מה אתם יודעים על תנועת הלח״י? ספר חדש מסכם את היסטוריית הארגון

לח"י בעין המצלמה, סיפורה של מחתרת לוחמי חרות ישראל, עורך ראשי זאב גולן, הוצאת מודן, משרד הביטחון והעמותה להנצחת מורשת לח"י, 2021

באדיבות הוצאת מודן, משרד הביטחון והעמותה להנצחת מורשת לח"י

לוחמי חירות ישראל או הלח"י היה ארגון יהודי שפעל נגד המנדט הבריטי בארץ ישראל, משנת 1940 עד הקמת המדינה. הקימו אותו פורשי הארגון הצבאי הלאומי (אצ"ל), שהתנגדו להפסקת המאבק במנדט הבריטי בתקופת מלחמת העולם השנייה. לח"י הוגדר כארגון טרור על ידי השלטונות הבריטים.

בראשו עמד אברהם שטרן (יאיר) עד שנתפס ונרצח ב-12 בפברואר 1942 על ידי קצין הבולשת הבריטית במקום מחבואו בתל אביב, שם מצוי היום מוזאון לח"י של משרד הביטחון. אחרי הירצחו קמה הנהגה שחבריה היו יצחק שמיר (מיכאל) בראש הכוח הצבאי והארגוני, ישראל אלדד (שייב), האידיאולוג והמורה הרוחני ונתן ילין מור (גרא), המנהיג המדיני והפוליטי.

לרגל מלאת 80 שנה למחתרת לח"י הוצא לאור סיפורה באלבום מהודר, הכולל תמונות ומלל על פועלה. הספר כולל לראשונה גם קישור לסרטים אשר ניתן לסרוק באמצעות טלפון חכם. סיפור המעשה מתחיל בשנתיים 1942-1940 המתייחסות לפילוג מאצ"ל בראשות דוד רזיאל, אשר הכריז על הפסקת אש מול הבריטים כדי לסייע במלחמה בנאצים. יאיר לא הסכים וקרא להמשך המלחמה בבריטים. 

בספר סוקרים את הפעולות המרכזיות של לח"י בתל אביב, בחיפה, בירושלים, את המעצר של הפעילים בארץ ובגלות, בריחת עצורים מלטרון ועד ניסיונות ההתנקשות בנציב העליון מקמייקל, בקצין וילקין ובהתנקשות בלורד מוין בקהיר.

תנועת המרי העברי, אשר חיברה לתשעה חודשים את ההגנה, האצ"ל ולח"י, זוכה לסיקור בולט על המבצעים של לח"י, ביניהם בתי הזיקוק, במחנה סירקין, בבתי המלאכה של הרכבה בחיפה עד ללכידתו של יצחק שמיר ליד ביתו בתל אביב והעברתו למעצר באריתריאה באוגוסט 1946.  

הפריצה לכלא עכו במאי 1947 היתה, כמובן, מהלומה ליוקרה הבריטית. הספר נותן ביטוי גם למחלקה ו' גוף המודיעין הקטן של לח"י ("העיניים והאוזניים"), שעמד בראשו בתחילה משה סבוראי, אשר הסתיר בדירתו את יאיר עד להירצחו. מאז ומתמיד הדגישו מנהיגי לח"י את הצד התעמולתי (היום היינו מכנים זאת – תודעה) לצד הפעילות המבצעית. יאיר אישית כתב, בנוסף לשירים, מאמרים ועיתונים שייסד, גם חלק משידורי הרדיו של המחתרת.

למחרת ההכרזה על הקמת המדינה התכנסו האחראים של לח"י ברחבי הארץ, למעט ירושלים, לפגישה בהנהגת ילין מור שבה הוחלט כי כל יוצאי המחתרת יתגייסו לצה"ל. הפעולה האחרונה של הארגון היתה ההתנקשות ברוזן ברנדוט, שמונה מטעם האו"ם לתווך בין מדינת ישראל לערבים. אפילו בן גוריון רשם ביומנו כי ברנדוט מתנהג כמו סוכן של בווין, שר החוץ הבריטי השנוא. ארבעה חברי לח"י חיסלו אותו במכוניתו בירושלים ב-17 בספטמבר 1948. 

בתגובה הכריזה הממשלה על לח"י כארגון טרור ועצרו מאות חברי לח"י ברחבי הארץ. העיתונאי עמנואל כץ הגדיר את המעשה כי המחתרת עלתה בסערה לבצע פעולת הצלה אחרונה וכך להישאר בזיכרון העם.

אולי יעניין אותך גם