פרשת הצוללות: המדינה דוחה את עתירת התנועה לאיכות השלטון

"לא התגבש חשד סביר המצדיק פתיחה בחקירה פלילית כנגד ראש הממשלה בפרשה זו", נכתב בתגובת המדינה

פרשת הצוללות: המדינה דוחה את עתירת התנועה לאיכות השלטון

דובר צה"ל

המדינה הגישה לבג"ץ את תגובתה המקדמית לעתירה בה דרשה התנועה לאיכות השלטון לפתוח בחקירה פלילית בפרשת המניות ובפרשת כלי השיט (3000), וכן להורות על הקמת ועדת חקירה או בדיקה בפרשת כלי השיט.

בתגובת המדינה נאמר כי ביחס לחלק הנוגע לפתיחת בחקירה פלילית, הרי שבפרשת כלי השיט החלטת היועץ המשפטי לממשלה לפיה לא התגבש חשד סביר המצדיק פתיחה בחקירה פלילית כנגד ראש הממשלה בפרשה זו, עמדה זה מכבר לביקורת שיפוטית לפני בג״ץ. בית המשפט לא ראה מקום להתערב בהחלטה, לאחר שהוצגו לו השיקולים הראייתיים עליהם נסמכה, ומסקנת כל הגורמים המעורבים בחקירה ובליווייה כי לא התגבש בתשתית הראייתית שנאספה חשד סביר המצדיק חקירה פלילית של ראש הממשלה.

בית המשפט הדגיש באותו פסק דין את ההלכה המשפטית בדבר היקפו הרחב של שיקול הדעת המסור לרשויות התביעה, המכתיב ביקורת שיפוטית מצומצמת על החלטותיהן, אשר הינה מצומצמת עוד יותר בעניין ההחלטות הנסמכות על שיקולים ראייתיים. 

בנוגע לחקירה בפרשת המניות, המדינה מפנה בתגובתה להחלטת היועמ"ש שפורסמה ביום חמישי האחרון, ולפיה אין בתשתית שנאספה במסגרת הבחינה שבוצעה בעניין, כמו גם בחומר חקירה רלוונטי שנאסף אגב חקירת פרשות אחרות, כדי להצדיק פתיחה בחקירה פלילית נגד ראש הממשלה בפרשה.

היועמ"ש אף התייחס בהחלטתו לטענת העותרת שהתצהירים שצירפה במעטפה סגורה לעתירה והקשר בין פרשת כלי השיט לפרשת המניות, מצדיקים את חקירת ראש הממשלה, וקבע שאין בעתירה ובתצהירים כדי לשנות את החלטתו, שכן עולה מהם תמונה חופפת במידה רבה לזו אשר עלתה בחקירה הפלילית בנושא כלי השיט, ואשר עמדה לפניו טרם החלטתו שלא לפתוח בחקירה נגד ראש הממשלה.

אשר לחלק בעתירה הנוגע לבקשה להורות לממשלה להקים ועדת חקירה או ועדת בדיקה, המדינה משיבה כי דין הבקשה להידחות על הסף מהטעם שאינה בשלה להכרעה שיפוטית. זאת, משום שלאחר החלטת היועמ"ש בפרשת המניות, השתנתה התשתית הנורמטיבית הרלוונטית העומדת בפני הדרג המוסמך לקבל החלטות בנושא הקמת ועדה כאמור.

המדינה מדגישה בתגובה, כי אין באמור כדי להביע עמדה לעניין סוגיית הקמת ועדת החקירה, שהיא נפרדת מהשאלה על פתיחה בחקירה פלילית, ככל שזו תידון בהמשך ע״י הגורמים המוסמכים. זאת, בפרט בשים לב לשורת פסקי דין שניתנו בבג"ץ בהם נקבע מפורשות ובהרחבה, כי שיקול הדעת של הגורמים המוסמכים בעניין זה הוא רחב ביותר להחליט להקים ועדה, להחליט לא להקים ועדה ואף להימנע מקבלת החלטה, ובהתאם היקף הביקורת השיפוטית הוא מצומצם למקרים חריגים ונדירים בלבד. 

התגובה הוגשה באמצעות עוה"ד שוש שמואלי ויונתן קרמר ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה.

אולי יעניין אותך גם