דעה | שני צעדים למניעת סבב הלחימה הבא
מבצע ״שומר החומות״ עוד בעיצומו וההתפתחויות עוד לפנינו - לסגירת האירוע או להרחבתו (ואף, ייתכן, לזירות נוספות)
ניצן נוריאל
| 13/05/2021
כל מבצע מביא עמו תהליך שלם של תחקירים והפקת לקחים, החל מאפקטיביות מערך ההגנה האווירית ועד למהירות המענה הרפואי לכלל האירועים. בשלב זה אין צורך לעסוק באותם נושאים.
ואולם, נכון כבר עכשיו לעסוק בשתי שאלות מהותיות: האם ניתן להרתיע גורם רדיקלי שאינו נושא באחריות מדינתית כחמאס וג׳יהאד איסלאמי? והאם ניתן למנוע התחמשות והתעצמות של ישות אויב?
ככל שנעמיק בשתי השאלות הללו נוכל לעצב את המדיניות העתידית של ישראל כלפי רצועת עזה וזירות נוספות מבלי לגרוע מחשיבותה המכרעת של אסטרטגיה מדינית כוללת שצריכה להיות המושך המרכזי בעיצוב המדיניות הלאומית.
מטרת ההרתעה היא לגרום ליריב לחשוב פעמיים לפני שינקוט פעולה נגדנו, עד כדי לגרום לו שלא לנקוט בפעולה כלל. ההרתעה צריכה בראש ובראשונה לפעול על דרג מקבלי ההחלטות ולכן פעולות שיוצרות הרתעה צריכות להיות מוכוונות לדרג זה. הרתעה היא רכיב רגיש, משום שכאשר היא נשחקת או נעלמת, לא נדע זאת עד שיהיה מאוחר מדי - כאשר האויב יפעל חרף התחושה שלנו שהוא מורתע.
שימור הרתעה על סף כזה שלא יגרור הידרדרות הוא אתגר גדול מאוד. שימור ושיפור ההרתעה הוא תנאי הכרחי לניהול חיי שגרה, אך אי אפשר להימנע מנטילת סיכונים. נכון לקיים תוכנית סדורה, לרבות מנגנוני בקרה ובחינה לקיום מאמץ ההרתעה אל מול כלל הזירות כחלק מובנה בתפיסת ההפעלה.
מן העבר האחר, מניעת התחמשות הינה נושא המלווה אותנו כבר שנים, החל בשנות ה-60 המוקדמות בסיכול הניסיון המצרי לפתח טילים ארוכי טווח. ההתעצמות המשמעותית של צבא מצרים שתוכננה אז נגדעה על ידי סדרת פעולות שבסוף טרפדו את מימוש הפרויקט.
כאשר מדינת אויב מתחמשת במטוסים חדשים שהינם שדרוג משמעותי של יכולותיה, האם אנחנו עוסקים בנטרול ובסיכול ההתעצמות שלה? ברוב המקרים, התשובה היא לא. ברוב המדינות בעולם, התעצמות היריב נענית בהתחמשות מקבילה ואף עדיפה.
אך המצב בעזה, כמו גם בלבנון, מאפשר בקלות יחסית לסכל את מאמצי ההתעצמות של חמאס, הג׳יהאד האסלאמי או חיזבאללה, משום שהם מבצעים את ניסויי הירי שלהם (לכיוון הים) באופן גלוי לחלוטין. שיבוש קבוע של ניסויים אלו אמנם יעורר מתחים ויחייב ניהול סיכונים, אבל מעשית יביא לשיבוש מהותי של בניין הכוח, וימנע לאורך זמן את ההתעצמות של הכוחות הפועלים ברצועת עזה - כפי שמתקיים בזירה הצפונית בה באופן שיטתי משבשים את התעצמות חיזבאללה.
שילוב של סיכול מאמצי התעצמות כמרכיב בתפיסת ההפעלה לצד תוכנית הרתעה סדורה יאפשר מימוש מדיניות שעשויה לחסוך מאיתנו את המבצע הבא.
הכותב הוא קצין צה"ל במילואים בדרגת תת-אלוף, לשעבר ראש המטה ללוחמה בטרור.
מבצע ״שומר החומות״ עוד בעיצומו וההתפתחויות עוד לפנינו - לסגירת האירוע או להרחבתו (ואף, ייתכן, לזירות נוספות)
כל מבצע מביא עמו תהליך שלם של תחקירים והפקת לקחים, החל מאפקטיביות מערך ההגנה האווירית ועד למהירות המענה הרפואי לכלל האירועים. בשלב זה אין צורך לעסוק באותם נושאים.
ואולם, נכון כבר עכשיו לעסוק בשתי שאלות מהותיות: האם ניתן להרתיע גורם רדיקלי שאינו נושא באחריות מדינתית כחמאס וג׳יהאד איסלאמי? והאם ניתן למנוע התחמשות והתעצמות של ישות אויב?
ככל שנעמיק בשתי השאלות הללו נוכל לעצב את המדיניות העתידית של ישראל כלפי רצועת עזה וזירות נוספות מבלי לגרוע מחשיבותה המכרעת של אסטרטגיה מדינית כוללת שצריכה להיות המושך המרכזי בעיצוב המדיניות הלאומית.
מטרת ההרתעה היא לגרום ליריב לחשוב פעמיים לפני שינקוט פעולה נגדנו, עד כדי לגרום לו שלא לנקוט בפעולה כלל. ההרתעה צריכה בראש ובראשונה לפעול על דרג מקבלי ההחלטות ולכן פעולות שיוצרות הרתעה צריכות להיות מוכוונות לדרג זה. הרתעה היא רכיב רגיש, משום שכאשר היא נשחקת או נעלמת, לא נדע זאת עד שיהיה מאוחר מדי - כאשר האויב יפעל חרף התחושה שלנו שהוא מורתע.
שימור הרתעה על סף כזה שלא יגרור הידרדרות הוא אתגר גדול מאוד. שימור ושיפור ההרתעה הוא תנאי הכרחי לניהול חיי שגרה, אך אי אפשר להימנע מנטילת סיכונים. נכון לקיים תוכנית סדורה, לרבות מנגנוני בקרה ובחינה לקיום מאמץ ההרתעה אל מול כלל הזירות כחלק מובנה בתפיסת ההפעלה.
מן העבר האחר, מניעת התחמשות הינה נושא המלווה אותנו כבר שנים, החל בשנות ה-60 המוקדמות בסיכול הניסיון המצרי לפתח טילים ארוכי טווח. ההתעצמות המשמעותית של צבא מצרים שתוכננה אז נגדעה על ידי סדרת פעולות שבסוף טרפדו את מימוש הפרויקט.
כאשר מדינת אויב מתחמשת במטוסים חדשים שהינם שדרוג משמעותי של יכולותיה, האם אנחנו עוסקים בנטרול ובסיכול ההתעצמות שלה? ברוב המקרים, התשובה היא לא. ברוב המדינות בעולם, התעצמות היריב נענית בהתחמשות מקבילה ואף עדיפה.
אך המצב בעזה, כמו גם בלבנון, מאפשר בקלות יחסית לסכל את מאמצי ההתעצמות של חמאס, הג׳יהאד האסלאמי או חיזבאללה, משום שהם מבצעים את ניסויי הירי שלהם (לכיוון הים) באופן גלוי לחלוטין. שיבוש קבוע של ניסויים אלו אמנם יעורר מתחים ויחייב ניהול סיכונים, אבל מעשית יביא לשיבוש מהותי של בניין הכוח, וימנע לאורך זמן את ההתעצמות של הכוחות הפועלים ברצועת עזה - כפי שמתקיים בזירה הצפונית בה באופן שיטתי משבשים את התעצמות חיזבאללה.
שילוב של סיכול מאמצי התעצמות כמרכיב בתפיסת ההפעלה לצד תוכנית הרתעה סדורה יאפשר מימוש מדיניות שעשויה לחסוך מאיתנו את המבצע הבא.
הכותב הוא קצין צה"ל במילואים בדרגת תת-אלוף, לשעבר ראש המטה ללוחמה בטרור.
