ארה״ב: ביהמ״ש העליון הפך הרשעה של שוטר שהואשם בגניבת נתונים ממאגר מידע ממשלתי

השופטים הכריעו כי החוק על פיו התבססה ההרשעה מתייחסת רק לגישה בלתי מורשית למחשב, ולא לשימוש ברעה בנתונים אליהם הייתה גישה. ההחלטה מצמצמת את היקף החוק המשמש ככלי העיקרי במאבק בפשיעה ברשת

ביהמ״ש העליון, וושינגטון הבירה. צילום: REUTERS/Erin Scott

בית המשפט העליון בארה״ב הפך בשבוע שעבר את הרשעתו של קצין משטרה לשעבר ממדינת ג׳ורג׳יה, שנדון -18 חודשי מאסר בגין שימוש לרעה במאגר הממשלתי של נתוני המשטרה, לאחר שבדק נתונים אישיים על אזרח תמורת תשלום. השוטר, ניית׳ן ואן ביורן, לא ידע שמדובר במבצע עוקץ בשל חשדות לאיומים מצדו, שבסיומו כאמור נתפס.

ואן ביורן הורשע על סמך החוק להונאה ולשימוש ברעה במחשבים משנת 1986, שאוסר על גישה בלתי מורשית למחשב ועל חריגות גישה מהרשאות קיימות. הנושא שעמד במוקד המשפט, ולאחר מכן במוקד הערעור, היה האם אדם בעל הרשאות למידע מסוים יכול להיות מואשם בהונאה בשל שימוש בלתי ראוי. כלומר, האם ואן ביורן גנב מידע ממאגר אליו הייתה לו גישה, מאחר ועשה זאת ללא קשר לחובותיו המקצועיות כשוטר, וכן קיבל על כך תשלום.

הפסיקה, בראשות השופטת השמרנית איימי קוני בארט (שהחליפה את הדמוקרטית רות ביידר גינזבורג שנפטרה בשנה שעברה), ניתנה ברוב מעורב של 6:3. ״ההתניה מכסה את אלה שמשיגים מידע מאזורים מסוימים במחשב – כגון קבצים, תיקיות או מאגרי מידע – אליהם אין להם גישה. היא אינה מכסה אנשים כמו ואן ביורן, להם ישנם מניעים בלתי הולמים לקבל מידע העומד לרשותם״, כתבה בארט. היא הזהירה מ״ראייה רחבה מדי״ של החוק, שתגרום להענשת כל אדם שמבצע פעולות מקובלות כגון שליחת דוא״ל אישי מהעבודה, או בדיקת תוצאות משחק ספורט במכשיר של העבודה.

יצוין, כי שלושה מששת השופטים השמרנים הסתייגו מהפסיקה. השופטים בדעת המיעוט טענו כי ואן ביורן פעל באופן בלתי חוקי, מאחר ולא היה זכאי להשתמש במידע אליו הייתה לו הרשאת גישה. ״השימוש במאגר מידע משטרתי להשגת מידע בנסיבות בהן שימוש זה אסור מפורשות הנו פשע״, כתב השופט השמרני הותיק קלרנס תומאס. זוהי גם עמדת משרד המשפטים, שטוען כי החוק מתייחס למידע פנים שהושג באופן בלתי הולם או שנעשה בו שימוש כזה.

החלטת בית המשפט מצמצמת את היקף החוק, המשמש מזה עשרות שנים ככלי העיקרי במאבק בפשיעה ברשת. מאידך, גורמים שונים כגון חוקרי סייבר, האקרים אתיים, ארגונים לזכויות האזרח וקבוצות ליברטאניות משני צידי המפה הפוליטית טוענים מזה שנים, כי החוק נכתב בצורה נרחבת מדי שאינה מותאמת לאתגרים של עידן המידע הנוכחי.