דעה: המשבר בין טראמפ לקהילת המודיעין שובר שיאים

בעקבות הודעתו של הנשיא טראמפ כי ישקול מתן חנינה לאדוארד סנואודן, בוחן חנן גפן את מערכת היחסים המורכבת בין הנשיא לבין קהילת המודיעין האמריקנית, שהחלה עוד טרם הבחירות

דעה: המשבר בין טראמפ לקהילת המודיעין שובר שיאים

REUTERS/Sarah Silbiger

הנשיא טראמפ אמר כי יבחן  מתן חנינה לאדוארד סנואודן, עובד  קבלן בארגון ה-NSA שערק לרוסיה  וחשף מסמכים מודיעיניים  על שיטות פעולה, עומק ההאזנה לאזרחים אמריקניים ושיתופי פעולה בינלאומיים. בשנת 2013 טען דונלד טראמפ, אז אזרח מן השורה, כי האיש בוגד, שמסר סודות לרוסיה וסין ויש להוציאו להורג. קהילת המודיעין האמריקאית מאוחדת בדרישתה להביא את סנאודן לדין.

המפתח להבנת התפנית בעמדת הנשיא הוא מערכת היחסים המתוחה בינו לבין לקהילת המודיעין האמריקאית, השזורה בסיפורי "הקשר הרוסי " ו"הקשר האוקראיני" שהועלו ונדחפו על ידי  אנשי קהילת המודיעין.

מיד כשטראמפ  הפך מועמד המפלגה הרפובליקנית לנשיאות, נכנסה קהילת המודיעין  לבדיקת  "הקשר הרוסי" של הנשיא. הפעילות לוותה בסיקור  תקשורתי ופוליטי גבוהים. עם פרסום דוח התובע המיוחד מולר, במרץ 2019, שלא מצא אימות לטענות על קשר כזה,  הורה הנשיא לסוכנויות קהילת המודיעין  למסור לתובע הכללי כל מסמך מודיעיני שיבקש, ובצעד חריג ביותר  הקנה לו סמכויות לשחרר לפרסום כל חומר מודיעיני שיראה לנכון. הסמכויות המיוחדות האלה הביאו לפרסום חסר תקדים של מסמכי קהילת המודיעין.

ככל שהדברים עמדו במבחן משפטי, ועדות בדיקה מיוחדות וועדות הקונגרס – יכולים  הנשיא ואנשיו לטעון כי מדובר בעלילה.

מרכז העלילה ושיאה הראשון, הוא סיפור הנשיא ובנות לוויה רוסיות במלון במוסקבה. על רקע זה פיטר הנשיא את ראש ה-FBI דאז, ג׳יימס קומי, במאי 2017. עתה מסתבר כי באותה עת ה-FBI כבר ידע כי הסיפור הוא רכילות ו"שיח בארים" ואיננו מבוסס על מקורות מודיעיניים. למרות זאת המשיך קומי לטעון בראיונות לתקשורת כי איננו יכול לשלול אותו.

שיא אחר, חשוב לא פחות, הוא חקירתו של יועץ הבטחון הלאומי, גנרל מייקל פלין, בידי ה-FBI והדחתו. עתה מסתבר כי אנשי הריגול הנגדי ב-FBI ידעו כי אין בידיהם כל מידע מפליל על הגנרל ולכן, במסמכים שחשפו התייעצויות מקדימות,  החליטו להפילו בפח של "עדות שקר". התביעה נגדו בוטלה.

פרשיה מקדימה לכל אלה התרחשה עוד טרם הבחירות, כאשר ה-FBI פתח בחקירה סמויה והאזנות סתר נגד יועץ מתנדב של המועמד טראמפ, קרטר פייג'. החומר עליו ביססו בקשות לאישור המעקב היה חומר מודיעין מפוברק , "מסמכי סטיל". הארגון ביקש וקיבל אישור גם כאשר ידע כי החומר איננו מהימן. על כך עומד לדין אחד מפרקליטי הארגון .

הצו איפשר גם פירסום מסמכים הנוגעים לדיונים בבית הלבן בימים שלפני כניסת טראמפ לתפקידו. בהם נחשף כביכול קשר בין הבית הלבן, ה-FBI והתובע הכללי דאז, באשר להגבלת העברת חומר לנשיא הנכנס וצוותו ולחקירת היועץ לביטחון לאומי, הגנרל מייקל פלין. טראמפ כינה את זה "אובמה גייט".

וכאילו לא די בכל אלה, התחוללה הפרשייה האוקראינית. איש המועצה לביטחון לאומי הדליף פרטי מידע משיחה של הנשיא עם עמיתו האוקראיני. הפרשיה הביאה להליכי הדחה נגד הנשיא.

כל אלה תובלו לאורך השנים במסרונים בין אנשי FBI בהם מובעת שנאה לנשיא ורצון לפעול להדחתו.

הצו הנשיאותי, המאפשר לתובע הכללי (שר המשפטים) לפרסם כל מסמך מודיעין שימצא לנכון, פגע באחד מהעקרונות החשובים של קהילת המודיעין: לסוכנויות המודיעין  סמכות  בלעדית להחליט על סיווג מסמכים  ומקורות.

אם אכן יעניק הנשיא חנינה לאיש מודיעין שערק וחשף סודות – יפגע הדבר בסוכנויות המודיעין המרכיבות את הקהילה שביכולתן לשמור על סודות, "שיטות ואמצעים". חנינה כזו תהיה נקמתו של הנשיא  בקהילת מודיעין, זו  שלהבנתו התנכלה לו  לאורך ארבע שנים.

אם ייבחר בשנית – זה כבר יהפוך לסיפור מתח.

אולי יעניין אותך גם