טכנולוגיית הנעה גרמנית נמצאה בכלי שיט סיניים
החברות המעורבות הן MTU והסניף הצרפתי של חברת הבת MAN של פולקסווגן. החברות טוענות כי פעלו על פי חוק ואף תיעדו באופן רשמי את מעורבותן והמכירות שבוצעו לצבא סין
אייל פינקו
| 21/11/2021
By SteKrueBe - Own work, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=8141820
במספר סוגים של אוניות מלחמה של הצי הסיני נמצאו מנועים, שפותחו או יוצרו על ידי יצרנים גרמניים, כך חשפה לאחרונה חקירה של ערוץ חדשות גרמני. על פי החשיפה, שתי החברות המעורבות הן MTU והסניף הצרפתי של חברת הבת MAN של פולקסווגן.
שתי החברות טענו כתגובה לתחקיר, כי הן צייתו תמיד לתקנות ולרגולציות בקרת היצוא, ואף תיעדו באופן רשמי את מעורבותן והמכירות שבוצעו לצבא סין. חברת MTU הייתה ספקית קבועה של מנועים למשחתות סיניות מסוג Luyang III באמצעות מפעל ייצור מורשה, אשר פעל בסין עד 2020.
בנוסף, סיפקה MTU מנועים לצוללות מדגם Song של הצי הסיני. יתר על כן, הקימה MTU ב- 2010 מיזם סיני-גרמני משותף, המכונה Tognum, במסגרתו סופקו מנועים לכלי השיט של הצי הסיני ומשמר החופים שלו. החברה טענה כתגובה לטענות התקשורת הגרמנית, כי היא חדלה לחלוטין לספק מנועים לצוללות הסיניות, וכי אין לי חוזים והתקשרויות עם משרד ההגנה הסיני או עם כל גורם ביטחוני וצבאי אחר.
כמו כן, בשנת 2002 SEMT Pielstick, חברה הבת הצרפתית של MAN, פרסמה באתר החברה חדשות על אספקה ברישיון של מנועים מדגם PA6 המיוצרים עבור דור הפריגטות החדש של סין. המנועים הגרמניים מוגדרים על פי תקנות האיחוד האירופאי, כציוד דו-שימושי.
האיחוד האירופאי קבע אמברגרו ותקנות סדורות הכוללות איסור מכירת נשק וציוד דו-שימושי לסין ב- 1998, אך מדינות האיחוד לא מיישמות תקנות אלו, וכל מדינה פועלת בנושא זה על פי שיקול דעתה. בשנים האחרונות החלה התעוררות בגרמניה סביב המחלוקת המתנהלת בים סין הדרומי מול ארצות הברית בעיקר, אך גם מול בעלות בריתה הפועלות בזירה דוגמת אוסטרליה, בריטניה ומדינות נוספות.
גרמניה אף החלה לשלוח השנה פריגטות לפעילות מבצעית באזור. במסגרת זו פנתה גרמניה לסין בבקשה לקיום ביקור נימוסין של אחת מאוניות הקרב שלה בנמל סיני, אך הבקשה נדחתה כלאחר יד מהצד הסיני.
כעת מנסה גרמניה לחזק את הפיקוח על הייצוא הביטחוני שלה על מנת שלא לאפשר זליגת טכנולוגיות ומערכות רגישות לסין.
החברות המעורבות הן MTU והסניף הצרפתי של חברת הבת MAN של פולקסווגן. החברות טוענות כי פעלו על פי חוק ואף תיעדו באופן רשמי את מעורבותן והמכירות שבוצעו לצבא סין
By SteKrueBe - Own work, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=8141820
במספר סוגים של אוניות מלחמה של הצי הסיני נמצאו מנועים, שפותחו או יוצרו על ידי יצרנים גרמניים, כך חשפה לאחרונה חקירה של ערוץ חדשות גרמני. על פי החשיפה, שתי החברות המעורבות הן MTU והסניף הצרפתי של חברת הבת MAN של פולקסווגן.
שתי החברות טענו כתגובה לתחקיר, כי הן צייתו תמיד לתקנות ולרגולציות בקרת היצוא, ואף תיעדו באופן רשמי את מעורבותן והמכירות שבוצעו לצבא סין. חברת MTU הייתה ספקית קבועה של מנועים למשחתות סיניות מסוג Luyang III באמצעות מפעל ייצור מורשה, אשר פעל בסין עד 2020.
בנוסף, סיפקה MTU מנועים לצוללות מדגם Song של הצי הסיני. יתר על כן, הקימה MTU ב- 2010 מיזם סיני-גרמני משותף, המכונה Tognum, במסגרתו סופקו מנועים לכלי השיט של הצי הסיני ומשמר החופים שלו. החברה טענה כתגובה לטענות התקשורת הגרמנית, כי היא חדלה לחלוטין לספק מנועים לצוללות הסיניות, וכי אין לי חוזים והתקשרויות עם משרד ההגנה הסיני או עם כל גורם ביטחוני וצבאי אחר.
כמו כן, בשנת 2002 SEMT Pielstick, חברה הבת הצרפתית של MAN, פרסמה באתר החברה חדשות על אספקה ברישיון של מנועים מדגם PA6 המיוצרים עבור דור הפריגטות החדש של סין. המנועים הגרמניים מוגדרים על פי תקנות האיחוד האירופאי, כציוד דו-שימושי.
האיחוד האירופאי קבע אמברגרו ותקנות סדורות הכוללות איסור מכירת נשק וציוד דו-שימושי לסין ב- 1998, אך מדינות האיחוד לא מיישמות תקנות אלו, וכל מדינה פועלת בנושא זה על פי שיקול דעתה. בשנים האחרונות החלה התעוררות בגרמניה סביב המחלוקת המתנהלת בים סין הדרומי מול ארצות הברית בעיקר, אך גם מול בעלות בריתה הפועלות בזירה דוגמת אוסטרליה, בריטניה ומדינות נוספות.
גרמניה אף החלה לשלוח השנה פריגטות לפעילות מבצעית באזור. במסגרת זו פנתה גרמניה לסין בבקשה לקיום ביקור נימוסין של אחת מאוניות הקרב שלה בנמל סיני, אך הבקשה נדחתה כלאחר יד מהצד הסיני.
כעת מנסה גרמניה לחזק את הפיקוח על הייצוא הביטחוני שלה על מנת שלא לאפשר זליגת טכנולוגיות ומערכות רגישות לסין.
