״ישראל תהפוך להיות מרכז משמעותי של חדשנות בחלל״
לרגל יום הירח שחל היום שוחחנו עם מנכ״ל חברת ״רמון ספייס״ על דאטה סנטרים מחוץ לאטמוספירה, נחיתות על אסטרואידים קטנטנים, תמונות ממאדים, וגם על הבשורה המשמחת של ״בראשית 2״
מנדי קוגוסובסקי
| 19/07/2021
תמונה שצולמה במשימת ״אפולו 11״ ב-20 ביולי, 1969. קרדיט צילום: NASA/JSC
נסו לדמיין מחשב שפותח על ידי צוות מומחים מתוך מטרה לפעול בחלל. הוא משוגר בהצלחה, אבל עם צאתו מהאטמוספירה מתגלה בועת אוויר באחד מרכיביו. על פני כדור הארץ, בסביבה הטבעית, זו כמובן לא בעיה. בוואקום (ריק) של החלל, לעומת זאת, אותה בועה קטנטנה עלולה להרוס עבודה של שנים והשקעה של מיליונים: היא תחפש דרך לצאת, אך מאחר ואין לה אוויר נוסף להתמזג עמו, היא פשוט תתפוצץ בעוצמה בתוך המחשב, ממש כמו פופקורן במיקרוגל, ועל הדרך גם תחריב את כל מה שסביבה.
על הבעיה הזו ועל רבות נוספות המאתגרות את תחום מחשוב החלל מבקשת לענות החברה הישראלית ״רמון ספייס״, שהוקמה בסיוע סוכנות החלל הישראלית ב-2004. החברה (הקרויה כמובן ע״ש האסטרונאוט הישראלי הראשון, אילן רמון ז״ל), בונה מערכות מחשוב שמותאמות לתנאים הקיצוניים בחלל, המבקשות להוות מהפכה בשימוש בישומי תוכנה ועיבוד מידע בחלל. בין לקוחות החברה ניתן סוכנויות חלל ממשלתיות מרחבי העולם, וכן חברות פרטיות.
״המטרה שלנו היא הבאת המחשוב לחלל ואספקת שירותים לכדור הארץ, על מנת לאפשר לאפשר לעשות את מה שעושים פה על הקרקע בחלל״, מסביר מנכ״ל ״רמון ספייס״, אבי שבתאי, בשיחת וידאו עם ישראל דיפנס מפאלו אלטו, קליפורניה, שם ממוקמים משרדי החברה. ״רוב מה שאנחנו בונים מותקן בלוויינים ובמשימות חלל עמוק, deep space, משימות שחוקרות את מערכת השמש, את הסביבה מסביב לכדור הארץ ועוד.
״אנחנו מפתחים רכיבי עיבוד מאוד מתקדמים הפועלים על בסיס בינה מלאכותית ועיבוד אותות, וסביבם בעצם בונים מערכות מחשב שלמות שיכולות להתמודד עם הסביבה: הקרינה שהורסת רכיבים אלקטרוניים וצריך להתגונן מפניה במערכות מיוחדות, הוואקום – איך, למשל, מקררים מחשב אם אין אוויר שיאפשר שימוש במאוורר. מילולית, אנחנו מפתחים פתרונות שהם out of this world. עד היום, כבר השתתפנו ביותר מחמישים משימות חלל״.
כמויות הדאטה המיוצרות בחלל עצומות, וגורמות לצוואר בקבוק בגישה לכדה״א
״הלקוחות שלנו משתמשים במערכות שאנחנו מספקים עבור שלושה תחומים עיקריים״, מספר שבתאי (״עם שם כזה, המסלול שלי לתחום היה כתוב מראש״, הוא צוחק). ״הראשון הוא תקשורת לוויינים, השני הוא עבור לווייני תצפית וחישה – בין אם אלקטרונית, תרמית או משהו אחר, והשלישי, תחום שמתפתח מאוד בתקופה האחרונה, הוא של מרכזי הנתונים (data centers). השאיפה היא ממש לבנות אותם בחלל ועל הירח, וזה דורש מערכות ספציפיות שמסוגלות לעבד כמות כזו עצומה של חומרים.
צוות ״רמון ספייס״. צילום: בועז פורמן
״היום כמות הדאטה שמיוצרת בחלל הולכת ועולה אקספוננציאלית, והשיטות הרגילות שבהן זה צריך להגיע לכדור הארץ עבור עיבוד המידע כבר לא טובות. כמויות הדאטה העצומות גורמות לכך שנוצר צוואר בקבוק בגישה לכדור הארץ״, מרחיב שבתאי. ״יש כבר לא מעט גורמים שמתחילים לבנות תשתיות של מחשוב, דאטה ונטוורקינג מחוץ לכדור הארץ. זה נמצא יותר באזור שאנחנו מגדירים כ-״שירותים היקפיים״ (orbital services) לכדה״א.
אבל הטכנולוגיה המתוחכמת הזו לא אמורה להתגבר רק על תנאי החלל הפיזיים הקשוחים, אלא להתמודד במקביל עם אתגר ארצי הרבה יותר: פשיעת סייבר ופריצות של גורמים זדוניים לאותן מערכות המכילות כמויות אינסופיות של מידע, שעלולות להוביל לתוצאות קטסטרופליות בקנה מידה עולמי.
״ככל שהמערכות בחלל יהיו יותר ויותר מתוחכמות, אני חושב שזה די ברור שאבטחת סייבר והגנה על מידע יהפכו להיות חלק אינטגרלי מהתעשייה, ויש כבר חברות שפועלות ספציפית בתחום הזה״, נדרש שבתאי לנושא ומבהיר שגם ״רמון ספייס״ מקנה חשיבות עליונה לנושא, ופועלת להבטיח את בטיחות מערכות התוכנה שלה, וכן ליצור את דרכים חדשניות לעדכון תוכנה בחלל.
״בגלל שרוב הפעילות היא mission critical, אז כל הנושא של עדכון תוכנה בחלל מקבל זווית אחרת לגמרי. זה כבר לא לעדכן דרך לינק את מחשב הלוויין היחיד, למשל, אלא עדכוני תוכנה שגרתיים של רשת שכוללת מאות לוויינים שחגים בשמיים, שצריכים לעבור שדרוג. זה תהליך מורכב מאוד, אבל הכרחי״.
ש: לווייני תקשורת, טכנולוגיות חלל, פריצות סייבר – לא צריך להיות קונספירטור גדול כדי לחשוב על ריגול
״בהקשר של צבא ודיפנס, חלל תמיד היה אמצעי להשיג מידע, מסחרי ולא מסחרי כאחד. אז מן הסתם זה ימשיך להיות ככה״, משיב שבתאי בדיפלומטיות. ״אני מניח שגם יש מאבק מתמשך והיסטורי על השליטה בחלל, ואני חושב שכל הממשלות רואות את החלל כיעד אסטרטגי. מספיק לראות כמה כולם משקיעים בתחום – האמריקנים, הרוסים, הסינים. החלל נתפס כפרונטייר בעל חשיבות אסטרטגית רבה, זה חלק מהעניין״.
נשארים על האסטרואיד לתמיד
חובבי ״מסע בין כוכבים״ לדורותיו ימצאו עניין רב בתחום עיסוק נוסף של ״רמון ספייס״: המשימות הייחודיות שבחלל העמוק. ״הרכיבים שלנו נמצאים בלא מעט משימות האלה״, מספר שבתאי. ״למשל, במשימה Hayabusa2, של סוכנות החלל היפנית JAXA. במשימה שוגרה חללית לאסטרואיד שנמצא במרחק 400 מיליון ק״מ מכדור הארץ, אספה דגימות, עשתה את המסע בחזרה ונחתה פה בדצמבר האחרון. היום עוסקים בניתוח הדגימות. זה סיפור מדהים – לשלוח משהו שיגיע לאסטרואיד שכל השטח שלו הוא רק 1.5 ק״מ!
״למעשה, אנחנו נשארנו על האסטרואיד לתמיד״, מחייך שבתאי. ״תמיד מנסים שהחלק שחוזר לכדור הארץ יהיה כמה שיותר קטן, אז חזרה רק הקפסולה שאספה את המידע. אנחנו יושבים שם על מערכת מחשב שקשורה לדברים שונים, למשל צילומי הלוויין בזמן הנחיתה, האלקטרוניקה הקשורה למשימה עצמה – כמו הזרוע שאוספת את הדגימות, מחשבי הטיסה ועוד״.
ש: באיזה עוד משימות אתם נמצאים?
״אפשר למצוא אותנו גם במשימה של מקפת המאדים של סוכנות החלל האירופאית ששוגרה ב-2016. הרבה מהתמונות שהיום רואים ממאדים שמגיעות מהמקפת הזאת עוברות דרך רכיבי המחשוב שלנו״, אומר שבתאי. ״אנחנו גם חלק ממשימת ה-Solar Orbiter, שבשנה שעברה הגיעה לנקודה הכי קרובה לשמש עד כה, למרחק של כ-76 מיליון ק״מ ממנה, שזה בערך חצי מהמרחק מכאן לשמש.
משימת Solar Orbiter. צילום: מתוך אתר סוכנות החלל האירופאית
״זו משימה משותפת של סוכנות החלל האירופאית ושל נאס״א. למידע שנאסף שם יש השפעה מהותית על ההבנה של התנהגות השמש, ואיך היא משפיעה על דברים שקורים בכדור הארץ״. בנוסף, החברה משתתפת במשימה של נאס״א העוסקת בניבוי התפתחות הוריקנים, וכן באחת המשימות המסקרנות ביותר של העתיד: זו של החללית JUICE, שתצא בשנה הבאה לחקר ירחי כוכב צדק.
״זה סופר קול להיות בכל המשימות האלה, להיות חלק מהדבר הזה של לפרוץ את גבולות כדור הארץ ולהיות חלק מהדבר הגדול הזה, של לחקור את מערכת השמש מעבר למיקום שלנו. לנו יש את הלוקיישן הכי טוב, זה בטוח, אבל כנראה שכדי לשמור על זה צריך יהיה להשתמש במשאבים של החלל ״, מסכם שבתאי.
״תעשיית החלל מתאימה לאופי של הסטראט-אפים הישראלים״
השיחה עם שבתאי מתקיימת לכבוד יום הירח המצוין ברחבי העולם היום (ג׳), ה-20 ביולי. ביום זה, בשנת 1969, דרך לראשונה ניל ארמסטרונג על הירח (באז אולדרין צעד למחרת). זהו גם רגע אופטימי במיוחד בתחום עבור מדינת ישראל: בשבוע שעבר הודיעה SpaceIL כי השלימה גיוס של 70 מיליון דולר, מה שיאפשר את שיגור החללית ״בראשית 2״ לירח בשנת 2024. ״עכשיו שהכריזו על התקציב, העסק הזה יכול באמת להתחיל לזוז״, אומר שבתאי. ״אנחנו כמובן מאוד שמחים, ומן הסתם בשלב כלשהו גם נהיה מעורבים בפרויקט הזה.
״אני מאוד מקווה שמשימה הזאת תהיה מוצלחת, כי אני חושב שתהיה לה הרבה מאוד משמעות מבחינת ישראל ותעשיית החלל בישראל״, ממשיך שבתאי. ״אני רואה איך העניין בישראל הולך ומתפתח. תראו כמה בעצם רעש היה סביב בראשית 1 והנחיתה שלה, ואיך החלל נכנס כרגע למיינסטרים, אפילו אצל ילדים. לפני ארבע-חמש שנים זה לא היה בכלל באג׳נדה, ופתאום יש כל מיני קייטנות חלל, ותחפושות פורים בנושאי חלל, הרבה יותר מאשר בעבר. זה מאוד יפה״.
ש: ספר קצת על העבודה שלכם בשוק הישראלי
״אנחנו מאוד פעילים בישראל. יש לנו הרבה שיתופי פעולה עם סוכנות החלל הישראלית, שגם הייתה אחד התומכים הכי גדולים שלנו לאורך השנים, ומאוד עזרה לחברה להתפתח. לאורך השנים, אנחנו מקיימים לא מעט פרויקטים ופעילויות חשובות יחד עם סוכנות החלל, גם ברמה המסחרית וגם ברמה של מדינת ישראל״, מסביר שבתאי. אגב, למעוניינים: החברה, המונה כעת 39 עובדים, מגייסת בימים אלה לשורה ארוכה של תפקידים, גם במרכז הפיתוח בישראל.
אבי שבתאי, מנכ״ל ״רמון ספייס״. צילום: באדיבות החברה
״בנוסף לסוכנות החלל יש לנו גם לקוחות בישראל. מול רובם אנחנו נמצאים תחת הסכמי חיסיון, אז קצת קשה לפרט. משהו שכבר סיפרנו עליו, למשל, הוא המעורבות שלנו בשלישיית הלוויינים של הטכניון (פרויקט ״אדליס-סמסון״ שהמריא לחלל במרץ השנה, להק לוויינים אוטונומי שתפקידו לאתר אותות על פני כדור הארץ, מ״ק). אפשר לספר שגם בישראל אנחנו מאוד פעילים בתחומים המרכזיים שכבר ציינתי: פתרונות מחשוב ודאטה למערכות לוויינים, לווייני תצפית וחישה, ומערכות תקשורת לווייניות.
״צריך לזכור שתחום השירותים והאפליקציות של החלל נמצא ממש בחיתוליו, ואני חושב שהחדשנות הישראלית מתחילה עכשיו להגיע לשם״, מסכם שבתאי. ״תעשיית החלל מאוד מתאימה לאופי של הסטארט-אפים הישראלים – ליזמות, לטכנולוגיה העמוקה. לדעתי נתחיל לראות יותר ויותר חברות כאלה של ה-start up nation בתחום. הערכה שלי: ישראל תהפוך להיות מרכז מאוד משמעותי לחדשנות בחלל״.
לרגל יום הירח שחל היום שוחחנו עם מנכ״ל חברת ״רמון ספייס״ על דאטה סנטרים מחוץ לאטמוספירה, נחיתות על אסטרואידים קטנטנים, תמונות ממאדים, וגם על הבשורה המשמחת של ״בראשית 2״
תמונה שצולמה במשימת ״אפולו 11״ ב-20 ביולי, 1969. קרדיט צילום: NASA/JSC
נסו לדמיין מחשב שפותח על ידי צוות מומחים מתוך מטרה לפעול בחלל. הוא משוגר בהצלחה, אבל עם צאתו מהאטמוספירה מתגלה בועת אוויר באחד מרכיביו. על פני כדור הארץ, בסביבה הטבעית, זו כמובן לא בעיה. בוואקום (ריק) של החלל, לעומת זאת, אותה בועה קטנטנה עלולה להרוס עבודה של שנים והשקעה של מיליונים: היא תחפש דרך לצאת, אך מאחר ואין לה אוויר נוסף להתמזג עמו, היא פשוט תתפוצץ בעוצמה בתוך המחשב, ממש כמו פופקורן במיקרוגל, ועל הדרך גם תחריב את כל מה שסביבה.
על הבעיה הזו ועל רבות נוספות המאתגרות את תחום מחשוב החלל מבקשת לענות החברה הישראלית ״רמון ספייס״, שהוקמה בסיוע סוכנות החלל הישראלית ב-2004. החברה (הקרויה כמובן ע״ש האסטרונאוט הישראלי הראשון, אילן רמון ז״ל), בונה מערכות מחשוב שמותאמות לתנאים הקיצוניים בחלל, המבקשות להוות מהפכה בשימוש בישומי תוכנה ועיבוד מידע בחלל. בין לקוחות החברה ניתן סוכנויות חלל ממשלתיות מרחבי העולם, וכן חברות פרטיות.
״המטרה שלנו היא הבאת המחשוב לחלל ואספקת שירותים לכדור הארץ, על מנת לאפשר לאפשר לעשות את מה שעושים פה על הקרקע בחלל״, מסביר מנכ״ל ״רמון ספייס״, אבי שבתאי, בשיחת וידאו עם ישראל דיפנס מפאלו אלטו, קליפורניה, שם ממוקמים משרדי החברה. ״רוב מה שאנחנו בונים מותקן בלוויינים ובמשימות חלל עמוק, deep space, משימות שחוקרות את מערכת השמש, את הסביבה מסביב לכדור הארץ ועוד.
״אנחנו מפתחים רכיבי עיבוד מאוד מתקדמים הפועלים על בסיס בינה מלאכותית ועיבוד אותות, וסביבם בעצם בונים מערכות מחשב שלמות שיכולות להתמודד עם הסביבה: הקרינה שהורסת רכיבים אלקטרוניים וצריך להתגונן מפניה במערכות מיוחדות, הוואקום – איך, למשל, מקררים מחשב אם אין אוויר שיאפשר שימוש במאוורר. מילולית, אנחנו מפתחים פתרונות שהם out of this world. עד היום, כבר השתתפנו ביותר מחמישים משימות חלל״.
כמויות הדאטה המיוצרות בחלל עצומות, וגורמות לצוואר בקבוק בגישה לכדה״א
״הלקוחות שלנו משתמשים במערכות שאנחנו מספקים עבור שלושה תחומים עיקריים״, מספר שבתאי (״עם שם כזה, המסלול שלי לתחום היה כתוב מראש״, הוא צוחק). ״הראשון הוא תקשורת לוויינים, השני הוא עבור לווייני תצפית וחישה – בין אם אלקטרונית, תרמית או משהו אחר, והשלישי, תחום שמתפתח מאוד בתקופה האחרונה, הוא של מרכזי הנתונים (data centers). השאיפה היא ממש לבנות אותם בחלל ועל הירח, וזה דורש מערכות ספציפיות שמסוגלות לעבד כמות כזו עצומה של חומרים.
צוות ״רמון ספייס״. צילום: בועז פורמן
״היום כמות הדאטה שמיוצרת בחלל הולכת ועולה אקספוננציאלית, והשיטות הרגילות שבהן זה צריך להגיע לכדור הארץ עבור עיבוד המידע כבר לא טובות. כמויות הדאטה העצומות גורמות לכך שנוצר צוואר בקבוק בגישה לכדור הארץ״, מרחיב שבתאי. ״יש כבר לא מעט גורמים שמתחילים לבנות תשתיות של מחשוב, דאטה ונטוורקינג מחוץ לכדור הארץ. זה נמצא יותר באזור שאנחנו מגדירים כ-״שירותים היקפיים״ (orbital services) לכדה״א.
אבל הטכנולוגיה המתוחכמת הזו לא אמורה להתגבר רק על תנאי החלל הפיזיים הקשוחים, אלא להתמודד במקביל עם אתגר ארצי הרבה יותר: פשיעת סייבר ופריצות של גורמים זדוניים לאותן מערכות המכילות כמויות אינסופיות של מידע, שעלולות להוביל לתוצאות קטסטרופליות בקנה מידה עולמי.
״ככל שהמערכות בחלל יהיו יותר ויותר מתוחכמות, אני חושב שזה די ברור שאבטחת סייבר והגנה על מידע יהפכו להיות חלק אינטגרלי מהתעשייה, ויש כבר חברות שפועלות ספציפית בתחום הזה״, נדרש שבתאי לנושא ומבהיר שגם ״רמון ספייס״ מקנה חשיבות עליונה לנושא, ופועלת להבטיח את בטיחות מערכות התוכנה שלה, וכן ליצור את דרכים חדשניות לעדכון תוכנה בחלל.
״בגלל שרוב הפעילות היא mission critical, אז כל הנושא של עדכון תוכנה בחלל מקבל זווית אחרת לגמרי. זה כבר לא לעדכן דרך לינק את מחשב הלוויין היחיד, למשל, אלא עדכוני תוכנה שגרתיים של רשת שכוללת מאות לוויינים שחגים בשמיים, שצריכים לעבור שדרוג. זה תהליך מורכב מאוד, אבל הכרחי״.
ש: לווייני תקשורת, טכנולוגיות חלל, פריצות סייבר – לא צריך להיות קונספירטור גדול כדי לחשוב על ריגול
״בהקשר של צבא ודיפנס, חלל תמיד היה אמצעי להשיג מידע, מסחרי ולא מסחרי כאחד. אז מן הסתם זה ימשיך להיות ככה״, משיב שבתאי בדיפלומטיות. ״אני מניח שגם יש מאבק מתמשך והיסטורי על השליטה בחלל, ואני חושב שכל הממשלות רואות את החלל כיעד אסטרטגי. מספיק לראות כמה כולם משקיעים בתחום – האמריקנים, הרוסים, הסינים. החלל נתפס כפרונטייר בעל חשיבות אסטרטגית רבה, זה חלק מהעניין״.
נשארים על האסטרואיד לתמיד
חובבי ״מסע בין כוכבים״ לדורותיו ימצאו עניין רב בתחום עיסוק נוסף של ״רמון ספייס״: המשימות הייחודיות שבחלל העמוק. ״הרכיבים שלנו נמצאים בלא מעט משימות האלה״, מספר שבתאי. ״למשל, במשימה Hayabusa2, של סוכנות החלל היפנית JAXA. במשימה שוגרה חללית לאסטרואיד שנמצא במרחק 400 מיליון ק״מ מכדור הארץ, אספה דגימות, עשתה את המסע בחזרה ונחתה פה בדצמבר האחרון. היום עוסקים בניתוח הדגימות. זה סיפור מדהים – לשלוח משהו שיגיע לאסטרואיד שכל השטח שלו הוא רק 1.5 ק״מ!
״למעשה, אנחנו נשארנו על האסטרואיד לתמיד״, מחייך שבתאי. ״תמיד מנסים שהחלק שחוזר לכדור הארץ יהיה כמה שיותר קטן, אז חזרה רק הקפסולה שאספה את המידע. אנחנו יושבים שם על מערכת מחשב שקשורה לדברים שונים, למשל צילומי הלוויין בזמן הנחיתה, האלקטרוניקה הקשורה למשימה עצמה – כמו הזרוע שאוספת את הדגימות, מחשבי הטיסה ועוד״.
ש: באיזה עוד משימות אתם נמצאים?
״אפשר למצוא אותנו גם במשימה של מקפת המאדים של סוכנות החלל האירופאית ששוגרה ב-2016. הרבה מהתמונות שהיום רואים ממאדים שמגיעות מהמקפת הזאת עוברות דרך רכיבי המחשוב שלנו״, אומר שבתאי. ״אנחנו גם חלק ממשימת ה-Solar Orbiter, שבשנה שעברה הגיעה לנקודה הכי קרובה לשמש עד כה, למרחק של כ-76 מיליון ק״מ ממנה, שזה בערך חצי מהמרחק מכאן לשמש.
משימת Solar Orbiter. צילום: מתוך אתר סוכנות החלל האירופאית
״זו משימה משותפת של סוכנות החלל האירופאית ושל נאס״א. למידע שנאסף שם יש השפעה מהותית על ההבנה של התנהגות השמש, ואיך היא משפיעה על דברים שקורים בכדור הארץ״. בנוסף, החברה משתתפת במשימה של נאס״א העוסקת בניבוי התפתחות הוריקנים, וכן באחת המשימות המסקרנות ביותר של העתיד: זו של החללית JUICE, שתצא בשנה הבאה לחקר ירחי כוכב צדק.
״זה סופר קול להיות בכל המשימות האלה, להיות חלק מהדבר הזה של לפרוץ את גבולות כדור הארץ ולהיות חלק מהדבר הגדול הזה, של לחקור את מערכת השמש מעבר למיקום שלנו. לנו יש את הלוקיישן הכי טוב, זה בטוח, אבל כנראה שכדי לשמור על זה צריך יהיה להשתמש במשאבים של החלל ״, מסכם שבתאי.
״תעשיית החלל מתאימה לאופי של הסטראט-אפים הישראלים״
השיחה עם שבתאי מתקיימת לכבוד יום הירח המצוין ברחבי העולם היום (ג׳), ה-20 ביולי. ביום זה, בשנת 1969, דרך לראשונה ניל ארמסטרונג על הירח (באז אולדרין צעד למחרת). זהו גם רגע אופטימי במיוחד בתחום עבור מדינת ישראל: בשבוע שעבר הודיעה SpaceIL כי השלימה גיוס של 70 מיליון דולר, מה שיאפשר את שיגור החללית ״בראשית 2״ לירח בשנת 2024. ״עכשיו שהכריזו על התקציב, העסק הזה יכול באמת להתחיל לזוז״, אומר שבתאי. ״אנחנו כמובן מאוד שמחים, ומן הסתם בשלב כלשהו גם נהיה מעורבים בפרויקט הזה.
״אני מאוד מקווה שמשימה הזאת תהיה מוצלחת, כי אני חושב שתהיה לה הרבה מאוד משמעות מבחינת ישראל ותעשיית החלל בישראל״, ממשיך שבתאי. ״אני רואה איך העניין בישראל הולך ומתפתח. תראו כמה בעצם רעש היה סביב בראשית 1 והנחיתה שלה, ואיך החלל נכנס כרגע למיינסטרים, אפילו אצל ילדים. לפני ארבע-חמש שנים זה לא היה בכלל באג׳נדה, ופתאום יש כל מיני קייטנות חלל, ותחפושות פורים בנושאי חלל, הרבה יותר מאשר בעבר. זה מאוד יפה״.
ש: ספר קצת על העבודה שלכם בשוק הישראלי
״אנחנו מאוד פעילים בישראל. יש לנו הרבה שיתופי פעולה עם סוכנות החלל הישראלית, שגם הייתה אחד התומכים הכי גדולים שלנו לאורך השנים, ומאוד עזרה לחברה להתפתח. לאורך השנים, אנחנו מקיימים לא מעט פרויקטים ופעילויות חשובות יחד עם סוכנות החלל, גם ברמה המסחרית וגם ברמה של מדינת ישראל״, מסביר שבתאי. אגב, למעוניינים: החברה, המונה כעת 39 עובדים, מגייסת בימים אלה לשורה ארוכה של תפקידים, גם במרכז הפיתוח בישראל.
אבי שבתאי, מנכ״ל ״רמון ספייס״. צילום: באדיבות החברה
״בנוסף לסוכנות החלל יש לנו גם לקוחות בישראל. מול רובם אנחנו נמצאים תחת הסכמי חיסיון, אז קצת קשה לפרט. משהו שכבר סיפרנו עליו, למשל, הוא המעורבות שלנו בשלישיית הלוויינים של הטכניון (פרויקט ״אדליס-סמסון״ שהמריא לחלל במרץ השנה, להק לוויינים אוטונומי שתפקידו לאתר אותות על פני כדור הארץ, מ״ק). אפשר לספר שגם בישראל אנחנו מאוד פעילים בתחומים המרכזיים שכבר ציינתי: פתרונות מחשוב ודאטה למערכות לוויינים, לווייני תצפית וחישה, ומערכות תקשורת לווייניות.
״צריך לזכור שתחום השירותים והאפליקציות של החלל נמצא ממש בחיתוליו, ואני חושב שהחדשנות הישראלית מתחילה עכשיו להגיע לשם״, מסכם שבתאי. ״תעשיית החלל מאוד מתאימה לאופי של הסטארט-אפים הישראלים – ליזמות, לטכנולוגיה העמוקה. לדעתי נתחיל לראות יותר ויותר חברות כאלה של ה-start up nation בתחום. הערכה שלי: ישראל תהפוך להיות מרכז מאוד משמעותי לחדשנות בחלל״.
