פרשנות | תעלת איסטנבול קורמת עור וגידים
הרעיון בבניית התעלה, רעיון ישן אותו ארדואן ביקש להחיות, הוא ביצירת חלופה לתעלה הקיימת, שתקל את השיט ותפתח הזדמנויות חדשות לסחר הימי למדינות הים השחור
אייל פינקו
| 02/05/2021
By Randam - Own work. Adjusted from Kanal İstanbul.svg, CC BY-SA 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=84903496
עוד מיזם אדיר ממדים של ארדואן, נשיא טורקיה, קורם עור וגידים, בדרך למיצובה של טורקיה כמעצמה אזורית - חפירת נתיב שיט חדש – תעלת איסטנבול. לאחרונה נתן ארדואן אור ירוק להקמתו של המיזם, שתוכנן מזה כעשור שנים, ואשר יסמן עבורו את אחד מההישגים המשמעותיים של שלטונו. במסגרת המיזם צפויה טורקיה לבנות תעלה חדשה, אשר תקשר בין הים השחור לים האגאי, תעלה שתהווה נתיב שיט מקביל לקיים היום בין מצרי הדרדנלים למצרי הבוספורוס.
נתיב השיט בין שני המצרים הוא נתיב שיט מרכזי לסחר הימי עבור טורקיה, רוסיה, ולמדינות השוכנות לחופי הים השחור דוגמת אוקראינה, רומניה ובולגריה. בנתיב שיט זה עברו בשנים האחרונות למעלה מ- 40,000 אוניות סוחר (יותר מכפול מאשר בתעלת סואץ) והערכה הטורקית, כי בשנים הקרובות כמות זו של אוניות תגדל משמעותית. נתיבי השיט שבין המצרים הם צרים ורדודים יחסית, עקלקלים ויחד עם משטר הרוחות והזרמים באזור הניווט בהם הופך למאתגר מאד.
הרעיון בבניית התעלה, רעיון ישן אותו ארדואן ביקש להחיות, הוא ביצירת חלופה לתעלה הקיימת, שתקל את השיט ותפתח הזדמנויות חדשות לסחר הימי למדינות הים השחור, ויש בו הרבה היגיון כלכלי ומדיני, שיפעל לטובת האינטרסים של טורקיה. התעלה החדשה צפויה להיות לאורך של כ- 40 קילומטר, ורוחבה יהיה כ- 150 מטר, רוחב שיאפשר לפחות לשתי אוניות לנוע במקביל.
טורקיה צפויה לגבות דמי מעבר בתעלה, בדומה לתעלת סואץ, ושר התחבורה הטורקי כבר מיהר להכריז, כי הממשלה הטורקית צפויה להכניס מדמי המעבר בשנים הראשונות למעלה ממיליארד דולר, ותוך מספר שנים למעלה מחמישה מיליארד דולר, וזאת מעבר לכוונה שסביב התעלה צפויות לקום ערים חדשות ומרכזי עסקים חדשים. אגב כך, טורקיה עודנה כבולה לאמנת מונטרה שנחתמה ב- 1936 ומסדירה את הגישה הימית בין הים האגאי לים השחור.
האמנה קובעת כי טורקיה היא השולטת במצרי הבוספורוס והדרדנלים אך היא אינה רשאית לגבות כספים בגין המעבר בתעלה והיא מחוייבת לאפשר לכלי שיט אזרחיים וצבאיים לעבור בה. התעלה החדשה מאפשרת למעשה לטורקיה לגבות דמי מעבר, ומכך כאמור צפויות לזרום לקופת הממשלה הטורקית כספים רבים. בניית תעלת איסטנבול צפוי להיות מיזם אדיר ממדים, שיתרום רבות לחיזוקה של הכלכלה הטורקית, הנמצאת כיום בשפל מדרגה.
יחד עם זאת, ב- 2023 צפויה טורקיה להשתחרר מהסכם לוזאן, אשר כובל אותה במאה השנים האחרונות, והיא תחגוג מאה שנים לעצמאותה כאימפריה העות'מנית החדשה. לארודאן מוטיבציה רבה להוכיח במסגרת זו כי הוא מייסדה החדש של האימפריה, וכי תרומתו ועשייתו משמעותיים מאלו של כמאל אטאטורק, מייסד הרפובליקה הטורקית.
לבנייתה של תעלת איסטנבול עשויות להיות השפעות מדיניות מרחיקות לכת. ראשית, יציאתה של התעלה מהים השחור תהיה בים מרמרה, קרוב לטריטוריה הימית היוונית. המתיחות בין שתי המדינות גבוהה גם כך, ובמיוחד לאור המהלכים הצבאיים של איסטנבול בים האגאי, יחד עם הצהרותיה ששטחים מסויימים בים האגאי שייכים לה ולא ליוון השולטת בהם כיום. כך צפוי שבנייתה של תעלה נוספת לא תפיג את המתיחות בין המדינות אלא תגביר אותה ביתר שאת.
אך יותר מכך מהמתיחות מול יוון, להקמת התעלה תהיה השפעה עצומה על מערכת יחסי החוץ שבין טורקיה ורוסיה. הרצון הטורקי (המוצדק) לגבות דמי מעבר בתעלה, יחד עם העידוד הטורקי לשימוש בה, צפוי להעלות את עלויות התובלה הימית. רוסיה, היא הנהנית המרכזית מנתיב הכניסה לים השחור כיום, והגדלת עלויות התובלה הימית צפויים להשפיע ישירות על הכלכלה הרוסית ורמת המחירים לצרכן.
בנוסף, במידה וטורקיה תחליט על הגבלת תנועת כלי שיט צבאיים רוסיים דרך התעלה החדשה, תהווה הסוגייה פוטנציאל חיכוך נוסף בין המדינות, שכך או כך מתקיימים ביניהן יחסי אהבה-שנאה מזה שנים ארוכות, בעיקר סביב המעורבות הטורקית במחוז אידליב שבסוריה, והתמיכה הטורקית באזרביג'אן במערכה על חבל נגורנו-קרבאך (ותמיכה של רוסיה בארמניה).
גם מבית לא זוכה ארדואן לעדנה באשר לפרוייקט השאפתני שלו. בראש המתנגדים לארדואן עומד ראש עיריית איסטנבול, אקרם אימאמולו, שטוען שהפרוייקט יגרום לנזק סביבתי חמור בים האגאי ובים התיכון, ולנזק סביבתי חמור נוסף שייגרם כתוצאה מכריתת יערות שלמים עבור העצים הנדרשים לבנייתה של התעלה. אימאמולו אף טוען, שאספקת מי השתייה של איסטנבול צפוייה להפגע, שכן מרביתה מגיע מהחלק האירופאי של טורקיה, והתעלה למעשה תשבש כמעט לחלוטין את אספקת המים. התעלה על פי דבריהם תגרום לשיבושים גם בחקלאות ובדגה.
אימאמולו, הנחשב לגדול מתנגדיו של ארדואן וסומן זה מכבר, כמי שיש לו פוטנציאל גבוה להיות מחליפו של ארדואן, הרים על נס המערכה כנגד התעלה (אותה הוא מכנה "אסון") גם הסבירות שפרוייקט בניית התעלה נגוע בשחיתות שלטונית עמוקה, והחברות שיעסקו בבנייתה יהיו רובן ככולן תחת שליטתם של מקורבי ארדואן ומפלגתו. כבר היום, לטענת אימאמולו, כל האדמות באזור התעלה נרכשו על ידי חברי המפלגה ומקרוביו האישיים של ארדואן.
טענותיהם של מתנגדיו של ארדואן נוגעות גם בכך שטורקיה במצבה הכלכלי הנוכחי ובשפל החמור אותה היא חווה, אינה יכולה להרשות לעצמה להשקיע במיזמים כגון אלו, בעוד אוכלוסייתה רעבה ללחם. רק לאחרונה נעצרו בטורקיה עשרה אדמירלים בדימוס, לאחר שהביעו התנגדות נחרצת לפרוייקט התעלה החדשה, והתראיינו על כך בטלוויזיה הצרפתית.
אך ארדואן כארדואן, רגיל להתקל במצבים של ביקורת אישית מולו, כמעט בכל פרוייקט ומיזם אותו ביקש להרים במהלך שנות כהונתו, וגלי ההתנגדות בהם נתקל עד היום לא עצרו אותו. בפרוייקט זה אימאמולו נלחם מול ארדואן בעוצמה שלא נודעה קודם לכן בשורות הפוליטיקה הפנימית בטורקיה. מה יהיה? ימים יגידו.
הרעיון בבניית התעלה, רעיון ישן אותו ארדואן ביקש להחיות, הוא ביצירת חלופה לתעלה הקיימת, שתקל את השיט ותפתח הזדמנויות חדשות לסחר הימי למדינות הים השחור
By Randam - Own work. Adjusted from Kanal İstanbul.svg, CC BY-SA 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=84903496
עוד מיזם אדיר ממדים של ארדואן, נשיא טורקיה, קורם עור וגידים, בדרך למיצובה של טורקיה כמעצמה אזורית - חפירת נתיב שיט חדש – תעלת איסטנבול. לאחרונה נתן ארדואן אור ירוק להקמתו של המיזם, שתוכנן מזה כעשור שנים, ואשר יסמן עבורו את אחד מההישגים המשמעותיים של שלטונו. במסגרת המיזם צפויה טורקיה לבנות תעלה חדשה, אשר תקשר בין הים השחור לים האגאי, תעלה שתהווה נתיב שיט מקביל לקיים היום בין מצרי הדרדנלים למצרי הבוספורוס.
נתיב השיט בין שני המצרים הוא נתיב שיט מרכזי לסחר הימי עבור טורקיה, רוסיה, ולמדינות השוכנות לחופי הים השחור דוגמת אוקראינה, רומניה ובולגריה. בנתיב שיט זה עברו בשנים האחרונות למעלה מ- 40,000 אוניות סוחר (יותר מכפול מאשר בתעלת סואץ) והערכה הטורקית, כי בשנים הקרובות כמות זו של אוניות תגדל משמעותית. נתיבי השיט שבין המצרים הם צרים ורדודים יחסית, עקלקלים ויחד עם משטר הרוחות והזרמים באזור הניווט בהם הופך למאתגר מאד.
הרעיון בבניית התעלה, רעיון ישן אותו ארדואן ביקש להחיות, הוא ביצירת חלופה לתעלה הקיימת, שתקל את השיט ותפתח הזדמנויות חדשות לסחר הימי למדינות הים השחור, ויש בו הרבה היגיון כלכלי ומדיני, שיפעל לטובת האינטרסים של טורקיה. התעלה החדשה צפויה להיות לאורך של כ- 40 קילומטר, ורוחבה יהיה כ- 150 מטר, רוחב שיאפשר לפחות לשתי אוניות לנוע במקביל.
טורקיה צפויה לגבות דמי מעבר בתעלה, בדומה לתעלת סואץ, ושר התחבורה הטורקי כבר מיהר להכריז, כי הממשלה הטורקית צפויה להכניס מדמי המעבר בשנים הראשונות למעלה ממיליארד דולר, ותוך מספר שנים למעלה מחמישה מיליארד דולר, וזאת מעבר לכוונה שסביב התעלה צפויות לקום ערים חדשות ומרכזי עסקים חדשים. אגב כך, טורקיה עודנה כבולה לאמנת מונטרה שנחתמה ב- 1936 ומסדירה את הגישה הימית בין הים האגאי לים השחור.
האמנה קובעת כי טורקיה היא השולטת במצרי הבוספורוס והדרדנלים אך היא אינה רשאית לגבות כספים בגין המעבר בתעלה והיא מחוייבת לאפשר לכלי שיט אזרחיים וצבאיים לעבור בה. התעלה החדשה מאפשרת למעשה לטורקיה לגבות דמי מעבר, ומכך כאמור צפויות לזרום לקופת הממשלה הטורקית כספים רבים. בניית תעלת איסטנבול צפוי להיות מיזם אדיר ממדים, שיתרום רבות לחיזוקה של הכלכלה הטורקית, הנמצאת כיום בשפל מדרגה.
יחד עם זאת, ב- 2023 צפויה טורקיה להשתחרר מהסכם לוזאן, אשר כובל אותה במאה השנים האחרונות, והיא תחגוג מאה שנים לעצמאותה כאימפריה העות'מנית החדשה. לארודאן מוטיבציה רבה להוכיח במסגרת זו כי הוא מייסדה החדש של האימפריה, וכי תרומתו ועשייתו משמעותיים מאלו של כמאל אטאטורק, מייסד הרפובליקה הטורקית.
לבנייתה של תעלת איסטנבול עשויות להיות השפעות מדיניות מרחיקות לכת. ראשית, יציאתה של התעלה מהים השחור תהיה בים מרמרה, קרוב לטריטוריה הימית היוונית. המתיחות בין שתי המדינות גבוהה גם כך, ובמיוחד לאור המהלכים הצבאיים של איסטנבול בים האגאי, יחד עם הצהרותיה ששטחים מסויימים בים האגאי שייכים לה ולא ליוון השולטת בהם כיום. כך צפוי שבנייתה של תעלה נוספת לא תפיג את המתיחות בין המדינות אלא תגביר אותה ביתר שאת.
אך יותר מכך מהמתיחות מול יוון, להקמת התעלה תהיה השפעה עצומה על מערכת יחסי החוץ שבין טורקיה ורוסיה. הרצון הטורקי (המוצדק) לגבות דמי מעבר בתעלה, יחד עם העידוד הטורקי לשימוש בה, צפוי להעלות את עלויות התובלה הימית. רוסיה, היא הנהנית המרכזית מנתיב הכניסה לים השחור כיום, והגדלת עלויות התובלה הימית צפויים להשפיע ישירות על הכלכלה הרוסית ורמת המחירים לצרכן.
בנוסף, במידה וטורקיה תחליט על הגבלת תנועת כלי שיט צבאיים רוסיים דרך התעלה החדשה, תהווה הסוגייה פוטנציאל חיכוך נוסף בין המדינות, שכך או כך מתקיימים ביניהן יחסי אהבה-שנאה מזה שנים ארוכות, בעיקר סביב המעורבות הטורקית במחוז אידליב שבסוריה, והתמיכה הטורקית באזרביג'אן במערכה על חבל נגורנו-קרבאך (ותמיכה של רוסיה בארמניה).
גם מבית לא זוכה ארדואן לעדנה באשר לפרוייקט השאפתני שלו. בראש המתנגדים לארדואן עומד ראש עיריית איסטנבול, אקרם אימאמולו, שטוען שהפרוייקט יגרום לנזק סביבתי חמור בים האגאי ובים התיכון, ולנזק סביבתי חמור נוסף שייגרם כתוצאה מכריתת יערות שלמים עבור העצים הנדרשים לבנייתה של התעלה. אימאמולו אף טוען, שאספקת מי השתייה של איסטנבול צפוייה להפגע, שכן מרביתה מגיע מהחלק האירופאי של טורקיה, והתעלה למעשה תשבש כמעט לחלוטין את אספקת המים. התעלה על פי דבריהם תגרום לשיבושים גם בחקלאות ובדגה.
אימאמולו, הנחשב לגדול מתנגדיו של ארדואן וסומן זה מכבר, כמי שיש לו פוטנציאל גבוה להיות מחליפו של ארדואן, הרים על נס המערכה כנגד התעלה (אותה הוא מכנה "אסון") גם הסבירות שפרוייקט בניית התעלה נגוע בשחיתות שלטונית עמוקה, והחברות שיעסקו בבנייתה יהיו רובן ככולן תחת שליטתם של מקורבי ארדואן ומפלגתו. כבר היום, לטענת אימאמולו, כל האדמות באזור התעלה נרכשו על ידי חברי המפלגה ומקרוביו האישיים של ארדואן.
טענותיהם של מתנגדיו של ארדואן נוגעות גם בכך שטורקיה במצבה הכלכלי הנוכחי ובשפל החמור אותה היא חווה, אינה יכולה להרשות לעצמה להשקיע במיזמים כגון אלו, בעוד אוכלוסייתה רעבה ללחם. רק לאחרונה נעצרו בטורקיה עשרה אדמירלים בדימוס, לאחר שהביעו התנגדות נחרצת לפרוייקט התעלה החדשה, והתראיינו על כך בטלוויזיה הצרפתית.
אך ארדואן כארדואן, רגיל להתקל במצבים של ביקורת אישית מולו, כמעט בכל פרוייקט ומיזם אותו ביקש להרים במהלך שנות כהונתו, וגלי ההתנגדות בהם נתקל עד היום לא עצרו אותו. בפרוייקט זה אימאמולו נלחם מול ארדואן בעוצמה שלא נודעה קודם לכן בשורות הפוליטיקה הפנימית בטורקיה. מה יהיה? ימים יגידו.
