שגריר ארה״ב בישראל לשעבר קורא לשיתוף פעולה מול השאיפות הטכנולוגיות של סין
בכנס שערך המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), אמר דניאל שפירו כי אמנם ישראל פסקה מייצוא ביטחוני לסין, אך שייצוא הטכנולוגיות האזרחיות וההשקעה הסינית בישראל גובר, בעולם בו הגבולות בין הצבאי לאזרחי מיטשטשים
מנדי קוגוסובסקי
| 04/05/2021
הקמת נמל המפרץ, שיתופעל על ידי החברה הסינית SIPG. צילום: חברת נמלי ישראל
״ב-2014, כשעוד הייתי השגריר בישראל, שר התחבורה ישראל כץ אמר לי שאנו עומדים לשקם את הנמלים שלנו, במיוחד את נמל חיפה, ואנחנו רוצים לעודד חברות אמריקניות לקחת חלק. לבסוף, ישראל בחרה בחברה סינית שתשקם את הנמל – ואף אחד בחיל הים האמריקני, אף אחד בקהילת המודיעין, אף אחד בפנטגון לא התקשר אלי, כשגריר, לומר ׳יש פה בעיה, צריך לעדכן אותם בזה׳. רק שלוש שנים מאוחר יותר התחילה ישראל לשמוע פעמוני אזהרה מארה״ב בנוגע למצב בו סין היא משקיעה משמעותית בנמל בו פועל גם הצי שלנו״.
את הדברים הללו אמר דניאל שפירו, שגריר ארה״ב בישראל לשעבר, שמכהן כיום כחוקר אורח בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), במסגרת כנס מקוון שערך המכון בשבוע שעבר, בנושא תיאום עמדות שיתוף הפעולה הביטחוני בין ישראל לארה״ב בנושא סין וטכנולוגיה. שפירו משתמש בדוגמת הנמל כדי להמחיש את מה שמתרחש במגזר הטכנולוגי, ואת הפער בין התפיסה האזרחית לצבאית.
״לאחר המתיחות שפרצה בין ישראל לארה״ב בשל הייצוא הביטחוני הישראלי לסין בסוף שנות ה-90׳, שתי המדינות הגיעו להסכם, בשנת 2005, שישראל לא תספק ייצוא כזה״, אומר שפירו, ״אבל במהלך העשור הבא, הייתה התרחבות ניכרת בסחר הישראלי עם סין בכל הקשור לטכנולוגיה אזרחית, הרבה התלהבות מהשקעות סיניות בארץ, סין הפכה לשותף הסחר השני בגודלו של ישראל, היו שיחות על הסכם סחר חופשי בין שתי המדינות ועוד. ועוד באותה תקופה: הקו בין טכנולוגיה צבאית לאזרחית היטשטש, במיוחד בכל הנוגע לטכנולוגיות כמו סייבר ובינה מלאכותית, בהן ישראל מצטיינת.
״במהלך השנים עליהן מדובר כאן, ארה״ב מרגישה באופן גובר והולך שסין היא יריב עולמי אסטרטגי שמנסה לרכוש טכנולוגיות חדשניות של מדינות אחרות ולהשתמש בהן עבור אמצעים מדכאים: מעקב, צנזורה, דיס-אינפורמציה, צמצום זכויות אזרחים סינים, והפצת המודל האוטוריטרי במדינות אחרות״, אומר שפירו, ומוסיף כי המדינה ״ידועה באסטרטגיה כוללנית של מיזוג צבאי-אזרחי, בספיגת טכנולוגיה אזרחית לתוך יישומים צבאיים, וכן בכך שהיא משתמשת במנופי לחץ כלכליים נגד מדינות אחרות״.
״זה השינוי המרכזי בנוגע לדרך בה ארה״ב רואה השקעות סיניות ברחבי העולם, במיוחד במגזרי טכנולוגיה אסטרטגית. ולכן, הייתה ציפיה גוברת מצד האמריקנים שבעלות בריתה, דוגמת ישראל, יכניסו את החששות הללו למערך השיקולים – גם אם זה אומר הגבלת אפשרויות מסוימות״, אומר השגריר לשעבר, ומציין שתהליך מסוים התחיל בתקופת ממשל טראמפ, אבל שעוד אין ממש.
שפירו מציין, כי ״חברות טכנולוגיות ישראליות רבות מודעות לרגישות ומתחילות להיזהר בנוגע להשקעות סיניות, מתוך חשש שהדבר יפגע בגישתן לשוק האמריקני – אבל גם לישראל יש שאלות: וושינגטון עוד לא הבהירה איך היא מגדירה את הטכנולוגיות החדשניות הללו תחת חוק הייצוא הביטחוני, ואיך היא מצפה אפילו מחברות אמריקניות להתנהל, ולכן ברור שישראל מעוניינת בהדרכה ברורה בנושא מצידה.
״על ארה״ב לקבוע מערך מקיף של כללים משל עצמה וכן מערך אלטרנטיבות לבעלות בריתה דוגמת ישראל, אם יוותרו על שיתוף הפעולה עם סין, ולבנות תהליך טכנולוגי-חדשני משותף הבונה על החוזקות המשותפות מיטיב עם כל בעלות הברית, וכן מסייע להטות את האיזון הטכנולוגי מסין אליהן״, מסכם שפירו. ״חשוב שתהליך זה יתבצע תוך התייעצויות עם ישראל כדי למזער מתיחות ולמקסם שיתוף פעולה, והבנות והזדמנויות משותפות״.
בכנס שערך המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), אמר דניאל שפירו כי אמנם ישראל פסקה מייצוא ביטחוני לסין, אך שייצוא הטכנולוגיות האזרחיות וההשקעה הסינית בישראל גובר, בעולם בו הגבולות בין הצבאי לאזרחי מיטשטשים
הקמת נמל המפרץ, שיתופעל על ידי החברה הסינית SIPG. צילום: חברת נמלי ישראל
״ב-2014, כשעוד הייתי השגריר בישראל, שר התחבורה ישראל כץ אמר לי שאנו עומדים לשקם את הנמלים שלנו, במיוחד את נמל חיפה, ואנחנו רוצים לעודד חברות אמריקניות לקחת חלק. לבסוף, ישראל בחרה בחברה סינית שתשקם את הנמל – ואף אחד בחיל הים האמריקני, אף אחד בקהילת המודיעין, אף אחד בפנטגון לא התקשר אלי, כשגריר, לומר ׳יש פה בעיה, צריך לעדכן אותם בזה׳. רק שלוש שנים מאוחר יותר התחילה ישראל לשמוע פעמוני אזהרה מארה״ב בנוגע למצב בו סין היא משקיעה משמעותית בנמל בו פועל גם הצי שלנו״.
את הדברים הללו אמר דניאל שפירו, שגריר ארה״ב בישראל לשעבר, שמכהן כיום כחוקר אורח בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), במסגרת כנס מקוון שערך המכון בשבוע שעבר, בנושא תיאום עמדות שיתוף הפעולה הביטחוני בין ישראל לארה״ב בנושא סין וטכנולוגיה. שפירו משתמש בדוגמת הנמל כדי להמחיש את מה שמתרחש במגזר הטכנולוגי, ואת הפער בין התפיסה האזרחית לצבאית.
״לאחר המתיחות שפרצה בין ישראל לארה״ב בשל הייצוא הביטחוני הישראלי לסין בסוף שנות ה-90׳, שתי המדינות הגיעו להסכם, בשנת 2005, שישראל לא תספק ייצוא כזה״, אומר שפירו, ״אבל במהלך העשור הבא, הייתה התרחבות ניכרת בסחר הישראלי עם סין בכל הקשור לטכנולוגיה אזרחית, הרבה התלהבות מהשקעות סיניות בארץ, סין הפכה לשותף הסחר השני בגודלו של ישראל, היו שיחות על הסכם סחר חופשי בין שתי המדינות ועוד. ועוד באותה תקופה: הקו בין טכנולוגיה צבאית לאזרחית היטשטש, במיוחד בכל הנוגע לטכנולוגיות כמו סייבר ובינה מלאכותית, בהן ישראל מצטיינת.
״במהלך השנים עליהן מדובר כאן, ארה״ב מרגישה באופן גובר והולך שסין היא יריב עולמי אסטרטגי שמנסה לרכוש טכנולוגיות חדשניות של מדינות אחרות ולהשתמש בהן עבור אמצעים מדכאים: מעקב, צנזורה, דיס-אינפורמציה, צמצום זכויות אזרחים סינים, והפצת המודל האוטוריטרי במדינות אחרות״, אומר שפירו, ומוסיף כי המדינה ״ידועה באסטרטגיה כוללנית של מיזוג צבאי-אזרחי, בספיגת טכנולוגיה אזרחית לתוך יישומים צבאיים, וכן בכך שהיא משתמשת במנופי לחץ כלכליים נגד מדינות אחרות״.
״זה השינוי המרכזי בנוגע לדרך בה ארה״ב רואה השקעות סיניות ברחבי העולם, במיוחד במגזרי טכנולוגיה אסטרטגית. ולכן, הייתה ציפיה גוברת מצד האמריקנים שבעלות בריתה, דוגמת ישראל, יכניסו את החששות הללו למערך השיקולים – גם אם זה אומר הגבלת אפשרויות מסוימות״, אומר השגריר לשעבר, ומציין שתהליך מסוים התחיל בתקופת ממשל טראמפ, אבל שעוד אין ממש.
שפירו מציין, כי ״חברות טכנולוגיות ישראליות רבות מודעות לרגישות ומתחילות להיזהר בנוגע להשקעות סיניות, מתוך חשש שהדבר יפגע בגישתן לשוק האמריקני – אבל גם לישראל יש שאלות: וושינגטון עוד לא הבהירה איך היא מגדירה את הטכנולוגיות החדשניות הללו תחת חוק הייצוא הביטחוני, ואיך היא מצפה אפילו מחברות אמריקניות להתנהל, ולכן ברור שישראל מעוניינת בהדרכה ברורה בנושא מצידה.
״על ארה״ב לקבוע מערך מקיף של כללים משל עצמה וכן מערך אלטרנטיבות לבעלות בריתה דוגמת ישראל, אם יוותרו על שיתוף הפעולה עם סין, ולבנות תהליך טכנולוגי-חדשני משותף הבונה על החוזקות המשותפות מיטיב עם כל בעלות הברית, וכן מסייע להטות את האיזון הטכנולוגי מסין אליהן״, מסכם שפירו. ״חשוב שתהליך זה יתבצע תוך התייעצויות עם ישראל כדי למזער מתיחות ולמקסם שיתוף פעולה, והבנות והזדמנויות משותפות״.
