הלוחם האגדי מאיר הר ציון הוא עולם ומלואו
הספר "ויהי מה" של משה גבעתי חושף עוד פרקים מעניינים מחייו של מאיר הר ציון. בספר מביא את חייו ופועלו של הלוחם המעוטר, אך גם את תולדות המדינה בשנות פעילותו
עופר דרורי
| 09/11/2019
מאיר הר ציון. צילום: מתוך ויקיפדיה
"ויהי מה, מאיר הר ציון חייו ופועלו", משה גבעתי, הוצאת עציון כנרת, 2019.
כאשר נגשתי לקרוא את הספר "ויהי מה" על מאיר הר ציון אמרתי לעצמי, מה עוד ניתן לחדש על הלוחם האגדי משנות החמישים, תקופת פעולות התגמול. על האיש שהפך לאבי הסיירים בצה"ל, זה שמשה דיין כתב עליו שהיה הלוחם הטוב ביותר בצה"ל. הרבה ספרים ומאמרים נכתבו על מאיר הר ציון.
מהר מאוד הבנתי כמה עוד ניתן ללמוד על האיש ופועלו. עתה, לאחר שסיימתי את הספר (הארוך), אני יכול להבין מהיכן צמחה דמותו עוד בטרם התגייס לצבא וכיצד, על אף נכותו הקשה, הצליח להקים יחד עם אשתו וילדיו חווה חקלאית בראש הר סלעי ומבודד.
הכותב, משה גבעתי, ביצע עבודת נמלים של איתור מקורות והתעמקות בהם, וקיים ראיונות עם אנשים שהכירו את מאיר הר ציון לאורך חייו. בספר הוא חושף לקוראים תקופה מרתקת שחלקה אומנם קשורה במאיר הר הציון, אבל חלקה היא למעשה תולדות מדינת ישראל וההתיישבות העובדת. המידע רחב ומצטבר ואינו היסטורי גרידא, אלא אוסף של אירועים "פרטיים" אשר מאפשרים את הבנת התרחשויות ואת הבנת אישיותו של הר ציון. האהבה של הר ציון לטיולים, חלקם ממש מסוכנים, שחלקם נראים היום חסרי אחריות, מחשלים את הר הציון הנער ומביאים אותו להכרה אינטימית של הטבע, של המדבר, של ההרים, הבנת החי וצומח וההשתלבות בהם.
מהספר אנו לומדים לפרטים את מרבית מבצעי צה"ל בשנות החמישים והשישים, שאת רובם ביצעה יחידה 101 ולאחריה גדוד 890, שיחידה 101 הוטמעה בו. הגבולות שנמתחו עד בלי די בתעוזה ובסיכון, ההבנה דרך הרגליים שכאשר יוצאים למבצע חוזרים לאחר השלמתו, גם אם המרחק הוא של 50 ק"מ מקו הגבול לעותק שטח האויב. מבצעים של חוליות קטנות של שניים שלושה לוחמים הסוחבים על גבם את כל הדרוש להם, בידיעה שכוח חילוץ כמעט שאינו בנמצא.
הר הרוחות
פרק חייו של הר ציון ומשפחתו על הר הרוחות מרתק. ראוי לציין שהר ציון עלה על ההר בגיל צעיר יחסית לאחר פציעה קשה שבעקבותיה השתחרר מהצבא, כך שאת מרבית חייו עד שהלך לעולמו בגיל 80 בילה כאזרח בחווה. כמו כן, ניתן לקרוא על ההתמודדות עם מגורים מבודדים ללא חשמל, ללא מים זורמים, תוך ניסיונות בלתי אפשריים להיאחז בקרקע בקור, בגשמים, כאשר רק שביל עפר קלוש מקשר את המשפחה לעולם.
לא נעלמו מהמחבר גם הקשיים האישיים והמשפחתיים שנולדו במסגרת הנסיבות, הן של הפציעה והן של האופי. גבעתי הוא לא מעלים, אבל בשכל לא הופך אותם למרכז.
גבעתי מרתק את קוראיו, הוא יורד לפרטים אבל בצורה שאינה מייגעת והקריאה קולחת ואף מושכת. נכון, הספר ארוך (כ-500 עמודים) ועוביו ירתיע לא מעט אנשים מלקרוא אותו, אבל עושר המידע הקשה מן הסתם על המחבר לקצרו.
נקודה בעייתית אחרת היא בפורמט הפיזי של הספר. הספר גדול מהממוצע ובכריכה רכה, דבר המקשה על אחיזתו ביד אחת וקריאתו במיטה לפני השינה. זוהי חולשה שהייתי מתקן במהדורה הבאה שאני מקווה שתצא לאור. הספר מביא את חייו ופועלו של הר ציון אבל גם את תולדות המדינה בשנים הרלוונטיות. מומלץ מאוד.
הכותב הוא מייסד ומנהל אתר הגבורה המביא מידע רחב על כלל מקבלי העיטורים והצל"שים במדינת ישראל
הספר "ויהי מה" של משה גבעתי חושף עוד פרקים מעניינים מחייו של מאיר הר ציון. בספר מביא את חייו ופועלו של הלוחם המעוטר, אך גם את תולדות המדינה בשנות פעילותו
מאיר הר ציון. צילום: מתוך ויקיפדיה
"ויהי מה, מאיר הר ציון חייו ופועלו", משה גבעתי, הוצאת עציון כנרת, 2019.
כאשר נגשתי לקרוא את הספר "ויהי מה" על מאיר הר ציון אמרתי לעצמי, מה עוד ניתן לחדש על הלוחם האגדי משנות החמישים, תקופת פעולות התגמול. על האיש שהפך לאבי הסיירים בצה"ל, זה שמשה דיין כתב עליו שהיה הלוחם הטוב ביותר בצה"ל. הרבה ספרים ומאמרים נכתבו על מאיר הר ציון.
מהר מאוד הבנתי כמה עוד ניתן ללמוד על האיש ופועלו. עתה, לאחר שסיימתי את הספר (הארוך), אני יכול להבין מהיכן צמחה דמותו עוד בטרם התגייס לצבא וכיצד, על אף נכותו הקשה, הצליח להקים יחד עם אשתו וילדיו חווה חקלאית בראש הר סלעי ומבודד.
הכותב, משה גבעתי, ביצע עבודת נמלים של איתור מקורות והתעמקות בהם, וקיים ראיונות עם אנשים שהכירו את מאיר הר ציון לאורך חייו. בספר הוא חושף לקוראים תקופה מרתקת שחלקה אומנם קשורה במאיר הר הציון, אבל חלקה היא למעשה תולדות מדינת ישראל וההתיישבות העובדת. המידע רחב ומצטבר ואינו היסטורי גרידא, אלא אוסף של אירועים "פרטיים" אשר מאפשרים את הבנת התרחשויות ואת הבנת אישיותו של הר ציון. האהבה של הר ציון לטיולים, חלקם ממש מסוכנים, שחלקם נראים היום חסרי אחריות, מחשלים את הר הציון הנער ומביאים אותו להכרה אינטימית של הטבע, של המדבר, של ההרים, הבנת החי וצומח וההשתלבות בהם.
מהספר אנו לומדים לפרטים את מרבית מבצעי צה"ל בשנות החמישים והשישים, שאת רובם ביצעה יחידה 101 ולאחריה גדוד 890, שיחידה 101 הוטמעה בו. הגבולות שנמתחו עד בלי די בתעוזה ובסיכון, ההבנה דרך הרגליים שכאשר יוצאים למבצע חוזרים לאחר השלמתו, גם אם המרחק הוא של 50 ק"מ מקו הגבול לעותק שטח האויב. מבצעים של חוליות קטנות של שניים שלושה לוחמים הסוחבים על גבם את כל הדרוש להם, בידיעה שכוח חילוץ כמעט שאינו בנמצא.
הר הרוחות
פרק חייו של הר ציון ומשפחתו על הר הרוחות מרתק. ראוי לציין שהר ציון עלה על ההר בגיל צעיר יחסית לאחר פציעה קשה שבעקבותיה השתחרר מהצבא, כך שאת מרבית חייו עד שהלך לעולמו בגיל 80 בילה כאזרח בחווה. כמו כן, ניתן לקרוא על ההתמודדות עם מגורים מבודדים ללא חשמל, ללא מים זורמים, תוך ניסיונות בלתי אפשריים להיאחז בקרקע בקור, בגשמים, כאשר רק שביל עפר קלוש מקשר את המשפחה לעולם.
לא נעלמו מהמחבר גם הקשיים האישיים והמשפחתיים שנולדו במסגרת הנסיבות, הן של הפציעה והן של האופי. גבעתי הוא לא מעלים, אבל בשכל לא הופך אותם למרכז.
גבעתי מרתק את קוראיו, הוא יורד לפרטים אבל בצורה שאינה מייגעת והקריאה קולחת ואף מושכת. נכון, הספר ארוך (כ-500 עמודים) ועוביו ירתיע לא מעט אנשים מלקרוא אותו, אבל עושר המידע הקשה מן הסתם על המחבר לקצרו.
נקודה בעייתית אחרת היא בפורמט הפיזי של הספר. הספר גדול מהממוצע ובכריכה רכה, דבר המקשה על אחיזתו ביד אחת וקריאתו במיטה לפני השינה. זוהי חולשה שהייתי מתקן במהדורה הבאה שאני מקווה שתצא לאור. הספר מביא את חייו ופועלו של הר ציון אבל גם את תולדות המדינה בשנים הרלוונטיות. מומלץ מאוד.
הכותב הוא מייסד ומנהל אתר הגבורה המביא מידע רחב על כלל מקבלי העיטורים והצל"שים במדינת ישראל
