מתקן ייעודי חדש לאימון לוחמי הנדסה קרבית

גדוד הנדסה של חטיבת המילואים 551 (אוגדה 98) מהווה גדוד חה"ן לפעולות עומק בקווים חיצוניים. ״יש לנו יכולות נוספות הקשורות לתווך העומק״, מסביר מפקד הגדוד סא"ל (מיל) מאיר דובדבני. ראיון מיוחד

מתקן ייעודי חדש לאימון לוחמי הנדסה קרבית

צילום: דו״צ

בהגדרה של פיקוד העומק נאמר: "מפקדה שייעודה תכנון, הפעלת כוח והובלת מבצעים מיוחדים ורב-זרועיים במרחב המוגדר כעומק האסטרטגי במדינות האויב של מדינת ישראל". במלים פשוטות ובקיצור: מבצעים רחוקים בעומק האויב. גדוד הנדסה של חטיבת המילואים 551 (אוגדה 98) הוא כיום גדוד חה"ן היחיד בצה"ל הנושא את התואר יחידת עומק, ומפקד הגדוד סא"ל (מיל) מאיר דובדבני מגדיר את התכונות הייחודיות של גדוד חה"ן עומק. 

"בפנינו אתרים פיסיים ומנטליים שהם מעבר לאלו של יחידות רגילות. יש לנו יכולות נוספות הקשורות לתווך העומק, שניתן לסכמן ביכולות לבצע הליכות ארוכות ולשאת משקלים כבדים על הגב, להפעיל אמצעים מיוחדים ולפעול במקומות מרוחקים, בעומק, כשהיחידה מנותקת מאחרות", מסביר דובדבני. 

המג"ד מסביר כי לוחמי הגדוד כולם בוגרי גדודי הנדסה בשרותם הסדיר, והמשימות המיוחדות של הגדוד כגדוד חה"ן חטיבתי דורשות לוחמים ברמה גבוהה, עם יכולות של אלתור ומיצוי יכולות בשטח. לוחמי הגדוד הם צעירים. גילאי 30 בממוצע, כמו גם המג"ד עצמו (42), והמשימות בשרות המילואים במסגרת החטיבה הן של הנדסה צבאית קלאסית. פלסות כמו שלומדים בביה"ס להנדסה קרבית, ומשימות מותאמות פחות לגבולות המדינה ויותר למשימות עומק רחוקות.

את כל זה צריך לתרגל באופן קבוע בשנות המילואים. לשם כך הוקם ופועל בבסיס צאלים מתקן חדש יחסית – מתחם זירת אימונים מיוחד להנדסה. המתקן איננו סימולטיבי אלא זירת אימונים עם ירי חי, מטווחים, פיצוצים, מנהרות, תרגילים על 'יבש' ועל 'רטוב', גילוי ונטרול זירות מטענים ושאר עזרי אימון הייחודיים לחה"ן. 

ארבעה גדודי חה"ן כבר השלימו תקופת אימונים בצאלים, ובמהלך השנה יעברו ויתאמנו במתקן האימונים 16 גדודי חה"ן במילואים וארבעה הגדודים הסדירים של החיל חובש הכומתה הכסופה. האחראי להפעלתו הסדירה של מתקן האימונים הוא רע"ן הנדסה בצאלים סא"ל אביב אמיר, שנתן לאימון השנתי של יחידות חה"ן את הכינוי כס"ף, ראשי תיבות של כשירות סף הנדסית, רמז לצבע הכסף של כומתת החיל. 

"המטרה שהגדרנו היתה לקחת את הפרט, לוחם  ההנדסה במילואים, השייך לחוד הלחימה, ולאמן אותו בסדרת אימון פרט. לא אימון מחלקתי, לא פלוגתי ולא גדודי אלא הדגש הוא על לוחם הקצה״, אומר אמיר. ״איש המילואים מגיע למתקן בצאלים ל-48 שעות עמוסות מאוד, שבהן הוא 'טועם' מכל עולמות ההנדסה, מיקוש, חבלה, תת קרקע, התגברות על מכשולים, מטענים, וכל התפריט הזה בשיטת אימון הכי אמיתית, עם ירי חי ופיצוצים הנדסיים. הקורונה הטילה מגבלות, וביצענו את האימונים עם מסיכות וחלוקה לקפסולות, כדי לאפשר אימון רצוף". 

רע"ן הנדסה מדגיש את עניין הפרט בסדרת האימונים: 48 השעות שהלוחם בצאלים הן ממוקדות מאוד כשאנו עוסקים בפרט. הלוחם הבודד הוא במרכז, הוא יורה, הוא מתרגל בשטח פתוח ובאזור אורבני, הוא מבצע פעולות חבלה, מפעיל ציוד הנדסי, פועל בתת קרקע. 

בסופן של 48 שעות כאלו אנו מקבלים לוחמים ששיפרו את היכולות והכשירויות האישיות שלהם. השיפור יבוא לידי ביטוי כאשר בהמשך תקופות המילואים שלהם יטלו חלק במסגרות גדולות, בתרגילים מחלקתיים, פלוגתיים, גדודיים, חטיבתיים וכו'. האימון בצאלים מצטמצם לאימון הפרט, לכל היותר בחוליה.

מתקן חה"ן בצאלים בנוי בשיטת התחנות. איש המילואים מגיע לבסיס, מצטייד ומתחיל לעבור מתחנה לתחנה, והכל הנדסה קרבית. תחנת התת קרקע. בבסיס נבנו פיר תת קרקעי ומנהרה, שבהם כל האמל"ח ההנדסי הרלוונטי לגילוי מנהרה והטיפול בה ובמה שיש בה.

חבלה. מתרגלים הרכבת מערך חבלה, איך פורצים לבית, איך משמידים מבנה. תחנת מיקוש. איך פותחים שדה מוקשים, גילוי מוקשים  ופיצוצם. תחנת לחימה. כוללת מטווח ירי. תחנת לחימה בשטח בנוי. הלוחמים מתרגלים לחימה בשטח עירוני רווי מבנים ואנשים. התרגול נעשה במתקן מל"א (מרכז ללוחמה אורבנית) בצאלים.

סיים הלוחם לעבור בכל התחנות, ממתינה לו, לסיום, תחנת המבחן. מבחן עיוני של החומר שנלמד ומבחן מעשי, שהוא מעין תרגיל מסכם שבו הוא נבחן על מגוון נושאי התרגיל. סא"ל אמיר: "אנו משתדלים במתקן האימון של חה"ן ליצור ללוחם המתאמן סביבה מתאימה לשיפור המקצוענות האישית שלו כאיש הנדסה. מפקדת זרוע היבשה מודעת לחשיבות של החיל ובכך שיש בו שילוב של לחימה עם טכנולוגיה מתקדמת, ולכן משקיעים באנשי מילואים אלו. בשנים האחרונות קלט החיל כמות גדולה של ציוד, מערכות ומכשירים רוויי טכנולוגיות, ואת כל אלו יש ללמוד ולתרגל.

לאמיר יש קשר אישי מיוחד לנושאי התת-קרקע, מהימים שבהם פיקד על יחידת 'סמור', היא יחידת המנהרות של יהל"ם, פיקד על ביה"ס לנושאי תת-קרקע ועל ההיבטים ההנדסיים של מבצע 'מגן צפוני', לגילוי מנהרות החיזבאללה בצפון. 

דובדבני מדגיש גם הוא את נושא התת קרקע בסדרות האימונים שעבר עם גדודו במתקן חה"ן בצאלים: "הגדוד תרגל נושאים הנדסיים קלסיים כמו לוחמה בשטח בנוי בהקשר ההנדסי, התגברות על מכשולים, ונושא בעל חשיבות עליונה, תת-קרקע, מנהרות. מדובר באמצעים טכניים שונים להתמודדות עם מנהרות, גילוי וזיכוי מנהרות.  

"סדרת אימונים בת 48 שעות של גדוד מילואים בצאלים מורכבת מכמה פרקים. מתחילים בלחימה בשטח בנוי, מכשולים ותת קרקע. השלב הבא – ניווט בשטח עירוני. בהמשך תחנות מטווחי ירי, קליעה, מטווח  חבלה ונושאי פלסות בסיסית כמו גילוי וסילוק מוקשים,  הכרת ציוד  קשר, כל אלו כשירויות בסיסיות של איש הנדסה קרבית.״

האימון מתמקד אמנם בפרט, בלוחם הקצה, אולם חלק מהפעילויות דורשות חלוקת הלוחמים לחוליות קטנות בנות ארבעה לוחמים המבצעים משימות בקבוצה הקטנה. בסיום האימון מקבלת כל חוליה משימה, מקיימת נוהל קרב, תרגול על מודל ויוצאים לביצוע המשימה.

המג"ד מוסיף כי תכניות האימונים הן מוצרי מדף קבועים, אולם נעשות כל הזמן התאמות לצרכים המיוחדים של כל גדוד מתאמן. ליחידות המתאמנות עד כה במתקן הוגשו משובים, והתוצאות חיוביות: "הלוחמים הביעו שביעות רצון מהרעיון של התמקדות באימון פרט הנדסי-מקצועי של הלוחם הבודד והחוליה. לא שכחנו לשלב באימון את נושא העומק – הליכות ממושכות ונשיאת משקלים כבדים.״

אמיר עומד לסיים את תפקידו בצאלים, ובקיץ יכנס לתפקידו החדש כמג"ד גדוד חה"ן 603, גדוד סדיר בחטיבה 7. לסיכום עבודתו במתקן חה"ן בצאלים הוא עומד על נושא הכשירות: תכניות האימונים מכוונות לתרגול הכשירויות ולשיפורן. יש לכך חשיבות מיוחדת לאיש מילואים בחה"ן, שהוא מאותם חילות בצה"ל המשלבים לחימת חי"ר עם הרבה טכנולוגיה, טכניקה, מכשור והכרות עם עולם ההנדסה הצבאית. 

אולי יעניין אותך גם