פרשנות | אירוע הכשב״מ בסעודיה - נכון יהיה לכלי שיט ישראלים בים האדום ובמפרץ עומאן להגביר את האבטחה

השימוש בכלי שיט לא מאויישים לתקיפת מטרות ימיות בזירת הים האדום ובמפרץ עומאן הפך להיות דבר שבשגרה על ידי האיראנים

אילוסטרציה. https://www.spa.gov.sa/1943200

דובר משרד ההגנה של ערב הסעודית, תא"ל אל-מאליקי, מסר כי ב- 27/4 הושמדה סירה עמוסת חומרי נפץ מול נמל Yanbu שבסעודיה. בפעילות ביטחון שוטף שגרתית מול חופי המדינה, גילה כלי שיט של הצי הסעודי סירה חשודה. כאשר התקרב כלי השיט של הצי הסעודי לעבר הסירה, התגלה כי הסירה אינה מאויישת. כלי השיט הסעודי פתח לעברה באש והשמידה. הירי הסעודי גרם לפיצוץ אדיר ממדים, שנגרם מהפעלת מטען חומרי הנפץ שעליה. 

דובר משרד ההגנה הסעודי מסר כי "חקירות הרשויות המוסמכות להגיע לפרטים נוספים אודות מעשה עוין זה ולקביעת הגורם האחראי נמשכות, וכי האחראי להפעלת כלי השיט הלא מאוייש טרם נקבע". לדברי תא"ל אל-מאליקי כלי השיט הלא מאוייש (כשב"ם) היה בדרכו לביצוע פיגוע בתוך הנמל או כנגד אוניות העושות דרכן אל או מהנמל. 

יחד עם זאת, השימוש בכלי שיט לא מאויישים לתקיפת מטרות ימיות בזירת הים האדום ובמפרץ עומאן הפך להיות דבר שבשגרה על ידי האיראנים והמורדים החות'ים בתימן. כבר ב- 2017 תקפו המורדים החות'ים מתימן אונית קרב סעודית באמצעות שני כשב"מים בתקיפה מתואמת. שני הכלים נשלטו ככל הנראה מרחוק באמצעות ערוץ תקשורת בין המפעילים לבין כלי השיט.

אירוע זה היה רב משמעות בתחום הלוחמה הימית, גם אם התרחש רחוק מעין הזרקורים, שכן לראשונה הופעלה והוכחה יכולת מבצעית מלאה לשליטה על כלי שיט לא מאויש ממרחק רב במתאר לחימה אמיתי. ב- 2018 הצליח כלי שיט של הצי הסעודי להשמיד סירת דיג בלתי מאויישת נוספת, אותה הפעילו המורדים החות'ים בטרם הצליחה זו להתפוצץ. 

ב- 2019 בוצעה תקיפה נוספת של המורדים החות'ים באמצעות כשב"ם כנגד אונייה סעודית נוספת. וביולי 2020 בוצע ניסיון נוסף של החות'ים לתקוף באמצעות שני כשב"מים אוניות סוחר, העוברות בים האדום, בסמוך לנמל Salif  שבתימן. כוח ימי סעודי שפעל במקרה באותו אזור זיהה את הכשב"מים והשמידם.

הכשב"מים שבשירות הכוח הימי של המורדים החות'ים אינם תולדה של המצאה מקומית תימנית, אלא הם מתבססים על שורת פיתוחים של כלי שיט כאלו על ידי חיל הים של משמרות המהפכה באיראן, התומך ומסייע לכוחות המורדים. חיל הים של משמרות המהפכה החל בפיתוח כלי שיט לא מאויישים לפני למעלה מתריסר שנים.

ב- 2010 הציג חיל הים את הדגם הראשון של כלי שיט לא מאוייש, "אל מהדי", כלי שיט מהיר, המבוסס על סירת מירוץ בריטית מדגם Bladerunner 51, המיוצרת באופן סדרתי באיראן. ה"אל מהדי" הוא כלי שיט, המנוהג מרחוק על ידי מפעיל וככל הנראה ניתן לירות ממנו רקטות באמצעות מערכת השליטה מרחוק וערוץ התקשורת שלו. באותה שנה כבר הופעלו כלים אלו בתרגיל השנתי של חיל הים של משמרות המהפכה - "הנביא הגדול", ונבנתה עבורם באיראן תפיסת הפעלה מבצעית. 

מאז התפתחה באיראן תעשיית כלי השיט הלא מאויישים והתפתחו יכולותיהם, לרבות כלי שיט אוטונומיים, יכולות ירי חימוש שונה מכלי השיט, העברת וידאו אל החוף באמצעות ערוץ תקשורת, ואף פיתוחם של כלי שיט תת מימיים לא מאויישים. יכולת נוספת אותה פיתחו האיראנים היא למעשה קיט התאמה גנרי, אותו ניתן להרכיב ולשלב כמעט בכל סירה על מנת להסב אותה לכלי לא מאוייש. 

התפיסה האיראנית רואה בהפעלת כשב"מים יתרונות רבים. כלים אלו זולים יחסית, מקטינים את סיכון לחייהם של לוחמים, מאפשרים ביצוע משימות מסוגים שונים וניתן לשלב את היכולות האוטונומיות במגוון רחב של כלי שיט. מעבר לכך, לשימוש בכלי שיט אוטונומי יש אפקט פסיכולוגי של הרתעה כנגד היריב מולם הוא מופעל. 

בתפיסת הלוחמה הימית האיראנית לכלי השיט הלא מאויישים יש מספר משימות מרכזיות. הראשונה היא משימת סיור ואיסוף מודיעין (מבלי לסכן לוחמים) בקרבת נמלים וחופים. המשימה השנייה היא לביצוע תקיפה של כלי שיט ותשתיות מדינתיות בים, בין אם באמצעות שיגור חימוש קל (כגון רקטות), טילים וטורפדו, ובין אם לתקיפת "התאבדות", בה כלי השיט נושא על סיפונו חומר נפץ רב ואמור להתנגש במטרתו ולהתפוצץ עליה.

במתארי תקיפה כלים אלו יכולים לשמש לתקיפת מטרות בים הפתוח בדומה להפעלתם על ידי המורדים החות'ים כנגד הצי הסעודי, או לביצוע מארבים לכלי שיט הנכנסים או יוצאים מפתחי נמלים, שם מהירות הפלגתם איטית יחסית, התמרון שלהם מורכב יותר ולכן הם פגיעים יותר. המשימה השלישית של כלי השיט הלא מאוישים היא לביצוע הונאה והרוויית מטרות בתמונת המכ"מ של האוייב. 

מכיוון שכלי השיט הלא מאויישים האיראנים נמצאים בשימוש מבצעי של הכוח הימי של המורדים החות'ים, ארגון הפרוקסי של איראן בתימן, הרי שנכון יהיה להניח שכלי שיט לא מאויישים דומים ואחרים יופעלו גם על ידי הכוח הימי של חמאס ושל חיזבאללה. 

מכאן ניתן יהיה להעריך בסבירות גבוהה, שכלי שיט לא מאוישים יופעלו על ידי חמאס וחיזבאללה כנגד חיל הים הישראלי והתשתיות הלאומיות הישראליות במספר תרחישי אב. התרחיש הראשון הוא פגיעה ישירה בכלי השיט של חיל הים (ספינות וצוללות) ו/או באוניות סוחר ישראליות בנתיבי השיט השונים בים התיכון ובים האדום. התרחיש השני להפעלת הכשב"מים על ידי ארגוני הטרור הוא ביצוע מארבים לאוניות סוחר בקרבת נמל חיפה, נמל אילת אך בעיקר בקרבת נמל אשדוד. 

התרחיש השלישי הוא שארגוני הטרור יפעילו את מערכי הכשב"מים המתאבדים שלהם כנגד אסדות הגז של ישראל בים, מתוך כוונה להשביתן ולגרום להחשכתה של מדינת ישראל. התרחיש השלישי הוא שהכוחות הימיים של ארגוני הטרור יפעילו את כלי השיט למשימות איסוף מודיעין מול החוף הישראלי ואולי אף לבחינת ערנות מערך הגילוי והשליטה של חיל הים, כחלק ממאמצי איסוף מודיעין לקראת מערכה עתידית. 

כעת מששורטטו תרחישי האב להפעלת הכשב"מים על ידי כוחות הים של איראן, החות'ים, חיזבאללה וחמאס, יידרש חיל הים הישראלי לפעול במספר מישורים להתמודדות עם איום זה. ראשית, יידרש חיל הים לאיסוף מודיעיני טכנולוגי אודות הפיתוח האיראני של כלי השיט הלא מאויישים, יכולותיהם, ביצועיהם, אופן הפעלתם וכדומה.

מודיעין נוסף שיידרש יהיה בניין הכוח ותהליכי ההצטיידות של ארגוני הטרור בכשב"מים. בנוסף, יידרש מודיעין טקטי אודות פעילי הכוח הימי המפעילים אותם, תפיסות ההפעלה, מקומות האחסון והתחזוקה שלהם וכן אודות כוונות ממשיות להפעיל את כלי השיט כנגד מטרות שונות ישראליות.

שנית, מול תהליכי בניין הכוח של ארגוני הטרור ואיראן, יידרש חיל הים לפתח ולשדרג את מערכותיו על מנת לגלות כלי שיט לא מאויישים (שחתימתם נמוכה ולכן האתגר הגילוי שלהם מורכב), לשבש באמצעות לוחמה אלקטרונית ו/או סייבר את ערוצי התקשורת שלהם ואת מערכת הניווט האוטומטית שעל כלי השיט, וכן לפתח אמצעים נוספים לנטרלם מטווחים רחוקים ומבלי שייגרמו לנזק סביבתי רב. אמצעי נטרול כאלו יכולים להיות תותחנות ארוכת טווח, תותח לייזר, נשק אנרגיה וכדומה. 

שלישית, בממד התמונה הימית, יידרש מערך השליטה והבקרה של חיל הים לגלות ערנות מוגברת ולנצל את מיטב מערכותיו ויכולותיו על מנת לסווג ולזהות את כלי השיט הלא מאויישים של ארגוני הטרור כפלטפורמות המאיימות על נכסיה ותשתיותיה של מדינת ישראל וחיל הים, על מנת להפעיל במהירות וביעילות את ספינות הבט"ש ולנטרל את האיום מטווחים רחוקים תוך הקטנת הסיכון לכוחותינו. 

עם ההבנה שאיום הכשב"מים הולך ומתגבר נכון יהיה להגביר את האבטחה הימית סביב מתקנים רגישים ותשתיות לאומיות, דוגמת נמלי הים של ישראל ואסדות הגז. בנוסף מומלץ יהיה לאוניות הסוחר בבעלות ישראלית המפליגות בים האדום ובמפרץ עומאן לעמוד על המשמר, לשדרג את אמצעי הגילוי שלהן (גם אם באמצעות הצבת זקיפים), ולבחון שימוש באמצעים פיזיים לנטרול איומי הכשב"מ. 

אולי יעניין אותך גם