פרשנות | איומי סרק פוגעים בהרתעה מול איראן
בכירים ישראלים, כולל הצהרתו מהיום (א) של מנכ״ל משרד הביטחון, מאיימים בתקיפה באיראן. בהיבט הרתעה, עדיף להמנע מאיומי סרק שאמינותם מוטלת בספק
עמי רוחקס דומבה
| 21/11/2021
צילום: אריאל חרמוני - משרד הביטחון
היום (א) בבוקר דווח כי מנכ״ל משרד הביטחון, אלוף (מיל׳) אמיר אשל, טען כי צה״ל מוכן ״כבר היום״ לתקיפה באיראן. ובכן, בהיבט הרתעה, הצהרות כאלו רק פוגעות בעמדת ישראל מול איראן.
מדוע? מכיוון שבמשחק ההרתעה אמינות המסר המאיים היא אחד מעמודי התווך. אם האיום לא אמין, הצד השני לא יורתע. אם ישראל מאמינה שאיראן ״דוהרת״ לגרעין ונמצאת לקראת נקודת האל חזור ביכולות שלה, ויש לצה״ל יכולות להשמיד את תכנית הגרעין האיראנית, והוא לא עושה זאת, נוצר דיסוננס.
צה״ל מתכונן למתקפה באיראן, לכאורה, מאז שנות ה-2000 המוקדמות. כמעט שני עשורים, בעלות כספית של מעל עשרה מיליארדי שקלים. גם בתקציב האחרון שאושר לאחרונה, נטען שצה״ל ישקיע מתוכו כמעט מיליארד ש״ח בשקלים לטובת מוכנות תקיפה באיראן.
פלוני גם יכול לשאול, אם צה״ל מוכן לתקיפה באיראן, למה צריך להקצות עוד מיליארדי ש״ח למשהו שכבר בשל. במקום להפנות את הכסף השקלי הזה להצטיידות אחרת שצה״ל כה זקוק לה בזרוע היבשה למשל, מול איומים שוטפים צמודי גדר.
ראוי לציין כי אשל למעשה אינו מסתכן בכלום. אם צה״ל מוכן, ולא תוקף - הוא לא יוכל להכשל. אם צה״ל לא מוכן ולא תוקף - הוא לא יוכל להכשל. אם צה״ל כן יצא לתקיפה, ויכשל בפונקציית המטרה (השמדת הגרעין האיראני), יבואו בטענות לאשל על מצג שווא.
בספק אם מנכ״ל משרד הביטחון רוצה שיאשימו אותו בכשלון תקיפה באיראן. לכן, ניתן להניח שאשל הצהיר מה שהצהיר מכיוון שהוא יודע שההסתברות לתקיפה ישראלית באיראן - אפסית.
כאמור, אין הסבר לטענה שמדובר באיום קיומי, צה״ל מוכן ויכול, ולא מבצע. המשמעות היא שממשלת ישראל בוחרת לאפשר לאיראנים להגיע לפצצה ביודעין. כמו גם, מה הטעם המבצעי בהצהרות כאלו, אם אכן הולכים לתקוף - להעלות את החשדנות האיראנית?
למרות ההצהרה של אשל, נראה כי ההסתברות לתקיפה ישראלית באיראן לא עלתה. ועדיף להפחית הצהרות מאיימות שאמינותן מוטלת בספק.
בכירים ישראלים, כולל הצהרתו מהיום (א) של מנכ״ל משרד הביטחון, מאיימים בתקיפה באיראן. בהיבט הרתעה, עדיף להמנע מאיומי סרק שאמינותם מוטלת בספק
צילום: אריאל חרמוני - משרד הביטחון
היום (א) בבוקר דווח כי מנכ״ל משרד הביטחון, אלוף (מיל׳) אמיר אשל, טען כי צה״ל מוכן ״כבר היום״ לתקיפה באיראן. ובכן, בהיבט הרתעה, הצהרות כאלו רק פוגעות בעמדת ישראל מול איראן.
מדוע? מכיוון שבמשחק ההרתעה אמינות המסר המאיים היא אחד מעמודי התווך. אם האיום לא אמין, הצד השני לא יורתע. אם ישראל מאמינה שאיראן ״דוהרת״ לגרעין ונמצאת לקראת נקודת האל חזור ביכולות שלה, ויש לצה״ל יכולות להשמיד את תכנית הגרעין האיראנית, והוא לא עושה זאת, נוצר דיסוננס.
צה״ל מתכונן למתקפה באיראן, לכאורה, מאז שנות ה-2000 המוקדמות. כמעט שני עשורים, בעלות כספית של מעל עשרה מיליארדי שקלים. גם בתקציב האחרון שאושר לאחרונה, נטען שצה״ל ישקיע מתוכו כמעט מיליארד ש״ח בשקלים לטובת מוכנות תקיפה באיראן.
פלוני גם יכול לשאול, אם צה״ל מוכן לתקיפה באיראן, למה צריך להקצות עוד מיליארדי ש״ח למשהו שכבר בשל. במקום להפנות את הכסף השקלי הזה להצטיידות אחרת שצה״ל כה זקוק לה בזרוע היבשה למשל, מול איומים שוטפים צמודי גדר.
ראוי לציין כי אשל למעשה אינו מסתכן בכלום. אם צה״ל מוכן, ולא תוקף - הוא לא יוכל להכשל. אם צה״ל לא מוכן ולא תוקף - הוא לא יוכל להכשל. אם צה״ל כן יצא לתקיפה, ויכשל בפונקציית המטרה (השמדת הגרעין האיראני), יבואו בטענות לאשל על מצג שווא.
בספק אם מנכ״ל משרד הביטחון רוצה שיאשימו אותו בכשלון תקיפה באיראן. לכן, ניתן להניח שאשל הצהיר מה שהצהיר מכיוון שהוא יודע שההסתברות לתקיפה ישראלית באיראן - אפסית.
כאמור, אין הסבר לטענה שמדובר באיום קיומי, צה״ל מוכן ויכול, ולא מבצע. המשמעות היא שממשלת ישראל בוחרת לאפשר לאיראנים להגיע לפצצה ביודעין. כמו גם, מה הטעם המבצעי בהצהרות כאלו, אם אכן הולכים לתקוף - להעלות את החשדנות האיראנית?
למרות ההצהרה של אשל, נראה כי ההסתברות לתקיפה ישראלית באיראן לא עלתה. ועדיף להפחית הצהרות מאיימות שאמינותן מוטלת בספק.
