פרשנות | האם משרד התקשורת יחיל מודל שוק סיטונאי ברשתות סלולר פרטיות?

משרד התקשורת הצהיר כי הוא רוצה לקדם פיתוח רשתות סלולר פרטיות. השאלה כמה תחרות הוא רוצה לקבוע באסדרה החדשה

פרשנות | האם משרד התקשורת יחיל מודל שוק סיטונאי ברשתות סלולר פרטיות?

bigstock

משרד התקשורת הצהיר כי הוא רוצה לקדם פיתוח רשתות סלולר פרטיות. ״משרד התקשורת מפרסם קול קורא בתחום הרשתות הפרטיות במטרה לקבל את התייחסויות השוק והחברות הרלוונטיות לתחום.

על רקע התפתחותן של הטכנולוגיות הסלולריות מסוג LTE ודור 5, עליה בביקוש לרשתות פרטיות ובתועלותיהן, וירידת העלויות בהקמת רשת פרטית, המשרד צופה כי תחום הרשתות הפרטיות עתיד להתפתח בצורה ענפה וזו עשויה לשנות את מבנה שוק התקשורת״, נכתב בהודעת המשרד שפורסמה בימים האחרונים.

ערוצי הכנסה חדשים

על פי הערכות, המשרד עדיין לא גיבש אסטרטגיה מסודרת כיצד הוא רואה את שוק הסלולר העתידי מתנהג בהקשר זה. אזכיר כי פריסת תשתיות דור-5 טרם הסתיימה. מדוע המשרד רוצה לקדם רשתות סלולר פרטיות? אחת הסיבות, אולי העיקרית שבהן, היא הצורך של ספקי הסלולר בערוצי הכנסה חדשים על מנת לממן את ההשקעה בתשתיות דור-5.

לצד ייקור החבילות לצרכן, הספקיות צריכות עוד הכנסות ומודלים כלכליים להשקעה בדור-5, עדיין אין בשפע. רשת פרטית היא מודל כזה בנמצא. מהי רשת פרטית? ובכן, ישנם מספר מודלים כאלו בעולם. שיטה אחת היא למכור לארגון עסקי שאינו ספק סלולר, תשתית סלולרית שתשרת רק את המתחם שלו.

חברת נוקיה למשל, פרסה מאות רשתות סלולר פרטיות בעולם במודל זה. עם זאת, בעולם הסלולר לצד החומרה, המדינה צריכה להקצות גם טווח תדרים. בישראל, הספקטרום (מרחב התדרים) מחולק רק לספקיות סלולר ברישיון ממשרד התקשורת.

לכן, השיטה שתוארה לא ניתנת ליישום בישראל בחקיקה הקיימת. שיטה נוספת נקראת Network slicing. בשיטה זו, ספק הסלולר מחלק את הרשת הציבורית שלו לחתיכות לוגיות (וירטואליות) ומוכר ״חתיכת רשת״ לארגון עסקי או ממשלתי.

דמיינו למשל שהמשטרה רוצה רשת סלולר פרטית בבסיסים שלה. בטכנולוגיית דור-5, המשטרה יכולה לקבל רשת סלולר פרטית, בניהול שלה, באיכות מסוימת בהתאם להסכם הפיננסי. הספק יכול להתחייב לשיהוי מסוים, רוחב פס מסוים, שירותי אבטחת מידע מסויימים, ועוד. כמו התרחיש של המשטרה, ניתן לדמיין גם בתי חולים, צבא, מפעלים וכו׳.   

כמה תחרות רוצים?

שיטה זו ניתן ליישם בישראל מכיוון שהתדרים מוקצים לספק הסלולר לפי חוק והספק מחלק את הרשת שלו לחלקים וירטואלים ומוכר לארגונים שונים. ראוי להדגיש שחתיכות הרשת הללו מתנהלות במקביל לאספקת שירות לצרכנים הפרטיים וללא הפרעה הדדית. ספק הסלולר מנטר את הרשת הארצית שלו כל העת ואיפה שיש עומסים או שיהוי גבוה, הוא אמור, בתיאוריה, להרחיב את תשתית הרדיו או הסיבים על מנת למנוע צווארי בקבוק.

זו גם הנקודה שצריך להזכיר את יוזמת משרד התקשורת להקים מערכת מקוונת לציבור הישראלית באמצעותה יוכל הציבור לדווח על איכות הקליטה הסלולרית בכל מקום בארץ. ניטור אקטיבי של איכות הקליטה יאפשר למשרד לאתר מקומות בארץ בהן ספקי הסלולר לא משקיעים מספיק בתשתית.

כאמור בכותרת, אחת השאלות העיקריות באסדרה שהמשרד רוצה לקדם כעת, היא האם המשרד יחיל את מודל השוק הסיטונאי גם בעולם הסלולר. בהפשטה, השוק הסיטונאי מאפשר לספקי תקשורת, שאינם בעלי תשתית פיזית (ספקי אינטרנט כדוגמא), למכור תשתית פיזית.

איך זה קורה? ספק האינטרנט ללא תשתית, רוכש במחיר סיטונאי קבוע את התשתית הפיזית לבית הלקוח מספק התשתית ומוכר אותה כחבילה (תשתית + ספק) לצרכן בקצה. המהלך של המשרד נועד לקדם תחרות בעולם התקשורת הקווית בו בזק והוט הם דואפול שמחזיק במירב תשתית הנחושת בארץ. המודל הוחל גם על מתווה הסיבים, בו בזק תחלוש על לפחות 80 אחוזים משטח מדינת ישראל עם תשתית פיזית.

אם נעשה השלכה לעולם הסלולר, יהיו מספר ספקיות בודד שיחזיקו בתשתיות רדיו פיזיות, באותה ריכוזיות שקיימת בעולם התשתיות הקוויות. החלת שוק סיטונאי על עולם הסלולר, ברשתות פרטיות, תוכל לקדם תחרות על בסיס שימוש של יזמים שאינם ספקי תקשורת.

כלומר, אם נניח חברת אינטרגרציה תרצה להציע ללקוח שלה רשת סלולרית פרטית, היא תוכל לרכוש את החלק ברשת מספק הסלולר, ועל בסיס רשת פרטית זו, להציע שירותי ערך מוסף כמו אבטחת מידע, אינטרנט, שירות WiFi מנוהל ועוד. ספק אינטרנט ללא תשתית יוכל גם הוא להציע שירותים דומים. כלומר, במקום מספר חד ספרתי של מתחרים, שוק סיטונאי יכול לפתוח את התחרות בשוק זה לעשרות מתחרים.

ספקיות הסלולר צפויות להתנגד למהלך כזה, ייתכן ועל בסיס תירוצים טכניים. עם זאת, מקורות של ישראל דיפנס טוענים כי מודל שוק סיטונאי של Network slicing אפשרי טכנית, אם המשרד יתיר זאת. בהיבט פיננסי, יכולות לטעון הספקיות שהחלת שוק סיטונאי על רשתות פרטיות, כאשר גם חבילות הסלולר לצרכנים פרטיים נמכרות במחירי שפל, תפגע בהכנסות שלהן, כאשר מנגד, הן מבצעות השקעות גדולות בתשתית דור-5.

חלק מהחברות אמנם יקבלו תמריץ (משותף לכולן) בגובה 148 מליוני ש״ח באוקטובר 2022 בגין פריסת 250 אתרי קצה בדור חמישי, אך זה אינו מכסה את ההוצאות הנדרשות לפריסה איכותית של הטכנולוגיה החדשה.

גוגל כבר מתכוננת 

בהיבט ההשקעה של ספקיות הסלולר, עולה עוד שאלה. המעבר מרשת דור-4 לדור-5 מתבצעת בשלבים. לא כל הספקיות משקיעות בהתחלה בליבת דור-5 ״טהורה״ (Standalone 5G או 5G SA), אלא מוסיפות רדיו דור-5 והופכות את הרשת להיברידית או בשפה מקצועית non-standalone 5G או NSA.

בעוד ניתן ליישם Network Slicing על רשתות NSA, היישום העדיף של יכולת זו דורש 5G SA. ייתכן וזו הסיבה, שמתוך כ176 ספקי סלולר ב-72 מדינות שהשיקו שירותי דור-5, כמעט אף אחד טרם יישם Network Slicing.

למרות שמדובר בתחום שנמצא עדיין בחיתולים, בענף הטלקו העולמי צופים, כאמור, שהוא יהיה אחד ממנועי ההכנסה העיקריים של ספקים בדור-5. גם חברת גוגל, יצרנית מערכת ההפעלה אנדרואיד, פרסמה בתחילת נובמבר האחרון שהיא מתאימה את גרסת Android 12 לתמיכה ב Network Slicing.

המשמעות היא שמכשירי קצה מנוהלים ינתבו את התעבורה מהיישומים הארגוניים דרך הרשת הפרטית של הארגון במקום דרך הרשת הציבורית של הספק. בידול כזה מספק לארגון שכבה נוספת של הגנת המידע. ניסוי כזה נעשה בתחילת נובמבר האחרון בטאיוואן על ידי אריקסון וספק הסלולר FarEasy Telecom.

לסיכום, היוזמה של משרד התקשורת להתחיל לאסדיר את תחום הרשתות הפרטיות בסלולר נדרשת על מנת לספק לספקי הסלולר מקורות הכנסה מרשתות דור-5. עם זאת, השאלה האם המשרד יתמוך בתחרות אגרסיבית בשוק זה על ידי החלת מודל שוק סיטונאי או שהמשרד יישר קו עם ספקיות הסלולר ויתן להן כמה שנים של חסד להרוויח חזרה את ההשקעות שעשו בפריסת תשתיות.