מטוס קרב דור חמישי – שאלות והתלבטות
מנכ"ל בואינג ישראל, האלוף (מיל') דוד עברי, מעלה כמה שאלות לגבי מטוס הקרב מהדור החמישי. דעה
דוד עברי
| 04/01/2018
מטוסי קרב מדגם F-22 (צילום: AP)
השבועון "אוויאיישן וויק" מתאריך 26 יוני-9 ביולי 2017 מביא נתונים מרשימים על מעורבותו של מטוס החמקן F-22 בלוחמה האווירית בסוריה ובעיראק. במאמר יש ציטוטים מתוך שיחה עם מפקד טייסת ה-F-22, אשר מספר שבוצעו כ-1150 גיחות של F-22 עד 28 במאי 2017, מתוכם 497 גיחות לסיוע קרוב (CAS), כאשר ה-F-22 הביא לזירה פצצות מדויקות 32-GBU ו-SDB (פצצות עם קוטר קטן) למנוע פגיעה מיותרת באזרחים.
מסתבר שה-F-22 שנבנה כמטוס לעליונות אווירית עם כושר אוויר-אוויר מרשים, כאשר הוא עצמו חמקן – כלומר בעל חתימת מכ"מ מאד קטנה מול מרבית המכ"מים - קשה לאתרו ומכאן שיעילות מערכות ההגנה האווירית או המכ"מים האוויריים של מיירטים אחרים כנגדו נמוכה מאד. ובכל זאת מצאו לנכון להשתמש בו ובתכונותיו אלה גם למשימות תקיפה, בעיקר מאז 6 באפריל 2017 עת בוצעה התקיפה האווירית האמריקנית באמצעות טילי שיוט על בסיס הטיסה הסורי ממנו שוגרו המטוסים עם הנשק הכימי.
מסתבר שה-F-22 מסתובב כמעט חפשי ברחבי סוריה למרות האיום של מערכות ההגנה המתקדמות הרוסיות, הישג מרשים בפני עצמו. הוא בבחינת 'רואה ואינו נראה' ומשתמשים בו כמטוס רב-משימתי, כלומר גם כמטוס תקיפה ולא רק לעליונות אווירית – תפיסה מאד דומה לתפיסת הפעלת הכוח האווירי הישראלי.
מטוס ה-F-22 הטיל 1572 חימושים ב-497 גיחות תקיפה, כלומר כ-3 חימושים לגיחה, או פוטנציאל של השמדת 3 מטרות בכל גיחה. בגלל תכונות החמקנות הוא נושא מעט חימושים הנישאים בתא הפצצות הפנימי ולא בתליה חיצונית.
במקביל לפרסום זה, ישנם פרסומים שונים על עלות תכנית ה-F-35 שהיה אמור להיות זול ולכן הופסק הייצור של ה-F-22. עלות תכנית ה-F-35 המפורסמת מגיעה ל-400 מילארד דולר.
השאלה המתבקשת היא האם לא נכון היה להמשיך עם קו הייצור של ה-F-22 ולא לעבור לפיתוח מטוס חדש. מטוס ה-22-F הוא מטוס דור חמישי לכל דבר, עם יתרונות מסויימים על פני ה-35-F בתחומים מסויימים, כמו שיוט על-קולי ללא מבערים.
סביר להניח שמטוס ה-22-F בקו ייצור מסיבי היה מוזל במחירו והיינו נמצאים כבר עם פיתוחים של בלוק חדש עם יישום לקחים מהפעלתו, בעוד שמטוס ה-35-F עדיין איננו ממש מבצעי. ניתן להבין מהמספרים שמעבר לעלות המטוסים הושקעו כ-100 מילארד דולר בכל מה שמסביב כמו פיתוח המטוס והאויוניקה, הניסויים והתאמת החימוש שחלק גדול מהם שולמו כבר פעם אחת במטוס ה-22-F.
יתכן שאפשר היה לחסוך 30-50 מילארד דולר אם לא היו נכנסים לתכנית ה-F-35 וממשיכים דוקא ב-F-22. זהו סכום אדיר. אנחנו קיבלנו סיוע של 30 מילארד דולר ב-10 שנים, וזהו מקור ההתעצמות העיקרי של צה"ל כולו, השומר על היתרון האיכותי באיזור.
ניתן להניח שתומכי תכנית ה-F-35 לא יסכימו עם החיסכון הפוטנציאלי שציינתי. מספרים זה דבר מאוד גמיש, אך לי אין שום ספק שנכון יותר לשדרג פלטפורמות קיימות לדור אויוניקה ומערכות חימוש חדשניות מאשר לפתח פלטפורמה חדשה ולהכניס את אותה אויוניקה ומערכות. סביר להניח שמטוס ה-F-22 היה בינתיים עובר עוד שדרוג, והיה גם עדיף ומתקדם יותר ממטוס ה-F-35 שאופיין בשנות ה-2000 הראשונות.
שאלה מתבקשת נוספת היא מתי יכנסו יותר מטוסי קרב לא מאויישים לפעילות השגרתית. האם לא נכון היה להשקיע את עלויות הפיתוח והניסויים של תכנית ה-F-35 במטוס לא מאויש, כאשר במקביל מטוס ה-F-22 ממלא את מקומו בסד"כ, בקו ייצור מתמשך, כמטוס רב-משימתי הנושא חימוש מגוון.
נכון ש"החלב כבר נשפך" ואי אפשר להחזירו לכד, ונכון שלישראל היתה הברירה היחידה המוצדקת לרכושאת מטוס ה-F-35, אולם כדאי לבחון את עצמנו תמיד לפני החלטה על פלטפורמה חדשה – האם ההצדקה ברורה, או שנכון יותר לשדרג?
***
האלוף (מיל') דוד עברי, הוא נשיא בואינג ישראל
מנכ"ל בואינג ישראל, האלוף (מיל') דוד עברי, מעלה כמה שאלות לגבי מטוס הקרב מהדור החמישי. דעה
מטוסי קרב מדגם F-22 (צילום: AP)
השבועון "אוויאיישן וויק" מתאריך 26 יוני-9 ביולי 2017 מביא נתונים מרשימים על מעורבותו של מטוס החמקן F-22 בלוחמה האווירית בסוריה ובעיראק. במאמר יש ציטוטים מתוך שיחה עם מפקד טייסת ה-F-22, אשר מספר שבוצעו כ-1150 גיחות של F-22 עד 28 במאי 2017, מתוכם 497 גיחות לסיוע קרוב (CAS), כאשר ה-F-22 הביא לזירה פצצות מדויקות 32-GBU ו-SDB (פצצות עם קוטר קטן) למנוע פגיעה מיותרת באזרחים.
מסתבר שה-F-22 שנבנה כמטוס לעליונות אווירית עם כושר אוויר-אוויר מרשים, כאשר הוא עצמו חמקן – כלומר בעל חתימת מכ"מ מאד קטנה מול מרבית המכ"מים - קשה לאתרו ומכאן שיעילות מערכות ההגנה האווירית או המכ"מים האוויריים של מיירטים אחרים כנגדו נמוכה מאד. ובכל זאת מצאו לנכון להשתמש בו ובתכונותיו אלה גם למשימות תקיפה, בעיקר מאז 6 באפריל 2017 עת בוצעה התקיפה האווירית האמריקנית באמצעות טילי שיוט על בסיס הטיסה הסורי ממנו שוגרו המטוסים עם הנשק הכימי.
מסתבר שה-F-22 מסתובב כמעט חפשי ברחבי סוריה למרות האיום של מערכות ההגנה המתקדמות הרוסיות, הישג מרשים בפני עצמו. הוא בבחינת 'רואה ואינו נראה' ומשתמשים בו כמטוס רב-משימתי, כלומר גם כמטוס תקיפה ולא רק לעליונות אווירית – תפיסה מאד דומה לתפיסת הפעלת הכוח האווירי הישראלי.
מטוס ה-F-22 הטיל 1572 חימושים ב-497 גיחות תקיפה, כלומר כ-3 חימושים לגיחה, או פוטנציאל של השמדת 3 מטרות בכל גיחה. בגלל תכונות החמקנות הוא נושא מעט חימושים הנישאים בתא הפצצות הפנימי ולא בתליה חיצונית.
במקביל לפרסום זה, ישנם פרסומים שונים על עלות תכנית ה-F-35 שהיה אמור להיות זול ולכן הופסק הייצור של ה-F-22. עלות תכנית ה-F-35 המפורסמת מגיעה ל-400 מילארד דולר.
השאלה המתבקשת היא האם לא נכון היה להמשיך עם קו הייצור של ה-F-22 ולא לעבור לפיתוח מטוס חדש. מטוס ה-22-F הוא מטוס דור חמישי לכל דבר, עם יתרונות מסויימים על פני ה-35-F בתחומים מסויימים, כמו שיוט על-קולי ללא מבערים.
סביר להניח שמטוס ה-22-F בקו ייצור מסיבי היה מוזל במחירו והיינו נמצאים כבר עם פיתוחים של בלוק חדש עם יישום לקחים מהפעלתו, בעוד שמטוס ה-35-F עדיין איננו ממש מבצעי. ניתן להבין מהמספרים שמעבר לעלות המטוסים הושקעו כ-100 מילארד דולר בכל מה שמסביב כמו פיתוח המטוס והאויוניקה, הניסויים והתאמת החימוש שחלק גדול מהם שולמו כבר פעם אחת במטוס ה-22-F.
יתכן שאפשר היה לחסוך 30-50 מילארד דולר אם לא היו נכנסים לתכנית ה-F-35 וממשיכים דוקא ב-F-22. זהו סכום אדיר. אנחנו קיבלנו סיוע של 30 מילארד דולר ב-10 שנים, וזהו מקור ההתעצמות העיקרי של צה"ל כולו, השומר על היתרון האיכותי באיזור.
ניתן להניח שתומכי תכנית ה-F-35 לא יסכימו עם החיסכון הפוטנציאלי שציינתי. מספרים זה דבר מאוד גמיש, אך לי אין שום ספק שנכון יותר לשדרג פלטפורמות קיימות לדור אויוניקה ומערכות חימוש חדשניות מאשר לפתח פלטפורמה חדשה ולהכניס את אותה אויוניקה ומערכות. סביר להניח שמטוס ה-F-22 היה בינתיים עובר עוד שדרוג, והיה גם עדיף ומתקדם יותר ממטוס ה-F-35 שאופיין בשנות ה-2000 הראשונות.
שאלה מתבקשת נוספת היא מתי יכנסו יותר מטוסי קרב לא מאויישים לפעילות השגרתית. האם לא נכון היה להשקיע את עלויות הפיתוח והניסויים של תכנית ה-F-35 במטוס לא מאויש, כאשר במקביל מטוס ה-F-22 ממלא את מקומו בסד"כ, בקו ייצור מתמשך, כמטוס רב-משימתי הנושא חימוש מגוון.
נכון ש"החלב כבר נשפך" ואי אפשר להחזירו לכד, ונכון שלישראל היתה הברירה היחידה המוצדקת לרכושאת מטוס ה-F-35, אולם כדאי לבחון את עצמנו תמיד לפני החלטה על פלטפורמה חדשה – האם ההצדקה ברורה, או שנכון יותר לשדרג?
***
האלוף (מיל') דוד עברי, הוא נשיא בואינג ישראל
