"בודקים את הדופק לחיזבאללה"

מול חיזבאללה, על הגבול הצפוני, יושבים לוחמי גדוד האיסוף הקרבי 'שחף'. "על אף ההתעצמות הטכנולוגית של חיזבאללה, היכולות של צה"ל בתחום האיסוף הן ביתרון בולט", אומר המג"ד סא"ל תומר מלצמן. ביקור מיוחד של כתב ישראל דיפנס על הגבול החם

"בודקים את הדופק לחיזבאללה"

צילום: דו"צ

גדוד האיסוף הקרבי 'שחף' אחראי על איסוף מודיעין ויזואלי בגזרת לבנון. מהים בראש הנקרה ועד מרגלות החרמון. מפקדת הגדוד ממוקמת בגליל, והגדוד מפעיל תצפיתניות, אמצעי תצפית ניידים ולוחמים שעושים פעולות איסוף, אם צריך, גם מעבר לגבול. "אנחנו הדופק של האוגדה והחטיבות כאן", מסביר סא"ל תומר מלצמן מפקד הגדוד. 

גדוד האיסוף כולל כ-750 איש בסדיר עם יכולת גדילה של עוד כ-100 איש במצבי חירום. כמו כן, הגדוד מחזיק מצבת מילואים קטנה יחסית. זהו גדוד האיסוף השני בגודלו בצה"ל אחרי גדוד האיסוף באיו"ש. 

הגזרה של הגדוד לא פשוטה. סבך הצמחייה, תכסית השטח וארגון חיזבאללה כאויב מורכב הופכים את מלאכת האיסוף הקרבי למאתגרת. "המכ"מים שנכנסו לגדוד ב-2009 שינו את עולם האיסוף", מסביר מלצמן. "בעבר, כאשר האופטיקה הובילה, התצפיתנית הייתה סורקת את הגזרה. סריקה כזו הייתה לוקחת כמה דקות. כלומר, כל נקודה בגזרה הייתה נסרקת פעם בכמה דקות ומשאירה מקום לחיזבאללה לנצל זאת. 

"היום המכ"מים מובילים היות והם מאפשרים איסוף רציף בגזרה נתונה. מדובר בטכנולוגיה ששינתה את תפיסת העבודה בגדוד. לאחרונה הכנסנו גם מכ"מים חודרי עלווה ששיפרו את היכולת לזהות ולהתריע בפני חדירות של חיזבאללה".

מרכיב איסופי נוסף שנכנס לגזרת לבנון וסוריה בשנים האחרונות הוא מערכת תצפית 'מארס'. המערכת כוללת מספר מצלמות לטווחים ואיכויות שונות, ויודעת לתפוס גזרה רחבה רחבה. את המערכת האופטית מחברים למכ"מ, וכאשר המכ"ם מזהה משהו, המערכת האופטית ממשיכה מעקב. 

מערכת 'מארס' גם ייעלה את עבודת האיסוף של הגדוד. במקום שכל מצלמה תתופעל על ידי צוות של שש תצפיתניות במשמרות, 'מארס' מאפשרת לתצפיתנית אחת לשלוט על מספר סנסורים במקביל. תצורה זו מאפשרת לצה"ל לייעל את מערך האיסוף בגבול. 

'מודיעין בהקשר'

למרות טכנולוגיות האיסוף המתקדמות שמופעלות בגזרת לבנון, עדיין ישנם אתגרים בגבול בשל תכסית השטח בלבנון. "התכסית של לבנון מאוד מאתגרת לעולם האיסוף", אומר מלצמן. "יש למערכות האיסוף הקרקעיות מספר מגבלות מובנות. כדי לגשר על הפערים הקיימים, צה"ל מפעיל אמצעי איסוף נוספים מהאוויר שיחד עם מערך האיסוף הקרבי יוצרים תמונת מצב אחודה. 

"תפיסה זו קיבלה את השם 'מודיעין בהקשר'. זו תפיסת איסוף המשלבת שלל אמצעים כאשר השילוב מאפשר להתגבר על נקודות החולשה של כל אמצעי בנפרד. עוד יתרון בתפיסת הפעלה כזו היא מיקוד באיסוף. במקום להתחיל לחפש בית אחרי בית בבינת ג'אבל מה עושה חיזבאללה, הקשר עם מקורות מודיעין נוספים, מאפשר לנו להתמקד. לא תמיד אנחנו יודעים מאיפה מגיע המידע בגלל מידור, אבל אומרים לנו 'חפשו שם'. זה מייעל בסדרי גודל את מיצוי יכולות הגדוד".

בגדוד האיסוף מבינים גם כי הצד השני, חיזבאללה, מפעיל אמצעי איסוף משלו. "חיזבאללה אובססיבי לגבי איסוף מודיעין", מסביר מלצמן. "הארגון רוכש את הטכנולוגיות הכי טובות בשוק שהוא יכול להשיג. אנחנו מודעים לזאת, ופועלים בהתאם. משיקולי ביטחון מידע אי אפשר להרחיב בנושא". 

אחד האתגרים באיסוף מול חיזבאללה טמון במיומנות שלו. "האויב חכם", אומר מלצמן. "חיזבאללה יודעים שאנחנו צופים בהם, והחיילים בגדוד כל הזמן שואלים את עצמם האם מה שרואים דרך העדשה זה פשוטו כמשמעו. נוהל כתיבת דו"חות משימה בגדוד כולל עובדות, פרשנות והמלצות. העובדות זה מה שאתה רואה עם גיבוי של חומרים ויזואליים. ההקשר הוא הפרשנות של מה שאתה רואה. וההמלצות הן השילוב של עובדות ותובנות. השאלה שכל איש בצוות שואל את עצמו בהתייחס לחיזבאללה היא 'האם מה שאני רואה זה באמת מה שקורה'. 

"כל דו"חות האיסוף מכלל הפלוגות זורמים אלי, ומתנהל שיח עם צוותי האיסוף סביב השאלה מה עושה חיזבאללה או מה הוא מתכנן. היות ובגזרת לבנון נושא ביטחון המידע מוקפד מאוד באופן יחסי לגזרות אחרות, גם בתוך הגדוד יש מידור בין הפלוגות והצוותים. כך שלפעמים צוות אחד רואה משהו, נותן פרשנות לאירוע המקומי בגזרה, אבל הפרשנות הזו מתחברת ברמת המג"ד לתמונת איסוף יותר שלמה. ביטחון המידע והמידור למרות שהם נועדו לשמור על פעילות מבצעית, הם גם אתגר ליישום תפיסת מודיעין בהקשר".

הגדוד, על אף שהוא מאומן לאיסוף מודיעין, משמש גם כצוות תגובה אם צריך עבור החטיבות או האוגדה. הלוחמים כולם גברים בגלל שהאויב הוא חיזבאללה, אבל זה ישתנה. "בקרוב תמונה סמג"דית ראשונה בגדוד. אני לא רואה סיבה שהיא לא תהיה חלק מצוות תגובה או איסוף מול חיזבאללה אם תרצה בכך", אומר מלצמן. "הלוחמים בגדוד מוכשרים להתקלות עם חיזבאללה בגזרה. אנחנו גם הראשונים שרואים אותם במרבית הפעמים, אז יכולת סגירת מעגל חשובה לטיפול באירוע".

דרושות: טכנולוגיות חדשות 

מאז שצה"ל יצא מלבנון בתחילת שנות האלפיים איסוף המודיעין בגזרת לבנון הפך למורכב יותר. עלות הטעות בכניסה רגלית לשטח לבנון עלתה במובן מבצעי ופוליטי, לצה"ל אין יותר נוכחות קבועה בשטח לבנון וחיזבאללה בנה מאז מערך איסוף והגנת גבול מתקדם מנגד. כל אלו מצריכים מצה"ל חשיבה טכנו-מבצעית יצירתית שתוכל לשמר את היתרון הטמון באיסוף גם מתוך שטח ישראל או בשימוש במרחב האווירי של לבנון. 

"אנחנו פועלים בשני מישורים - מעת לעת נערכים מפגשים עם תעשיות רלוונטיות בשטח כדי להנביט רעיונות חדשים שיפתרו בעיות מבצעיות. כמו גם, אנחנו עוקבים אחרי טכנולוגיות אזרחיות שיכולות לתרום לנו", אומר מלצמן. "על אף ההתעצמות הטכנולוגית של חיזבאללה, היכולות של צה"ל בתחום האיסוף הן ביתרון בולט. גם בגלל שחיזבאללה מוגבל לרכוש טכנולוגיות אזרחיות שאינן מפוקחות, וגם בגלל התעשיות שלנו".

תחום אתגרי אחד הוא אוטומציה. התקנת המכ"מים, מערכת המארס, ואמצעים נוספים שמפעיל הגדוד מאפשרים לאסוף את אותו מודיעין או אפילו יותר, בפחות אנשים. מאז היציאה מלבנון האיסוף מרחוק, מתוך גבולות מדינת ישראל, תפס נתח גדול יותר בפעילות. והוא מצריך טכנולוגיות אחרות ויכולות אוטומטיות שמגיבות מהר. 

תחום נוסף הוא הבנת ההקשר על המטרה בזמן אמת. "אם עד היום יש לנו מכ"ם ומערכות אופטיות, הקפיצה הבאה תהיה בזיהוי ההקשר של המטרה. כאשר אתה רואה בן אדם מהצד השני של הגבול, אתה רוצה לדעת מיהו, את ההיסטוריה שלו בקהילת המודיעין הישראלית, האם הוא חדש בזירה, ואת ההקשרים שלו עם אנשים אחרים בגזרה. ניתוח מידע כזה בזמן אמת יכול לקצר את תהליכי סגירת המעגל על מטרות".

**

בתמונה - סא"ל תומר מלצמן, מפקד גדוד "שחף", צילום: מאיר אזולאי

אולי יעניין אותך גם