דעה | מ'מרכבות האש' ל'שומרי החומות"
אין לקנא במקבלי ההחלטות בירושלים אחרי שבוע בו התרחבה יריעת העימות: לא רק מלחמה משני צדי גבול הרצועה אלא באתר מסוכן, עדין ורגיש הרבה יותר – ירושלים
דן ארקין
| 11/05/2021
אש בוערת מאחורי הכותל המערבי, אמש. צילום: REUTERS
התרגיל הגדול של צה"ל 'מרכבות האש' נדחה, ובמקומו קיבלנו 'מרכבות האש' אמת. מ'מרכבות האש' ל'שומרי החומות'. דובר צה"ל תא"ל הדי זילברמן נתן אמש את התמונה במלואה: תוקפים מהאוויר, אבל צה"ל יודע גם לתקוף מהים ומהיבשה, כולל הורדת צוותים חטיבתיים לעזה.
שם המשחק הוא "מנעד", ולמנעד יש שני ממדים – מרחב וזמן. מבחינת המרחב יכול צה"ל לפעול בכל הגזרות, בתקיפה (מהאוויר, מהיבשה ומהים) ובהגנה (כיפת ברזל ומיירטים אחרים), ויש שלושה סוגי תכניות. ואילו מבחינת הזמן, יכול צה"ל להסתפק ביום תקיפה או שהסבב יימשך כמה ימים.
קישוריות, שילוביות, קטלניות, סגירת מעגלי האש
שלושה סוגי התכניות באמתחת הקבינט וצה"ל: תכנית מצומצמת, שפירושה פגיעה קשה אך מצומצמת. תכנית בינונית – תקיפות במשך כמה ימים אך ללא מערכה רחבה. ותכנית השלישית, זו הרחבה, מערכה רחבה שתקיף את כל המנעד.
עד יום שלישי השכם בבוקר נראה שאנו במסגרת התכנית והמצומצמת. לדברי דו"צ "פגיעה קשה אך מצומצמת".
חיל האוויר וצה"ל כולו יכולים השבוע להוציא לפועל את כל מה שתכננו לבצע בחודש הלחימה ואת מה שהצבא עמל עליו קשות בשנתיים האחרונות. קישוריות, שילוביות, קטלניות, סגירת מעגלי האש. כל אלו תיאורי מצב טובים לאימונים, לתרגילים ולמצבי אמת. שילוב של מודיעין, גיחות ומבצעים, הפעלת מגוון סוגי כלי טיס מול בנק מטרות בדרגות איכות שונות, החל מ-F-35 חמקן ועד כטמ"מ, זו משמעות השילוביות והקטלניות.
נוכח כ-200 רקטות ששוגרו במשך החילה לעבר ישראל, תקף חיל האוויר בלילה "מטרות טרור", היו ידיעות שתקף בית רב קומות ברצועה, אולי חיסול ממוקד של בכיר, והיו ידיעות על תקיפת מטרות חוף של חיל ים. הקבינט המדיני-בטחוני נתן אמש לצה"ל אור ירוק לפגוע במטרות ברצועת עזה ו"צה"ל ערוך למגוון תרחישים".
התשובה לשאלה מה יקרה בימים הקרובים, תלויה במגוון גורמי בית וחוץ. ממשלה שאולי נמצאת במצב של סוף קורס וממשלה פוטנציאלית חדשה העוברת ממש בימים אלו גיבוש מפרך. אי שקט מוחלט באיו"ש, בערה בירושלים, תגובות קשות מחו"ל. מוושינגטון של ביידן נושבת לא רק רוח צוננת אלא סכנה לעימות ממש בין ג'ו ביידן לבין בנימין נתניהו.
לא רק אנחנו מול הפלסטינים
יתכן שבחג השבועות בתחילת השבוע הבא נהיה שוב, כמו בעבר, בסיומו של עוד סבב. המתווכים למיניהם יבואו, בעזה ילקקו פצעים (עד הבוקר דווח על 20 הרוגים), יהיו כמה ימי שקט, נסכם את הסבב וכעבור ימים אחדים ישובו בלוני הנפץ לעוף על כנפי הרוח אל שדות ישובי העוטף.
אם כך יקרה, לא עשינו כלום. פרשני אלופי מיל אמרו אמש ברשתות הטלוויזיה כי המכה שינחית צה"ל על החמאס חייבת להיות כזו שאחריה לא ישתלם לחמאס להמשיך בתוקפנות, לא ישתלם לו ולא ירצה להסתכן ולתקוף. עוד הסבירו לנו שכדי להשיג מטרה זו אין צורך להכניס יחידות צה"ל לתוך הרצועה וחיל האוויר יודע לעשות את המלאכה.
אין לקנא במקבלי ההחלטות בירושלים. מחד, אין מדינה בעולם שהיתה מסכימה לכך ששכנים שלה, מעבר לגבול, ישרפו את שדות החיטה שלה, ולא פעם אחת אלא במשך יותר משנתיים. מאידך גיסא, התרחבה יריעת העימות: השבוע לא הייתה זו מלחמה משני צדי גבול הרצועה אלא באתר מסוכן, עדין ורגיש הרבה יותר – ירושלים.
סביב ירושלים ואל אקצה אנחנו לא לבד מול הפלשתינים. מיליארדי מוסלמים בעולם נושאים עיניהם אל המקום הזה, וכך גם מצרים, טורקיה וירדן והחברים החדשים שלנו במפרץ הפרסי. ירושלים והמקומות הקדושים בה לכל הדתות איננה מככבת ברשימת בנק המטרות של חיל האוויר ולא תוקפים אותה במטוסי F-16 ובמסוקי אפאצ'י.
בסבב הנוכחי שאנו עדים לו בשעות אלו השיגו הפלשתינים הישג גדול מבחינתם: עלה בידם לחבר, ליצור LINKAGE , בין עזה, יהודה ושומרון וירושלים, מסגד אל אקצה. כלומר: הם השכילו להוסיף לעימות מול רצועה עזה ממד רגשי דתי עמוק מול חיילי צה"ל שמתפרצים לקודש הקודשים שלהם, אל אקצה, ומשליכים רימוני הלם.
ניהול הנרטיב
הצרה היא בכלל לא חשוב מה נכון ומה לא נכון ומי צודק ומי אינו צודק ו"מי התחיל" במה שקורה בעיר העתיקה, בשכונת שייח' ג'ראח ועל הר הבית. האפקט הושג ו"התמונות קשות". הנרטיב של שייח ג'ראח איננו נדל"ן אלא (אולי) כוונה לגרש משפחות שישבו בבתים האלו עשרות שנים. אנחנו הצודקים? זו שכונה שנקנתה כדין על ידי יהודים? נכון, אמת ויציב, אבל זה לא סכסוך שפותרים בטאבו עם עורכי דין.
דיווחי הבוקר מדברים על תקיפות של חיל האוויר בעומק הרצועה, תקיפת משגרי רקטות ומנהרה, כיפת ברזל יירטה מטרות רבות וצה"ל נערך לימי לחימה. אין מועד לסיום מבצע שומר החומות. אין להתנבא ולחזות מה יקרה בימים הקרובים, אבל מותר לקוות שהממשלה, אפילו במצבה הקיומי הנוכחי העדין תדע להפריד את הפוליטיקה מן "המצב" ותשכיל להביא לסבב אחרון כדי שהצמחיה בשמורת הטבע בארי תתחדש ותשגשג.
אין לקנא במקבלי ההחלטות בירושלים אחרי שבוע בו התרחבה יריעת העימות: לא רק מלחמה משני צדי גבול הרצועה אלא באתר מסוכן, עדין ורגיש הרבה יותר – ירושלים
אש בוערת מאחורי הכותל המערבי, אמש. צילום: REUTERS
התרגיל הגדול של צה"ל 'מרכבות האש' נדחה, ובמקומו קיבלנו 'מרכבות האש' אמת. מ'מרכבות האש' ל'שומרי החומות'. דובר צה"ל תא"ל הדי זילברמן נתן אמש את התמונה במלואה: תוקפים מהאוויר, אבל צה"ל יודע גם לתקוף מהים ומהיבשה, כולל הורדת צוותים חטיבתיים לעזה.
שם המשחק הוא "מנעד", ולמנעד יש שני ממדים – מרחב וזמן. מבחינת המרחב יכול צה"ל לפעול בכל הגזרות, בתקיפה (מהאוויר, מהיבשה ומהים) ובהגנה (כיפת ברזל ומיירטים אחרים), ויש שלושה סוגי תכניות. ואילו מבחינת הזמן, יכול צה"ל להסתפק ביום תקיפה או שהסבב יימשך כמה ימים.
קישוריות, שילוביות, קטלניות, סגירת מעגלי האש
שלושה סוגי התכניות באמתחת הקבינט וצה"ל: תכנית מצומצמת, שפירושה פגיעה קשה אך מצומצמת. תכנית בינונית – תקיפות במשך כמה ימים אך ללא מערכה רחבה. ותכנית השלישית, זו הרחבה, מערכה רחבה שתקיף את כל המנעד.
עד יום שלישי השכם בבוקר נראה שאנו במסגרת התכנית והמצומצמת. לדברי דו"צ "פגיעה קשה אך מצומצמת".
חיל האוויר וצה"ל כולו יכולים השבוע להוציא לפועל את כל מה שתכננו לבצע בחודש הלחימה ואת מה שהצבא עמל עליו קשות בשנתיים האחרונות. קישוריות, שילוביות, קטלניות, סגירת מעגלי האש. כל אלו תיאורי מצב טובים לאימונים, לתרגילים ולמצבי אמת. שילוב של מודיעין, גיחות ומבצעים, הפעלת מגוון סוגי כלי טיס מול בנק מטרות בדרגות איכות שונות, החל מ-F-35 חמקן ועד כטמ"מ, זו משמעות השילוביות והקטלניות.
נוכח כ-200 רקטות ששוגרו במשך החילה לעבר ישראל, תקף חיל האוויר בלילה "מטרות טרור", היו ידיעות שתקף בית רב קומות ברצועה, אולי חיסול ממוקד של בכיר, והיו ידיעות על תקיפת מטרות חוף של חיל ים. הקבינט המדיני-בטחוני נתן אמש לצה"ל אור ירוק לפגוע במטרות ברצועת עזה ו"צה"ל ערוך למגוון תרחישים".
התשובה לשאלה מה יקרה בימים הקרובים, תלויה במגוון גורמי בית וחוץ. ממשלה שאולי נמצאת במצב של סוף קורס וממשלה פוטנציאלית חדשה העוברת ממש בימים אלו גיבוש מפרך. אי שקט מוחלט באיו"ש, בערה בירושלים, תגובות קשות מחו"ל. מוושינגטון של ביידן נושבת לא רק רוח צוננת אלא סכנה לעימות ממש בין ג'ו ביידן לבין בנימין נתניהו.
לא רק אנחנו מול הפלסטינים
יתכן שבחג השבועות בתחילת השבוע הבא נהיה שוב, כמו בעבר, בסיומו של עוד סבב. המתווכים למיניהם יבואו, בעזה ילקקו פצעים (עד הבוקר דווח על 20 הרוגים), יהיו כמה ימי שקט, נסכם את הסבב וכעבור ימים אחדים ישובו בלוני הנפץ לעוף על כנפי הרוח אל שדות ישובי העוטף.
אם כך יקרה, לא עשינו כלום. פרשני אלופי מיל אמרו אמש ברשתות הטלוויזיה כי המכה שינחית צה"ל על החמאס חייבת להיות כזו שאחריה לא ישתלם לחמאס להמשיך בתוקפנות, לא ישתלם לו ולא ירצה להסתכן ולתקוף. עוד הסבירו לנו שכדי להשיג מטרה זו אין צורך להכניס יחידות צה"ל לתוך הרצועה וחיל האוויר יודע לעשות את המלאכה.
אין לקנא במקבלי ההחלטות בירושלים. מחד, אין מדינה בעולם שהיתה מסכימה לכך ששכנים שלה, מעבר לגבול, ישרפו את שדות החיטה שלה, ולא פעם אחת אלא במשך יותר משנתיים. מאידך גיסא, התרחבה יריעת העימות: השבוע לא הייתה זו מלחמה משני צדי גבול הרצועה אלא באתר מסוכן, עדין ורגיש הרבה יותר – ירושלים.
סביב ירושלים ואל אקצה אנחנו לא לבד מול הפלשתינים. מיליארדי מוסלמים בעולם נושאים עיניהם אל המקום הזה, וכך גם מצרים, טורקיה וירדן והחברים החדשים שלנו במפרץ הפרסי. ירושלים והמקומות הקדושים בה לכל הדתות איננה מככבת ברשימת בנק המטרות של חיל האוויר ולא תוקפים אותה במטוסי F-16 ובמסוקי אפאצ'י.
בסבב הנוכחי שאנו עדים לו בשעות אלו השיגו הפלשתינים הישג גדול מבחינתם: עלה בידם לחבר, ליצור LINKAGE , בין עזה, יהודה ושומרון וירושלים, מסגד אל אקצה. כלומר: הם השכילו להוסיף לעימות מול רצועה עזה ממד רגשי דתי עמוק מול חיילי צה"ל שמתפרצים לקודש הקודשים שלהם, אל אקצה, ומשליכים רימוני הלם.
ניהול הנרטיב
הצרה היא בכלל לא חשוב מה נכון ומה לא נכון ומי צודק ומי אינו צודק ו"מי התחיל" במה שקורה בעיר העתיקה, בשכונת שייח' ג'ראח ועל הר הבית. האפקט הושג ו"התמונות קשות". הנרטיב של שייח ג'ראח איננו נדל"ן אלא (אולי) כוונה לגרש משפחות שישבו בבתים האלו עשרות שנים. אנחנו הצודקים? זו שכונה שנקנתה כדין על ידי יהודים? נכון, אמת ויציב, אבל זה לא סכסוך שפותרים בטאבו עם עורכי דין.
דיווחי הבוקר מדברים על תקיפות של חיל האוויר בעומק הרצועה, תקיפת משגרי רקטות ומנהרה, כיפת ברזל יירטה מטרות רבות וצה"ל נערך לימי לחימה. אין מועד לסיום מבצע שומר החומות. אין להתנבא ולחזות מה יקרה בימים הקרובים, אבל מותר לקוות שהממשלה, אפילו במצבה הקיומי הנוכחי העדין תדע להפריד את הפוליטיקה מן "המצב" ותשכיל להביא לסבב אחרון כדי שהצמחיה בשמורת הטבע בארי תתחדש ותשגשג.
