דעה | החקירות של מלמ״ב נעשות באופן דורסני - וזה מטריד את הקהילה המשפטית
מאז חילופי האישים ביחידת החקירות של מלמ"ב בשנת 2017 חל גידול בכמות החקירות נגד חברות ביטחוניות. גורמים משפטיים טוענים שאין פיקוח על הגוף הזה ושהוא נוקט בפרקטיקות שאינן מקובלות בענף. משרד הביטחון מכחיש את הטענות וטוען שכל הפעילות תחת פיקוח של הפרקליטות. משרד המשפטים נאלם
עמי רוחקס דומבה
| 15/06/2021
בנימין גנץ, שר הביטחון, והאיש שאחראי על מלמ״ב. צילום: אריאל חרמוני - משרד הביטחון
בשנת 2017 חלו חילופים בשירות החקירות של מלמ״ב. הגוף שאחראי על אבטחת סודות ביטחוניים בתעשיות הביטחוניות, בוועדה לאנרגיה אטומית וכן בפרשיות ריגול או ביטחון מידע בצה״ל. מלמ״ב גם חוקר מקרים של ייצוא ביטחוני עבור אפ״י. מקרים בהם קיים חשד להתנהלות לקויה של החברה הביטחונית או של אנשי מערכת הביטחון.
כאמור, לפני כארבע שנים, פרש לגמלאות גדי ווטרמן, ראש יחידת החוקרים של משרד הביטחון. במקומו התמנתה לימור קריספל־חקק, לשעבר חוקרת ביאח”ה, ביחידת להב 433 של משטרת ישראל. חקק, יחד עם חוקרים נוספים, חתומה על פרשיית ״ראשונטורס״ ולפי פרסומי עבר בפורבס, היא חוקרת מיומנת בתחום הפשיעה הכלכלית.
גידול בכמות החקירות
אזכיר כי למלמ״ב אין כעת מנהל קבוע, אלא אל״מ (מיל׳) גיל בן עמי מונה למ״מ עד שיצא מכרז מסודר לתפקיד. מלמ״ב הוא אגף במשרד הביטחון שכפוף למנכ״ל המשרד ולשר. ובכן, מאז כניסתה לתפקיד של חקק, כך לפי מקורות שדיברו עם ישראל דיפנס, כמות החקירות במלמ״ב קפצה משמעותית.
לכאורה, לא אירוע שלילי. אם יש עוולות בעולם הביטחוני, צריך לחקור. רק שבפועל , כך טוענים המקורות, הליך החקירה לא נעשה בצורה מקובלת. מהי צורה מקובלת? ובכן, נתחיל בסיבה לפתיחת החקירה. חלק ניכר מהחקירות נפתחות על בסיס פרסום באתרי חדשות, שמועות, הלשנות, לעיתים ללא כל בסיס עובדתי שמצדיק בכלל פתיחת חקירה. בחלק מהמקרים מנהלים במפעלים ביטחוניים משתמשים במלמ״ב ״לסגור חשבונות״ עם עובדים שלהם או עובדים אחרים באותו מפעל ללא בסיס עובדתי.
פתיחת החקירה גוררת, לעיתים, שליחת חוקרים לבתי אזרחים העובדים באותן חברות אזרחיות. אלו מגיעים בלי להודיע מראש לעו״ד הנאשם או החברה, לעיתים בשעות המוקדמות של הבוקר, ומטילים איימתם על באי הבית. החוקרים לוקחים מסמכים, ציוד מחשוב וכל דבר בו הם חפצים, ואינם מחוייבים, כאמור, בהודעה לעו״ד המלווה את החברה הנחקרת או את הנאשם.
העדר פיקוח משפטי
גם לאחר פתיחת החקירה, מלמ״ב אינו מחוייב להודיע לעו״ד המלווה את החברה הביטחונית כלום. לעיתים פונים עו״ד לקבל תשובות והבהרות ממלמ״ב, ואלו נשארים ללא תשובה. ״דבר ללמפה״, אומר לי אחד המקורות. ״לא משתפים אותך בכלום.״
בחלק מהמקרים, הטענה של מלמ״ב היא שאין חובה לעדכן איש בחקירה עד לקבלת כתב אישום. הכל טוב ויפה, רק שחקירה של מלמ״ב אינה כפופה לפרק זמן מקובל של חקירה ולא לבקרה משפטית כלשהי. מלמ״ב גם לא כפוף לאף חקיקה מסדרת. פניתי למשרד המשפטים בשאלות בנושא, הפנו אותי למשרד הביטחון. מוזר, כי הפרקליטות היא זו שפותחת בפועל כתבי אישום על בסיס חקירות של מלמ״ב.
ישנן כיום מספר חקירות שחוסות תחת צו איסור פרסום שמוארך כל מספר חודשים, כך שהחקירה יכולה לקחת מספר שנים ללא כתב אישום. בתקופה זו, החברה הביטחונית כמעט ואינה מסוגלת לתפקד רגיל והנאשים נמצאים תחת לחץ נפשי גדול. כאמור, בחלק גדול מהמקרים, גם עו״ד של החברה או הנאשם מודרים ממצאי החקירה.
בחלק מהפעמים, החקירה בכלל לא מגיעה לכתב אישום. ואלו שמגיעות, בחלקן נופלות על איסוף ראיות שלומיאלי. רחוק מהסטנדרט של משטרת ישראל שהליך איסוף הראיות שלה נתון לביקורת בכל משפט מצד הסניגור של הנאשם. בחלק מהמקרים, נאשמים עברו ״ויה דולורוזה״ במשך שנים על תיק שנסגר על כלום וכל הטענות התנדפו באוויר. אף אחד במלמ״ב לא משלם מחיר אישי על פגיעה באזרחים חפים מפשע.
ישנן גם תלונות על אפליה משפטית במלמ״ב. ״ברור לך שחקירות נגד חברות ביטחוניות גדולות נערכות אחרת לחלוטין מאשר חקירות נגד חברות ביטחוניות קטנות״, אומר לי מקור. ״שיש לך סוללת עו״ד ואתה עמוד תווך בייצוא הביטחוני הישראלי, מטפלים בך בכפפות משי.״
אותו משרד: יד ימין לא יודעת מיד שמאל
חשוב לציין כי לצד מלמ״ב, ישנו את אגף סיב״ט, גם הוא באותו משרד ביטחון. רק שסיב״ט אחראים על ייצוא ביטחוני. כלומר, האינטרס שלהם לעזור ליצואנים, אותן חברות קטנות וגדולות. לעזור, במשמעות של כמה שפחות רגולציה והפרעה לפעילות שלהן מצד אפ״י או מלמ״ב.
לזה תוסיפו את הנאום האחרון של הרמטכ״ל, רא״ל אביב כוכבי, בטקס זיכרון לרא״ל (ז״ל) אמנון ליפקין שחק. כוכבי התגאה בנאום שנשא בכנס בפרויקט המרכבה והנמ״ר, המעסיקים כ10,000 בתי אב. כוכבי ציין כי הפרויקט מעסיק 200 חברות ביטחוניות, מרביתן קטנות.
אז אחלה שהרמטכ״ל ״רוכב״ על ההצלחות של אותן מאות חברות קטנות. איפה כוכבי שזה מגיע ליחס שהן מקבלות ממלמ״ב? בעוד סיב״ט וצה״ל נהנים מהפעילות של החברות הביטחוניות, שני הגופים הללו לא עומדים לצידן כאשר מלמ״ב מטפל בחברות אלו בצורה שאינה מקובלת או מכובדת.
סיב״ט וצה״ל גם לא עומדים על הרגליים האחוריות להסדיר את פעילות מלמ״ב בחקיקה מסדרת - לטובת כלל התעשיות הביטחוניות. גם מנכ״ל משרד הביטחון והשר הממונה מעלימים עין ממציאות זו. בעוד כחודשיים צפוי סבב מינויים במשטרה, שבמסגרתו, ייתכן, יערכו שינויים פרסונלים גם ביחידת החקירות של מלמ״ב. מדובר בתקן של המשטרה המושאל למלמ״ב. טרם ברור אם יהיה שינוי בכמות או אופי ניהול החקירות גם לאחר חילופי האישים.
בהקשר הסדרת פעילות מלמ״ב בחוק, נקווה שגנץ יחליט לטפל בזה, וגם הצבא ילחץ לטובת התעשיות שהוא כל כך מתגאה בהן. את חוק השב״כ לקח שש שנים לחוקק - אם גנץ רוצה, הוא יכול להתחיל תהליך שאולי יסתיים לפני 2027. ראינו במקרה של אגף השיקום במשרד, שאם גנץ ואשל רוצים, הם יודעים להסדיר פעילות אגפים במשרד בצורה מהירה ויסודית.
תגובת משרד הביטחון
״יחידת החקירות של מלמ"ב פועלת מכוח סמכויות חקירה ע״פ דין לאכיפת החוק ומניעת עבירות פליליות במערכת הביטחון ובקרב ספקי משרד הביטחון. חקירות היחידה מאושרות מראש בידי הפרקליטות ומלוות ו/או מטופלות על ידה. חלק ניכר מהחקירות מתנהלות בשיתוף עם משטרת ישראל ורשויות חקירה נוספות.
״אנו דוחים את הטענות הכלליות, המוצגות בעילום שם. ככל שיוצג בפנינו מידע קונקרטי, נתייחס אליו לגופו של עניין.״
מאז חילופי האישים ביחידת החקירות של מלמ"ב בשנת 2017 חל גידול בכמות החקירות נגד חברות ביטחוניות. גורמים משפטיים טוענים שאין פיקוח על הגוף הזה ושהוא נוקט בפרקטיקות שאינן מקובלות בענף. משרד הביטחון מכחיש את הטענות וטוען שכל הפעילות תחת פיקוח של הפרקליטות. משרד המשפטים נאלם
בנימין גנץ, שר הביטחון, והאיש שאחראי על מלמ״ב. צילום: אריאל חרמוני - משרד הביטחון
בשנת 2017 חלו חילופים בשירות החקירות של מלמ״ב. הגוף שאחראי על אבטחת סודות ביטחוניים בתעשיות הביטחוניות, בוועדה לאנרגיה אטומית וכן בפרשיות ריגול או ביטחון מידע בצה״ל. מלמ״ב גם חוקר מקרים של ייצוא ביטחוני עבור אפ״י. מקרים בהם קיים חשד להתנהלות לקויה של החברה הביטחונית או של אנשי מערכת הביטחון.
כאמור, לפני כארבע שנים, פרש לגמלאות גדי ווטרמן, ראש יחידת החוקרים של משרד הביטחון. במקומו התמנתה לימור קריספל־חקק, לשעבר חוקרת ביאח”ה, ביחידת להב 433 של משטרת ישראל. חקק, יחד עם חוקרים נוספים, חתומה על פרשיית ״ראשונטורס״ ולפי פרסומי עבר בפורבס, היא חוקרת מיומנת בתחום הפשיעה הכלכלית.
גידול בכמות החקירות
אזכיר כי למלמ״ב אין כעת מנהל קבוע, אלא אל״מ (מיל׳) גיל בן עמי מונה למ״מ עד שיצא מכרז מסודר לתפקיד. מלמ״ב הוא אגף במשרד הביטחון שכפוף למנכ״ל המשרד ולשר. ובכן, מאז כניסתה לתפקיד של חקק, כך לפי מקורות שדיברו עם ישראל דיפנס, כמות החקירות במלמ״ב קפצה משמעותית.
לכאורה, לא אירוע שלילי. אם יש עוולות בעולם הביטחוני, צריך לחקור. רק שבפועל , כך טוענים המקורות, הליך החקירה לא נעשה בצורה מקובלת. מהי צורה מקובלת? ובכן, נתחיל בסיבה לפתיחת החקירה. חלק ניכר מהחקירות נפתחות על בסיס פרסום באתרי חדשות, שמועות, הלשנות, לעיתים ללא כל בסיס עובדתי שמצדיק בכלל פתיחת חקירה. בחלק מהמקרים מנהלים במפעלים ביטחוניים משתמשים במלמ״ב ״לסגור חשבונות״ עם עובדים שלהם או עובדים אחרים באותו מפעל ללא בסיס עובדתי.
פתיחת החקירה גוררת, לעיתים, שליחת חוקרים לבתי אזרחים העובדים באותן חברות אזרחיות. אלו מגיעים בלי להודיע מראש לעו״ד הנאשם או החברה, לעיתים בשעות המוקדמות של הבוקר, ומטילים איימתם על באי הבית. החוקרים לוקחים מסמכים, ציוד מחשוב וכל דבר בו הם חפצים, ואינם מחוייבים, כאמור, בהודעה לעו״ד המלווה את החברה הנחקרת או את הנאשם.
העדר פיקוח משפטי
גם לאחר פתיחת החקירה, מלמ״ב אינו מחוייב להודיע לעו״ד המלווה את החברה הביטחונית כלום. לעיתים פונים עו״ד לקבל תשובות והבהרות ממלמ״ב, ואלו נשארים ללא תשובה. ״דבר ללמפה״, אומר לי אחד המקורות. ״לא משתפים אותך בכלום.״
בחלק מהמקרים, הטענה של מלמ״ב היא שאין חובה לעדכן איש בחקירה עד לקבלת כתב אישום. הכל טוב ויפה, רק שחקירה של מלמ״ב אינה כפופה לפרק זמן מקובל של חקירה ולא לבקרה משפטית כלשהי. מלמ״ב גם לא כפוף לאף חקיקה מסדרת. פניתי למשרד המשפטים בשאלות בנושא, הפנו אותי למשרד הביטחון. מוזר, כי הפרקליטות היא זו שפותחת בפועל כתבי אישום על בסיס חקירות של מלמ״ב.
ישנן כיום מספר חקירות שחוסות תחת צו איסור פרסום שמוארך כל מספר חודשים, כך שהחקירה יכולה לקחת מספר שנים ללא כתב אישום. בתקופה זו, החברה הביטחונית כמעט ואינה מסוגלת לתפקד רגיל והנאשים נמצאים תחת לחץ נפשי גדול. כאמור, בחלק גדול מהמקרים, גם עו״ד של החברה או הנאשם מודרים ממצאי החקירה.
בחלק מהפעמים, החקירה בכלל לא מגיעה לכתב אישום. ואלו שמגיעות, בחלקן נופלות על איסוף ראיות שלומיאלי. רחוק מהסטנדרט של משטרת ישראל שהליך איסוף הראיות שלה נתון לביקורת בכל משפט מצד הסניגור של הנאשם. בחלק מהמקרים, נאשמים עברו ״ויה דולורוזה״ במשך שנים על תיק שנסגר על כלום וכל הטענות התנדפו באוויר. אף אחד במלמ״ב לא משלם מחיר אישי על פגיעה באזרחים חפים מפשע.
ישנן גם תלונות על אפליה משפטית במלמ״ב. ״ברור לך שחקירות נגד חברות ביטחוניות גדולות נערכות אחרת לחלוטין מאשר חקירות נגד חברות ביטחוניות קטנות״, אומר לי מקור. ״שיש לך סוללת עו״ד ואתה עמוד תווך בייצוא הביטחוני הישראלי, מטפלים בך בכפפות משי.״
אותו משרד: יד ימין לא יודעת מיד שמאל
חשוב לציין כי לצד מלמ״ב, ישנו את אגף סיב״ט, גם הוא באותו משרד ביטחון. רק שסיב״ט אחראים על ייצוא ביטחוני. כלומר, האינטרס שלהם לעזור ליצואנים, אותן חברות קטנות וגדולות. לעזור, במשמעות של כמה שפחות רגולציה והפרעה לפעילות שלהן מצד אפ״י או מלמ״ב.
לזה תוסיפו את הנאום האחרון של הרמטכ״ל, רא״ל אביב כוכבי, בטקס זיכרון לרא״ל (ז״ל) אמנון ליפקין שחק. כוכבי התגאה בנאום שנשא בכנס בפרויקט המרכבה והנמ״ר, המעסיקים כ10,000 בתי אב. כוכבי ציין כי הפרויקט מעסיק 200 חברות ביטחוניות, מרביתן קטנות.
אז אחלה שהרמטכ״ל ״רוכב״ על ההצלחות של אותן מאות חברות קטנות. איפה כוכבי שזה מגיע ליחס שהן מקבלות ממלמ״ב? בעוד סיב״ט וצה״ל נהנים מהפעילות של החברות הביטחוניות, שני הגופים הללו לא עומדים לצידן כאשר מלמ״ב מטפל בחברות אלו בצורה שאינה מקובלת או מכובדת.
סיב״ט וצה״ל גם לא עומדים על הרגליים האחוריות להסדיר את פעילות מלמ״ב בחקיקה מסדרת - לטובת כלל התעשיות הביטחוניות. גם מנכ״ל משרד הביטחון והשר הממונה מעלימים עין ממציאות זו. בעוד כחודשיים צפוי סבב מינויים במשטרה, שבמסגרתו, ייתכן, יערכו שינויים פרסונלים גם ביחידת החקירות של מלמ״ב. מדובר בתקן של המשטרה המושאל למלמ״ב. טרם ברור אם יהיה שינוי בכמות או אופי ניהול החקירות גם לאחר חילופי האישים.
בהקשר הסדרת פעילות מלמ״ב בחוק, נקווה שגנץ יחליט לטפל בזה, וגם הצבא ילחץ לטובת התעשיות שהוא כל כך מתגאה בהן. את חוק השב״כ לקח שש שנים לחוקק - אם גנץ רוצה, הוא יכול להתחיל תהליך שאולי יסתיים לפני 2027. ראינו במקרה של אגף השיקום במשרד, שאם גנץ ואשל רוצים, הם יודעים להסדיר פעילות אגפים במשרד בצורה מהירה ויסודית.
תגובת משרד הביטחון
״יחידת החקירות של מלמ"ב פועלת מכוח סמכויות חקירה ע״פ דין לאכיפת החוק ומניעת עבירות פליליות במערכת הביטחון ובקרב ספקי משרד הביטחון. חקירות היחידה מאושרות מראש בידי הפרקליטות ומלוות ו/או מטופלות על ידה. חלק ניכר מהחקירות מתנהלות בשיתוף עם משטרת ישראל ורשויות חקירה נוספות.
״אנו דוחים את הטענות הכלליות, המוצגות בעילום שם. ככל שיוצג בפנינו מידע קונקרטי, נתייחס אליו לגופו של עניין.״
