על אסטרטגיה ימית וגם - למה בישראל ישנו עיוורון לחשיבות המרחב הימי?
המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם, מאת שאול חורב, הוצאת מערכות, 2021
אפרים לפיד
| 26/08/2021
באדיבות הוצאת מערכות
המרחב הימי, האסטרטגיה הימית והנושאים המשיקים להם הולכים ותופסים חשיבות גדולה במאה ה־21. מגמה זו תימשך עם הרחבת הגלובליזציה, הסחר הימי והשימוש במשאבים המופקים מהים. כל אלה מושפעים, כמובן, מהגידול באוכלוסייה השוכנת לחופי הים של המדינות השונות. הים הוא משאב; הוא, כמובן, תווך של תעבורה וסחר; משמש גם להעברת מידע והוא גם תווך לשליטה. במרחב הימי מתחוללים שינויים במערכת האקולוגית.
בספר מודגשת החיוניות להבחין בין המושגים ''אסטרטגיה ביטחונית ימית'' ( Maritime Security Strategy ) ובין ''אסטרטגיה ימית'' במשמעותה המצומצמת ( Naval Strategy), או במשמעותה הרחבה (Maritime Strategy), על אף שהמונחים קשורים זה לזה. מחבר הספר, פרופ' תא"ל בדימוס שאול חורב, מלא תפקידים בכירים בחיל הים והיה מנכ"ל הוועדה לאנרגיה אטומית. כיום הוא עומד בראש המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית באוניברסיטת חיפה.
הוא מעיד כי בכתיבת ספר זה היה לו חשוב להסב את תשומת הלב הציבורית בישראל שאי אפשר להתעלם מהשינויים המפליגים המתרחשים בעשורים האחרונים במרחב הימי של ישראל, ולמקם את הנושא בשיח הציבורי. לטיפול בנושאים אלה (או להזנחתם) יכולות להיות השלכות מכריעות על ביטחונה של ישראל וחוסנה.
בישראל יש חוסר מוּדעות למרחב הימי וחשיבותו. על־מנת להתגבר על "העיוורון למרחב הימי", ישראל יכולה ללמוד משינוי מודעות שחל במדינות כמו סין ופורטוגל, שאומנם הייתה להן בעבר מורשת ימית אך היא הסתיימה. רוב האספקה למדינת ישראל מגיעה דרך הים – מוצרים, חומרי גלם, כולל מזון. על כן המשימה לאבטחת שיט חיוני לישראל הייתה אמורה להיות מאז ומתמיד אינטרס מרכזי של ישראל.
היא אף נהייתה מורכבת יותר בסחר של ישראל עם מדינות אסיה, הנתון במעבר בנקודות רגישות כמו מְצָרי טיראן, תעלת סואץ ומְצָרי באב אל־מנדב. במרכז הספר קורא המחבר לגיבושן של מדיניות ואסטרטגיה למרחב הימי, שיאפשרו לישראל שימוש מיטבי במרחב הימי מצד אחד, והגנה על מרקם החיים העדין בו מהצד האחר, כפי שנעשה בהצלחה במדינות ימיות מערביות רבות.
בספר נפרשות דוגמאות אחדות מן העולם המערבי, המתארות כיצד מכוני מחקר ומוסדות המתמחים בתחום האסטרטגיה הימית סייעו לגופי הממשל במילוי המשימה. במוסדות אלה פועלים בין היתר מומחים מהאקדמיה עם מוכוונות למדיניוּת ( Policy Oriented ).
הספר מיועד גם לשמש ספר יסוד ללימודים אקדמיים ומתקדמים בתחומי הביטחון הלאומי, האסטרטגיה ולימודי הים. הוא ניתן לקריאה בגרסה דיגיטלית באתר "מערכות", בית התוכן המקצועי של צה"ל.
המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם, מאת שאול חורב, הוצאת מערכות, 2021
באדיבות הוצאת מערכות
המרחב הימי, האסטרטגיה הימית והנושאים המשיקים להם הולכים ותופסים חשיבות גדולה במאה ה־21. מגמה זו תימשך עם הרחבת הגלובליזציה, הסחר הימי והשימוש במשאבים המופקים מהים. כל אלה מושפעים, כמובן, מהגידול באוכלוסייה השוכנת לחופי הים של המדינות השונות. הים הוא משאב; הוא, כמובן, תווך של תעבורה וסחר; משמש גם להעברת מידע והוא גם תווך לשליטה. במרחב הימי מתחוללים שינויים במערכת האקולוגית.
בספר מודגשת החיוניות להבחין בין המושגים ''אסטרטגיה ביטחונית ימית'' ( Maritime Security Strategy ) ובין ''אסטרטגיה ימית'' במשמעותה המצומצמת ( Naval Strategy), או במשמעותה הרחבה (Maritime Strategy), על אף שהמונחים קשורים זה לזה. מחבר הספר, פרופ' תא"ל בדימוס שאול חורב, מלא תפקידים בכירים בחיל הים והיה מנכ"ל הוועדה לאנרגיה אטומית. כיום הוא עומד בראש המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית באוניברסיטת חיפה.
הוא מעיד כי בכתיבת ספר זה היה לו חשוב להסב את תשומת הלב הציבורית בישראל שאי אפשר להתעלם מהשינויים המפליגים המתרחשים בעשורים האחרונים במרחב הימי של ישראל, ולמקם את הנושא בשיח הציבורי. לטיפול בנושאים אלה (או להזנחתם) יכולות להיות השלכות מכריעות על ביטחונה של ישראל וחוסנה.
בישראל יש חוסר מוּדעות למרחב הימי וחשיבותו. על־מנת להתגבר על "העיוורון למרחב הימי", ישראל יכולה ללמוד משינוי מודעות שחל במדינות כמו סין ופורטוגל, שאומנם הייתה להן בעבר מורשת ימית אך היא הסתיימה. רוב האספקה למדינת ישראל מגיעה דרך הים – מוצרים, חומרי גלם, כולל מזון. על כן המשימה לאבטחת שיט חיוני לישראל הייתה אמורה להיות מאז ומתמיד אינטרס מרכזי של ישראל.
היא אף נהייתה מורכבת יותר בסחר של ישראל עם מדינות אסיה, הנתון במעבר בנקודות רגישות כמו מְצָרי טיראן, תעלת סואץ ומְצָרי באב אל־מנדב. במרכז הספר קורא המחבר לגיבושן של מדיניות ואסטרטגיה למרחב הימי, שיאפשרו לישראל שימוש מיטבי במרחב הימי מצד אחד, והגנה על מרקם החיים העדין בו מהצד האחר, כפי שנעשה בהצלחה במדינות ימיות מערביות רבות.
בספר נפרשות דוגמאות אחדות מן העולם המערבי, המתארות כיצד מכוני מחקר ומוסדות המתמחים בתחום האסטרטגיה הימית סייעו לגופי הממשל במילוי המשימה. במוסדות אלה פועלים בין היתר מומחים מהאקדמיה עם מוכוונות למדיניוּת ( Policy Oriented ).
הספר מיועד גם לשמש ספר יסוד ללימודים אקדמיים ומתקדמים בתחומי הביטחון הלאומי, האסטרטגיה ולימודי הים. הוא ניתן לקריאה בגרסה דיגיטלית באתר "מערכות", בית התוכן המקצועי של צה"ל.
