1947

אליזבת אוסברינק, 1947, תרגום רות שפירא, אחוזת בית ספרים, 2020

באדיבות אחוזת בית ספרים

בשביל הקורא הישראלי קופצת שנת 1947 רק בזכות החלטה 181 של עצרת האו"ם ב-29 בנובמבר על הקמת שתי מדינות יהודית וערבית בשטח ארץ ישראל, ההחלטה הידועה על "החלוקה".

אליזבת אוסברינק, סופרת ועיתונאית שוודית נודעת, מראה בספרה כי  1947 היתה שנה ששינתה את ההיסטוריה. בשנה גורלית זו בלטו ניצנים ראשונים לתופעות ומגמות שמאפיינות את עולמנו כיום. אלינור רוזוולט, רעיית הנשיא האמריקני, החלה בשנה זו את מהפכת זכויות האדם; התנועה הניאו־נאצית והאחים המוסלמים החלו לצבור כוח; כריסטיאן דיור הוביל מהפכת האופנה; הוקמה סוכנות המודיעין המרכזית של ארה"ב (ובעצם הגדולה בעולם) ה-CIA וסימון דה בובואר פרסמה את ספרה פורץ הדרך “המין השני״.

12 פרקיו של הספר בנויים בסדר כרונולוגי, פרק לכל חודש. הוא מבוסס על ביוגרפיות ומקורות היסטוריים רבים. מקום של כבוד מעניקה המחברת למחקרו של פרופ' אלעד בן דרור מאוניברסיטת בר אילן על ועדת UNSCOP  של האו"ם, שמסקנותיה היו הבסיס להחלטת החלוקה ולצידו עדויות שאספה מארכיון הנכבה (הכינוי הערבי למלחמת 1948) בביירות. 

דוגמה לסגנון הכתיבה של הספר אפשר להיווכח בדרך בה פתחה אוסברינק את תיאור תהליך ההחלטה על הקמת המדינה : 26 בנובמבר - כינוס העצרת הכללית של האו"ם. כולם נאספו במשרדי האו"ם בפארק פלשינג בקווינס, לייק סקסס. ככל שהמושב התקדם הציונים הבינו שאין מספיק קולות שיתמכו בהצעת החלוקה. אם ההצבעה תתקיים היום לא תהיה שום מדינה יהודית.

נשיא העצרת הכללית, אוסבלדו ארניה הברזילאי, ייעץ לציונים לנסות להרוויח זמן. הנציגים מאורוגואי ומגוואטמלה הצטוו לבקש זמן נוסף לנאומים שלהם כדי לקרוא בקול רם מהתנ"ך, לשיר פרקי תהילים או למנות את ההבטחות של הנביא ישעיהו, וכל זה כדי למשוך זמן עד שלא ניתן יהיה לערוך הצבעה. פיליבסטר . וכך הרגע שבו הכל עומד להשתנות נדחה ב-72 שעות מ-26 ל-29 לנובמבר.

דעת הקהל האמריקאית תמכה בחלוקה. גם אמריקאים שאין להם שום קשר ליהודים הפגינו עם כרזות מחוץ למשרדי האו"ם. אנשים בעלי השפעה התבטאו בפומבי ובנחישות בעד הקמתה של מדינה יהודית. אלינור רוזוולט, רעיית הנשיא, אשר נחשבה לאחת הנשים המוערכות והמשפיעות ביותר בעולם ולפוליטיקאית בזכות עצמה, תמכה בגלוי בהקמת המדינה היהודית והפעילה את רשת הקשרים שלה כדי להשפיע על תוצאות ההצבעה.

לערבים היו 11 מדינות שמתנגדות להצעת החלוקה. הם נדרשו לשכנע שמונה מדינות נוספות כדי לעצור ביעילות את הצעת החלוקה. היו שמועות על ניסיונות שוחד וקנית קולות. הנשיא טרומן הקשיב ברוב קשב לפלשתינים, המבקשים להשאיר את הנגב בידם.  כשחיים ויצמן שמע על כך הוא נסע לוושינגטון לפגישה עם טרומן ששינה מיד את עמדתו. 

ספר מעניין על שנה מעצבת בתולדות העולם כתוב בסגנון יצירתי מעניין.
 

img
פרשנות | כוח צבאי משמעותי של נאט״ו יכול להקטין הסתברות למלחמה גרעינית באירופה
דעה | אופציה צבאית ישראלית תוכל לרסן את איראן 
קבוצת SQLink רוכשת את ZIGIT הישראלית
קבוצת SQLink רוכשת את ZIGIT הישראלית