מבט אקדמי על אלימות צבאית
חמושים בלגיטימציה: הצדקות לאלימות הצבאית בחברה בישראל, עורכים: עפרה בן ישי ויגיל לוי, הוצאת פרדס, 2021
אפרים לפיד
| 08/12/2021
באדיבות הוצאת פרדס
ככלל, החברה הישראלית מצליחה עם השנים להסתגל רגשית ובאופן שכלתני למציאות של הפעלת אלימות ע"י חיילים בהתמודדות הבלתי נפסקת עם טרור. אלימות המתבצעת על ידי חיילים נתפסת כלגיטימית, תוך שמנסים בשיח הציבורי להצדיק את המעשה ברמה האידיאולוגית ולהסתיר את האלימות עצמה.
תובנה זו נכונה בעיקר כאשר האלימות מופנית כלפי פלסטינים בשטחים, ולעתים גם בפעולות השיטור ב"קו הירוק". אובדן חיי אדם של פלסטינים, גם אם לא היו "מעורבים", עובר בדעת הקהל בהבנה כי "כשחוטבים עצים נופלים שבבים".
"פרשת אלאור אזריה" היוותה בנושא זה אבן דרך בדיון הפומבי וברשתות. עורכי קובץ המאמרים, חברים פעילים באגודת חוקרי צבא-חברה, רואים בפרשה זו תמריץ להוצאת הספר, בעיקר על רקע הבדלי ההשקפות שהתעוררו בסוגייה זו.
לסדר היום החברתי-צבאי הצטרפו בשנים האחרונות נושאים חמים אחרים, כמו המחלוקת שעוררה סיסמתו של הרמטכ"ל כוכבי "צבא קטלני"; הוויכוח על הוראות פתיחה באש; החלטת בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג לחקור חשדות בדבר הפרות של המשפט הבינלאומי בגדה וברצועת עזה וסוגיית כשירותן של נשים למלא תפקידים בדרג המסתער.
בספר עולה קריאה לחקור אקדמית את הלגיטימציה להפעלת אלימות. הספר עוסק בשלושה נדבכים: המשגה של הלגיטימציה לאלימות; תהליך ניהול הלגיטימציה לאלימות ברמת הכוחות וברמת הארגון הצבאי, והמיקוח החברתי והפוליטי על הלגיטימציה לאלימות.
המאמרים בספר נכתבו ע"י חוקרים ממגוון זוויות ראייה. העורכים הם פרופ' יגיל לוי, חוקר יחסי צבא-חברה-פוליטיקה באוניברסיטה הפתוחה וסגן נשיאת האגודה הסוציולוגית הישראלית, ואל"מ מיל' ד"ר עפרה בן ישי אף היא חוקרת יחסי צבא וחברה בישראל ומרצה באוניברסיטה הפתוחה, שמשה בעבר המדריכה הראשית במכללה לביטחון לאומי וראש מחלקת מדעי ההתנהגות בצה"ל.
חמושים בלגיטימציה: הצדקות לאלימות הצבאית בחברה בישראל, עורכים: עפרה בן ישי ויגיל לוי, הוצאת פרדס, 2021
באדיבות הוצאת פרדס
ככלל, החברה הישראלית מצליחה עם השנים להסתגל רגשית ובאופן שכלתני למציאות של הפעלת אלימות ע"י חיילים בהתמודדות הבלתי נפסקת עם טרור. אלימות המתבצעת על ידי חיילים נתפסת כלגיטימית, תוך שמנסים בשיח הציבורי להצדיק את המעשה ברמה האידיאולוגית ולהסתיר את האלימות עצמה.
תובנה זו נכונה בעיקר כאשר האלימות מופנית כלפי פלסטינים בשטחים, ולעתים גם בפעולות השיטור ב"קו הירוק". אובדן חיי אדם של פלסטינים, גם אם לא היו "מעורבים", עובר בדעת הקהל בהבנה כי "כשחוטבים עצים נופלים שבבים".
"פרשת אלאור אזריה" היוותה בנושא זה אבן דרך בדיון הפומבי וברשתות. עורכי קובץ המאמרים, חברים פעילים באגודת חוקרי צבא-חברה, רואים בפרשה זו תמריץ להוצאת הספר, בעיקר על רקע הבדלי ההשקפות שהתעוררו בסוגייה זו.
לסדר היום החברתי-צבאי הצטרפו בשנים האחרונות נושאים חמים אחרים, כמו המחלוקת שעוררה סיסמתו של הרמטכ"ל כוכבי "צבא קטלני"; הוויכוח על הוראות פתיחה באש; החלטת בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג לחקור חשדות בדבר הפרות של המשפט הבינלאומי בגדה וברצועת עזה וסוגיית כשירותן של נשים למלא תפקידים בדרג המסתער.
בספר עולה קריאה לחקור אקדמית את הלגיטימציה להפעלת אלימות. הספר עוסק בשלושה נדבכים: המשגה של הלגיטימציה לאלימות; תהליך ניהול הלגיטימציה לאלימות ברמת הכוחות וברמת הארגון הצבאי, והמיקוח החברתי והפוליטי על הלגיטימציה לאלימות.
המאמרים בספר נכתבו ע"י חוקרים ממגוון זוויות ראייה. העורכים הם פרופ' יגיל לוי, חוקר יחסי צבא-חברה-פוליטיקה באוניברסיטה הפתוחה וסגן נשיאת האגודה הסוציולוגית הישראלית, ואל"מ מיל' ד"ר עפרה בן ישי אף היא חוקרת יחסי צבא וחברה בישראל ומרצה באוניברסיטה הפתוחה, שמשה בעבר המדריכה הראשית במכללה לביטחון לאומי וראש מחלקת מדעי ההתנהגות בצה"ל.
