פרשנות | המודיעין במבצע ״שומר החומות״
ישראל הפעילה כוחות צבא, אשר ניסו לסכל את המהלכים של איראן וחמאס ברצועה ולנטרל את המהלכים ההתקפיים של הזרוע הצבאית של חמאס. האתגר הגדול בעימות כזה הוא גיבוש בנק מטרות. פרשנות של ד״ר אייל פינקו
אייל פינקו
| 10/06/2021
צילום: דובר צה״ל
הזרוע הצבאית של חמאס, גדודי עז א-דין אל-קסאם, בפיקודו של מוחמד דף, ביצעה פעילות מבצעית ענפה כנגד ישראל. פעילות זו כללה שיגור של למעלה מ- 4360 רקטות לטווחים קצרים וארוכים, ירי שני טילים נגד טנקים רוסים מדגם קורנט ארוך טווח, שיגור כלי טיס לא מאויישים בניסיון לפגוע במטרות איכות רחוק בעורף הישראלי, הפעלת צוללת לא מאויישת, וניסיונות להוציא לפועל מבצעי קומנדו.
מנגד ישראל הפעילה כוחות צבא, אשר ניסו לסכל את המהלכים של איראן וחמאס ברצועה ולנטרל את המהלכים ההתקפיים של הזרוע הצבאית של חמאס. ישראל תקפה במהלך המבצע למעלה מ- 1500 מטרות חמאס, ביניהן כמאה קילומטרים של מערכת המנהרות המרכזית של חמאס, "המטרו", העוברת בין ערים שונות ברצועת עזה ואשר שימשה כמסתור וכמפקדה לראשי הזרוע הצבאית.
בין המטרות הנוספות שתקפה ישראל היו סדנאות ומפעלי ייצור ומעבדות פיתוח של המערך הרקטי, כ- 70 משגרי רקטות, כ- 35 אתרי שיגור מרגמות, עשרות מחנות צבא, מוצבים, חדרי פיקוד, עשרה משרדי ממשלה, בניינים בהם אוחסנו אמצעי לחימה, ובתים של ראשי שלטון החמאס והזרוע הצבאית, בנוסף הצליחה ישראל לחסל בחיסול ממוקד חמישה מפקדים בכירים של הזרוע הצבאית וכעשרים מפקדים זוטרים, אלו נוספו על כמאות פעילים הרוגים אחרים.
פעולת צה"ל התבססה על שיגור מדויק של חימוש מכלי טיס וירי ארטילרי שבוצע מסוללות יבשתיות ומספינות חיל הים. אך העניין המרכזי אינו שיגור החימוש המדויק וההישגים המבצעיים של זרועות צה"ל, אלא הוא דווקא המודיעין, המודיעין באמצעותו זוהו המטרות מבעוד מועד, הוגדו כיעדי טרור והוכנסו לבנק המטרות הצה"לי.
במהלך השנים מייצרים גופי המודיעין של קהילת המודיעין, אגף המודיעין של צה"ל, שירות הביטחון ועל פי המדווח, גם המוסד, בנק מטרות בעזה. בנק המטרות כולל מודיעין אינטימי על תשתיות הפיתוח והייצור של חמאס וגא"פ ברצועה, לרבות מיקומם המדויק, ייעודם, איך וממה בנוי המבנה שלהם, ועוד.
כל המודיעין הזה מאפשר בהמשך לאגף המבצעים ולזרועות הלוחמות של צה"ל, לייצר תיקי תקיפה ולתכנן את אמצעי הלחימה בהם ייעשה שימוש לתקיפה ולהחרבה של המטרות עם נזק סביבתי קטן ככל האפשר. בנק המטרות כולל גם את מפקדות הארגונים, מחנות הקבע שלהם, מתקני אימונים ומחנות ארעיים.
כל אלו יחד עם מידע אינטימי על הפעילים, תפקידם ועוד, נאסף, מנותח ומגובש לתיקי תקיפה, הנשלפים ממעמקי רשתות המידע המסווג של אגף המודיעין, בעת מערכה או בעת צורך אחר, ומוזנים לפלטפורמות התקיפה של צה"ל.
תהליך איסוף המודיעין הוא תהליך סזיפי רב-שנים, בו נאסף מידע ממקורות שונים כמו מקורות אנוש, מערכות האזנה לאמצעי תקשורת וסלולר (מערכות סיגינט), צילום מהאוויר באמצעות כלי טיס שונים ולוויינים ועוד. המידע הנאסף מנותח ועובר תהליך של גיבוש והערכה, עד אשר הוא מוכרז כתיק יעד מאושר לתקיפה עתידית.
במקביל נאסף מודיעין בזמן אמת באמצעים שונים, המאפשר ברמה הטקטית להתמודד מול איומים צצים ומזמנים. המודיעין המתקבל בזמן אמת, מעובד ומועבר כמטרה לפלטפורמה תוקפת, כך שמתאפשרת סגירת חוג מהירה בין המודיעין והסנסור אל האמצעי היורה.
תקיפת המטרות המדוייקת כפי שתוארה לעיל, בין אם היא תקיפה של תשתיות ובין אם תקיפה בזמן אמת של ראשי חמא"ס, מצביעה על יכולות מודיעיניות ברמה גבוהה מאד של קהילת המודיעין הישראלית, ולא בכדי העלתה את רמת החרדה בקרב פעילי חמא"ס, אשר חשים כי הם חדורים מודיעינית, ושפעילותם חשופה לעיני המודיעין הישראלי.
ממבט קצר זה הרי אפשר להתרשם כאמור שפעולות החמא"ס ופעיליה חשופים לעיני המודיעין הישראלי ומנוטרים, כמו תהליך בניין הכוח שלו להצטיידות ולייצור רקטות, כלי טיס לא מאויישים, מנהרות וכדומה. אך יחד עם זרי התהילה עולות וצצות שאלות אחרות בהקשר זה, שאולי המרכזית והקשה מביניהן היא מדוע לא עצרה מערכת הביטחון את תהליך ההתעצמות של חמא"ס בעודו בעיבו? מדוע לא מנעה מערכת הביטחון את הקמת התשתיות של חמא"ס ואת בניין כוחה מבעוד מועד?
סיכול תהליכים אלו לפני הגעת חמא"ס ליכולת מבצעית יכול היה אולי לאפשר לצה"ל לפעול באופן הרבה יותר נוח ולמנוע אבדות בנפש ונזקים ברכוש במהלך סבבי הלחימה.
ישראל הפעילה כוחות צבא, אשר ניסו לסכל את המהלכים של איראן וחמאס ברצועה ולנטרל את המהלכים ההתקפיים של הזרוע הצבאית של חמאס. האתגר הגדול בעימות כזה הוא גיבוש בנק מטרות. פרשנות של ד״ר אייל פינקו
צילום: דובר צה״ל
הזרוע הצבאית של חמאס, גדודי עז א-דין אל-קסאם, בפיקודו של מוחמד דף, ביצעה פעילות מבצעית ענפה כנגד ישראל. פעילות זו כללה שיגור של למעלה מ- 4360 רקטות לטווחים קצרים וארוכים, ירי שני טילים נגד טנקים רוסים מדגם קורנט ארוך טווח, שיגור כלי טיס לא מאויישים בניסיון לפגוע במטרות איכות רחוק בעורף הישראלי, הפעלת צוללת לא מאויישת, וניסיונות להוציא לפועל מבצעי קומנדו.
מנגד ישראל הפעילה כוחות צבא, אשר ניסו לסכל את המהלכים של איראן וחמאס ברצועה ולנטרל את המהלכים ההתקפיים של הזרוע הצבאית של חמאס. ישראל תקפה במהלך המבצע למעלה מ- 1500 מטרות חמאס, ביניהן כמאה קילומטרים של מערכת המנהרות המרכזית של חמאס, "המטרו", העוברת בין ערים שונות ברצועת עזה ואשר שימשה כמסתור וכמפקדה לראשי הזרוע הצבאית.
בין המטרות הנוספות שתקפה ישראל היו סדנאות ומפעלי ייצור ומעבדות פיתוח של המערך הרקטי, כ- 70 משגרי רקטות, כ- 35 אתרי שיגור מרגמות, עשרות מחנות צבא, מוצבים, חדרי פיקוד, עשרה משרדי ממשלה, בניינים בהם אוחסנו אמצעי לחימה, ובתים של ראשי שלטון החמאס והזרוע הצבאית, בנוסף הצליחה ישראל לחסל בחיסול ממוקד חמישה מפקדים בכירים של הזרוע הצבאית וכעשרים מפקדים זוטרים, אלו נוספו על כמאות פעילים הרוגים אחרים.
פעולת צה"ל התבססה על שיגור מדויק של חימוש מכלי טיס וירי ארטילרי שבוצע מסוללות יבשתיות ומספינות חיל הים. אך העניין המרכזי אינו שיגור החימוש המדויק וההישגים המבצעיים של זרועות צה"ל, אלא הוא דווקא המודיעין, המודיעין באמצעותו זוהו המטרות מבעוד מועד, הוגדו כיעדי טרור והוכנסו לבנק המטרות הצה"לי.
במהלך השנים מייצרים גופי המודיעין של קהילת המודיעין, אגף המודיעין של צה"ל, שירות הביטחון ועל פי המדווח, גם המוסד, בנק מטרות בעזה. בנק המטרות כולל מודיעין אינטימי על תשתיות הפיתוח והייצור של חמאס וגא"פ ברצועה, לרבות מיקומם המדויק, ייעודם, איך וממה בנוי המבנה שלהם, ועוד.
כל המודיעין הזה מאפשר בהמשך לאגף המבצעים ולזרועות הלוחמות של צה"ל, לייצר תיקי תקיפה ולתכנן את אמצעי הלחימה בהם ייעשה שימוש לתקיפה ולהחרבה של המטרות עם נזק סביבתי קטן ככל האפשר. בנק המטרות כולל גם את מפקדות הארגונים, מחנות הקבע שלהם, מתקני אימונים ומחנות ארעיים.
כל אלו יחד עם מידע אינטימי על הפעילים, תפקידם ועוד, נאסף, מנותח ומגובש לתיקי תקיפה, הנשלפים ממעמקי רשתות המידע המסווג של אגף המודיעין, בעת מערכה או בעת צורך אחר, ומוזנים לפלטפורמות התקיפה של צה"ל.
תהליך איסוף המודיעין הוא תהליך סזיפי רב-שנים, בו נאסף מידע ממקורות שונים כמו מקורות אנוש, מערכות האזנה לאמצעי תקשורת וסלולר (מערכות סיגינט), צילום מהאוויר באמצעות כלי טיס שונים ולוויינים ועוד. המידע הנאסף מנותח ועובר תהליך של גיבוש והערכה, עד אשר הוא מוכרז כתיק יעד מאושר לתקיפה עתידית.
במקביל נאסף מודיעין בזמן אמת באמצעים שונים, המאפשר ברמה הטקטית להתמודד מול איומים צצים ומזמנים. המודיעין המתקבל בזמן אמת, מעובד ומועבר כמטרה לפלטפורמה תוקפת, כך שמתאפשרת סגירת חוג מהירה בין המודיעין והסנסור אל האמצעי היורה.
תקיפת המטרות המדוייקת כפי שתוארה לעיל, בין אם היא תקיפה של תשתיות ובין אם תקיפה בזמן אמת של ראשי חמא"ס, מצביעה על יכולות מודיעיניות ברמה גבוהה מאד של קהילת המודיעין הישראלית, ולא בכדי העלתה את רמת החרדה בקרב פעילי חמא"ס, אשר חשים כי הם חדורים מודיעינית, ושפעילותם חשופה לעיני המודיעין הישראלי.
ממבט קצר זה הרי אפשר להתרשם כאמור שפעולות החמא"ס ופעיליה חשופים לעיני המודיעין הישראלי ומנוטרים, כמו תהליך בניין הכוח שלו להצטיידות ולייצור רקטות, כלי טיס לא מאויישים, מנהרות וכדומה. אך יחד עם זרי התהילה עולות וצצות שאלות אחרות בהקשר זה, שאולי המרכזית והקשה מביניהן היא מדוע לא עצרה מערכת הביטחון את תהליך ההתעצמות של חמא"ס בעודו בעיבו? מדוע לא מנעה מערכת הביטחון את הקמת התשתיות של חמא"ס ואת בניין כוחה מבעוד מועד?
סיכול תהליכים אלו לפני הגעת חמא"ס ליכולת מבצעית יכול היה אולי לאפשר לצה"ל לפעול באופן הרבה יותר נוח ולמנוע אבדות בנפש ונזקים ברכוש במהלך סבבי הלחימה.
