בקרוב: רחפני משלוחים

לווייני תקשורת, סלולרי דור-5 ומחשוב ענן - כל אלו היסודות שיאפשרו בקרוב שימוש ברחפנים לטובת משלוחים בסביבה אורבנית. דעה של דרור בן דוד

בקרוב: רחפני משלוחים

bigstock

מגמת העיור היא תופעה חובקת עולם שצפויה להמשיך ואף להתעצם. כולנו מכירים את פקקי התנועה – תופעה שנושכת אותנו גם בגוש דן, ובמקביל, היא מתרחשת גם ברוב המטרופולינים בעולם. בשנים האחרונות ישנן כמה וכמה מגמות טכנולוגיות שלכאורה "קיבלו חיים משל עצמן" – מגמות שברור שאי אפשר יהיה לעצור אותן ותהיה להן השלכה מהותית על אורחות החיים של כולנו. 

לווייני תקשורת ומחשוב ענן

ראשית, "כל דבר" יהיה מחובר לכל דבר אחר – באמצעות רשתות תקשורת מסוגים שונים. כבר היום ניתן לשלב בכמעט "כל דבר" כרטיס "סים" ומקמ"ש ממוזער שיכולים להתקשר דרך רשתות הסלולר אל האינטרנט. השוק הצרכני דוחף את התחום וכך אנחנו מתקדמים מ"דור 2", לדור 3, דור 4 וכנראה, גם דור חמש בשנים הקרובות. רוחב הפס משתפר כל הזמן וכך גם איכות השירות והתקצרות ההשהיות. 

בימים אלה ממש נפרסים מעלינו מערכים חדשניים של לוויני תקשורת.  מערך "אירידיום", הכולל למעלה משישים לווינים המסוגלים לתת שירות קישוריות צרת סרט למשתמשי קצה – בלי להיזדקק לתחנות קרקעיות ובלי שיהיה צורך באנטנות גדולות אצל משתמש הקצה. מערך "סטארלינק" הכולל כבר למעלה מ700 לווינים במסלול נמוך – בדרך ל 12,000 לווינים כאלה. מערך "סטארלינק" יידע לתת שירותי תקשורת רחבת סרט ועם השהיות נמוכות "לכמעט כל מקום בכדה"א". 

במקביל, במהלך העשור האחרון, לוויני הנווט זוכים לעדנה. כמעט בכל מכשיר שאנחנו מכירים – יש מקלט ממוזער המאפשר למכשיר עצמו לדעת איפה הוא נמצא בדיוק רב. לוויני ה GPS של חיל האוויר האמריקאים מוכרים מזה זמן ואליהם הצטרף מערך רוסי (GLONASS), מערך אירופאי (Gallileo), ומערך סיני (Baidu) וגם היפנים וההודים מנסים להיכנס לתחום. 

היכולת של מכשירי הקצה לדעת את הזוויות שלהם יחסית למרחב (Attitude) נשענת על עולם תוכן טכנולוגי חדשני והוא היכולת לממש רכיבי חומרה (במקרה זה, סוג של ג'יירוסקופים – ברכיבים מכניים-אלקטרוניים ממוזערים. יכולת זו צפויה להמשיך ולהתפתח עקב ההשקעות העצומות שהשוק הצרכני מביא איתו. 

מגמה נוספת שעוברת בסערה על עולם טכנולוגיות המידע (IT) – היא מחשוב ענן. גישה זו מאפשרת להקים "חוות שרתים ענקיות" – תוך שמקצים למשתמשים השונים – בדיוק את "תצורת המיחשוב" שהם זקוקים להם – על בסיס "בניית מכונות וירטואליות". כך למשל – ניתן להקצות למשתמש מסוים 12 מעבדים, 24 מעבדים גרפיים, איקס טרה בייט זיכרון, מערכת הפעלה "לינוקס" מגרסה מסוימת – ואת כל ספריות התוכנה שהוא זקוק להם – רק בזמן שהוא זקוק להם ולהשתמש באותם משאבי חומרה לצרכים אחרים – הכל לפי הביקוש הרגעי. 

מסיבות שונות, חלקן, כמובן, קשורות למגמות שתוארו למעלה – תחום ה"בינה מלאכותית" זוכה לעדנה מאז שנת 2012. אנחנו יודעים היום "לבנות מכונות לומדות" – מכונות שעל בסיס צפייה בדוגמאות – יכולות להכליל ולבצע משימות שונות "כמו בני אדם". כך למשל, הטכנולוגיה מאפשרת כיום – לבנות מכונות שיודעות לקרוא מסמכים ושלטי רחוב, להקשיב לחדשות ולהבין מה נאמר, לצפות בווידיאו ו"להבין" איפה יש אנשים, איפה רכבים ואיפה בעלי חיים וכיוצא באלו מיומנויות שעד לאחרונה – היו נחלתם של בני האדם בלבד. 

עלייתם של רחפני המשלוחים

הופעתם של המנועים החשמליים ללא מברשות ביחד עם ההתפתחות העצומה של האלקטרוניקה, יכולת הבקרה והחישה והתופעה של קווי ייצור זולים בסין – שמשרתים את כל העולם, הביאו להופעתם של הרחפנים הזולים והמתוחכמים יחסית.

רחפן "פשוט" שאפשר לקנות בכל חנות מתאימה בפחות מ 5000 שקל – יודע למדוד את מיקומו העצמי על בסיס מערכי הנווט הלוויני, למדוד את מצבו במרחב – על בסיס מדידים אלקטרו-מכניים ממוזערים, "לחוש" איפה הצפון, לדעת מה הגובה שלו, לתקשר עם כל "עולם האינטרנט" ולבצע משימות בצורה "כמעט אוטונומית". תוך שהוא חש את סביבתו הקרובה באמצעות אלגוריתמים של "בינה מלאכותית".  

מערכי רחפנים כאלה – יכולים "לדעת" איזה לקוח הזמין מה, איפה נמצאים הספקים השונים, מה המסלול המיטבי לטיסה, איך להניח את החבילות וכל זה, תוך שהם בודקים בעצמם שהמנחת פנוי  ואיך להימנע ממכשולי טיסה. אם וכאשר, נשתכנע שאנחנו יודעים לבנות את המערכים האלה בלי שהם ירעישו או סתם ככה יעצבנו את הציבור, בבטיחות הראויה וברמת סמך גבוהה של רמת שרות – מערכים של רחפני משלוחים יכולים להפוך להיות חלק מההוויה של כולנו. 

אלו עשויים לאפשר להוריד מהכביש משאיות ענקיות – שמובילות חבילות קטנות, רכבים גדולים של הדואר – או סתם כך, לאפשר לנו להזמין המבורגר או פיצה – או תרופה דחופה, ולקבל אותם ישר הביתה וללא מגע יד אדם בדרך. ואז, כאשר יהיה מדובר במערכים של רחפנים, במספרים גדולים (נניח למשל, סדר גודל של עשרים רחפני משולחים בכל עיר) – הם יוכלו אז למנף, גם, את כל התועלת שיש במחשוב ענן – על בסיס ניתוחים רצופים של כל ההזמנות שהם ביצעו בעבר, לימוד המשתנים הרלונטיים השונים (לדוגמה, מתי מתקרב חג ראש השנה) – ועל בסיס כל אלו – לשפר את השרות בהתמדה. 

מאמץ לאומי

התפתחות כזו, במובנים רבים, מתאימה לישראל כ"מאמץ לאומי". זאת מכיוון שמערכים כאלה יכולים לשלח דברים דחופים, דברים שיש להם פג תוקף (כמו תרופות מסוימות) ודברים יקרי ערך, תוך עקיפה אלגנטית של הפקקים. במקביל, התפתחות כזו יכולה להביא לידי ביטוי את התחומים שבהם ישראל חזקה ובכלל זה, טכנולוגיות מידע, בינה מלאכותית, רשתות תקשורת מתוחכמות וסבבי פיתוח מהירים שמתאימים לקצב החיים של ימינו. 

סביב מגפת הקורונה – צוות בין משרדי של הממשלה, צוות המאורגן במסגרת "וועדת היגוי נעמה" והוא כולל את משרד התחבורה, חברת נתיבי איילון, רשות תעופה אזרחית, הרשות לחדשנות ומשרד ראה"מ דרך מנהלת תחבורה חכמה – החלו בהקמת רשת כזו של רחפני משלוחים. "מזור משמיים" – רשת רחפנים שייעודם להוביל תרופות, בדיקות וציוד לוגיסטי קל ולתמוך, ככל שניתן, את המאבק במגפת הקורונה. יש בכך משב רוח רענן בכלל ועל רקע הדכדוך המתלווה למגפה – בפרט.    

דרור בן דוד, מנהל תחום בינה מלאכותית בחברת מטריקס.

 

אולי יעניין אותך גם

טל חן, שותף במחלקת בנקאות השקעות ומימון תאגידי בDeloitte- ישראל (טל היה בין מובילי הדוח) | קרדיט צילום: אלמוג סוגבקר

Deloitte ישראל: קיטון בהוצאות על מוצרי סייבר יגדיל מיזוגים בענף

גיוסי השקעות בשוויי Down-Round, עשויים לשמש כקטליזטור לרכישות חברות סייבר על ידי חברות בינ"ל