הסוף להורדות הידיים עם בזק: הממשלה אישרה את מתווה הסיבים 

אם בזק לא תערער על החלטת הממשלה בבית המשפט, מתווה הסיבים אמור לסיים את המעצור שיש כבר שנים בפריסת סיבים בישראל

הסוף להורדות הידיים עם בזק: הממשלה אישרה את מתווה הסיבים 

ח"כ יועז הנדל. צילום: דוברות שר התקשורת 

הממשלה אישרה השבוע את מתווה הסיבים לאחר שנים של "הורדת ידיים" בין בזק למשרד התקשורת בנושא. בזק פרסה כ-60 אחוזים מהמדינה בסיבים לפני מספר שנים, אך טרם חיברה אותם לבתי האב. משרד התקשורת ניסה לגרום לה לעשות זאת, ללא הצלחה רבה, ולכן גיבש את מתווה הסיבים.

המתווה מבוסס על קרן שתוקם על בסיס הכנסות חברות התקשורת ותממן באופן חלקי פריסת סיבים במקומות בהם אין כדאיות כלכלית לעשות זאת. היות ובזק היא חברת התקשורת הגדולה בישראל, היא גם תממן את מרבית הקרן, ובכך את המתחרות שלה. ההיגיון הזה אמור לגרום לבזק לפרוס בעצמה כמה שיותר אזורים בארץ. כלומר, במקום לסבסד מתחרים, בזק תעדיף לפרוס לבד. זה לפחות ההיגיון של המשרד. 

בזק בשלב זה עוד חושבת מה לעשות, למרות החלטת הממשלה. בלי החלטת בזק, המתווה לא יצא לפועל. בזק הוציאה הודעה לבורסה שהיא מחכה לתיקון חוק התקשורת [ביטול חובת פריסה ארצית לרשתות אולטרא רחבות פס]. בינתיים, המשרד אישר לבזק להפעיל את תקן V35 שעל בסיסו תוכל החברה לספק רוחב פס של עד 200 מגה על נחושת. עולה השאלה כמה צרכנים במשק צריכים מעל 200 מגה ומוכנים לשלם על זה. כיום המחיר ל100 מגה עומד על כ-100 ש"ח לקו בבנדל עם ספק. 

אפרופו תיקון חוק התקשורת, המשרד גם צריך להסביר מדוע הוא נותן לסלקום ופרטנר לפרוס סיבים ללא תיקון הרישיון שלהן. תחרות תמיד טובה, אבל מסגרת רגולטורית תקפה לכל המפעילים. גם אם רוצים ללחוץ על בזק. באותו נושא, רישיון המפעילות הסלולריות טרם תוקן לפריסת דור-5 על אף שמכרז התדרים נגמר ויש זוכות. הכשלים ברגולציה זה נושא למאמר נפרד. 

נמשיך עם מתווה הסיבים. הקרן שתקום אמורה לממן פריסת סיבים באזורים נכשלים כלכלית בארץ או בכאלו שכמות המנויים אינה מצדיקה את הפריסה. מדינת ישראל מחולקת לכ-3000 אזורים סטטיסטיים. אזורים כאלו יש לרוב בפריפריה. היות ושר התקשורת, ח"כ יועז הנדל, רוצה מצביעים מהפריפריה, הוא דוחף פריסה בפריפריה. בזק סביר להניח תבחר לפרוס סיבים במקומות בהם יש כסף, כך גם שאר המפעילות. במקומות אלו אין צורך בקרן, התחרות תעשה את שלה. בשאר המקומות, בזק תממן את הפריסה לאחרות באחוזים גדולים כאמור. 

באזורים בהם בזק תבחר שלא לפרוס סיבים, היא לא תוכל לפרוס בחמש שנים מרגע ההחלטה. לאחר מכן, היא תוכל לפרוס על חשבונה. באותן שנים היא תממן באזורים אלו פריסה, כאמור, ולא תוכל להנות מהקרן. במשרד חושבים שזה מנוף מספיק. הבעיה שבאזורים אלו בזק תוכל להפעיל שיווק אגרסיבי (ויש לה כזה) על מנת "לתפוס" את הצרכנים עם חבילות של 200 מגה על בסיס V35. ומה יהיה כאשר יגיע מפעיל אחר שהשקיע כסף בסיבים, וירצה למכור למי שיש 200 חבילה של 1000? זו שאלת המיליון דולר. מכאן, שהשימוש בV35 יכול להוות נשק שיווקי באזורים בהם בזק תחליט שלא לפרוס סיבים.

באזורים שבזק כן תחליט לפרוס, היא תצטרך לעשות זאת במהלך חמש שנים. על פי המתווה, בתקופה זו 100 אחוזים מהמנויים יצטרכו להיות מחוברים לסיבים של בזק. כמה עולה לחבר בית אב לסיבים? ובכן, על פי הערכות המייל האחרון הוא היקר ביותר ומגיע לעלות של כ-2000 דולרים לבית אב. היותו והסיבים כאן להשאר כמה עשורים, סביר להניח שבזק תחזיר את ההשקעה עם רווח. למי שדאג. 

בגלל היכולת של בזק לסכל את היוזמה של המשרד באמצעות שימוש בשיווק הV35 או בבחירת אזורי פריסה קטנים מאד, השר השאיר לעצמו את היכולת לקבוע חובת פריסה ארצית לרשת אולטרא רחבת פס. אם כי מעשה כזה יפגע גם בסלקום, פרטנר והוט, שמצבן הפיננסי הרבה פחות טוב מבזק. 

עוד היבט מעניין שקבע המשרד בתכנית הכלכלית שאושרה, הוא שכל חברה בארץ שפועלת תחת רישיון מפעיל תקשורת, שחצי מהכנסותיה מתבססות על קווי תקשורת ("זיקה תשתיתית"), תחוייב להפריש "מס" לקרן הייעודית. היקף המס הוא כחצי אחוז מההכנסות השנתיות. בתכנית ניתנה דוגמא של מוסדות אקדמאים שמציעים חבילות מוזלות לסטודנטים. במקרה זה, האוניברסיטה לא מגיעה לחצי מההכנסות משירותי תקשורת אז היא מחוץ לתמונה. אולם, כל עסק אחר שנופל למשוואה יצטרך לתמוך בקרן אם יתממש התנאי (למשל, חברת יס, סלקום TV או פרטנר TV).  

עוד נקודה שהמשרד צריך לפתור היא שיתופיות בתשתית הסיבים שמגיעה לדירות ב"מייל האחרון". זאת, כדי שחברות לא ישלמו סתם פריסה כפולה או משולשת לאותו בית או בניין. לצורך כך, תשתית הסיב במייל האחרון תרשם כרכוש של המנוי והוא יוכל לעבור איתה חברות כמו בסלולר. בלי להיות מסונדל לחברה אחת. 

ההחלטה של אתמול מחייבת גם מודל שוק סיטונאי על תשתית הסיבים כפי שקיימת בנחושת. כך תשמר התחרות גם בתשתית סיבים באזור שבו יש תשתיות רק של ספק אחד. 

קריאה מומלצת 

דו"ח הצוות הבין-משרדי בנושא מתווה הסיבים 

דו"ח בנושא של מרכז המידע של הכנסת 

התכנית הכלכלית 2020 של האוצר

אולי יעניין אותך גם