על הלוחמה הביולוגית הסינית
נגיף הקורונה העלה ספקולציות לגבי מקורו במכון מחקר סיני - זאת, למרות העדר הוכחות לטענות אלו. עם זאת, התפרצות הנגיף מציתה דיון באסטרטגיית פיתוח הנשק הביולוגי של סין. "פיתוח הנשק הביולוגי בסין מבוסס על תפיסה סובייטית ונעוץ בחוויות של סין ממלחמת העולם השנייה", מסביר אייל פינקו, חוקר ומרצה בתחום האסטרטגיה הצבאית, מודיעין וסייבר
אייל פינקו
| 13/04/2020
REUTERS/Aly Song/File Photo
בשלהי 2019 זוהתה לראשונה התפרצות נגיף הקורונה בעיר ווהאן (Wuhan) שבסין, ומשם החלה התפשטות הנגיף למדינות רבות אחרות בעולם. הנגיף, המזוהה כנגיף ממשפחת SARS-Cov-2, משתייך למשפחה של נגיפים נשימתיים, הגורמים לרוב לתחלואה נשימתית קלה, אך ההתפרצות רחבת ההיקף גורמת לתחלואה נשימתית קשה ולמוות בהיקפים רחבים. מהדיווח הסיני הראשון על התפרצותו ועד לכתיבת שורות אלו, דווח על התפרצות הנגיף ב-184 מדינות, ודווח על כשני מיליון איש אשר נדבקו בנגיף ולמעלה מ-100,000 מקרי מוות כתוצאה מההידבקות.
הסיבה האמיתית להתפרצותו של הנגיף בעיר ווהאן אינה ידועה עד כה. יש הטוענים כי הסיבה היא בעל חיים אשר הדביק אדם תמים, ואחרים טוענים כי ההתפרצות החלה כתוצאה מתקלה או באופן מכוון מהמכון הביולוגי הסיני בווהאן, אשר עוסק במחקר הנגיף מזה כעשור. המכון הביולוגי בווהאן הוא המכון היחיד בסין העוסק בפיתוח ובמחקר ביולוגי (כך על פי הצהרות הסינים), לרבות בתחום הנשק הביולוגי, עליו עמלים הסינים מזה עשרות רבות של שנים. מאמר זה ינתח את שורשי התפיסה הסינית לפיתוח יכולות לוחמה ביולוגית ונשק ביולוגי, תוך סקירה של מאמציהם בפיתוח אמצעי לחימה ביולוגיים. אין בכוונת המאמר לעסוק בסיבות להתפרצות נגיף הקורונה או לקונספירציות כאלו או אחרות.
על הלוחמה הביולוגית
הלוחמה הביולוגית הינה סדרת מאמצים מלחמתיים מכוונת, העושה שימוש בחומרים ביולוגיים המפוזרים באופן יזום, על מנת להשבית או לגרום לתמותה באמצעות הדבקה במחלה קלינית, המתרבה ומתפשטת בקרב בני אדם, בעורף ו/או בחזית. ההדבקה במחלה מתבצעת באמצעות מנגנוני הדבקות יעילים, המאפשרים התקדמות מהירה של המחלה ואחוזי תמותה גבוהים יחסית.
חומרי הלחימה הביולוגיים מתאפיינים בכך שהם פשוטים יחסית וזולים לייצור, במיוחד באמצעות טכנולוגיות הייצור המודרניות, וכן הקלות והיעילות שבהובלתם ליעד הרצוי ופיזורם באמצעים לוגיסטיים פשוטים על פני שטחים נרחבים. בדומה לחומרי לחימה כימיים ובשונה מאמצעי לחימה קינטיים, חומרי הלחימה הביולוגיים אינם משמידים אתרים, תשתיות ושטחים, אלא מנטרלים אנשים לאורך זמן - בין אם בעורף ובין אם בחזית.
ללוחמה הביולוגית יכולת לא רק להשבית או להרוג יריבים אלא גם יכולת לייצר אפקטים של לוחמה פסיכולוגית, שתכליתה יצירת פאניקה ובהלה המונית, המשפיעות קשות על הכלכלה והמסחר ופוגעות במדינת היריב בכל אורחות החיים והשלטון. מאז סיומה של המלחמה הקרה התפתח בתחום הלוחמה הביולוגית ענף חדש, העוסק בפיתוח חומרי לחימה שמטרתם השמדת שדות וגידולים חקלאיים, כחלק מתפיסה שהשמדת החקלאות של מדינת היריב תביאו לכדי מצב של רעב ומכאן לכניעתו.
השימוש בלוחמה ביולוגית והפצת מחלות כאמצעי יעיל לנטרול יריבים ולזריעת בהלה אינו חדש, וניתן למצוא דוגמאות אינספור מהעת העתיקה ועד ימינו אנו, לשימוש בפיזור מחלות ונגיפים להשגת הישגים צבאיים ומדיניים.
הלוחמה הביולוגית הסינית
העיסוק בלוחמה הביולוגית לא היה במוקד תשומת הלב העולמית לפחות מאז תום המלחמה הקרה, למרות ניסיונות לפיגועי טרור (כדוגמת מעטפות האנתרקס בארצות הברית בין השנים 2002 ל-2004) והצטיידות של מדינות שונות בו. בצל האדישות הבינלאומית, עסקה סין במהלך העשורים האחרונים בפיתוח תוכנית הלוחמה הביולוגית שלה, מתוך תפיסה אסטרטגית סדורה, מבוססת ומתוקצבת בתקציבי ענק.
התפיסה האסטרטגית הסינית, המכונה "לוחמה ללא מגע" (Non-Contact Warfare), גורסת כי על סין להילחם מול יריבותיה רחוק ככל האפשר מהטריטוריה הסינית, תוך סיכון מינימלי של כוחות סיניים, על מנת שסין לא תיאלץ להילחם על אדמתה שלה. תפיסה זו מבוססת על לקחיה של סין ממלחמת העולם השנייה והמערכה שניהלה דאז מול יפן, וכן על תפיסת הלחימה הסובייטית שאומצה בסין, המכונה "מניעת גישה" או A2/AD (Anti-Access/Area Denial).
התפיסה הסינית מיושמת במגוון אמצעים, כגון בפיתוח טילים ארוכי-טווח נגד ספינות וטילי הגנה אווירית ארוכי-טווח, המבטיחים את העליונות הימית והאווירית הסינית בים סין הדרומי, רחוק מחופיה של סין. יישום אחר של התפיסה הסינית הינו יכולות תקיפת הסייבר, נשק כימי ונשק ביולוגי. פיתוח הנשק הביולוגי בסין מבוסס על שלושה גורמים שעיצבו את תפיסתה האסטרטגית של סין לגבי הנשק הביולוגי.
הגורם הראשון הוא ניסיונה המר של סין במלחמת העולם השנייה. ניסיון שהטביע חותמו עד ימינו. במהלך מלחמת העולם השנייה נהרגו, על פי דיווחים סיניים רשמיים, למעלה מ- 270,000 חיילים סיניים מאמצעי לחימה ביולוגיים שהופעלו כנגדם על ידי היפנים, ומבלי יכולת ממשית של סין להתמודד מולם. במהלך המלחמה הפעילה יפן יחידת לוחמה ביולוגית, יחידה 731, אשר פעלה בשיתוף עם הנאצים לביצוע ניסויים בנשק ביולוגי בבני אדם, אשר הופעלו הן על שבויים סינים והן על ידי פיזור חומרי לחימה ביולוגיים שהוטלו ממטוסים על סין ומנצ'וריה.
הגורם השני הינו הבנתם כי ארצות הברית הפעילה כנגד הכוחות הסיניים והצפון קוריאניים נשק ביולוגי במהלך מלחמת קוריאה (1953-1950) וטענתם על השפעותיו הקשות של הנשק הביולוגי במלחמה זו. הגורם השלישי הוא ברית המועצות לשעבר והניסויים שביצעה בפיזור דבר, אנתרקס וכולרה בשטחים שכבשה במונגוליה משלהי מלחמת העולם השנייה ועד לנפילת הגוש הקומוניסטי. ניסויים אלו שבוצעו על ידי הרוסים בשיתוף הסינים עיצבו את עמדתה של סין בהכרה ובהבנת הפוטנציאל הרב הטמון ביכולות הנשק הביולוגי
זאת ועוד, מירוץ החימוש בנשק ביולוגי של מדינות שונות, בראשן ארצות הברית ורוסיה בשנות המלחמה הקרה, בין השנים 1950 ל- 1973 (עד למועד חתימת אמנת הנשק הביולוגי והרעלנים), תרם גם הוא להבנה הסינית על חשיבות פיתוח נשק זה.לאחר נפילת הגוש הקומוניסטי המשיכה סין במחקר ובפיתוח עצמאי של חומרי לחימה ביולוגיים ובפיתוח אמצעיים להובלתם והפצתם. בתחילה עסקה סין בפיתוח אמצעי התגוננות בלבד, ובמהלך שנות השבעים החלה בפיתוח אמצעי לחימה התקפיים.
ב-1984, למעלה מעשר שנים לאחר חתימת אמנת הנשק הביולוגי, הצטרפה סין לדיוני המדינות בנושא הגבלת הפיתוח וההצטיידות בנשק ביולוגי, אך המשיכה בפיתוח חומרי הלחימה, על אף קריאות שנשמעו כנגדה על ידי נשיאי ארצות הברית לדורותיהם. על פי הערכת מודיעין שפרסם המודיעין האמריקאי ב- 1993, דווח כי סין מפעילה למעשה שני מרכזי מחקר ביולוגי, בפיקוד צבא סין, ובהם מייצרים חומרי לחימה ביולוגיים. בנאום לקונגרס ב-1995, הכריז הנשיא קלינטון כי קיים מידע מבוסס על כך שסין מחזיקה נשק ביולוגי התקפי.
בשלהי 1999 פרסם מדען נשק ביולוגי רוסי, שערק לארצות הברית, שסין מפתחת אמצעי לחימה ביולוגיים. הוא דיווח כי במהלך המחקר והניסויים שבוצעו בסין, כתוצאה מתקלת בטיחות שוחרר נגיף HIV שהתפזר בסין. בוועידת הנשק הביולוגי שנערכה באוקטובר 2002, הכריזה סין כי היא מעולם לא פיתחה, ייצרה או אגרה נשק ביולוגי מכל סוג שהוא, לרבות חומרי לחימה ביולוגיים היכולים להיות דו-שימושיים (לצורכי מחקר ולצורכי נשק ביולוגי). הכרזתה של סין התקבלה על רקע האשמות חוזרות ונשנות של משרד ההגנה האמריקאי כנגדה בנושא פיתוח נשק ביולוגי.
כחודש לאחר הצהרותיה על אי קיום מחקר ופיתוח בתחום הנשק הביולוגי, פרצה בסין בנובמבר 2002 מגפת ה- SARS, שנמשכה עד פברואר 2003. סין דיווחה לארגון הבריאות העולמי לראשונה בהתפרצות זו, כי הנגיף פרץ עקב תקלה בטיפול בנגיף במהלך מחקר שבוצע במכון המחקר שלה. מרשים היה להיווכח ביכולותיה של סין להכיל, לטפל ולהתגבר על התפרצות מגפת ה-SARS בתוך כשלושה חודשים. הוכחה דומה ליכולותיה של סין בהקשר זה הוצגה שוב בחודשים האחרונים באופן שבו טופלה התפרצות נגיף הקורונה.
ב-2005 דווח שוב על ידי משרד ההגנה האמריקאי, כי קיים בידו מידע ספציפי ואמין על כך שסין ממשיכה בפיתוח הנשק הביולוגי שלה, למרות הצהרותיה באו"ם. עד 2009 נשמעו הכחשות שונות נוספות מפי סין בנוגע ליכולותיה ולפיתוחיה בתחום הנשק הביולוגי. יחד עם זאת, סין דיווחה בשנים אלו כי היא מפעילה מכון מחקר ביולוגי אחד לטיפול במקרי אפידמיה, במידה שאלו יתפרצו.
מכוני המחקר ופיתוח הידע בסין
מכון המחקר הביולוגי עליו הצהירה סין כפעיל נמצא בעיר ווהאן (כאמור, אותה עיר ממנה החלו להתפשט נגיפי הקורונה, ה-HIV וה-SARS). מכון מחקר זה, כך העידה סין, הוסמך להיות בעל רמת הבטיחות הגבוהה ביותר האפשרית (P4), וצויד במיטב ציוד הבטיחות תוצרת ספרד.
יחד עם זאת, מפעילה סין, ככל הנראה, מכונים נוספים בתחום הנשק הביולוגי מעבר למכון שבעיר ווהאן, כולם תחת פיקודו של הצבא הסיני. כך למשל, פועלות בסין ארבע תעשיות ייצור בערים Shenyang ,Lanzhou , Shanghai ו- Guangzhou. בנוסף, פועל בסין מכון מחקר ביולוגי נוסף בעיר Kunming, מכון לביצוע ניסויים בעיר Changchun ומכון לייצור ראשי קרב בהם משולבים חומרי לחימה ביולוגיים. מכון זה מכונה – Yan'an Bacteriological Factory.
מכוני המחקר והייצור הסינים מייצרים חומרי לחימה ביולוגיים כדוגמת אנתרקס, SARS, דבר, brucellosis, botulinum, ונגיפים נוספים כגון yellow fever, Hantan virus, Japanese encephalitis, tick-borne encephalitis, typhoid ו- dysentery. כלל המכונים פועלים על פי הנחיות המועצה לביטחון לאומי הסינית ובפיקוח האקדמיות השנייה והשלישית לרפואה צבאית, תוך שיתוף מוסדות אקדמיה נוספים ברחבי סין, העוסקים ברפואה ובמיקרוביולוגיה.
מכוני המחקר והצבא הסיני עושים שימוש בחברות תרופות מקומיות, אשר רוכשות עבורם ציוד, אמצעים ותשתיות במסווה אזרחי ותמים. דוגמה לחברה כזו היא ענקית התרופות Sanjiu (999) Pharmaceuticals Group, אשר נשלטת על ידי אגף הלוגיסטיקה של הצבא הסיני. על מנת לפתח ידע בתחום הנשק הביולוגי פועלת סין במספר מישורים. המישור הראשון הוא שיתוף פעולה והעברת ידע עם מדינות נוספות כגון רוסיה, איראן וצפון-קוריאה.
המישור השני הוא הבאת מומחים מארצות המערב לסין וסיוע שלהם להקמת תשתיות מחקריות ופיתוח הידע בסין. המישור הנוסף לפיתוח הידע בסין הוא ריגול תעשייתי הן באמצעות תקיפות סייבר והן באמצעות גורמי אנוש במדינות המערב, לרבות תשלום לסוכנים מקומיים, והן באמצעות חילופי משלחות של סטודנטים וחוקרים סיניים, היוצאים לתקופות מחקר בארצות המערב.
דוגמה לכך היא פרסום מראשית ינואר 2020 של משרד המשפטים האמריקאי, אודות תפיסת שלושה חוקרים באוניברסיטת הרווארד, אשר עסקו בפיתוח נשק ביולוגי עבור סין. אחד מהחוקרים, מדען אמריקאי ידוע, הואשם בסיוע לפיתוח הסיני. שני החוקרים האחרים, קצינים מהצבא הסיני, ביצעו מחקר במסווה באוניברסיטת הרווארד. אחד הקצינים הסינים נתפס בשדה התעופה, כאשר ניסה להימלט בחזרה לסין כאשר באמתחתו 12 בקבוקונים המכילים חומרים מיקרוביולוגיים.
פרסומים בנושא הנשק הביולוגי
מאז התפרצות ה- SARS בוצע במכון המחקר הסיני שבעיר ווהאן מחקר ביולוגי רב, והתפרסמו בכתבי עת אקדמיים פרסומים מחקריים שונים פרי עטם של חוקריו, המעידים על מאמצים מתוקצבים, מתוכננים וברורים לפיתוח יכולות התקפה והגנה בתחום הלוחמה הביולוגית, גם אם במסווה של מחקר ביולוגי אזרחי למניעת מגפות.
כך למשל, שני מחקרים שפורסמו על ידי חוקרים ממכון המחקר הביולוגי שבווהאן במהלך 2015 בשבועון Nature, העוסק בתחומי הביולוגיה והרפואה, מתארים את מחקר נגיף הקורונה, את מוצאו מגן שהתגלה בעטלפים, את הפיתוח שבוצע בו ואת הסכנות הטמונות בו. מאמר אחר שפורסם ב-2017 על ידי חוקרים מהמכון הביולוגי בווהאן על מקורו של הנגיף בגן, שנמצא בעטלפים, מצביע על מסוכנות הנגיף ועל הצורך בפיתוח אמצעי מניעה כנגד התפשטותו.
דוגמאות אחרות לפרסומים סיניים בתחום הלוחמה הביולוגית, המדגישים את התפיסה האסטרטגית הסינית העומדת בבסיס פיתוח יכולות הנשק הביולוגי והצורך להשיג "עליונות ביולוגית" בשדה הקרב, הן למשל התבטאויות של פרופסור Guo Jiwei, מהאוניברסיטה השלישית לרפואה צבאית, אשר הדגיש ב-2010 את חשיבות הלוחמה הביולוגית בלוחמת העתיד.
התבטאות נוספת מ- 2012 של הגנרל He Fuchu, אשר פיקד על המכללה הטכנולוגית של צבא סין, בנושא חשיבותו של הנשק הביולוגי, נוגעת לכך שיכולות ביו-טכנולוגיות ונשק ביולוגי המשפיע על מוח האדם הן יכולות אסטרטגיות לביטחון הלאומי הסיני, אשר סין נדרשת להמשיך בפיתוחן.
דוגמה נוספת ניתן למצוא בספר מ-2017 אשר נכתב על ידי הגנרל בדימוס הסיני Zhang Shibo, בו הוא מצביע על יכולות התקפיות של לוחמה ביולוגית המצויות בידי סין ועל חשיבותן לביטחון הלאומי הסיני וליכולותיה לנצח במערכות צבאיות. ספרו נמכר ברשת אמזון הסינית, אך לאחרונה נגמרו כל עותקיו ולא ניתן יותר להזמינו.
בפיקוח הצבא הסיני
סין שוקדת על פיתוח נשק ביולוגי מאז מלחמת העולם השנייה. פיתוח זה מתבצע תחת הנחיות המועצה לביטחון לאומי הסינית ותחת פיקודו ופיקוחו של הצבא הסיני. פיתוח הנשק הביולוגי בסין מבוסס על תפיסה אסטרטגית ארוכת שנים, המבוססת על תפיסה סובייטית ונעוצה בחוויות עבר של סין ממלחמת העולם השנייה ומלחמת קוריאה, אשר הטביעו חותמן העמוק.
יחד עם זאת, סין אינה היחידה שעמלה על תוכניות פיתוח לוחמה ביולוגית. רוסיה, ארצות הברית ומדינות אחרות בעולם דוגמת איראן וצפון קוריאה עוסקות בפיתוח נשק ביולוגי, למרות אמנת הפיקוח על הנשק הביולוגי והרעלנים של האו"ם (BTWC). גם סוריה לא טומנת ידה בצלחת, וכך למשל פורסם בעיתון ישראל דיפנס ב-2013, כי משטרו של באשר אסד ממשיך בפיתוח, ייצור ושימוש באמצעי לחימה ביולוגיים על אף ולמרות ההסכם עליו חתם עם מועצת הביטחון של האו"ם לפירוק הנשק הכימי שברשותו.
בנושא הנשק הביולוגי של איראן, העיתונות האמריקאית פרסמה פעמים רבות כי איראן החלה מאז שנות השמונים בפיתוח חומרי לחימה ביולוגיים. התפיסה האיראנית לפיתוח נשק ביולוגי אינה שונה במהותה מהתפיסה הסינית, ומבוססת על הפקת לקחים מהמערכות השונות אותן ניהלה סין, על לקחיה של איראן ממלחמת איראן-עיראק והשימוש הרב שנעשה במערכה בנשק כימי ותוצאותיו.
דיווחים של סוכנויות המודיעין האמריקאיות החל מ- 1996 ועד 2015 מצביעים על כך שאיראן ממשיכה לעסוק בפיתוח יכולות לוחמה ביולוגיות בניגוד לאמנת הנשק הביולוגי, לרבות פיתוח וייצור איראני של אמצעי לחימה דוגמת פגזי ארטילריה ופצצות המוטלות מהאוויר, הנושאות אמצעי לחימה ביולוגיים. העדות האחרונה שפורסמה בנושא הינה מ-2019, במסגרתה מדגיש ראש המודיעין האמריקאי בפני ועדה של הקונגרס, כי איראן עודנה מפתחת ומחזיקה יכולות התקפיות של לוחמה ביולוגית.
נראה כי התפרצות נגיף הקורונה משלהי 2019 מוכיחה את יעילותו של הנשק הביולוגי, לא רק באחוזי התמותה שהוא יוצר (אחוזי תמותה יחסית נמוכים), אלא בעיקר באפקטים הנוספים אשר הוא מייצר, דוגמת הלוחמה הפסיכולוגית, השבתת מדינות וכלכלות ועוד. היו שאמרו שהנשק הביולוגי הוא הנשק הגרעיני של המדינות העניות. התפשטות נגיף הקורונה מוכיחה אמירה זו.
הנשק הביולוגי עשוי להיות אטרקטיבי מאד, מחד לאור מחירו הנמוך והיכולת לפזרו ללא השארת חתימה ובקלות יחסית, ומאידך לאור האפקטים שהוא יוצר – תמותה, השבתת מדינות וזריעת מורא ופחד. יחד עם זאת, התפשטותו של נגיף הקורונה מוכיחה כנראה, כי היכולת לשלוט בנשק ביולוגי ולתחמו לטריטוריה מסויימת, היא מוגבלת מאד, בעיקר בעולם הגלובלי, בו סחורות ואנשים נעים על פני הגלובוס ומפיצים את הנגיף.
במבט לעתיד, סביר יהיה להניח שמדינות כמו סין, איראן וצפון קוריאה (וככל הנראה אף ארגוני טרור) ימשיכו בפיתוח הנשק, אשר עשוי לשמשן ולו רק בהיבט ההרתעתי. סין, שנראה שהיא מתחילה לחזור לשגרה בימים אלו, מנסה לסייע למדינות שונות בעולם באמצעי מיגון, אמצעי גילוי ואולי אף באמצעים תרופתיים. על רקע הקולות המתחילים להישמע בעולם כנגד סין ואשמתה בהפצת נגיף הקורונה, מעניין יהיה לראות מה תהיה תגובת העולם מול סין, לאחר שובם של הדברים לסדרם.
נגיף הקורונה העלה ספקולציות לגבי מקורו במכון מחקר סיני - זאת, למרות העדר הוכחות לטענות אלו. עם זאת, התפרצות הנגיף מציתה דיון באסטרטגיית פיתוח הנשק הביולוגי של סין. "פיתוח הנשק הביולוגי בסין מבוסס על תפיסה סובייטית ונעוץ בחוויות של סין ממלחמת העולם השנייה", מסביר אייל פינקו, חוקר ומרצה בתחום האסטרטגיה הצבאית, מודיעין וסייבר
REUTERS/Aly Song/File Photo
בשלהי 2019 זוהתה לראשונה התפרצות נגיף הקורונה בעיר ווהאן (Wuhan) שבסין, ומשם החלה התפשטות הנגיף למדינות רבות אחרות בעולם. הנגיף, המזוהה כנגיף ממשפחת SARS-Cov-2, משתייך למשפחה של נגיפים נשימתיים, הגורמים לרוב לתחלואה נשימתית קלה, אך ההתפרצות רחבת ההיקף גורמת לתחלואה נשימתית קשה ולמוות בהיקפים רחבים. מהדיווח הסיני הראשון על התפרצותו ועד לכתיבת שורות אלו, דווח על התפרצות הנגיף ב-184 מדינות, ודווח על כשני מיליון איש אשר נדבקו בנגיף ולמעלה מ-100,000 מקרי מוות כתוצאה מההידבקות.
הסיבה האמיתית להתפרצותו של הנגיף בעיר ווהאן אינה ידועה עד כה. יש הטוענים כי הסיבה היא בעל חיים אשר הדביק אדם תמים, ואחרים טוענים כי ההתפרצות החלה כתוצאה מתקלה או באופן מכוון מהמכון הביולוגי הסיני בווהאן, אשר עוסק במחקר הנגיף מזה כעשור. המכון הביולוגי בווהאן הוא המכון היחיד בסין העוסק בפיתוח ובמחקר ביולוגי (כך על פי הצהרות הסינים), לרבות בתחום הנשק הביולוגי, עליו עמלים הסינים מזה עשרות רבות של שנים. מאמר זה ינתח את שורשי התפיסה הסינית לפיתוח יכולות לוחמה ביולוגית ונשק ביולוגי, תוך סקירה של מאמציהם בפיתוח אמצעי לחימה ביולוגיים. אין בכוונת המאמר לעסוק בסיבות להתפרצות נגיף הקורונה או לקונספירציות כאלו או אחרות.
על הלוחמה הביולוגית
הלוחמה הביולוגית הינה סדרת מאמצים מלחמתיים מכוונת, העושה שימוש בחומרים ביולוגיים המפוזרים באופן יזום, על מנת להשבית או לגרום לתמותה באמצעות הדבקה במחלה קלינית, המתרבה ומתפשטת בקרב בני אדם, בעורף ו/או בחזית. ההדבקה במחלה מתבצעת באמצעות מנגנוני הדבקות יעילים, המאפשרים התקדמות מהירה של המחלה ואחוזי תמותה גבוהים יחסית.
חומרי הלחימה הביולוגיים מתאפיינים בכך שהם פשוטים יחסית וזולים לייצור, במיוחד באמצעות טכנולוגיות הייצור המודרניות, וכן הקלות והיעילות שבהובלתם ליעד הרצוי ופיזורם באמצעים לוגיסטיים פשוטים על פני שטחים נרחבים. בדומה לחומרי לחימה כימיים ובשונה מאמצעי לחימה קינטיים, חומרי הלחימה הביולוגיים אינם משמידים אתרים, תשתיות ושטחים, אלא מנטרלים אנשים לאורך זמן - בין אם בעורף ובין אם בחזית.
ללוחמה הביולוגית יכולת לא רק להשבית או להרוג יריבים אלא גם יכולת לייצר אפקטים של לוחמה פסיכולוגית, שתכליתה יצירת פאניקה ובהלה המונית, המשפיעות קשות על הכלכלה והמסחר ופוגעות במדינת היריב בכל אורחות החיים והשלטון. מאז סיומה של המלחמה הקרה התפתח בתחום הלוחמה הביולוגית ענף חדש, העוסק בפיתוח חומרי לחימה שמטרתם השמדת שדות וגידולים חקלאיים, כחלק מתפיסה שהשמדת החקלאות של מדינת היריב תביאו לכדי מצב של רעב ומכאן לכניעתו.
השימוש בלוחמה ביולוגית והפצת מחלות כאמצעי יעיל לנטרול יריבים ולזריעת בהלה אינו חדש, וניתן למצוא דוגמאות אינספור מהעת העתיקה ועד ימינו אנו, לשימוש בפיזור מחלות ונגיפים להשגת הישגים צבאיים ומדיניים.
הלוחמה הביולוגית הסינית
העיסוק בלוחמה הביולוגית לא היה במוקד תשומת הלב העולמית לפחות מאז תום המלחמה הקרה, למרות ניסיונות לפיגועי טרור (כדוגמת מעטפות האנתרקס בארצות הברית בין השנים 2002 ל-2004) והצטיידות של מדינות שונות בו. בצל האדישות הבינלאומית, עסקה סין במהלך העשורים האחרונים בפיתוח תוכנית הלוחמה הביולוגית שלה, מתוך תפיסה אסטרטגית סדורה, מבוססת ומתוקצבת בתקציבי ענק.
התפיסה האסטרטגית הסינית, המכונה "לוחמה ללא מגע" (Non-Contact Warfare), גורסת כי על סין להילחם מול יריבותיה רחוק ככל האפשר מהטריטוריה הסינית, תוך סיכון מינימלי של כוחות סיניים, על מנת שסין לא תיאלץ להילחם על אדמתה שלה. תפיסה זו מבוססת על לקחיה של סין ממלחמת העולם השנייה והמערכה שניהלה דאז מול יפן, וכן על תפיסת הלחימה הסובייטית שאומצה בסין, המכונה "מניעת גישה" או A2/AD (Anti-Access/Area Denial).
התפיסה הסינית מיושמת במגוון אמצעים, כגון בפיתוח טילים ארוכי-טווח נגד ספינות וטילי הגנה אווירית ארוכי-טווח, המבטיחים את העליונות הימית והאווירית הסינית בים סין הדרומי, רחוק מחופיה של סין. יישום אחר של התפיסה הסינית הינו יכולות תקיפת הסייבר, נשק כימי ונשק ביולוגי. פיתוח הנשק הביולוגי בסין מבוסס על שלושה גורמים שעיצבו את תפיסתה האסטרטגית של סין לגבי הנשק הביולוגי.
הגורם הראשון הוא ניסיונה המר של סין במלחמת העולם השנייה. ניסיון שהטביע חותמו עד ימינו. במהלך מלחמת העולם השנייה נהרגו, על פי דיווחים סיניים רשמיים, למעלה מ- 270,000 חיילים סיניים מאמצעי לחימה ביולוגיים שהופעלו כנגדם על ידי היפנים, ומבלי יכולת ממשית של סין להתמודד מולם. במהלך המלחמה הפעילה יפן יחידת לוחמה ביולוגית, יחידה 731, אשר פעלה בשיתוף עם הנאצים לביצוע ניסויים בנשק ביולוגי בבני אדם, אשר הופעלו הן על שבויים סינים והן על ידי פיזור חומרי לחימה ביולוגיים שהוטלו ממטוסים על סין ומנצ'וריה.
הגורם השני הינו הבנתם כי ארצות הברית הפעילה כנגד הכוחות הסיניים והצפון קוריאניים נשק ביולוגי במהלך מלחמת קוריאה (1953-1950) וטענתם על השפעותיו הקשות של הנשק הביולוגי במלחמה זו. הגורם השלישי הוא ברית המועצות לשעבר והניסויים שביצעה בפיזור דבר, אנתרקס וכולרה בשטחים שכבשה במונגוליה משלהי מלחמת העולם השנייה ועד לנפילת הגוש הקומוניסטי. ניסויים אלו שבוצעו על ידי הרוסים בשיתוף הסינים עיצבו את עמדתה של סין בהכרה ובהבנת הפוטנציאל הרב הטמון ביכולות הנשק הביולוגי
זאת ועוד, מירוץ החימוש בנשק ביולוגי של מדינות שונות, בראשן ארצות הברית ורוסיה בשנות המלחמה הקרה, בין השנים 1950 ל- 1973 (עד למועד חתימת אמנת הנשק הביולוגי והרעלנים), תרם גם הוא להבנה הסינית על חשיבות פיתוח נשק זה.לאחר נפילת הגוש הקומוניסטי המשיכה סין במחקר ובפיתוח עצמאי של חומרי לחימה ביולוגיים ובפיתוח אמצעיים להובלתם והפצתם. בתחילה עסקה סין בפיתוח אמצעי התגוננות בלבד, ובמהלך שנות השבעים החלה בפיתוח אמצעי לחימה התקפיים.
ב-1984, למעלה מעשר שנים לאחר חתימת אמנת הנשק הביולוגי, הצטרפה סין לדיוני המדינות בנושא הגבלת הפיתוח וההצטיידות בנשק ביולוגי, אך המשיכה בפיתוח חומרי הלחימה, על אף קריאות שנשמעו כנגדה על ידי נשיאי ארצות הברית לדורותיהם. על פי הערכת מודיעין שפרסם המודיעין האמריקאי ב- 1993, דווח כי סין מפעילה למעשה שני מרכזי מחקר ביולוגי, בפיקוד צבא סין, ובהם מייצרים חומרי לחימה ביולוגיים. בנאום לקונגרס ב-1995, הכריז הנשיא קלינטון כי קיים מידע מבוסס על כך שסין מחזיקה נשק ביולוגי התקפי.
בשלהי 1999 פרסם מדען נשק ביולוגי רוסי, שערק לארצות הברית, שסין מפתחת אמצעי לחימה ביולוגיים. הוא דיווח כי במהלך המחקר והניסויים שבוצעו בסין, כתוצאה מתקלת בטיחות שוחרר נגיף HIV שהתפזר בסין. בוועידת הנשק הביולוגי שנערכה באוקטובר 2002, הכריזה סין כי היא מעולם לא פיתחה, ייצרה או אגרה נשק ביולוגי מכל סוג שהוא, לרבות חומרי לחימה ביולוגיים היכולים להיות דו-שימושיים (לצורכי מחקר ולצורכי נשק ביולוגי). הכרזתה של סין התקבלה על רקע האשמות חוזרות ונשנות של משרד ההגנה האמריקאי כנגדה בנושא פיתוח נשק ביולוגי.
כחודש לאחר הצהרותיה על אי קיום מחקר ופיתוח בתחום הנשק הביולוגי, פרצה בסין בנובמבר 2002 מגפת ה- SARS, שנמשכה עד פברואר 2003. סין דיווחה לארגון הבריאות העולמי לראשונה בהתפרצות זו, כי הנגיף פרץ עקב תקלה בטיפול בנגיף במהלך מחקר שבוצע במכון המחקר שלה. מרשים היה להיווכח ביכולותיה של סין להכיל, לטפל ולהתגבר על התפרצות מגפת ה-SARS בתוך כשלושה חודשים. הוכחה דומה ליכולותיה של סין בהקשר זה הוצגה שוב בחודשים האחרונים באופן שבו טופלה התפרצות נגיף הקורונה.
ב-2005 דווח שוב על ידי משרד ההגנה האמריקאי, כי קיים בידו מידע ספציפי ואמין על כך שסין ממשיכה בפיתוח הנשק הביולוגי שלה, למרות הצהרותיה באו"ם. עד 2009 נשמעו הכחשות שונות נוספות מפי סין בנוגע ליכולותיה ולפיתוחיה בתחום הנשק הביולוגי. יחד עם זאת, סין דיווחה בשנים אלו כי היא מפעילה מכון מחקר ביולוגי אחד לטיפול במקרי אפידמיה, במידה שאלו יתפרצו.
מכוני המחקר ופיתוח הידע בסין
מכון המחקר הביולוגי עליו הצהירה סין כפעיל נמצא בעיר ווהאן (כאמור, אותה עיר ממנה החלו להתפשט נגיפי הקורונה, ה-HIV וה-SARS). מכון מחקר זה, כך העידה סין, הוסמך להיות בעל רמת הבטיחות הגבוהה ביותר האפשרית (P4), וצויד במיטב ציוד הבטיחות תוצרת ספרד.
יחד עם זאת, מפעילה סין, ככל הנראה, מכונים נוספים בתחום הנשק הביולוגי מעבר למכון שבעיר ווהאן, כולם תחת פיקודו של הצבא הסיני. כך למשל, פועלות בסין ארבע תעשיות ייצור בערים Shenyang ,Lanzhou , Shanghai ו- Guangzhou. בנוסף, פועל בסין מכון מחקר ביולוגי נוסף בעיר Kunming, מכון לביצוע ניסויים בעיר Changchun ומכון לייצור ראשי קרב בהם משולבים חומרי לחימה ביולוגיים. מכון זה מכונה – Yan'an Bacteriological Factory.
מכוני המחקר והייצור הסינים מייצרים חומרי לחימה ביולוגיים כדוגמת אנתרקס, SARS, דבר, brucellosis, botulinum, ונגיפים נוספים כגון yellow fever, Hantan virus, Japanese encephalitis, tick-borne encephalitis, typhoid ו- dysentery. כלל המכונים פועלים על פי הנחיות המועצה לביטחון לאומי הסינית ובפיקוח האקדמיות השנייה והשלישית לרפואה צבאית, תוך שיתוף מוסדות אקדמיה נוספים ברחבי סין, העוסקים ברפואה ובמיקרוביולוגיה.
מכוני המחקר והצבא הסיני עושים שימוש בחברות תרופות מקומיות, אשר רוכשות עבורם ציוד, אמצעים ותשתיות במסווה אזרחי ותמים. דוגמה לחברה כזו היא ענקית התרופות Sanjiu (999) Pharmaceuticals Group, אשר נשלטת על ידי אגף הלוגיסטיקה של הצבא הסיני. על מנת לפתח ידע בתחום הנשק הביולוגי פועלת סין במספר מישורים. המישור הראשון הוא שיתוף פעולה והעברת ידע עם מדינות נוספות כגון רוסיה, איראן וצפון-קוריאה.
המישור השני הוא הבאת מומחים מארצות המערב לסין וסיוע שלהם להקמת תשתיות מחקריות ופיתוח הידע בסין. המישור הנוסף לפיתוח הידע בסין הוא ריגול תעשייתי הן באמצעות תקיפות סייבר והן באמצעות גורמי אנוש במדינות המערב, לרבות תשלום לסוכנים מקומיים, והן באמצעות חילופי משלחות של סטודנטים וחוקרים סיניים, היוצאים לתקופות מחקר בארצות המערב.
דוגמה לכך היא פרסום מראשית ינואר 2020 של משרד המשפטים האמריקאי, אודות תפיסת שלושה חוקרים באוניברסיטת הרווארד, אשר עסקו בפיתוח נשק ביולוגי עבור סין. אחד מהחוקרים, מדען אמריקאי ידוע, הואשם בסיוע לפיתוח הסיני. שני החוקרים האחרים, קצינים מהצבא הסיני, ביצעו מחקר במסווה באוניברסיטת הרווארד. אחד הקצינים הסינים נתפס בשדה התעופה, כאשר ניסה להימלט בחזרה לסין כאשר באמתחתו 12 בקבוקונים המכילים חומרים מיקרוביולוגיים.
פרסומים בנושא הנשק הביולוגי
מאז התפרצות ה- SARS בוצע במכון המחקר הסיני שבעיר ווהאן מחקר ביולוגי רב, והתפרסמו בכתבי עת אקדמיים פרסומים מחקריים שונים פרי עטם של חוקריו, המעידים על מאמצים מתוקצבים, מתוכננים וברורים לפיתוח יכולות התקפה והגנה בתחום הלוחמה הביולוגית, גם אם במסווה של מחקר ביולוגי אזרחי למניעת מגפות.
כך למשל, שני מחקרים שפורסמו על ידי חוקרים ממכון המחקר הביולוגי שבווהאן במהלך 2015 בשבועון Nature, העוסק בתחומי הביולוגיה והרפואה, מתארים את מחקר נגיף הקורונה, את מוצאו מגן שהתגלה בעטלפים, את הפיתוח שבוצע בו ואת הסכנות הטמונות בו. מאמר אחר שפורסם ב-2017 על ידי חוקרים מהמכון הביולוגי בווהאן על מקורו של הנגיף בגן, שנמצא בעטלפים, מצביע על מסוכנות הנגיף ועל הצורך בפיתוח אמצעי מניעה כנגד התפשטותו.
דוגמאות אחרות לפרסומים סיניים בתחום הלוחמה הביולוגית, המדגישים את התפיסה האסטרטגית הסינית העומדת בבסיס פיתוח יכולות הנשק הביולוגי והצורך להשיג "עליונות ביולוגית" בשדה הקרב, הן למשל התבטאויות של פרופסור Guo Jiwei, מהאוניברסיטה השלישית לרפואה צבאית, אשר הדגיש ב-2010 את חשיבות הלוחמה הביולוגית בלוחמת העתיד.
התבטאות נוספת מ- 2012 של הגנרל He Fuchu, אשר פיקד על המכללה הטכנולוגית של צבא סין, בנושא חשיבותו של הנשק הביולוגי, נוגעת לכך שיכולות ביו-טכנולוגיות ונשק ביולוגי המשפיע על מוח האדם הן יכולות אסטרטגיות לביטחון הלאומי הסיני, אשר סין נדרשת להמשיך בפיתוחן.
דוגמה נוספת ניתן למצוא בספר מ-2017 אשר נכתב על ידי הגנרל בדימוס הסיני Zhang Shibo, בו הוא מצביע על יכולות התקפיות של לוחמה ביולוגית המצויות בידי סין ועל חשיבותן לביטחון הלאומי הסיני וליכולותיה לנצח במערכות צבאיות. ספרו נמכר ברשת אמזון הסינית, אך לאחרונה נגמרו כל עותקיו ולא ניתן יותר להזמינו.
בפיקוח הצבא הסיני
סין שוקדת על פיתוח נשק ביולוגי מאז מלחמת העולם השנייה. פיתוח זה מתבצע תחת הנחיות המועצה לביטחון לאומי הסינית ותחת פיקודו ופיקוחו של הצבא הסיני. פיתוח הנשק הביולוגי בסין מבוסס על תפיסה אסטרטגית ארוכת שנים, המבוססת על תפיסה סובייטית ונעוצה בחוויות עבר של סין ממלחמת העולם השנייה ומלחמת קוריאה, אשר הטביעו חותמן העמוק.
יחד עם זאת, סין אינה היחידה שעמלה על תוכניות פיתוח לוחמה ביולוגית. רוסיה, ארצות הברית ומדינות אחרות בעולם דוגמת איראן וצפון קוריאה עוסקות בפיתוח נשק ביולוגי, למרות אמנת הפיקוח על הנשק הביולוגי והרעלנים של האו"ם (BTWC). גם סוריה לא טומנת ידה בצלחת, וכך למשל פורסם בעיתון ישראל דיפנס ב-2013, כי משטרו של באשר אסד ממשיך בפיתוח, ייצור ושימוש באמצעי לחימה ביולוגיים על אף ולמרות ההסכם עליו חתם עם מועצת הביטחון של האו"ם לפירוק הנשק הכימי שברשותו.
בנושא הנשק הביולוגי של איראן, העיתונות האמריקאית פרסמה פעמים רבות כי איראן החלה מאז שנות השמונים בפיתוח חומרי לחימה ביולוגיים. התפיסה האיראנית לפיתוח נשק ביולוגי אינה שונה במהותה מהתפיסה הסינית, ומבוססת על הפקת לקחים מהמערכות השונות אותן ניהלה סין, על לקחיה של איראן ממלחמת איראן-עיראק והשימוש הרב שנעשה במערכה בנשק כימי ותוצאותיו.
דיווחים של סוכנויות המודיעין האמריקאיות החל מ- 1996 ועד 2015 מצביעים על כך שאיראן ממשיכה לעסוק בפיתוח יכולות לוחמה ביולוגיות בניגוד לאמנת הנשק הביולוגי, לרבות פיתוח וייצור איראני של אמצעי לחימה דוגמת פגזי ארטילריה ופצצות המוטלות מהאוויר, הנושאות אמצעי לחימה ביולוגיים. העדות האחרונה שפורסמה בנושא הינה מ-2019, במסגרתה מדגיש ראש המודיעין האמריקאי בפני ועדה של הקונגרס, כי איראן עודנה מפתחת ומחזיקה יכולות התקפיות של לוחמה ביולוגית.
נראה כי התפרצות נגיף הקורונה משלהי 2019 מוכיחה את יעילותו של הנשק הביולוגי, לא רק באחוזי התמותה שהוא יוצר (אחוזי תמותה יחסית נמוכים), אלא בעיקר באפקטים הנוספים אשר הוא מייצר, דוגמת הלוחמה הפסיכולוגית, השבתת מדינות וכלכלות ועוד. היו שאמרו שהנשק הביולוגי הוא הנשק הגרעיני של המדינות העניות. התפשטות נגיף הקורונה מוכיחה אמירה זו.
הנשק הביולוגי עשוי להיות אטרקטיבי מאד, מחד לאור מחירו הנמוך והיכולת לפזרו ללא השארת חתימה ובקלות יחסית, ומאידך לאור האפקטים שהוא יוצר – תמותה, השבתת מדינות וזריעת מורא ופחד. יחד עם זאת, התפשטותו של נגיף הקורונה מוכיחה כנראה, כי היכולת לשלוט בנשק ביולוגי ולתחמו לטריטוריה מסויימת, היא מוגבלת מאד, בעיקר בעולם הגלובלי, בו סחורות ואנשים נעים על פני הגלובוס ומפיצים את הנגיף.
במבט לעתיד, סביר יהיה להניח שמדינות כמו סין, איראן וצפון קוריאה (וככל הנראה אף ארגוני טרור) ימשיכו בפיתוח הנשק, אשר עשוי לשמשן ולו רק בהיבט ההרתעתי. סין, שנראה שהיא מתחילה לחזור לשגרה בימים אלו, מנסה לסייע למדינות שונות בעולם באמצעי מיגון, אמצעי גילוי ואולי אף באמצעים תרופתיים. על רקע הקולות המתחילים להישמע בעולם כנגד סין ואשמתה בהפצת נגיף הקורונה, מעניין יהיה לראות מה תהיה תגובת העולם מול סין, לאחר שובם של הדברים לסדרם.
