תושבי אזור ואשקלון מכרו נתונים של 9.5 מיליון אזרחי מדינת ישראל
הרשות להגנת הפרטיות חשפה את התוכנה שבנו מיכאל מאירי (69) תושב אזור ורונן איזק (56) תושב אשקלון שאיגדה מספר בסיסי נתונים עם מידע אודות אזרחי ישראל
עמי רוחקס דומבה
| 20/10/2021
bigstock
חקירה מורכבת ומאומצת שניהלה הרשות להגנת הפרטיות הצליחה לחשוף מי עמד מאחורי שיווק מתמשך של תוכנה שנמכרה בחשאי וסיפקה מידע אודות תושבי המדינה.
בעקבות החקירה שניהלה הרשות, הגישה מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה לבית משפט השלום בת"א כתב אישום נגד מיכאל מאירי (69) תושב אזור ורונן איזק (56) תושב אשקלון, בגין ביצוע עבירות של פגיעה בפרטיות, ניהול מאגר מידע אסור וכן בגין עבירות מס.
על פי ממצאי החקירה והמתואר בכתב האישום, הנאשמים אספו את מאגרי המידע ובנו סביבם תוכנה. המאגרים כללו בסך הכל כ-136 מיליון רשומות המתייחסות למעל ל- 9.5 מיליון אזרחי מדינת ישראל, ביניהם גם אזרחים ישראליים אשר נפטרו זה מכבר.
הנאשמים הרכיבו את בסיס הנתונים של תוכנת "השועל" מלפחות 38 מאגרי מידע ומאגרי נתונים שונים, וביניהם מאגר מידע אישי, המכונה "אגרון", הכולל רשומות על אודות מיליוני אזרחים ישראליים ומורכב בעיקרו מבסיס הנתונים של מרשם האוכלוסין של משרד הפנים, וכן ממאגר כלי רכב, הכולל פרטי מידע על אודות מעל ל- 3 מיליון כלי רכב.
הנאשמים ערכו את תוכנת "השועל" כך שחלק מן הרשומות שבמאגר כלי הרכב קושרו באמצעות התוכנה לפרטי מידע אישי, שנאספו אל בסיס הנתונים של התוכנה ממאגרי מידע אחרים.
הנאשמים שיווקו את התוכנה, שכונתה "השועל" או "145", ללקוחות רבים, ביניהם עורכי-דין וחוקרים פרטיים, תמורת תשלום חודשי או שנתי, ואלה השתמשו בה לאיתור מידע אישי אודות אנשים לצרכים עיסקיים. במהלך התקופה הרלוונטית לכתב האישום, מאירי שיווק את תוכנת "השועל" לכ-527 לקוחות שונים, ואיזק שיווק את תוכנת "השועל" לכ-257 לקוחות שונים.
ממכירת הגישה לתוכנה הפיק מאירי הכנסה הנאמדת ב 2.3 מיליון ₪, ואילו איזק הפיק הכנסה כוללת בסך של 1.2 מיליון ₪. לנאשמים מיוחסות גם עבירות שימוש בערמה, מרמה ותחבולה בכוונה להתחמק ממס בכך שפעלו באופן מודע ושיטתי על מנת לטשטש, להסתיר ולהעלים את הכנסותיהם מרשויות המס בישראל.
ממחלקת הסייבר בפרקליטות נמסר כי כתב-האישום ממחיש את הערך הכלכלי שמגולם במאגרי מידע לא-חוקיים. מאגר המידע שעליו הורכבה התוכנה שמכרו הנאשמים התבסס על תוכנת ה"אגרון" ומאגרי מידע נוספים אחרים. את פרשת האגרון פיענחה הרשות לפני שנים וניתן לקרוא עליה באתר הרשות להגנת הפרטיות.
החקירה נוהלה על ידי הרשות להגנת הפרטיות במשותף עם פקיד שומה חקירות תל אביב.
הרשות להגנת הפרטיות חשפה את התוכנה שבנו מיכאל מאירי (69) תושב אזור ורונן איזק (56) תושב אשקלון שאיגדה מספר בסיסי נתונים עם מידע אודות אזרחי ישראל
bigstock
חקירה מורכבת ומאומצת שניהלה הרשות להגנת הפרטיות הצליחה לחשוף מי עמד מאחורי שיווק מתמשך של תוכנה שנמכרה בחשאי וסיפקה מידע אודות תושבי המדינה.
בעקבות החקירה שניהלה הרשות, הגישה מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה לבית משפט השלום בת"א כתב אישום נגד מיכאל מאירי (69) תושב אזור ורונן איזק (56) תושב אשקלון, בגין ביצוע עבירות של פגיעה בפרטיות, ניהול מאגר מידע אסור וכן בגין עבירות מס.
על פי ממצאי החקירה והמתואר בכתב האישום, הנאשמים אספו את מאגרי המידע ובנו סביבם תוכנה. המאגרים כללו בסך הכל כ-136 מיליון רשומות המתייחסות למעל ל- 9.5 מיליון אזרחי מדינת ישראל, ביניהם גם אזרחים ישראליים אשר נפטרו זה מכבר.
הנאשמים הרכיבו את בסיס הנתונים של תוכנת "השועל" מלפחות 38 מאגרי מידע ומאגרי נתונים שונים, וביניהם מאגר מידע אישי, המכונה "אגרון", הכולל רשומות על אודות מיליוני אזרחים ישראליים ומורכב בעיקרו מבסיס הנתונים של מרשם האוכלוסין של משרד הפנים, וכן ממאגר כלי רכב, הכולל פרטי מידע על אודות מעל ל- 3 מיליון כלי רכב.
הנאשמים ערכו את תוכנת "השועל" כך שחלק מן הרשומות שבמאגר כלי הרכב קושרו באמצעות התוכנה לפרטי מידע אישי, שנאספו אל בסיס הנתונים של התוכנה ממאגרי מידע אחרים.
הנאשמים שיווקו את התוכנה, שכונתה "השועל" או "145", ללקוחות רבים, ביניהם עורכי-דין וחוקרים פרטיים, תמורת תשלום חודשי או שנתי, ואלה השתמשו בה לאיתור מידע אישי אודות אנשים לצרכים עיסקיים. במהלך התקופה הרלוונטית לכתב האישום, מאירי שיווק את תוכנת "השועל" לכ-527 לקוחות שונים, ואיזק שיווק את תוכנת "השועל" לכ-257 לקוחות שונים.
ממכירת הגישה לתוכנה הפיק מאירי הכנסה הנאמדת ב 2.3 מיליון ₪, ואילו איזק הפיק הכנסה כוללת בסך של 1.2 מיליון ₪. לנאשמים מיוחסות גם עבירות שימוש בערמה, מרמה ותחבולה בכוונה להתחמק ממס בכך שפעלו באופן מודע ושיטתי על מנת לטשטש, להסתיר ולהעלים את הכנסותיהם מרשויות המס בישראל.
ממחלקת הסייבר בפרקליטות נמסר כי כתב-האישום ממחיש את הערך הכלכלי שמגולם במאגרי מידע לא-חוקיים. מאגר המידע שעליו הורכבה התוכנה שמכרו הנאשמים התבסס על תוכנת ה"אגרון" ומאגרי מידע נוספים אחרים. את פרשת האגרון פיענחה הרשות לפני שנים וניתן לקרוא עליה באתר הרשות להגנת הפרטיות.
החקירה נוהלה על ידי הרשות להגנת הפרטיות במשותף עם פקיד שומה חקירות תל אביב.
