פרשנות | אל-אקצא - מכפיל כוח עבור חמאס

כיצד ישראל תתמודד עם אימוץ מדיניות אקטיבית מצד החמא"ס? אביעד מנדלבאום טוען כי ישראל צריכה להיערך לאפשרות שחמאס "תיקח בעלות על אל-אקצא"

פרשנות | אל-אקצא - מכפיל כוח עבור חמאס

צילום: משטרת ישראל

רבים ניתחו את הנסיבות והגורמים שהובילו לפרוץ מבצע "שומר החומות". החל מביטול הבחירות ברשות הפלסטינית שחמאס ורבים אחרים ניבאו לתנועה יתרון משמעותי על יריבותיה. דרך תקופת רמצ'אן, מתוחה בישראל, שלוותה בעימותים עם המשטרה נוכח הגבלת כניסת מתפללים למתחם הר-הבית וסגירת שער שכם.

המאבק התודעתי

סמיכות הזמנים בין אירועי לילת אל-קדר המוסלמי ויום ירושלים היהודי, ולבסוף הלהטת היצרים מצד הימין הקיצוני ורצונו להפגין ריבונות על הר-הבית. בד בבד, בניתוח המאבק התודעתי המתקיים במקביל לזה הקינטי ניתחו שוייצר, מיכאל וסימן טוב מהמכון למחקרי ביטחון לאומי את ההישגים התודעתיים של כל אחד מהצדדים. 

ניכר כי כל החוקרים והפרשנים מסכימים כי אל-אקצא וירושלים היו הטריגר לפרוץ הלחימה, אך גם ההישג התודעתי המרכזי-הדומיננטי של החמא"ס אשר הצליחה לקשור את שמה בסוגיה הנפיצה ביותר במזרח התיכון – מסגד אל-אקצא וירושלים. בטרם החלה ההסלמה החמא"ס לא הסתירה את רצונה להזדהות עם אל-אקצא ונפגעי המהומות בעימותים עם המשטרה בישראל. יתרה מזו, היא אף חתרה להלהיט אף יותר את היצרים. 

במהלך השבוע שהחל בין ה-18 לאפריל ועד ה-24 באפריל אירעו הפרות סדר ספורדיות כשבמקביל החמא"ס ניסתה לעורר את הנרטיב "אל-אקצא בסכנה" וקראה להקמת "מפקדה לאומית מאוחדת" שתנהל את המאבק במזרח ירושלים. לימים, בתגובה לצעדת "השבת הכבוד היהודי" מטעם ארגון להב"ה מליל ה-21 באפריל, צעדה שהציתה סכסוכים אלימים שהביאו לעשרות פצועים ועצורים, הגיבה החמא"ס בשיגור 36 רקטות לעבר ישראל בליל ה-23 באפריל. 

כלי תקשורת עזתיים דיווחו שהזרוע הצבאית של חמאס קיבלה אחריות על השיגורים ובין הדברים נאמר כי "העם שלנו וההתנגדות שלו מאוחדים עם אנשינו בירושלים במערכתם עם הכיבוש הציוני ובהגנתם על מסגד אל-אקצא". הקשר עם ירושלים אינו חדש ומאז הקמתה תנועת החמא"ס מתכתבת עם המושג והסוגיה של ירושלים ואל-אקצא.

כבר באמנת ייסוד התנועה מאוגוסט 1988, בסעיף 15 "הג'האד למען שחרור פלסטין הוא חובה אישית", מוזכר הצורך בשחרור פלסטין משום ששם "נמצא מסגד אל-אקצא הקשור בקשר בל-יינתק למסגד הקדוש [במכה] כל זמן שקיימים השמיים והארץ". 

מאז תום האינתפאדה השנייה, קל וחומר לאחר ההתנתקות הישראלית מעזה והניתוק בין חמא"ס עזה לחמא"ס איו"ש, ירושלים הפכה בעבור החמא"ס סמל מן הפה אל החוץ. מושג דתי המעורר ערגה וכיסופים ותו לאו – עד הסבב האחרון מבצע "חרב ירושלים" בשפתם, עת הפגינה הזדהות מלאה עם המושג עד כדי מלחמה.

מצעד הדגלים – יש ממה לחשוש?
על פניו ניכר כי גם בתום המערכה הצבאית סנואר, בעידוד נצראללה מצפון, ממשיך לחזק את הקשר הגורדי שקשר בין תנועתו לירושלים. בנאום מה-5 ביוני אמר סנואר כי "בראשיתה (של המערכה) הצבנו את (מסגד) אל-אקצא ושמרנו עליו, והגנו עליו, והוכחנו שביכולתנו לשלם כל מחיר בשביל הניצחון (של אל-אקצא) ואם לא הייתה נמשכת המערכה הזו, אופי המזרח-התיכון ישתנה מכפי שהוא עכשיו".

אין לראות בהכרח בנאום זה כמבשר על הבאות, הבחירה עודנה נתונה לפתחה של הנהגת חמא"ס. סנואר, אולי משום העידוד מצפון אולי מרוח הניצחון, ממשיך למתג את החמא"ס כמגינת אל-אקצא אך סביר שגם הוא יודע את היתרונות והחסרונות בקשירה זו.

היתרון הברור הוא בנקודת הזינוק לזירה הדיפלומטית-הבינלאומית ובתוך-כך עלייה בלגיטימיות של התנועה בראי העולם הערבי. החיסרון טמון באחריות הנלוות ובאימוץ מדיניות אקטיבית להגנת אל-אקצא, מדיניות שתעמוד למבחן עם כל מהלך ישראלי בהר הבית – ומהלכים יהיו גם יהיו. 

ביום שלישי צפוי להיערך מצעד הדגלים בירושלים. ניתן להעריך כי גם אם ישראל תשגה בכל שגיאה אפשרית בניהול האירוע החמא"ס שעודנה מנהלת מו"מ עם ישראל בתיווך מצרי לא תפעל חרף איומיה בטרם מיצתה את השיחות. עם זאת, גם אם תגיב בשיגור סמלי אין משמעות הדבר כי היא בהכרח בחרה באימוץ המדיניות האקטיבית להגנה על אל-אקצא.

הבחירה עודנה עומדת לפתחה של החמא"ס – השאלה היא כיצד ישראל תתמודד עם אימוץ מדיניות אקטיבית מצד החמא"ס. לכאורה, הפתרון טמון בגיוס ידידותיה החדשות של ישראל, כמו איחוד האמירויות, בתואנה כי אל-אקצא הקדוש יזוהם כעת בתנועת אחים מוסלמים, שנואי נפשן. יותר סביר שידידות ישראל לא יכניסו את ידן לקלחת ירושלים ויעדיפו להתרחק מהסוגיה הפוליטית הפנים-פלסטינית ויסתפקו באמירות כלליות על שמירת קדושת המקום.

ישראל צריכה להיערך לאפשרות שהחמא"ס כמו "תיקח בעלות על אל-אקצא" ובאמצעות הסוגיה הקדושה תזכה למכפיל כוח שיש בו בכדי להבעיר את האזור.

אולי יעניין אותך גם

טל חן, שותף במחלקת בנקאות השקעות ומימון תאגידי בDeloitte- ישראל (טל היה בין מובילי הדוח) | קרדיט צילום: אלמוג סוגבקר

Deloitte ישראל: קיטון בהוצאות על מוצרי סייבר יגדיל מיזוגים בענף

גיוסי השקעות בשוויי Down-Round, עשויים לשמש כקטליזטור לרכישות חברות סייבר על ידי חברות בינ"ל