איזנקוט: משבר סביבתי עלול להוביל למלחמה, לישראל אין אסטרטגיה לטיפול בנושא
הרמטכ״ל לשעבר אמר את הדברים בכנס שקיים המכון למחקרי ביטחון לאומי בנושא ״סביבה, אקלים וביטחון לאומי״, שדן בסוגיות אלה כחוצות גבולות ובצורך להתמודדות משותפת של ישראל ושכנותיה – חרף העוינות ההדדית
מנדי קוגוסובסקי
| 14/06/2021
רא״ל (מיל׳) גדי איזנקוט. צילום מסך מתוך הכנס, אתר המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)
״כשמדברים עם גנרלים אמריקניים, עניין האקלים והביטחון הלאומי הוא נושא מובנה שנמצא גבוה בסדר העדיפויות שלהם. בישראל, זה לא נושא שמדברים עליו, זה נמצא בשולי השוליים, למרות שזה משפיע על המון דברים כמו נתיבי טיסה, אימונים, העובדה שבקיץ הופכים את שעות התרגילים כדי שהחיילים ינוחו בשעות החום״, כך אמר אתמול (א׳) הרמטכ״ל לשעבר, אלוף (מיל׳) גדי איזנקוט, בכנס מיוחד שקיים המכון למחקרי ביטחון לאומי בנושא ״סביבה, אקלים וביטחון לאומי: חזית חדשה לישראל״.
איזנקוט מסביר כי מערכת הביטחון מזהה כיום חמישה מעגלי איום עיקריים על הביטחון הלאומי: הבלתי-קונבנציונאלי (איראן), צבאות טרור (חמאס, חיזבאללה וכו׳), צבאות סדירים של מדינות, האיום הקיברנטי שהתפתח בעשור האחרון, והאיום לאסון עולמי – הטומן בחובו גם את משבר האקלים. ״לגבי ארבעת האיומים הראשונים יש מענה ארגוני, אסטרטגיה יותר או פחות טובה. לגבי האיום לאסון לאומי, מדובר בהעדר מענה ארגוני.
״יש לנו לא מעט אירועים, וקיימת זיקה בין סביבה לביטחון לאומי: רצף של קרבות סביב מקורות הירדן משנות ה-50, טיפול בשפכים של יו״ש ורצועת עזה, מרבצי הגז, מרבצי הגז בין ישראל ללבנון ובין ישראל לרצועת עזה שמעוררים לא מעט בטיחות, השיטפון בחצור משבית סד״כ של מטוסי קרב למשך חודשים״, מונה איזנקוט רק חלק מהאירועים איתם מתמודדת ישראל, ומזהיר מפני הקשר מפני חוסר יציבות סביבתית וחוסר יציבות ביטחונית. ״לדוגמא, אם ברצועת עזה מחליטים לא לטפל במי השופכין בגלל בעיית חשמל ודלק, והם אומרים לישראל ׳זו בעיה שלכם׳ ושופכים הכול לים – זה מזהם את מי התהום ומשפיע על כל אזור העוטף״.
ואולם, הרמטכ״ל לשעבר מזהה גם הזדמנויות רבות במאבק במשברים סביבתיים ובמשבר האקלים. ״אני חושב שזו פלטפורמה לשכנות טובה ולהסכמים אזוריים. יש פה עניין משותף לכולם. אין פה מאבק דתי, צבאי, לאומי. אני יכול לחשוב על קידום הסכמים אזוריים בנושאי מים, משאבי קרקע ואנרגיה״, אומר איזנקוט.
״הקורונה היא רק הפרומו״
״גופי הביטחון בישראל עדיין לא עוסקים בהיערכות רצינית למשבר האקלים, הם עדיין לא מפנימים את ההשפעות וההשלכות הדרמטיות על ביטחון המדינה והאיום האסטרטגי על המזרח התיכון״, אמרה חברת הכנסת לשעבר מיקי חיימוביץ, כיום יו״ר הועד המנהל במרכז השל לקיימות. ״השנה יכולנו לראות בפעם הראשונה את ההשפעות הכלכליות, החברתיות והנפשיות של כוח חיצוני שמתערב בחיינו. העוצמה וההרס שמשבר האקלים עלול להביא יהיו גדול יותר מהקורונה, ולזה לא יהיה חיסון. הקורונה היא רק הפרומו״.
״הנפגעים העיקריים בכל משבר הם תמיד האוכלוסיות החלשות יותר – ואי אפשר שלא לצאת מנקודת הנחה שהתוצאות יהיו עלייה של מחאות, גלי פליטים, לעיתים גם מאבקים ומלחמות על מים ומשאבים״, הוסיפה חיימוביץ, וציינה את המאבק המתמשך בין מצרים ואתיופיה בנוגע לסכר הרנסנס כדוגמא למלחמה שעלולה לפרוץ בקרוב. ״תפקיד ההנהגה הוא להיערך מראש, לשפר תשתיות, להכין את המשק כדי למזער את הפגיעה, וגם לזהות אפשרויות לצמיחה, לתעשייה ירוקה. יש יותר ויותר פוליטיקאים שמבינים את זה, אבל הדרך עוד ארוכה״, אמרה.
במסגרת הכנס דובר על סוגיות אקלימיות כחוצות גבולות, ונשאל מהו המרחב הרלוונטי להתייחסות של ישראל, ובכלל – כיצד ניתן לקיים שיתוף פעולה מרחבי במציאות של היעדר דיאלוג וקונפליקטים אלימים בין ישראל לשכנותיה. ד״ר ויקטור ישראל, ראש אגף המחקר במשרד המודיעין, תולה תקוות בהסכמי אברהם ובנדבך שיתופי הפעולה המקצועיים, שרק יחזקו לתפיסתו את הנדבך המדיני.
״המדינות שאיתן חתמנו על ההסכמים, בעיקר איחוד האמירויות, מפותחות מאוד בנושא האקלים, ויש לנו שם צוותים של חקלאות, אנרגיה מתחדשת״, אמר ישראל. ״בהסכמים עצמם יש נספח הקשור לאקלים ולכן הם מהווים פלטפורמה נהדרת לפרוץ בנושא זה לשיתופי פעולה עם מדינות שאין עימן כרגע יחסים, כמו סעודיה, כמו אולי עיראק בעתיד, סודן שיש איתה מגעים כאלה ואחרים. המדינות הללו מובילות תפיסתית ויכולות להשפיע על סביבתן״.
הרמטכ״ל לשעבר אמר את הדברים בכנס שקיים המכון למחקרי ביטחון לאומי בנושא ״סביבה, אקלים וביטחון לאומי״, שדן בסוגיות אלה כחוצות גבולות ובצורך להתמודדות משותפת של ישראל ושכנותיה – חרף העוינות ההדדית
רא״ל (מיל׳) גדי איזנקוט. צילום מסך מתוך הכנס, אתר המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)
״כשמדברים עם גנרלים אמריקניים, עניין האקלים והביטחון הלאומי הוא נושא מובנה שנמצא גבוה בסדר העדיפויות שלהם. בישראל, זה לא נושא שמדברים עליו, זה נמצא בשולי השוליים, למרות שזה משפיע על המון דברים כמו נתיבי טיסה, אימונים, העובדה שבקיץ הופכים את שעות התרגילים כדי שהחיילים ינוחו בשעות החום״, כך אמר אתמול (א׳) הרמטכ״ל לשעבר, אלוף (מיל׳) גדי איזנקוט, בכנס מיוחד שקיים המכון למחקרי ביטחון לאומי בנושא ״סביבה, אקלים וביטחון לאומי: חזית חדשה לישראל״.
איזנקוט מסביר כי מערכת הביטחון מזהה כיום חמישה מעגלי איום עיקריים על הביטחון הלאומי: הבלתי-קונבנציונאלי (איראן), צבאות טרור (חמאס, חיזבאללה וכו׳), צבאות סדירים של מדינות, האיום הקיברנטי שהתפתח בעשור האחרון, והאיום לאסון עולמי – הטומן בחובו גם את משבר האקלים. ״לגבי ארבעת האיומים הראשונים יש מענה ארגוני, אסטרטגיה יותר או פחות טובה. לגבי האיום לאסון לאומי, מדובר בהעדר מענה ארגוני.
״יש לנו לא מעט אירועים, וקיימת זיקה בין סביבה לביטחון לאומי: רצף של קרבות סביב מקורות הירדן משנות ה-50, טיפול בשפכים של יו״ש ורצועת עזה, מרבצי הגז, מרבצי הגז בין ישראל ללבנון ובין ישראל לרצועת עזה שמעוררים לא מעט בטיחות, השיטפון בחצור משבית סד״כ של מטוסי קרב למשך חודשים״, מונה איזנקוט רק חלק מהאירועים איתם מתמודדת ישראל, ומזהיר מפני הקשר מפני חוסר יציבות סביבתית וחוסר יציבות ביטחונית. ״לדוגמא, אם ברצועת עזה מחליטים לא לטפל במי השופכין בגלל בעיית חשמל ודלק, והם אומרים לישראל ׳זו בעיה שלכם׳ ושופכים הכול לים – זה מזהם את מי התהום ומשפיע על כל אזור העוטף״.
ואולם, הרמטכ״ל לשעבר מזהה גם הזדמנויות רבות במאבק במשברים סביבתיים ובמשבר האקלים. ״אני חושב שזו פלטפורמה לשכנות טובה ולהסכמים אזוריים. יש פה עניין משותף לכולם. אין פה מאבק דתי, צבאי, לאומי. אני יכול לחשוב על קידום הסכמים אזוריים בנושאי מים, משאבי קרקע ואנרגיה״, אומר איזנקוט.
״הקורונה היא רק הפרומו״
״גופי הביטחון בישראל עדיין לא עוסקים בהיערכות רצינית למשבר האקלים, הם עדיין לא מפנימים את ההשפעות וההשלכות הדרמטיות על ביטחון המדינה והאיום האסטרטגי על המזרח התיכון״, אמרה חברת הכנסת לשעבר מיקי חיימוביץ, כיום יו״ר הועד המנהל במרכז השל לקיימות. ״השנה יכולנו לראות בפעם הראשונה את ההשפעות הכלכליות, החברתיות והנפשיות של כוח חיצוני שמתערב בחיינו. העוצמה וההרס שמשבר האקלים עלול להביא יהיו גדול יותר מהקורונה, ולזה לא יהיה חיסון. הקורונה היא רק הפרומו״.
״הנפגעים העיקריים בכל משבר הם תמיד האוכלוסיות החלשות יותר – ואי אפשר שלא לצאת מנקודת הנחה שהתוצאות יהיו עלייה של מחאות, גלי פליטים, לעיתים גם מאבקים ומלחמות על מים ומשאבים״, הוסיפה חיימוביץ, וציינה את המאבק המתמשך בין מצרים ואתיופיה בנוגע לסכר הרנסנס כדוגמא למלחמה שעלולה לפרוץ בקרוב. ״תפקיד ההנהגה הוא להיערך מראש, לשפר תשתיות, להכין את המשק כדי למזער את הפגיעה, וגם לזהות אפשרויות לצמיחה, לתעשייה ירוקה. יש יותר ויותר פוליטיקאים שמבינים את זה, אבל הדרך עוד ארוכה״, אמרה.
במסגרת הכנס דובר על סוגיות אקלימיות כחוצות גבולות, ונשאל מהו המרחב הרלוונטי להתייחסות של ישראל, ובכלל – כיצד ניתן לקיים שיתוף פעולה מרחבי במציאות של היעדר דיאלוג וקונפליקטים אלימים בין ישראל לשכנותיה. ד״ר ויקטור ישראל, ראש אגף המחקר במשרד המודיעין, תולה תקוות בהסכמי אברהם ובנדבך שיתופי הפעולה המקצועיים, שרק יחזקו לתפיסתו את הנדבך המדיני.
״המדינות שאיתן חתמנו על ההסכמים, בעיקר איחוד האמירויות, מפותחות מאוד בנושא האקלים, ויש לנו שם צוותים של חקלאות, אנרגיה מתחדשת״, אמר ישראל. ״בהסכמים עצמם יש נספח הקשור לאקלים ולכן הם מהווים פלטפורמה נהדרת לפרוץ בנושא זה לשיתופי פעולה עם מדינות שאין עימן כרגע יחסים, כמו סעודיה, כמו אולי עיראק בעתיד, סודן שיש איתה מגעים כאלה ואחרים. המדינות הללו מובילות תפיסתית ויכולות להשפיע על סביבתן״.
