שלחברות גדולות יש מערך תפעול רחב יותר ומשאבים גדולים יותר הממוקדים בגיוס, כמו כן, ישנו צורך ביותר תפקידי HR, מחלקה משפטית, פיננסיים ותפקידים תומכים שלרוב מאויישים ע"י נשים. 

אחוז הנשים העוסקות בתפקידים טכנולוגיים עומד על 27% בלבד, ומשתנה כצפוי כתלות בתחום התוכן בו עוסקת החברה. באשר לנשים המאיישות תפקידים ניהוליים (C level, VP, Directors) מתברר ש23.4% בלבד מתפקידים אלו, מאוייש ע"י נשים. פחות מרבע ממקבלי ההחלטות הן נשים. 

בבחינה של ענפי ההייטק השונים, תעשיית הבריאות הדיגיטלית מציגה את הנתונים החיוביים ביותר על ייצוג נשי באקוסיסטם עם יותר מ-60% מהחברות בתחום שיש בהן 45% נשים ויותר ולפחות 35% נשים בתפקידי מפתח. התעשיות המציגות את הנוכחות הנשית הדלה ביותר הן תעשיית הסייבר, תעשיית האוטומוטיב, תעשיית האלקטרוניקה והטלקומיוניקציה עם מספרים של 27.3%, 24.3%, 20.8% ו18% בהתאמה.

נתונים אלו יכולים להיות מוסברים בחלקם ע"י מספר הנשים הרוכשות השכלה בתחומים אלו, אך רשימת חברות הטק המוכיחות סטיסטיקות מעולות של תעסוקת נשים באופן כללי ובתחומי הפיתוח בפרט, מוכיחה שאפשר גם אחרת. 

רשימת החברות המובילות בנתוני ייצוג נשי חולקה לארבעה סקטורים (גדולות, בינוניות, קטנות וחברות מתחום ה-Health tech). בנוסף, תחת הקטגוריה של נשים בתפקידי מפתח ונשים בתפקידים טכנולוגיים, נבחרו חברות המציגות את הנתונים המרשימים ביותר והן:  Minute Media ו-Planck המציגות נתונים מרשימים וחריגים של נשים בתפקידים טכנולוגיים.

החברות המובילות בייצוג נשים בתפקידים ניהוליים הן Darrow, Papaya Global וZencity עם 50%, 48% ו47% אחוזי נשים מנהלות בהתאמה. 

"PID מאמינה שמדידת נתוני הגיוון היא חלק בלתי נפרד מהצלחת התהליך. חברות רבות לא מודעות למצב העובדים המגוונים בחברה ולאחוזי הייצוג באוכלוסיות השונות. אנו מקווים שהצגת החברות שעושות את זה בהצלחה ומשקיעות משאבים לא מבוטלים על הטמעת תוכניות גיוון וריכוז מאמצים בהגדלת מאגר המועמדים המגיע מאוכלוסיית בתת ייצוג, תהווה השראה לחברות המעוניינות לעשות יותר ולשים את הנושא על השולחן כחלק מהותי מתוכנית העבודה", אומרת שחר סיליס, מנהלת היוזמה. 

באשר לקרנות הון סיכון, המהוות את המושכים בחוטים מאחורי התעשייה, אחוז הנשים השותפות מתוך 70 הקרנות שנבדקו עומד על 14.8% בלבד. מתוך 195 שותפים, רק 29 הן נשים. כאשר בוחנים את אחוז הנשים המשקיעות, המספר נמוך בהרבה ועומד על 9% בלבד. נתון זה תואם את אחוז החברות שהוקמו ע"י נשים בתחום הטק העומד על 12%. נתון זה עלה משמעותית בשנתיים האחרונות, אך עדיין מציג תמונת מצב עגומה שיש לפעול לשנותה.

​​"אני מאמין ששנת 2022 תהייה שנת הגיוון לתעשיית הסטאראפים שלנו. השנתיים האחרונות היו יוצאות דופן לתעשייה הישראלית, עם כמות אדירה של מימון, חברות ציבוריות וחדי קרן. עדיין, בחזית הגיוון, יש לנו דרך ארוכה לעשות. לא רק סטארטאפים, גם קרנות הון סיכון צריכות לפעול ולהעסיק הרבה יותר נשים, חרדים, ערבים ואוכלוסיות אחרות", אומר קובי סמבורסקי, שותף מייסד בגלילות קפיטל ויו"ר משותף ביוזמה. 

"הדו"ח מעלה נקודת מבט ביקורתית ומהימנה על מצבן של נשים באקוסיסטם. אין ספק שהתמונה הנגלית לעין לא טובה. נשים צריכות לאייש חלק גדול יותר מתפקידי ההובלה בחברות ובקרנות. אין שום סיבה שהרכב ההון האנושי בהייטק הישראלי לא ישקף את ייצוג הנשים באוכלוסייה ומעבר לכך, את כמות הנשים המוכשרות שיכולות לאייש תפקידים אלו." אומרת סיוון שמרי דהן, שותפה מנהלת בקומרה קפיטל ויו"ר משותפת ביוזמה. 

Power In Diversity הוקמה ביוזמת אלן פלד, שותף מייסד בווינטג׳ פרטנרס. קובי סמבורסקי שותף מייסד בגלילות קפיטל וסיון שמרי דהן שותפה מנהלת מקומרה קפיטל מכהנים כיו"רים משותפים של היוזמה. רשימת הקרנות התומכות ביוזמה ומסייעות בפעילות כוללת בין היתר את פיטנגו, ויולה, NFX SVB ,Hearst Ventures , קרן אלה, New Era, BRM, Grove, DTCP, Maor ventures ועוד.

אליהן הצטרפו 170 סטארטאפים וכן גופים פילנתרופיים הממנים את התהליכים המתרחשים בתוך החברות כדי לשנות את התפיסה והתרבות הארגונית ולהפוך אותה למכלילה יותר, באמצעות  ניתוח הנתונים הקיימים בעזרת צוות מוכשר של פסיכולוגיים חברתיים ומומחי גיוון, דיוק צרכי הארגון, בניית מבני עבודה גמישים, יצירת סביבת עבודה המתאימה ומכבדת שוני, תהליכי גיוס חכמים, הדרכה וליווי ועוד.

דו"ח זה הוא סנונית ראשונה של מדד גיוון הנוגע באוכלוסיות של נשים, חרדים, ערבים, ישראלים ממוצא אתיופי, מבוגרים, אנשים עם מוגבלויות פיזיות או נפשיות ואנשים על הרצף האוטיסטי. המדד עתיד להקל על חברות שנסחרות בנאסדק או נמצאות בשלבי הנפקה לעמוד בדרישות החדשות לגיוון תעסוקתי וכן על סטארטאפים המבקשים לגייס כספים ויוכלו להציג את העושר התרבותי בקרב העובדים.

בנוסף, המדד יהווה כלי עבור משקיעים להבין את ערכי החברה, היצירתיות והגמישות של הדרג הניהולי וישרת גם את החברות עצמן כדי לראות את מצבן. 

לקריאת הדו״ח

אולי יעניין אותך גם

צילום מסך | https://youtu.be/ULh4p-PgWaU

מחמוד אל-מבחוח: תריסר שנים לחיסול שהסעיר את העולם

מבצע החיסול של מחמוד אל-מבחוח המיוחס למוסד הישראלי נחשב עד היום, שנים אחרי, להצלחה מבצעית ייחודית. וגם לדוגמא כיצד סביבת העבודה של ארגוני ביון משתנה. מצלמות, זהות ביומטרית ושלל אמצעים שמאתגרים את השמירה על חשאיות