פרשנות | האמריקאים ינסו לקבוע כללים חדשים לייצוא סייבר התקפי
כמו בפרשיית פולארד, כנראה גם עתה, מתנהלים מאחורי הקלעים דיונים בהולים בין אנשי משרד הבטחון ואחרים במערכת הבטחון לבין שותפים-עמיתים בארה"ב
חנן גפן
| 19/12/2021
bigstock
פרשיית החברות הישראליות המייצאות "סייבר התקפי" מסרבת לגווע. ככל שעובר הזמן היא הולכת ודומה בחומרתה ובתהליך הטיפול בה לפרשיית פולארד, זו פגעה קשה ולאורך זמן ביחסים האסטרטגיים - מודיעיניים של מדינת ישראל עם שותפותיה.
חשיפת יכולות מודיעיניות חיוניות ,הנמצאות בלב שיתוף הפעולה היא הבעיה הגדולה, הראשונה בחשיבותה אצל שותפותינו האסטרטגיות. משל רחוק לאלה היא מכונת ה"אניגמה", הצופן הגרמני שהבריטים הצליחו לפענח. ליכולת זו הייתה תרומה אדירה לניצחון מדינות הברית במלחמת העולם השנייה. הבריטים שמרו על הסוד מכל משמר עוד שנים רבות לאחר תום המלחמה.
משרד המסחר האמריקאי הכניס חברות "סייבר התקפי" לרשימה השחורה ובכך הודיעו האמריקאים כי מדינה-שותפה אפשרה לטובי בחוריה מקהילת המודיעין לעבור לתעשייה ולחשוף יכולות כאלה. בכך יש פגיעה בביטחון הלאומי האמריקאי.
רק כך אפשר להסביר את הצעדים החמורים שנקט משרד המסחר האמריקאי, בהפתעה ובלי לידע את משרד הביטחון. פגיעה בזכויות האדם, חדירה לפרטיות של מנהיגים ועיתונאים הם חשובים אבל נמצאים במקום השני, אף כי בפרסומים הרשמיים, מסיבות ברורות, הם תופסים מקום ראשון.
כמו בפרשיית פולארד, כנראה גם עתה, מתנהלים מאחורי הקלעים דיונים בהולים בין אנשי משרד הבטחון ואחרים במערכת הבטחון לבין שותפים-עמיתים בארה"ב. ההליך שישראל נוקטת דומה - טקטיקת נסיגה. גם התוצאה זהה. מצגת אחר מצגת, טיעון אחר טיעון נדחים בתקיפות על ידי האמריקאים ומחמירים את המצב.
צמרת ההנהגה הישראלית נתפסה בהפתעה, ראש הממשלה ושר הבטחון קיבלו טלפונים בהולים, שר הביטחון טס לצרפת לתת הסברים. התשובות הראשוניות שישראל העבירה לשותפים נדחו, משרד הביטחון שלח אנשים למטות החברות המייצאות סייבר התקפי לבדוק ממצאים שהעלו השותפים.
ההסבר "זה לא אנחנו זה המשתמשים אשמים" נדחה אף הוא. משרד הביטחון נאלץ להוציא הוראות בהולות ולצמצם את רשימת המדינות שניתן לייצא אליהן "סייבר התקפי", מודה בגלוי ובדיעבד, כי מדיניות רישיונות היצוא הייתה שגויה.
המהלך הזה כנראה גם נדחה. משתקף בקריאה של חברי בית הנבחרים האמריקאי, בהם יו"ר ועדת המודיעין, להטיל סנקציות על חברות "סייבר התקפי״. כל פתרון שאיננו כולל עצירה מוחלטת של יצוא הסייבר ההתקפי - יידחה .
חברות הסייבר ההתקפי ומשקיעיהן בוחנים עתה את צעדיהן. ההכרה כי נפל דבר מתחילה לחלחל אל החברות, הפרסומים בתקשורת על כוונה למכור פעילות "סייבר התקפי" למשקיעים זרים מצביעה על כך.
זהו תפוח אדמה לוהט, משקיעים אמריקאיים לא ימהרו להיכנס לתחום, המדינה מאידך תצטרך למצוא דרך למנוע מכירת ידע ואנשים לגורמים לא מורשים. על פי אופן הפעולה של המדינה, הצווים, הקביעות המשפטיות, נוכל להעריך את כובד הלחץ אותו מפעילות הרשויות האמריקאיות.
התשובות שמעבירים אנשי מערכת הביטחון לאמריקאים נבחנות על ידם בדקדקנות. תשובות מתחמקות יחמירו את המצב. מחיר הטעות יתבטא בהשהיות לא מוסברות של שיתוף פעולה מודיעיני בתחומים רגישים וקריטיים ועשוי להסתיים בתביעה אמריקאית להדיח בכירים ולשנות לחלוטין את מדיניות היתרי היצוא בתחומי הסייבר.
נראה כי תחום שהיה פרוץ לאורך שנים עובר עתה שינוי, האמריקאים ינסו לקבוע כללים חדשים ולסגור את דלתות האורווה.
תם ולא נשלם.
כמו בפרשיית פולארד, כנראה גם עתה, מתנהלים מאחורי הקלעים דיונים בהולים בין אנשי משרד הבטחון ואחרים במערכת הבטחון לבין שותפים-עמיתים בארה"ב
bigstock
פרשיית החברות הישראליות המייצאות "סייבר התקפי" מסרבת לגווע. ככל שעובר הזמן היא הולכת ודומה בחומרתה ובתהליך הטיפול בה לפרשיית פולארד, זו פגעה קשה ולאורך זמן ביחסים האסטרטגיים - מודיעיניים של מדינת ישראל עם שותפותיה.
חשיפת יכולות מודיעיניות חיוניות ,הנמצאות בלב שיתוף הפעולה היא הבעיה הגדולה, הראשונה בחשיבותה אצל שותפותינו האסטרטגיות. משל רחוק לאלה היא מכונת ה"אניגמה", הצופן הגרמני שהבריטים הצליחו לפענח. ליכולת זו הייתה תרומה אדירה לניצחון מדינות הברית במלחמת העולם השנייה. הבריטים שמרו על הסוד מכל משמר עוד שנים רבות לאחר תום המלחמה.
משרד המסחר האמריקאי הכניס חברות "סייבר התקפי" לרשימה השחורה ובכך הודיעו האמריקאים כי מדינה-שותפה אפשרה לטובי בחוריה מקהילת המודיעין לעבור לתעשייה ולחשוף יכולות כאלה. בכך יש פגיעה בביטחון הלאומי האמריקאי.
רק כך אפשר להסביר את הצעדים החמורים שנקט משרד המסחר האמריקאי, בהפתעה ובלי לידע את משרד הביטחון. פגיעה בזכויות האדם, חדירה לפרטיות של מנהיגים ועיתונאים הם חשובים אבל נמצאים במקום השני, אף כי בפרסומים הרשמיים, מסיבות ברורות, הם תופסים מקום ראשון.
כמו בפרשיית פולארד, כנראה גם עתה, מתנהלים מאחורי הקלעים דיונים בהולים בין אנשי משרד הבטחון ואחרים במערכת הבטחון לבין שותפים-עמיתים בארה"ב. ההליך שישראל נוקטת דומה - טקטיקת נסיגה. גם התוצאה זהה. מצגת אחר מצגת, טיעון אחר טיעון נדחים בתקיפות על ידי האמריקאים ומחמירים את המצב.
צמרת ההנהגה הישראלית נתפסה בהפתעה, ראש הממשלה ושר הבטחון קיבלו טלפונים בהולים, שר הביטחון טס לצרפת לתת הסברים. התשובות הראשוניות שישראל העבירה לשותפים נדחו, משרד הביטחון שלח אנשים למטות החברות המייצאות סייבר התקפי לבדוק ממצאים שהעלו השותפים.
ההסבר "זה לא אנחנו זה המשתמשים אשמים" נדחה אף הוא. משרד הביטחון נאלץ להוציא הוראות בהולות ולצמצם את רשימת המדינות שניתן לייצא אליהן "סייבר התקפי", מודה בגלוי ובדיעבד, כי מדיניות רישיונות היצוא הייתה שגויה.
המהלך הזה כנראה גם נדחה. משתקף בקריאה של חברי בית הנבחרים האמריקאי, בהם יו"ר ועדת המודיעין, להטיל סנקציות על חברות "סייבר התקפי״. כל פתרון שאיננו כולל עצירה מוחלטת של יצוא הסייבר ההתקפי - יידחה .
חברות הסייבר ההתקפי ומשקיעיהן בוחנים עתה את צעדיהן. ההכרה כי נפל דבר מתחילה לחלחל אל החברות, הפרסומים בתקשורת על כוונה למכור פעילות "סייבר התקפי" למשקיעים זרים מצביעה על כך.
זהו תפוח אדמה לוהט, משקיעים אמריקאיים לא ימהרו להיכנס לתחום, המדינה מאידך תצטרך למצוא דרך למנוע מכירת ידע ואנשים לגורמים לא מורשים. על פי אופן הפעולה של המדינה, הצווים, הקביעות המשפטיות, נוכל להעריך את כובד הלחץ אותו מפעילות הרשויות האמריקאיות.
התשובות שמעבירים אנשי מערכת הביטחון לאמריקאים נבחנות על ידם בדקדקנות. תשובות מתחמקות יחמירו את המצב. מחיר הטעות יתבטא בהשהיות לא מוסברות של שיתוף פעולה מודיעיני בתחומים רגישים וקריטיים ועשוי להסתיים בתביעה אמריקאית להדיח בכירים ולשנות לחלוטין את מדיניות היתרי היצוא בתחומי הסייבר.
נראה כי תחום שהיה פרוץ לאורך שנים עובר עתה שינוי, האמריקאים ינסו לקבוע כללים חדשים ולסגור את דלתות האורווה.
תם ולא נשלם.
