דעה | נתניהו מזהה בכהן יריב פוליטי - ומינה את בן שבת לטפל בנושא האיראני מול ביידן 

לאחר שנים של יחסים קרובים ואמון בין האישים, נראה כי נתניהו מזהה בכהן יריב פוליטי לקראת סיום תפקידו כראש המוסד ביוני הקרוב

צילום: חיים צח לע"מ

׳הרומן׳ בין נתניהו ליוסי כהן נגמר. מאיר בן שבת, ראש המל״ל, מונה על ידי נתניהו לנהל את הקשר מול ממשל ביידן בנושא האיראני. זאת, למרות שכהן, כראש המוסד, נחשב למומחה לנושא האיראני וגם רצה בתפקיד על פי פרסומים גלויים. כהן עוזב את המוסד ביוני הקרוב, ותפקיד שכזה היה יכול לספק לו המשכיות בקבלת החלטות בקהילית המודיעין הישראלית וכן המשך נוכחות בשיח הציבורי לקראת קריירה פוליטית. 

נתניהו זיהה את האיום הפוליטי מצידו של כהן. אזכיר כי היחסים בין השניים התחילו אי שם שכהן היה ראש המל״ל. תפקיד ״עושה דברו״ של נתניהו כרוה״מ. הקשר האישי ביניהם, ומידת האמון, זיכתה את כהן בתפקיד ראש המוסד לאחר שנ׳ נבחר אליו כבחירה ראשונה.  

נ׳, כיום בתעשיית הסייבר המסחרית, היה סגנו של תמיר פרדו, קודמו של כהן, ומונה בפועל לראש המוסד. עד שנתניהו התערב, ושינה את ההחלטה לאחר מספר ימים. נ׳ עזב את המוסד עם מטען כבד. הפרשה תוקשרה אז באופן נרחב בתקשורת הישראלית. 

המוסד לפוליטיקה ארצית 

על אף שמדובר במשרת אמון, ומינוי אישי של נתניהו, הצליח כהן לתקשר את עצמו לציבור הישראלי כיורש ראוי לנתניהו מכסאו כראש מוסד. נתניהו, ׳כריש׳ פוליטי עם ניסיון של עשרות שנים בזירה הפוליטית, נוטה להקטין יריבים פוליטיים טרם אלו מתגבשים לכדי איום אלקטורלי מהותי עבורו. 

כהן, השתדל מאד להמנע ממצב זה. הוא הקפיד להמנע מהופעות בתקשורת. אפילו בהצגת תוכן הארכיון הגרעיני על ידי נתניהו, כהן לא הופיע במופע הטלוויזיוני. הוא השאיר את הבמה לנתניהו. כהן גם כמעט ולא נתן ראיונות לכלי תקשורת במהלך כהונתו כרמס״ד. אולם, במהלך 2020, עלו ציטוטים שלו בתקשורת המעידים על האמביציה הפוליטית שלו. כהן מיהר להכחיש, אבל הרמזים צפו. גם נתניהו הבין אותם. 

המוסד התרחב למשרד החוץ 

רמס״ד הינו תפקיד שאמור להיות, תיאורטית, א-פוליטי. זהו תפקיד מקצועי שמטרתו ניהול הגוף הכי חשאי בישראל שמפעיל סוכנים בחוץ לארץ, אוסף מודיעין אסטרטגי מגורמים מדינתיים, ולעיתים גם מסכל פיזית גורמים שעלולים לאיים על אינטרסים ישראלים. אולם, כהן, שהגיע מהמל״ל, ניצל את הניסיון שלו בסביבתו של נתניהו, והרחיב את המוסד גם לתפקידים מסורתיים של משרד החוץ.  

בזכות כריזמה, מרפקים וקשר אישי עם ראש הממשלה, כהן ניצל את החולשה של משרד החוץ מול רוה״מ, ועסק גם בקידום הסכמי נורמליזציה עם מדינות במפרץ ובאפריקה. כהן גם ניהל את הקשרים עם ארה״ב מטעמו של נתניהו בכל הקשור לנושא האיראני.

באמצעות יכולות האיסוף של המוסד באיראן, הצליח כהן להשפיע על החלטות הבית הלבן בהקשר הטלת סנקציות על איראן וגופים איראנים, או כאלו שעוזרים לאיראן. המוסד אסף, כהן חשף את המידע לאמריקאים, והבית הלבן הטיל סנקציות. 

למוסד, כחלק ממסורת ארוכת שנים, ישנו שיתוף פעולה עמוק עם שירותי הביון האמריקאים, ביניהם הCIA והNSA. על פי פרסומים גלויים, שיתוף פעולה כזה היה בחיסול מוריינה בסוריה. כך גם בחיסול מוחסן פאחריזאדה צפו דיווחים על עבודה משותפת. הארגונים משתפים ביניהם פעולה, כל אחד, על בסיס המקורות והיכולות שלו. 

לנתניהו זה לא הפריע. להפך. נוח יותר שראש המוסד גם עושה משימות של משרד החוץ. כך אין פוליטיקה בין משרדית. יש איש אחד, שגם אוסף מידע, גם מקבל הוראות ישירות מרוה״מ וגם מוציא אותן לפועל. פחות ביורוקרטיה, פחות פוליטיקה, ויעיל יותר. כל עוד המשוואה שנתניהו מקבל החלטות, וכהן מוציא אותן לפועל התקיימה, הקשר בין השניים תרם ערך מוסף לשני הצדדים. 

איום אלקטורלי 

מהרגע שכהן הצהיר שהוא רוצה להכנס לפוליטיקה, והתקשורת הישראלית החלה לפמפם זאת לציבור, היחסים החלו להדרדר. נתניהו הבין שהוא גידל בחצר האחורית שלו איום אלקטורלי עתידי. גם התבטאות ביתו של כהן נגד נתניהו בפייסבוק לא תרמה. כהן מיהר להוריד את הפרסום מהרשת, אך זה כבר תפס כותרות. גם קבוצות פייסבוק עם הכותרת ״ראש המוסד יוסי כהן - לראשות הממשלה״, לא תרמו לדעת יועצי התקשורת של נתניהו בנושא. 

ולא, לא נראה שנתניהו מחפש להשאיר אחריו יורש פוליטי. נתניהו עושה כל שביכולותו להישאר ראש ממשלה, וכאמור, במסגרת מאמצים אלו, הוא מאתר מבעוד מועד יריבים פוליטיים. כהן סומן כאחד כזה, ובן שבת מונה לעמוד בראש המאמצים בנושא האיראני מול ממשל ביידן. 

בהקשר המוסד, נתניהו קיבל את המלצתו של כהן למנות את ד׳ כמחליפו. החלטה, שלפחות כרגע, נראית סגורה. הבחירות אמורות להתקיים בסוף מרץ הקרוב, ולפי הסקרים, יהיו לנתניהו 42 ימים להרכיב ממשלה. אם נתניהו ישתמש בכולם, הוא יגיע לתחילת מאי. כחודש לפני מועד ההחלפה בפועל. אם נתניהו יצליח, ההחלטה תשאר בעינה. אם נתניהו יכשל, או שנלך לבחירות נוספות או שהמועמד השני יקבל בתורו 28 יום להרכיב ממשלה. גם במתווה כזה, ד׳ צפוי להיות רמס״ד. עד שתקום ממשלה, המינוי כבר יכנס לתוקף.  

ההתרחקות בין כהן לנתניהו צפויה להשפיע גם על יחסי ד׳ עם כהן. ד׳, כיום הסגן של כהן, איש מוערך מקצועית. עם זאת, במידה וכהן היה מתמנה לפרויקטור בנושא איראן בוושינגטון, היחסים ביניהם היו כנראה עולים על שרטון על ציר הזמן. אין מקום בישראל לשני ראשי מוסד במקביל. ותפקיד הפרויקטור בוושינגטון לנושא האיראני, חופף לפחות לחלק מתחומי האחריות של ראש המוסד. ואיפה שיש חפיפה, יש חיכוכים. לפחות כעת, נראה שד׳ יצטרך להתמודד עם בן שבת בהקשר זה. 

לסיכום, נראה כי כהן, בזמן כהונתו כראש מוסד, הצליח להשתמש בתפקיד כדי לבנות לעצמו בסיס התחלתי לקריירה פוליטית. נתניהו זיהה זאת והיחסים בין השניים התקררו בחודשים האחרונים. התקררות שהביאה למינוי בן שבת במקומו של כהן כפרויקטור לנושא האיראני בוושינגטון.