האם אירופה מוכנה לאימוץ בינה מלאכותית?
סקר של ג׳וניפר נטוורקס מראה כי ארגונים במדינות אירופה ערוכים ומקדמים יותר את תרבות הלמידה והיישום של טכנולוגיה זו מאשר במדינות אחרות. בשבוע שעבר, הציגה הנציבות האירופית טיוטת חקיקה בנושא
מנדי קוגוסובסקי
| 02/05/2021
BIGSTOCK/Copyright: world image
חברת ג'וניפר נטוורקס, הפועלת בתחום רשתות מאובטחות מונעות בינה מלאכותית, פרסמה בשבוע שעבר תוצאות סקר בינלאומי המראה כי בעוד צרכנים וארגונים מעוניינים להרחיב את השימוש בבינה מלאכותית (AI), ועל אף שבכירים רבים הגדירו אותה כיעד אסטרטגי מוביל לשנת 2021 – עדיין קיימים אתגרים המקשים על אימוץ הטכנולוגיה. את הסקר ערכה החברה בקרב 700 מובילי דעה בעולם ה-IT, שלהם קשר ישיר בארגון בו הם עובדים ל-AI, למידת מכונה, יכולות ההטמעה, וכן לתפיסה ולחששות סביב אימוץ הטכנולוגיה.
בעולם העסקי ה-AI נמצא רק בתחילת דרכו בשימוש באוטומציה של משימות יומיומיות כמו צ'אטבוט לשירות לקוחות, פעולות בנקאיות ומשימות עבודה חכמות לניהול בעיות בכרטיסי IT. למעשה, מהסקר עולה כי 95% מכלל המשיבים מאמינים שהארגון שלהם ירוויח משילוב AI בתפעול היום יומי, המוצרים והשירותים. לעומת זאת, רק 6% מהמובילים בדרגה C (163 מכלל הנשאלים בסקר) דיווחו על שימוש בפתרונות מונעי AI בארגון שלהם כיום.
נתונים נוספים מהסקר מראים, כי חרף האתגרים הכרוכים בבינה מלאכותית, ארגונים שכבר אימצו ורתמו טכנולוגיה זו מציגים תוצאות משמעותיות ואופטימיות. IT ותפעול הם שני התחומים המרכזיים בהם נעשה שימוש ב-AI בארגונים היום, ובמסגרתו נראו שינויים חיוביים כמו התייעלות תפעולית ושיפור חוויית המשתמש.
מהסקר עולה כי ארגונים אירופאיים ערוכים יותר ומקדמים יותר את תרבות הלמידה והיישום, תוך הנחת בסיס חזק לאימוץ השלב הדיגיטלי הבא הנחוץ לאימוץ ה-AI. יתר על כן, 59% ממובילי הארגונים באירופה חושבים כי בני האדם שולטים ב-AI, אך נדרש לעשות יותר כדי לשלוט באופן יעיל על הטכנולוגיה הצומחת. מכאן נובע ההקשר בין המאמצים הרציפים של אירופה לשלוט בטכנולוגיה זו ולאבטח אותה כדי למזער סיכונים קיימים ועתידיים.
לפני כעשרה ימים הציגה הנציבות האירופית טיוטת חקיקה בנוגע לשימוש בבינה מלאכותית, בניסיון לקבוע סטנדרטים לטכנולוגיה הנשלטת ע״י ארה״ב וסין ולהפוך את אירופה למרכז עולמי מהימן ואמין בתחום, באופן ש״יבטיח את הבטיחות והזכויות הבסיסיות של אנשים ועסקים, תוך חיזוק צריכת ה-AI, ההשקעה והחדשנות״.
הצעת החקיקה אוסרת באופן כמעט גורף על שימוש בטכנולוגיה זו למטרות מעקב, ניצול ילדים או דירוג חברתי – מערכת שמעניקה לאזרחים ציונים לפי מידת הציות שלהם לחוק, מצבם הכלכלי, הקניות שהם עורכים ועוד – שמזה מספר שנים צוברת תאוצה בסין וסופגת קיתונות של ביקורת ברחבי העולם. חברות שיפרו את החוק יהיו נתונות לקנסות של עד 6% מהמחזור העולמי או 30 מיליון יורו, הגבוה מביניהם.
״בכל הנוגע לבינה מלאכותית, אמון הוא חובה, לא משהו שנחמד שיש אותו״, מסרה ניצבת התחרות באיחוד האירופי, מרגרטה וסטגר. ״אנו עומדים בחזית פיתוח נורמות גלובליות חדשות, כדי לוודא שניתן יהיה לסמוך על הטכנולוגיה הזו״. עם זאת, סוכנות הידיעות רויטרס מדווחת כי ארגוני זכויות אדם כבר פנו לנציבות והתריעו על פרצות בהצעת החוק, העלולות לקדם משטרים אנטי דמוקרטיים.
סקר של ג׳וניפר נטוורקס מראה כי ארגונים במדינות אירופה ערוכים ומקדמים יותר את תרבות הלמידה והיישום של טכנולוגיה זו מאשר במדינות אחרות. בשבוע שעבר, הציגה הנציבות האירופית טיוטת חקיקה בנושא
BIGSTOCK/Copyright: world image
חברת ג'וניפר נטוורקס, הפועלת בתחום רשתות מאובטחות מונעות בינה מלאכותית, פרסמה בשבוע שעבר תוצאות סקר בינלאומי המראה כי בעוד צרכנים וארגונים מעוניינים להרחיב את השימוש בבינה מלאכותית (AI), ועל אף שבכירים רבים הגדירו אותה כיעד אסטרטגי מוביל לשנת 2021 – עדיין קיימים אתגרים המקשים על אימוץ הטכנולוגיה. את הסקר ערכה החברה בקרב 700 מובילי דעה בעולם ה-IT, שלהם קשר ישיר בארגון בו הם עובדים ל-AI, למידת מכונה, יכולות ההטמעה, וכן לתפיסה ולחששות סביב אימוץ הטכנולוגיה.
בעולם העסקי ה-AI נמצא רק בתחילת דרכו בשימוש באוטומציה של משימות יומיומיות כמו צ'אטבוט לשירות לקוחות, פעולות בנקאיות ומשימות עבודה חכמות לניהול בעיות בכרטיסי IT. למעשה, מהסקר עולה כי 95% מכלל המשיבים מאמינים שהארגון שלהם ירוויח משילוב AI בתפעול היום יומי, המוצרים והשירותים. לעומת זאת, רק 6% מהמובילים בדרגה C (163 מכלל הנשאלים בסקר) דיווחו על שימוש בפתרונות מונעי AI בארגון שלהם כיום.
נתונים נוספים מהסקר מראים, כי חרף האתגרים הכרוכים בבינה מלאכותית, ארגונים שכבר אימצו ורתמו טכנולוגיה זו מציגים תוצאות משמעותיות ואופטימיות. IT ותפעול הם שני התחומים המרכזיים בהם נעשה שימוש ב-AI בארגונים היום, ובמסגרתו נראו שינויים חיוביים כמו התייעלות תפעולית ושיפור חוויית המשתמש.
מהסקר עולה כי ארגונים אירופאיים ערוכים יותר ומקדמים יותר את תרבות הלמידה והיישום, תוך הנחת בסיס חזק לאימוץ השלב הדיגיטלי הבא הנחוץ לאימוץ ה-AI. יתר על כן, 59% ממובילי הארגונים באירופה חושבים כי בני האדם שולטים ב-AI, אך נדרש לעשות יותר כדי לשלוט באופן יעיל על הטכנולוגיה הצומחת. מכאן נובע ההקשר בין המאמצים הרציפים של אירופה לשלוט בטכנולוגיה זו ולאבטח אותה כדי למזער סיכונים קיימים ועתידיים.
לפני כעשרה ימים הציגה הנציבות האירופית טיוטת חקיקה בנוגע לשימוש בבינה מלאכותית, בניסיון לקבוע סטנדרטים לטכנולוגיה הנשלטת ע״י ארה״ב וסין ולהפוך את אירופה למרכז עולמי מהימן ואמין בתחום, באופן ש״יבטיח את הבטיחות והזכויות הבסיסיות של אנשים ועסקים, תוך חיזוק צריכת ה-AI, ההשקעה והחדשנות״.
הצעת החקיקה אוסרת באופן כמעט גורף על שימוש בטכנולוגיה זו למטרות מעקב, ניצול ילדים או דירוג חברתי – מערכת שמעניקה לאזרחים ציונים לפי מידת הציות שלהם לחוק, מצבם הכלכלי, הקניות שהם עורכים ועוד – שמזה מספר שנים צוברת תאוצה בסין וסופגת קיתונות של ביקורת ברחבי העולם. חברות שיפרו את החוק יהיו נתונות לקנסות של עד 6% מהמחזור העולמי או 30 מיליון יורו, הגבוה מביניהם.
״בכל הנוגע לבינה מלאכותית, אמון הוא חובה, לא משהו שנחמד שיש אותו״, מסרה ניצבת התחרות באיחוד האירופי, מרגרטה וסטגר. ״אנו עומדים בחזית פיתוח נורמות גלובליות חדשות, כדי לוודא שניתן יהיה לסמוך על הטכנולוגיה הזו״. עם זאת, סוכנות הידיעות רויטרס מדווחת כי ארגוני זכויות אדם כבר פנו לנציבות והתריעו על פרצות בהצעת החוק, העלולות לקדם משטרים אנטי דמוקרטיים.
