דעה | אלו הפתרונות שישראל יכולה ליישם בעזה
הסבב האחרון בעזה הוא עוד אחד מיני רבים כאשר נראה שההתנגחות בין ישראל לעזה נכנסה לשגרה. רוצים שינוי? דן ארקין מעלה שלושה פתרונות שישראל יכולה ליישם בעזה
דן ארקין
| 29/04/2021
https://www.idf.il/en/minisites/hamas/hamas/the-gaza-tunnel-industry
טפטפת ופטפטת, שתי מלים שונות עם חילופי אותיות: טפטפת: טפטוף הטילים והקסאמים המשוגרים מרצועת עזה אל ישובי עוטף עזה ועד שדרות. פטפטת: תמיד מיד אחרי הסבב התורן: "לא נאפשר טפטוף". הקבינט המדיני-בטחוני קיבל השבוע החלטה "להגיב בעוצמה ובנחישות אם..", שוב איומי סרק, פטפטת. ואז, כך קורה תמיד, מטוסי/טנקי צה"ל תוקפים מטרות מתחתית רשימת בנק המטרות, "כדי לא להסלים", טיל נפל סמוך לבית מגורים בשדרות וצה"ל הורס מחסן או עמדה בלתי מאויישת. הכלה.
"סבב" הוא מונח פסול שאינו יכול להתקבל על דעתם של הילד שסיפר השבוע כיצד הוא לוקה בגמגום בגלל פחדי קסאמים ושינה בממ"ד (ילד, וכבר פוסט טראומטי), או על דעתה של אותה אשה ההרה ששברה את כתפה תוך כדי ריצה לממ"ד. חוסר הפרופורציה זועק לשמים: מדינה בעלת עוצמה צבאית אדירה מנהלת 'סבבי אש' ומשחקי הכלה עם ארגון טרור, שמבטיח לחדש את שיגור בלוני התבערה אל השדות.
רצועת עזה היא עצם ענקית בגרון. תקועה בגרוננו ואנו תקועים בגרונה. כשני מיליון תושבים תקועים בין ישראל למצרים והים, ואינה שייכת לאף לא אחד מאלו. נבחנו ונוסו ונטחנו עד דק אלפי פתרונות שנכשלו. המדור מבקש להציע בצניעות עוד שלוש אופציות, שלושתן קשות לביצוע, אבל אולי "צריכות עיון". ייאמר: שלוש ההצעות הן חד-צדדיות, יוזמות של מדינת ישראל – להחליט ולבצע. ללא היסוס, ועם מינימום התחשבות ב"מה יגידו".
תכנית א': פיתוח כלכלי של הרצועה
אינטרס של ישראל הוא לנסות להביא לכך שלעזתים לא יהיה כדאי לעסוק בטרור. כיצד? 'זו הכלכלה, טמבל': שיפור המצב הכלכלי ברצועה הסובלת מאבטלה מהגבוהות בעולם. לא לסגור ולפתוח את מרחבי הדיג אלא לבנות נמל למסחר בים התיכון. אולי שדה תעופה קטן לתיירות פנים וטיסות אזוריות. שר אחד בממשלה תומך בזה, וצה"ל יודע לשמור על מרחבי ים ותחומי אוויר. גיוס משאבים בעולם, אצל המדיניות התורמות, אצל מדינות המפרץ, החברות החדשות שלנו, לשיקום עזה, לבנייה, לתשתיות ולתעסוקה.
סיוע בפיתוח תיירות, הקמת בתי מלון. לא עוד כסף קטארי במזוודות אלא כספי סיוע שיחולקו בפיקוח מהודק למי שזקוק, ולא לראשי החמס. תכנית זו איננה שוללת דיבור עם החמס, שהרי גם היום יש דיבור עקיף עם הארגון. זה ניתן לביצוע בסיוע בינלאומי, זו מדיניות שעשויה למצוא חן בעיני ממשל ביידן.
הוכחה קטנה: תושב קיבוץ ניר סיפר השבוע שבקיבוצו קוטפים בימים אלו בננות ומעבירים אותן לעזה. הנה מציאות דו-כלכלית. למה לא יתפתח מסחר בין עשרות ישובי העוטף לבין השכנים הכי קרובים אליהם? אם הרעיון הזה יכשל, ניתן לעבור להיפוך הגמור, תכנית ב'.
תכנית ב': ניתוק מלא מעזה
ישראל מתנתקת מרצועת עזה ניתוק מלא ומוחלט, ותוך זמן קצר יחסית. חומות גבוהות סביב הרצועה, מיטב הציוד האלקטרוני וההנדסי למניעת מנהרות ומעבר הגדר. לא גדר אלא חומה. מניעת כל אפשרות לעבור מהרצועה לתחומי מדינת ישראל וההפך.
ביטול המעברים הגדולים, משאירים מעבר קטן אחד למקרי חירום ולמטרות הומניטריות. למדינת ישראל אין מחוייבות להאכיל את תושבי הרצועה. יעשו זאת המצרים והעולם. יפן, שוודיה, האו"ם וארגוניו. לא עוד העברת כמויות עצומות של מלט, מזון, יקרות, תרופות.
לא עוד שיירות של מאות משאיות העומדות בתור להעביר תוצרת לרצועה. ניתוק מוחלט. אנחנו פה והם שם. בטרור ובמתקפות למיניהן, אם יימשכו, תטפל המדינה כפי שהיא מטפלת בכל תוקפנות צבאית מעבר לגבולותיה. ניתוק כזה ייתקל בהתנגדויות קשות מבית ומבחוץ. לכך מומלץ צעד חד-צדדי מהיר, אבחה וניתוק. מבצע מהסוג של ההתנתקות של אריאל שרון והיציאה מלבנון של אהוד ברק. מוצדק או לא, אך יש מי שמחליט ומבצע מהר.
תכנית ג': לחסל את חמאס
זו היא הפחות רצוייה, ופרטיה לא נמצאים במדור הזה אלא במטה הכללי של צה"ל ובפיקוד הדרום: לחסל את החמאס – כך הבטיחו טובי מנהיגי ישראל, ולא חיסלו. כדי לחסל את החמאס אין צורך לכבוש את רצועת עזה, למנות מושל צבאי ולשבת בה ימים רבים. הכוונה היא להרוס את תשתיות ונכסי הארגון, את בסיסיו, את מאגרי הנשק והתחמושת שלו, את מגדלי המגורים שמתחתם מסתירים משגרים ואמל"ח.
שילוב חיל האוויר ויחידות מיוחדות, סיירות, חטיבת הקומנדו. פעולות כירורגיות מכוונות היטב הישר אל לב הפעילות המבצעית והכלכלית של החמאס, כך שממבצע כזה יתקשה הארגון להתעשת ולהשתקם. תכנית ג' זו איננה נטולת סיכונים ולחימה קשה ונפגעים.
אך הרי ברור לכל כי יום אחד, אם האויב לא יחדל לתקוף ישובים או אם לא נתנתק טוטלית מהרצועה הארורה הזאת, ניאלץ, כמאמר הממשלה השבוע, לפעול "בעוצמה ובנחישות", אבל 'על-באמת'. לא עוד תגובה לסבב, לא עוד הכלה, אלא מה שצה"ל אוהב ויודע - סגירת מעגל.
הסבב האחרון בעזה הוא עוד אחד מיני רבים כאשר נראה שההתנגחות בין ישראל לעזה נכנסה לשגרה. רוצים שינוי? דן ארקין מעלה שלושה פתרונות שישראל יכולה ליישם בעזה
https://www.idf.il/en/minisites/hamas/hamas/the-gaza-tunnel-industry
טפטפת ופטפטת, שתי מלים שונות עם חילופי אותיות: טפטפת: טפטוף הטילים והקסאמים המשוגרים מרצועת עזה אל ישובי עוטף עזה ועד שדרות. פטפטת: תמיד מיד אחרי הסבב התורן: "לא נאפשר טפטוף". הקבינט המדיני-בטחוני קיבל השבוע החלטה "להגיב בעוצמה ובנחישות אם..", שוב איומי סרק, פטפטת. ואז, כך קורה תמיד, מטוסי/טנקי צה"ל תוקפים מטרות מתחתית רשימת בנק המטרות, "כדי לא להסלים", טיל נפל סמוך לבית מגורים בשדרות וצה"ל הורס מחסן או עמדה בלתי מאויישת. הכלה.
"סבב" הוא מונח פסול שאינו יכול להתקבל על דעתם של הילד שסיפר השבוע כיצד הוא לוקה בגמגום בגלל פחדי קסאמים ושינה בממ"ד (ילד, וכבר פוסט טראומטי), או על דעתה של אותה אשה ההרה ששברה את כתפה תוך כדי ריצה לממ"ד. חוסר הפרופורציה זועק לשמים: מדינה בעלת עוצמה צבאית אדירה מנהלת 'סבבי אש' ומשחקי הכלה עם ארגון טרור, שמבטיח לחדש את שיגור בלוני התבערה אל השדות.
רצועת עזה היא עצם ענקית בגרון. תקועה בגרוננו ואנו תקועים בגרונה. כשני מיליון תושבים תקועים בין ישראל למצרים והים, ואינה שייכת לאף לא אחד מאלו. נבחנו ונוסו ונטחנו עד דק אלפי פתרונות שנכשלו. המדור מבקש להציע בצניעות עוד שלוש אופציות, שלושתן קשות לביצוע, אבל אולי "צריכות עיון". ייאמר: שלוש ההצעות הן חד-צדדיות, יוזמות של מדינת ישראל – להחליט ולבצע. ללא היסוס, ועם מינימום התחשבות ב"מה יגידו".
תכנית א': פיתוח כלכלי של הרצועה
אינטרס של ישראל הוא לנסות להביא לכך שלעזתים לא יהיה כדאי לעסוק בטרור. כיצד? 'זו הכלכלה, טמבל': שיפור המצב הכלכלי ברצועה הסובלת מאבטלה מהגבוהות בעולם. לא לסגור ולפתוח את מרחבי הדיג אלא לבנות נמל למסחר בים התיכון. אולי שדה תעופה קטן לתיירות פנים וטיסות אזוריות. שר אחד בממשלה תומך בזה, וצה"ל יודע לשמור על מרחבי ים ותחומי אוויר. גיוס משאבים בעולם, אצל המדיניות התורמות, אצל מדינות המפרץ, החברות החדשות שלנו, לשיקום עזה, לבנייה, לתשתיות ולתעסוקה.
סיוע בפיתוח תיירות, הקמת בתי מלון. לא עוד כסף קטארי במזוודות אלא כספי סיוע שיחולקו בפיקוח מהודק למי שזקוק, ולא לראשי החמס. תכנית זו איננה שוללת דיבור עם החמס, שהרי גם היום יש דיבור עקיף עם הארגון. זה ניתן לביצוע בסיוע בינלאומי, זו מדיניות שעשויה למצוא חן בעיני ממשל ביידן.
הוכחה קטנה: תושב קיבוץ ניר סיפר השבוע שבקיבוצו קוטפים בימים אלו בננות ומעבירים אותן לעזה. הנה מציאות דו-כלכלית. למה לא יתפתח מסחר בין עשרות ישובי העוטף לבין השכנים הכי קרובים אליהם? אם הרעיון הזה יכשל, ניתן לעבור להיפוך הגמור, תכנית ב'.
תכנית ב': ניתוק מלא מעזה
ישראל מתנתקת מרצועת עזה ניתוק מלא ומוחלט, ותוך זמן קצר יחסית. חומות גבוהות סביב הרצועה, מיטב הציוד האלקטרוני וההנדסי למניעת מנהרות ומעבר הגדר. לא גדר אלא חומה. מניעת כל אפשרות לעבור מהרצועה לתחומי מדינת ישראל וההפך.
ביטול המעברים הגדולים, משאירים מעבר קטן אחד למקרי חירום ולמטרות הומניטריות. למדינת ישראל אין מחוייבות להאכיל את תושבי הרצועה. יעשו זאת המצרים והעולם. יפן, שוודיה, האו"ם וארגוניו. לא עוד העברת כמויות עצומות של מלט, מזון, יקרות, תרופות.
לא עוד שיירות של מאות משאיות העומדות בתור להעביר תוצרת לרצועה. ניתוק מוחלט. אנחנו פה והם שם. בטרור ובמתקפות למיניהן, אם יימשכו, תטפל המדינה כפי שהיא מטפלת בכל תוקפנות צבאית מעבר לגבולותיה. ניתוק כזה ייתקל בהתנגדויות קשות מבית ומבחוץ. לכך מומלץ צעד חד-צדדי מהיר, אבחה וניתוק. מבצע מהסוג של ההתנתקות של אריאל שרון והיציאה מלבנון של אהוד ברק. מוצדק או לא, אך יש מי שמחליט ומבצע מהר.
תכנית ג': לחסל את חמאס
זו היא הפחות רצוייה, ופרטיה לא נמצאים במדור הזה אלא במטה הכללי של צה"ל ובפיקוד הדרום: לחסל את החמאס – כך הבטיחו טובי מנהיגי ישראל, ולא חיסלו. כדי לחסל את החמאס אין צורך לכבוש את רצועת עזה, למנות מושל צבאי ולשבת בה ימים רבים. הכוונה היא להרוס את תשתיות ונכסי הארגון, את בסיסיו, את מאגרי הנשק והתחמושת שלו, את מגדלי המגורים שמתחתם מסתירים משגרים ואמל"ח.
שילוב חיל האוויר ויחידות מיוחדות, סיירות, חטיבת הקומנדו. פעולות כירורגיות מכוונות היטב הישר אל לב הפעילות המבצעית והכלכלית של החמאס, כך שממבצע כזה יתקשה הארגון להתעשת ולהשתקם. תכנית ג' זו איננה נטולת סיכונים ולחימה קשה ונפגעים.
אך הרי ברור לכל כי יום אחד, אם האויב לא יחדל לתקוף ישובים או אם לא נתנתק טוטלית מהרצועה הארורה הזאת, ניאלץ, כמאמר הממשלה השבוע, לפעול "בעוצמה ובנחישות", אבל 'על-באמת'. לא עוד תגובה לסבב, לא עוד הכלה, אלא מה שצה"ל אוהב ויודע - סגירת מעגל.
