״רואים מרחוק את אורות מטולה"

על רקע חלוקת אות רצועת הביטחון בלבנון, אל"מ אמיל אזרן נזכר בחוויות כלוחם צעיר ברצועת הביטחון בלבנון. ״האמנו שאנחנו מגינים על יישובי הצפון״ 
 

״רואים מרחוק את אורות מטולה"

אל"מ אמיל אזרן. צילום: דובר צה״ל

אות המערכה חולק השבוע למשתתפי המערכה ברצועת הביטחון בין ספטמבר 1982 למאי 2000. אות המערכה מכיל כמה צבעים. על צבעי ירוק ואדום, המסמלים את דגל לבנון, ועל האפור, המסמל את פעילות צה"ל והמוצבים בלבנון, שוחחנו עם אל"מ אמיל אזרן, כיום איש קבע בתפקיד בכיר - קצין הלוגיסטיקה של פיקוד העורף. אז לוחם בלבנון. 

אזרן הפליג אחורה לשנים ההם, שנות לבנון, כאשר היה גולנצ'יק אמיתי ושורשי, לוחם בגדוד 13 בחטיבת גולני, ששהה ולחם בכמה מוצבים, עלה בדרגות בלבנון, מלוחם לסמל מחלקה ועד רס"פ (פלוגתי), אחד מאותם לוחמים שטעמו וחוו את מה שהוא מכנה "העולם של לבנון". 

עיישייה, רייחן, רכס רמים ודלעת – אלו המוצבים של אמיל אזרן. חלקם מה שכונה אז 'מוצבים חודרים', כלומר עמוק עמוק בשטח לבנון. או – הכי רחוקים משער פטמה, הדרך הביתה. אמיל אזרן: "מגיעים למוצב בשיירות. בתחילה במשאיות, שבהן הסתתרנו נמוך שלא יראו אותנו בבואנו למוצב. אחרי כן היו כלי רכב ספארי, ובסוף מסוקים. 

"אתה מגיע למוצב. די קטן בשטחו. מגורים מתחת למוצב. מיטות קומותיים. טלפון בזק אחד במוצב. עומדים בתור כדי לדבר עם הבית. ממתינים שעתיים לשיחה בת שלוש דקות. 'מה נשמע?', 'הכל בסדר'. שירותים די עלובים. הרבה בוץ. ״אתה שומר שמונה, 12 שעות.

כל רעש מקפיץ אותך. אתה גם רואה את אורות ישראל מרחוק. וחוץ מזה, כל לילה פעילות מבצעית: תצפיות, סיורים ומארבים. לפני היציאה הרבה תדריכים, הכנות ואימונים, ואחרי – תחקירים. ״האמת היא שהיינו מה שמכנים מהיום 'מורעלים' בגולני. היתה שאיפה להגיע ללבנון, לעשות פעילות מבצעית, היתה תחושה אמיתית, בלי ציניות, שאנו מגינים על ישובי הצפון".

אחת הפעילויות המבצעיות הקשות, והמסוכנות, במוצבי לבנון היו מארבים. לפעמים שהייה של 72 שעות בתוך השטח. אמיל אזרן מתאר מארב: "לפני היציאה למארב אתה לומד את השטח, את דרכי הגישה. אני הייתי מאגיסט, והמקלע כבד. ״קשה לרדת לליטני ושוב לעלות מהליטני. שלושה ימי שהייה במקום המארב. אתה מתצפת, עושה את צרכיך בשק שאתה קובר באדמה, חייב לקשור כל דבר כדי ששום קופסה או מחסנית או ספל שתייה לא יפלו, יקימו, רעש ויוכלו לשמש להטמנת מטען. 

״היו דברים מעולם. סיימת את ימי המארב, אתה מטשטש את עקבותיך, סופר כל מנה שהבאת אתך כדי לא להשאיר כלום בשטח". פלוגתו של אמיל ידעה נפגעים, הרוגים ופצועים. בחודשי התעסוקה בלבנון איבד אמיל חברים. הוא מציין לשבח את ערכי הרעות, החברות, העזרה ההדדית בקרב לוחמי הפלוגה, הגדוד והחטיבה. 

"כולנו חיינו בעולם של לבנון. היה הווי, היו שיחות ודיבורים, אבל היתה תחושת שליחות ומילוי משימה. כשיצאתי לחופשה הגעתי לשער פטמה בערב, והביתה לאופקים הגעתי רק למחרת בבוקר". אמיל אזרן מתאר את אחת הפעילויות הפלוגתיות במוצב בלבנון: "בטווח של 400-500 מטרים מהמוצב הופעל מטען צד. שני הרוגים ושני פצועים. חזרנו למוצב בשתיקה. איש לא מדבר. 

״קראו לנו לרדת למחנה גיבור כדי לזהות את גופות חברינו. 'אתה מכיר אותו?', 'אתה מזהה אותו?'. אתה משיב בחיוב, מזהה. חוזר ללבנון, למוצב, ולמחרת יוצא למארב. ״לא קל. אבל היתה תחושה ברורה שצריך להמשיך ולעשות. אסור לשקוע בכאב למרות שאיבדת חבר. אתה חדור משימה ולא מניח לעצמך לשקוע. בהחלט כך ראינו את זה אז".

אזרן מתפעל עד היום מהנופים המרהיבים, של לבנון כאשר אפשר היה ליהנות מהם בתוך האש. ההרים, אזור נהר הליטני. למלא מימייה בליטני, נוף משגע. הכפר עיישייה מעורב, מוסלמים ונוצרים. בתצפית הבחנו שהנוצרים נראו יותר מודרניים. בנות יפות. אבל זה לבנון – הכל פסטורלי ופתאום 'בום'". 

אזרן, הגולנצ'יק מגדוד 13, כיום אל"מ בתפקיד בכיר – קצין לוגיסטיקה של פיקוד העורף. שנת הקורונה היתה תקופת מבחן לפיקוד. כיום אחראי אל"מ אזרן להכנת מערך הפיקוד למלחמה ולחירום, ולמתן מענה מבצעי הולם למעבר משגרה לחירום. אזרן מספר לישראל דפנס כמה תכניות של פיקוד' העורף. מקימים אגד לוגיסטי, אגד שיטור שיהיה אחראי על שליטה בצירי התנועה בין פיקוד צפון לדרום כדי לאפשר תנועה צבאית בשעת חירום. 

עוד בהקמה חטיבת חילוץ וחמ"ל מבצעי חדש במחוז דרום. בעוד כארבע שנים יתחילו בבנייה נרחבת להקמת חמ"ל מבצעי מרכזי תת-קרקעי גדול, שלוש קומות מתחת לאדמה, במחנה רחבעם ליד רמלה. השקעה של חצי מיליארד שקל.

אל"מ אמיל אזרן, תושב גן יבנה, נשוי ואב לארבעה, חוזר לימי לבנון, עתה, כשהוא כבר עונד את אות המערכה: "צריך לזכור שהיינו אז ילדים בני 20. אני כבר הייתי רס"פ בקבע, אבל עדיין צעיר. רצינו ושאפנו להיות הלוחמים הטובים ביותר. לא היה לנו שום ספק שתפקידנו להגן על יישוב הצפון ולכן אנו בלבנון, במוצב, בסיור או במארב, רואים מרחוק את אורות מטולה".  
 

אולי יעניין אותך גם