סייבר מאניה - איך הפכה ישראל לכוח עולמי בזירה שמעצבת את עתיד האנושות

תאֿ״ל (מיל) יאיר כהן, לשעבר מפקד 8200 כתב על הספר: ״הספר בלא ספק יעשיר ואף יחדש לאלו העוסקים בתחום״. אביתר מתניה ועמיר רפפורט | הוצאת כנרת, זמורה, דביר | 240 עמודים | תשפ"א 2021
  

סייבר מאניה - איך הפכה ישראל לכוח עולמי בזירה שמעצבת את עתיד האנושות

תמונה: סייברטק

מדוע ספרם החדש והמחדש של פרופסור אביתר מתניה והעיתונאי והיזם עמיר רפפורט כה חשוב לא רק לאלו העוסקים בתחום, אלא גם לאלו הרחוקים ממנו? התשובה לשאלה זו אולי טמונה בדבריו של ליאון טרוצקי על "המלחמה" בתחילת המאה הקודמת: "אתם אולי אינכם מתעניינים במלחמה, אבל המלחמה כבר תתעניין בכם!"

כשבוחנים בפרספקטיבה היסטורית את המאה שחלפה, ניתן לראות עד כמה החיזיון הזה התממש במדויק, למרבה הצער, שכן המלחמה "התעניינה" ונגעה בכל מקום ובכל אדם עלי אדמות. היסק זהה ניתן להקיש היום גם על הסייבר: אתם אולי לא מתעניינים בסייבר, אך היו בטוחים שהסייבר מתעניין בכם!

אין לאיש אפוא הפריבילגיה ליהנות מתוצרי הסייבר ובד בבד להתעלם מהשלכותיו המוחשיות האחרות, הישירות והעקיפות, כמוצג וכמפורט בספר. מתי התרחש המפץ הגדול של תחילת עידן הסייבר, שואלים כותבי הספר, ובצדק הם נמנעים מלהצביע על מועד מדויק ואירוע ארכימדי אחד. כמו בשתי המהפכות שקדמו לו, החקלאית והתעשייתית, מדובר בתהליך הדרגתי.

ואולם לעומתן המהפך של הסייבר גדול מהן לאין שיעור בעוצמת היקפו ומהירות התרחשותו. כותבי ספרות המדע הבדיוני בשנות השמונים של המאה העשרים היו הראשונים שטבעו את המונח "סייבר ספייס", המתאר עולם דמיוני מרושת ומתוקשר ברשת עולמית.

איש מהם, ואיתם מומחי הביטחון, המודיעין, האקדמיה, הטכנולוגיה והעסקים, לא העלה בדמיונו שבסוף שנות התשעים יהיה העולם כולו מרושת ומתוקשר ברשת שכזאת עם מגוון אינסופי של אפשרויות יישומיות. החיזיון הדמיוני היה למציאות. הם לא שיערו מציאות כזאת, למרות שמזה עשור כבר פעלה רשת אינטרנאטית  (ארפאנאט), כבר נוצרו פורמט הדואר האלקטרוני ופרוטוקולי שיחה ברשת, ואפילו הושק מחשב אישי ראשון לתפוצה רחבה.

כיום הסייבר הוא אולי הגורם המשפיע ביותר לחיוב ולשלילה על חיינו כפרטים, כחברה וכמדינה ובמידה רבה משפיע גם על היחסים בין המדינות. 

מרחב הסייבר, כמו שתי המהפכות שקדמו לו, יצר תופעות חדשות שלא היו קודם לכן, ודברים רבים בהכרח השתנו: התקשורת האישית, ההתנהלות המקצועית, הלימודית, התעסוקתית, הביורוקרטית, הפיננסית, המסחרית, הבריאותית, הפוליטית, התקשורתית, וכמובן גם הביטחונית והצבאית.

בד בבד עם יתרונותיו של הסייבר בכל תחומי החיים, כך גם גדולים הסיכונים שמקורם בפשיעת הסייבר ובאיומים שהוא מייצר על הביטחון האישי, המדינתי והעולמי. במישור האזרחי יעד הפגיעה העיקרי של נשק הסייבר הן התשתיות החיוניות.
המרחב הקיברנטי הוא עצמו תשתית חיונית, כי הוא הבסיס לכל המערכים והתשתיות החיוניות במדינה.

תשתית מוגדרת חיונית אם פגיעה בה עלולה לגרום למשבר כלכלי וחברתי בעל השלכות פוליטיות, אסטרטגיות וביטחוניות, שיערער את אושיות המדינה והיציבות העולמית. מדי יום אנו עדים לתקיפות חוזרות ונשנות שמטרתן גניבת מידע מכל סוג, שוד פיננסי בהיקפים עצומים, גניבת קניין רוחני, פגיעה בתשתיות חשמל, גז, מים, תקשורת ומחשוב וחדירה גסה לנתונים חסויים ואינטימיים של מדינות, גופים ואנשים.

הסייבר גם מחדד את המרכיב הא-סימטרי, שלפיו גורם שולי מבחינת כוחו האמיתי עלול להשיג פגיעה קריטית בגורם רב-עוצמה. העולם הנאור עומד לפני אינטרנציונל חשוך של ארגוני טרור ופשע ומדינות, שהחוק והנורמה הבינלאומיים אינם קיימים בעבורם, ואליהם חוברים האקרים בלתי מרוסנים המונעים מאינספור אינטרסים.

המורכבות בהתמודדות עם הסייבר מקורה בקושי שבזיהוי חד-ערכי של הגורם התוקף שיכול להסתוות מאחורי שרתים של מדינות רבות. ומכאן "הפיתוי" לפעול בנשק הסייבר גם במצב מוצהר של אי-לחימה בין מדינות. ההתפרצות העצומה והמהירה של הסייבר ההתקפי על כל סוגיו מצאה עולם בלתי מוגן, שהסתמך על אמצעי אבטחה מוגבלים ללא תפיסת הגנת סייבר כוללת ברמה הארגונית והמדינתית. 

לפערים האלו נכנסה במלוא העוצמה מדינת ישראל, שבה היו כוח האדם המקצועי והתשתית הטכנולוגית של אבטחת הסייבר. הבנה ראויה לציון ושבח של הנהגת המדינה בראשות ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו הביאה לגיבוש אסטרטגיה מדינתית כוללת בהובלת פרופסור יצחק בן ישראל.

אסטרטגיה זו הביאה לידי הקמת מערך סייבר לאומי, קביעת תיחומים וחלוקת אחריות בין הגופים השונים, גיבוש מתודולוגי ומעשי של תפיסת הגנה והתקפה בסייבר ומינוף היכולות באקדמיה, בתעשייה הביטחונית ובהייטק הישראלי הן לצרכים פנימיים הן כמנוע צמיחה כלכלי.

אין מתאימים יותר לתאר את סיפור הסייבר כפרופסור אביתר מתניה, שייסד, ניהל ועמד בראש מערך הסייבר הלאומי ועימו עמיר רפפורט, שסיקר את התחום מראשיתו כפובליציסט וכמייסד כנסי הסייבר בהשתתפות מיטב המומחים בארץ ובעולם, הספר בלא ספק יעשיר ואף יחדש לאלו העוסקים בתחום ובה בעת יהיה נהיר ואטרקטיבי גם למי שאינו בקי בו.

לא מומלץ אפוא לאיש להתעלם מהסייבר, שכאמור, נוגע ומתעניין בכולנו לטוב וחלילה גם לרע.


פורסם לראשונה בביטאון המרכז למורשת המודיעין, המל״מ. 

אולי יעניין אותך גם